שלום דובער גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 469568 של אני ואפסי עוד (שיחה), שחזור)
תגית: ביטול
אין תקציר עריכה
 
(68 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בארי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלום דובער גוראריה (מימין) בילדותו עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]
'''בארי גוראריה''' (שלום דובער גוראריה) ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]]. וגנב הספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]].
[[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בארי עומד ליד אמו בביקור אצל האדמו"ר מסטמר]]
[[קובץ:מצבת בארי.jpeg|ממוזער|מצבתו]]
'''בארי גוראריה''' (שלום דובער גוראריה) ([[תרפ"ג]] - [[תשס"ה]]), היה בנו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה נכדו היחיד. בצעירותו היה חביב מאוד על זקנו הריי"צ ועל דודו הרבי, אך בשנים מאוחרות יותר מעל בספרים שהיו בבעלות [[ספריית ליובאוויטש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו הרבנית [[חנה גוראריה]], ביתו וחתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו [[חנה גוראריה]].


הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&$201404210150640 שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, [[כפר חב"ד]] תשמ"א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[ורשה]] ב[[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ה[[התוועדות]] נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=75&hilite= חלק ג'].}} סבו [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התוועדות|התוועד]] עם המשתתפים בשמחה ונשא [[שיחה|שיחות קודש]].
הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&$201404210150640 שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, כפר חב"ד תשמ"א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[וורשה]] ב[[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ההתוועדות נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=75&hilite= חלק ג'].}} [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התוועדות|התוועד]] עם המשתתפים בשמחה ונשא [[שיחה|שיחות קודש]].


על פי השמועה, לרגל שמחת ה[[בר מצווה]] קיבל כמתנה מצלמה משוכללת מאת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ורוב התמונות המצויות בידינו כיום מ[[אדמו"ר הריי"צ]] צולמו על ידו.
בסמוך לבר המצווה שלו קיבל מצלמה במתנה מסביו הרבי הריי"צ{{מקור}}. הרבה מהתמונות המצויות בידינו כיום מהרבי הריי"צ צולמו על ידו.


בצעירותו למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.
ב[[אוטווצק]] היה לומד אצל מלמד בשם ר' פייוול גרינער{{הערה|[[בנימין ליפקין]], [https://chabadlibrary.org/books/11200003996 בכל ביתי נאמן הוא, פרק שני], באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש.}}. ב[[ניו יורק]] היה לומד ב[[ישיבת תורה ודעת]] שב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובאוניברסיטת קולומביה.


בשנת [[תש"י]] לאחר פטירת סבו [[אדמו"ר הריי"צ]] ניתק את קשריו עם [[חסידות חב"ד]] ועם דודו [[הרבי]]. באותה תקופה עבר ל[[ניו ג'רזי]].
בפי חסידי חב"ד ב[[ריגה]] כונה 'דער אייניקל'{{הערה|מפי ר' אברהם קרן (קרמניקוב), [[מנחם מענדל קורטס]], '''טלפון אחרי 35 שנה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2062 עמ' 72.}}.


בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא בארי לאישה את מרת מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F_-_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%E2%80%9D%D7%92 מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.
בשנת [[תש"י]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] התאכזב מכך שהחסידים ואביו בחרו ברבי ולא באביו להיות הרבי הבא של חסידות חב"ד, ניתק את קשריו עם [[חסידות חב"ד]] ועם [[הרבי]]. באותה תקופה עבר להתגורר ב[[ניו ג'רזי]].


נפטר [[ד' באדר|ד' אדר א']] [[תשס"ה]].
בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא בארי לאישה את מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=ר'_יואל_כהן_-_סיון_תשי”ג מיומני] הרב [[יואל כהן]]). עם זאת, כהשתתפות רוחנית בחתונה ובשמחה הוציא הרבי לאור שני קונטרסים, מאמר ד"ה אשר ברא תרח"ץ, ומאמר ד"ה והוא כחתן תרנ"ז, כאשר בעמוד האחרון של שני הקונטרסים נדפסה הקדשה לזכות החתן: "לרגלי חתונת בננו הרב שלום דובער שי' - נכדו יחידו של כ"ק אאמו"ר ומו"ח מרנא ורבנא יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - שתתקיים בעזהי"ת למזל-טוב ובשעה טובה ומוצלחת ביום י' סיון תשי"ג. הרבנית חנה שליט"א - בת כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והרב שמרי' גורארי' שליט"א – חתנא דבי נשיאה". כמו כן בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשי"ג, שנערכה כחמישה ימים קודם החתונה, אמר הרבי הרבה לחיים ואמר מספר שיחות ומאמרים שעסקו אף הן בענייני חתונה ונישואין ואף שוחח עם הרש"ג על כך שמוטלת עליו החובה לשמוח בחתונת בנו יחידו. הרבנית חיה מושקא סייעה בקניות ובהכנות לחתונה, ושלחה ביום החתונה משקה ומזונות לבחורים ב-770 כדי שיתוועדו ויחזרו מאמר חסידות מאביה הריי"ץ, סב החתן. בעניין זה הוסיפה ואמרה, "מה נוגע כל הענינים, זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ".}}.
 
בחלק מהשנים השתתף ב[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ]] שנערכו בחגים. בלילות הסדר בנוכחות הרבי, היה היחידי שהיסב בנוכחות הרבי, למרות שאביו הרש"ג לא היסב, כחסיד לפני רבו וכן היו לו גביע ויין שונים משל האחרים {{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1sn2zTri8jyfBO5jY0TUaaqQuU2kbqtLM/view?usp=drivesdk יומן צבי הירש גאנזבורג] תשח"י.}}.
 
כל שנות המשפט גר הרחק מבית חיינו ומעט אחר תחילת המשפט הפסיק כליל להגיע לשם(הפעם האחרונה הייתה בי"ד טבת תשמ"ו בליווי עורכי דין){{ הערה|כתבה בcol ל' שבט תשפ"ב{{מקור}}.}}.
 
בהלווית אביו הרש"ג, ב[[ז' אדר א']] [[תשמ"ט]], נכח בערי ובמהלכה נפגש עם הרבי שניחמו אחרי הקבורה כמקובל. לאחר מכן התעניין הרבי אצל לייבל גרונר האם בערי כבר הלך מהמקום, ולאחר שענה בחיוב, נכנס הרבי לאוהל{{הערה|ע"פ סרט הוידאו.}}.
 
בסוף ימיו עבר לניו ג'רזי עם אימו.
 
נפטר ב[[ד' באדר|ד' אדר ב']] [[תשס"ה]] מבלי שהשאיר צאצאים ביולוגיים אחריו{{הערה|[https://col.org.il/news/10572 ידיעה אודות פטירתו] באתר [[חב"ד און ליין]].}}.


==משפט הספרים==
==משפט הספרים==
שורה 26: שורה 33:


לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.
לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.
== ראו גם ==
[[ימח שמו וזכרו]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 33: שורה 43:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
{{מיון רגיל:גוראריה, שלום דובער}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|גוראריה שלום דובער]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]
[[קטגוריה:אישים בניו ג'רזי]]
[[קטגוריה:משפחת חסקינד]]

גרסה אחרונה מ־11:43, 25 בדצמבר 2024

בארי גוראריה (שלום דובער גוראריה) (תרפ"ג - תשס"ה), היה בנו של הרב שמריהו גוראריה. וגנב הספרים שהיו בבעלות ספריית ליובאוויטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ה שבט תרפ"ג לאביו הרב שמריהו גוראריה ולאמו חנה גוראריה.

הן בסעודת השלום זכר[1], הן בסעודת הברית והן בסעודת הבר מצווה[2] אדמו"ר הריי"צ התוועד עם המשתתפים בשמחה ונשא שיחות קודש.

בסמוך לבר המצווה שלו קיבל מצלמה במתנה מסביו הרבי הריי"צ[דרוש מקור]. הרבה מהתמונות המצויות בידינו כיום מהרבי הריי"צ צולמו על ידו.

באוטווצק היה לומד אצל מלמד בשם ר' פייוול גרינער[3]. בניו יורק היה לומד בישיבת תורה ודעת שבברוקלין ואף הוסמך שם לרבנות. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובאוניברסיטת קולומביה.

בפי חסידי חב"ד בריגה כונה 'דער אייניקל'[4].

בשנת תש"י לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ התאכזב מכך שהחסידים ואביו בחרו ברבי ולא באביו להיות הרבי הבא של חסידות חב"ד, ניתק את קשריו עם חסידות חב"ד ועם הרבי. באותה תקופה עבר להתגורר בניו ג'רזי.

בי' סיוון תשי"ג נשא בארי לאישה את מינה, בת הרב אלתר דובער חסקינד[5].

בחלק מהשנים השתתף בסעודות בבית אדמו"ר הריי"צ שנערכו בחגים. בלילות הסדר בנוכחות הרבי, היה היחידי שהיסב בנוכחות הרבי, למרות שאביו הרש"ג לא היסב, כחסיד לפני רבו וכן היו לו גביע ויין שונים משל האחרים [6].

כל שנות המשפט גר הרחק מבית חיינו ומעט אחר תחילת המשפט הפסיק כליל להגיע לשם(הפעם האחרונה הייתה בי"ד טבת תשמ"ו בליווי עורכי דין)[7].

בהלווית אביו הרש"ג, בז' אדר א' תשמ"ט, נכח בערי ובמהלכה נפגש עם הרבי שניחמו אחרי הקבורה כמקובל. לאחר מכן התעניין הרבי אצל לייבל גרונר האם בערי כבר הלך מהמקום, ולאחר שענה בחיוב, נכנס הרבי לאוהל[8].

בסוף ימיו עבר לניו ג'רזי עם אימו.

נפטר בד' אדר ב' תשס"ה מבלי שהשאיר צאצאים ביולוגיים אחריו[9].

משפט הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – פרשת הספרים

בשנת תשמ"ה התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מספריית אגודת חסידי חב"ד[10] ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, הרבנית חיה מושקא, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.

לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי בניו יורק. במשפט, שכונה משפט הספרים, טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של האדמו"ר אלא של אגודת חסידי חב"ד. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-תשמ"ז לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה (ה' בטבת, "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.

לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימח שמו וזכרו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, כפר חב"ד תשמ"א עמוד 16 ואילך.
  2. ההתוועדות נערכה בוורשה בכ"ה שבט תרצ"ו כשלצורך החגיגה אדמו"ר הריי"צ הגיע במיוחד לעיר. תוכן ההתוועדות נדפס בשלושה חלקים בלקוטי דיבורים. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ללשון הקודש: חלק א', חלק ב', חלק ג'.
  3. בנימין ליפקין, בכל ביתי נאמן הוא, פרק שני, באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש.
  4. מפי ר' אברהם קרן (קרמניקוב), מנחם מענדל קורטס, טלפון אחרי 35 שנה, שבועון כפר חב"ד גליון 2062 עמ' 72.
  5. על-פי דרישתה של אמו, לא השתתף הרבי בחתונה, ובעקבות כך גם הרבנית (מיומני הרב יואל כהן). עם זאת, כהשתתפות רוחנית בחתונה ובשמחה הוציא הרבי לאור שני קונטרסים, מאמר ד"ה אשר ברא תרח"ץ, ומאמר ד"ה והוא כחתן תרנ"ז, כאשר בעמוד האחרון של שני הקונטרסים נדפסה הקדשה לזכות החתן: "לרגלי חתונת בננו הרב שלום דובער שי' - נכדו יחידו של כ"ק אאמו"ר ומו"ח מרנא ורבנא יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - שתתקיים בעזהי"ת למזל-טוב ובשעה טובה ומוצלחת ביום י' סיון תשי"ג. הרבנית חנה שליט"א - בת כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והרב שמרי' גורארי' שליט"א – חתנא דבי נשיאה". כמו כן בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשי"ג, שנערכה כחמישה ימים קודם החתונה, אמר הרבי הרבה לחיים ואמר מספר שיחות ומאמרים שעסקו אף הן בענייני חתונה ונישואין ואף שוחח עם הרש"ג על כך שמוטלת עליו החובה לשמוח בחתונת בנו יחידו. הרבנית חיה מושקא סייעה בקניות ובהכנות לחתונה, ושלחה ביום החתונה משקה ומזונות לבחורים ב-770 כדי שיתוועדו ויחזרו מאמר חסידות מאביה הריי"ץ, סב החתן. בעניין זה הוסיפה ואמרה, "מה נוגע כל הענינים, זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ".
  6. יומן צבי הירש גאנזבורג תשח"י.
  7. כתבה בcol ל' שבט תשפ"ב[דרוש מקור].
  8. ע"פ סרט הוידאו.
  9. ידיעה אודות פטירתו באתר חב"ד און ליין.
  10. "כך חשפנו את גנב הספרים".