ליקוטי אמרים - פרק י"ד – הבדלי גרסאות
מה עם הארמון? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | {{עריכה|כל הערך=כן}}{{ניווט | ||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | ||
|הסתרה=כן | |הסתרה=כן | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{פרק תניא|פרק=יד|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ד}}}} | כל אדם יכול להיות בינוני, הבינוני הוא לא אדם צדיק שמואס ברע (אין לו רע כלל וכלל), אבל הוא שולט ב[[מחשבה דבור ומעשה]] - שלשת הלבושים. הוא מתגבר על עצמו יותר מהרגיל, ועושה '[[אתכפיא]]' מכיוון שהוא לא רוצה להיות מובדל מה' אפילו לרגע אחד. | ||
הוא חושב על זה שהוא רוצה לדבוק בה', כמו שיהודי אפילו הפשוט ביותר יכול למסור את נפשו על קדושת ה', ואם הוא ח"ו לא הצליח - כאשר נכנסה בו [[רוח שטות]] - אז הוא חושב שהוא רחוק מה' ומובדל (מה שלא נכון). | |||
כל זה בעניין החיצוניות - הוא רוצה להראות צדיק, אז האו עושה את עצמו מבחוץ צדיק (שזה טוב כי גם פה הוא מתגבר על הרע). | |||
אבל להפוך באמת לטוב ולהתגבר על הלב (הפנימיות) - יותר קשה, ורק מי שיש לו אהבה גדולה לה' כמו דרגת [[אהבה בתענוגים]] - יכול להתגבר על מעשיו הפנימיים, אבל לא כל אדם זוכה לזה. | |||
לכן אמר איוב "בראת צדיקים, בראת רשעים כו'" כי לא כל אחד יכול להיות צדיק זה תלוי כיצד הקב"ה בראו (או שהוא מצליח לאהוב את ה' ביותר כמו ב[[אהבה בתענוגים]]). | |||
ולכן כתוב "משביעים אותו תהי צדיק ואל תהי רשע". | |||
'''השאלה -''' מדוע צריך לכתוב גם להיות צדיק וגם לא להיות רשע (הרי זה נשמע כפל לשון!). | |||
'''התשובה -''' כי אם הוא לא נברא צדיק או שח"ו לא מצליח להתגבר על הרע, לפחות לא יהיה רשע.{{פרק תניא|פרק=יד|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק י"ד}}}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
| שורה 22: | שורה 36: | ||
==צילום דפוס התניא== | ==צילום דפוס התניא== | ||
<gallery widths=" | <gallery widths="150px" heights="220px"> | ||
קובץ:פרק יד חלק א.jpg|עמוד 1 | קובץ:פרק יד חלק א.jpg|עמוד 1 | ||
קובץ:פרק יד חלק ב.jpeg|עמוד 2 | קובץ:פרק יד חלק ב.jpeg|עמוד 2 | ||