בחירות תשמ"ט – הבדלי גרסאות

'''בחירות תשמ"ט''' הוא כינוייו של מסע [[הבחירות לכנסת]] השלוש עשרה שנערכו ב[[כ"א בחשוון]] [[תשמ"ט]] (1 בנובמבר 1988 למניינם). היו אלו הבחירות היחידות בהן נקט [[הרבי]] בשמה של [[מפלגה]] שיש להצביע עבורה, [[אגודת ישראל]], ואף הורה לפעול שכמה שיותר יצביעו בעדה - לאחר שה[[התנגדות לתורת החסידות|ליטאים]] פרשו ממנה והקימו את מפלגת דגל התורה, והיה חשש שמפלגת אגודת ישראל לא תעבור את אחוז החסימה.

בשנת [[תשמ"ח]] החליט ראש ישיבת פונביז', שהנהיג באותם ימים את הפלג הליטאי, על רקע טענות שונות, ביניהם כי הציבור הליטאי אינו מיוצג כראוי לו במפלגת אגודת ישראל וכי הרוב השולט בו הוא חוג החסידים שלא בצדק, ועל רקע הטענה כי המפלגה רוחשת יחס אוהד מדי לדעתו לרבי ולחסידות חב"ד{{הערה|בעקבות [[מנהג|מנהגים]] חב"דיים שונים שלא מצאו חן בעינו, כמו אי הקפדת חסידי חב"ד על [[שינה בסוכה]], השתטחותם על קברי צדיקים, הנהגתם בתליית תמונות צדיקים בביתם, [[תהלוכת ל"ג בעומר#המלחמה בתהלוכות|הבאת קוסם לתהלכות ל"ג בעומר]], [[מבצע תפילין|הנחת תפילין לכל יהודי]], [[תקנת הרמב"ם|תקנת הרמב"ם היומי]] ועוד}} כמו פירסום [[מכתב כללי]] מהרבי בעיתון המודיע{{הערה|שהיה העיתון שייצג את אגודת ישראל והיה ביטאונה הרשמי, ובאותם ימים העיתון היחיד לשומרי התורה והמצוות בארץ.}}, וכן על כך שאגודת ישראל מתמודדת בבחירות יחד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל (פא"י){{הערה|הסיבה לכך הייתה כיוון שמפלגה זו לא נשמעה בהתחלה למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיו בעד שירות לעומי. בעקבות כך התנגד הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] לריצה משותפת של אגודת ישראל עמם. בשנת תשמ"ט בחרו מנהיגיה החסידים של אגודת ישראל להתמודד לבחירות יחד עם מפלגת פא"י בתנאי שחבריה יקבלו עליהם את מרות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (זו הייתה גם דעתו של [[הרבי]]), בעוד ראש יישיבת פונביז' ו[[הסטייפלר]] התנגדו לצעד זה.}} להורות לקראת בחירות של שנת [[תשד"מ]] להצביע למפלגת ש"ס החדשה{{הערה|למרות מכתב שעליו חתם לקראת בחירות אלו, להצביע לרשימת אגודת ישראל}}, ולפתוח בשנת [[תשמ"ה]] עיתון חדש בשם "יתד נאמן". לקראת הבחירות לכנסת השלש-עשרה ייסד מפלגה חדשה לייצוג הליטאים בשם "דגל התורה", כשאליו מצטרפים שאר הרבנים הליטאים באותה תקופה ו[[חסידות בעלז]].

צעד זה היווה סכנה לייצוג היהודים שומרי התורה והמצוות בכנסת, שכן עד אז מספר המנדטים הגבוה ביות שקיבלה המפלגה היה כארבע מנדטים, ובבחירות הקודמות לאלו שעתידות היו להערך בתשמ"ט קיבלה הסיעה כולה (על רקע הקמת מפלגת ש"ס הספרדית, בה הורה ראש ישיבת פונביז' לבחור) כשני מנדטים בלבד, כך שאם אכן תפוצל המפלגה - ייתכן וחלק מאלו שהצביעו בהתחלה לאגודת ישראל לא יצביעו לאף אחת מהמפלגות הללו, ולמעשה שתיהן יישארו מחוץ לכנסת, ולא יהי מי שייצג את ציבור שומרי התורה ודרישותיו, בפרט שבאותם ימים נידונו נושאים מרכזיים של [[שלימות הארץ]] ו[[מיהו יהודי]].

בעקבות חשש זה, לקראת אותה מערכת בחירות הורה הרבי ב[[חול המועד]] [[סוכות]] תשמ"ט באופן חד פעמי להצביע עבור רשימת "אגודת ישראל" שסימנה היה ג'{{הערה|1="כ"ק אדמו"ר שליט"א ביקשני למסור לכבודו שיכול לפרסם שישנה הוראה באופן יוצא מן הכלל בפעם זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א לעשות תעמולה גדולה לטובת אגודת ישראל ושרבני חב"ד ועסקני חב"ד וכו' וכו' ישקיעו עצמם בזה, שככול שיותר אנשים יצביעו בעד ג'". מתוך הודעה שמסרה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות הרבי]] אל הרב [[אפרים וולף]] (ששהה אז ב[[770]]) לאגודת חסידי חב"ד בארץ, שנאמר לה על ידי הרבי בי"ט תשרי תשמ"ט. מתוך המובא בגליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], [http://chabad-il.org/hit/hit095.htm#4 גליון צ"ה, מדור "נצוצי רבי"]}}.

בעקבות זאת, הוקם מטה מיוחד במסגרת [[צא"ח]], שבראשו עמדו הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]], הרב [[ישראל הלפרין]] והרב [[זמרוני ציק]], שיצא בקמפיין בחירות נרחב ואינטנסיבי בעד אגודת ישראל גם מחוץ לציבור שומרי התורה והמצוות באמצעות הסברת דעתו של הרבי כי דווקא התאחדות פא"י ואגודת ישראל היא סיבה לבחירה בהם ולא לפירוד בכלי התקשורת והמדיה השונים, ואף בתשדירים ב[[טלוויזיה]]. כל זאת היה במימון מלא של חסידות חב"ד, בעוד אגודת ישראל סירבה להשתתף במימון הקמפיין{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=106496 כשאגו"י התנערה ממימון הקמפיין: "חב"ד תממן, כי הרבי ציווה"] {{חב"ד און ליין}}}}.

[[קובץ:ר' שמואל הלפרט אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|200px|הרב שמואל הלפרט עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת דולרים ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]], אז ביקש מהרבי שיורה לחסידיו לפעול עבור יהדות התורה]]

עם העלאת אחוז החסימה והחשש כי היות וחסידי חב"ד לא יפעלו שוב לגייס קולות גם מהציבור שאינו שומר תורה ומצוות להצביע לאגודת ישראל, ביוזמת ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] מ[[גור]] (שאז עוד לא כיהן כאדמו"ר) אוחדו המפלגות לקראת הבחירות שנערכו בשנת [[תשנ"ב]], ורצו כסיעה משותפת בשם "[[מפלגת יהדות התורה]]". שלושה חודשים לפני הבחירות, ב[[כ"ו אדר]] [[תשנ"ב]] הגיע אחד מחברי הכנסת של אגודת ישראל, הרב [[שמואל הלפרט]], [[חסידות ויז'ניץ|חסיד ויז'ניץ]] למעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי, בה הודה לו על סיוע חסידות חב"ד לאגודת ישראל, וביקש כי הרבי יורה שוב על פעילות עבור אגודת ישראל, במסגרת יהדות התורה, אך הרבי לא נענה לבקשתו{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=71654 כש'יהדות התורה' ביקשה תמיכה מהרבי לקראת הבחירות ● וידאו] {{חב"ד און ליין}}}}.