חיים שמריהו גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פטירתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חיים_שמריהו_גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שמריהו גוראריה (מימין) לצד בנו ר' [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]]]] | [[קובץ:חיים_שמריהו_גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שמריהו גוראריה (מימין) לצד בנו ר' [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]]]] | ||
הרב '''חיים שמריהו גוראריה''' (מכונה '''שמער'ל''') ([[כ"ט אדר ב']] [[תרס"ה]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ה]]) | הרב '''חיים שמריהו גוראריה''' (מכונה '''שמער'ל''') ([[כ"ט אדר ב']] [[תרס"ה]] - [[י' תשרי]] [[תשמ"ה]]) גביר ועסקן חסידי ממייסדי ומנכבדי קהילת חב"ד 'נחלת בנימין' ב[[תל אביב]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[קרמנצ'וג]] ב[[כ"ט באדר ב']] [[תרס"ה]], לאביו הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]]. | נולד ב[[קרמנצ'וג]] ב[[כ"ט באדר ב']] [[תרס"ה]], לאביו הרב [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] ולאמו מרת אסתר. | ||
חונך על ידי טובי המלמדים, כגון ר' [[ישראל לוין]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]]. | חונך על ידי טובי המלמדים, כגון ר' [[ישראל לוין]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]]. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כשעבר [[אדמו"ר הריי"צ]] לריגא, כיהן ר' שמער'ל כאחד ממזכיריו. | כשעבר [[אדמו"ר הריי"צ]] לריגא, כיהן ר' שמער'ל כאחד ממזכיריו. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] נעצר על ידי השלטונות, עקב פעילותו למען היהודים שנותרו ברוסיה, ושוחרר בערבות, אדמו"ר הריי"צ הורה לו לעלות לארץ ישראל. | בשנת [[תרצ"ד]] נעצר על ידי השלטונות, עקב פעילותו למען היהודים שנותרו ברוסיה, ושוחרר בערבות, אדמו"ר הריי"צ הורה לו לעלות לארץ ישראל. עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] ב[[א' באדר|ראש חודש אדר ב']] [[תרצ"ה]], התיישב בתל אביב והיה לאחד מראשוני המתפללים בבית הכנסת ב[[נחלת בנימין]]. | ||
לאחר שהתבסס כלכלית, תמך במשפחות חב"דיות ופעל רבות למען ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] וה[[ישיבה קטנה בלוד]]. | לאחר שהתבסס כלכלית, תמך במשפחות חב"דיות ופעל רבות למען ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] וה[[ישיבה קטנה בלוד]]. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בכל שנה, ב[[שבת בראשית]], היה מקפיד לקנות בסכומים גדולים חלק מ'הכיבודים' אותם היו מוכרים גבאי בית המדרש [[770]]. מידי שנה היה קונה את פתיחת הארון בכל נדרי ובנעילה, וכן את הגבהות ספר התורה - לא לפני שהגבאי ניגש לרבי ומבקש בשמו הבטחה שיזכה לבוא לרבי גם בשנה הבאה. | בכל שנה, ב[[שבת בראשית]], היה מקפיד לקנות בסכומים גדולים חלק מ'הכיבודים' אותם היו מוכרים גבאי בית המדרש [[770]]. מידי שנה היה קונה את פתיחת הארון בכל נדרי ובנעילה, וכן את הגבהות ספר התורה - לא לפני שהגבאי ניגש לרבי ומבקש בשמו הבטחה שיזכה לבוא לרבי גם בשנה הבאה. | ||
בכל ביקור שערך אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]], והוא היה נותן לרבי | בכל ביקור שערך אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]], והוא היה נותן לרבי '[[דמי מעמד]]' בסכומים נכבדים. | ||
קודם נסיעתו האחרונה לרבי, ב[[חודש אלול]] [[תשד"מ]], קנה מתנה יקרה - נטלת [[מים]] עשוייה כסף טהור. את המתנה שלח לרבי. | קודם נסיעתו האחרונה לרבי, ב[[חודש אלול]] [[תשד"מ]], קנה מתנה יקרה - נטלת [[מים]] עשוייה כסף טהור. את המתנה שלח לרבי. הגם שהרבי כמעט תמיד לא הסכים לקבל מתנות, אך מתנה זו הרבי קיבל ואף כתב בפתקה כי נתקבל ות"ח, וכי הוא ישתמש בזה. | ||
=== פטירתו === | === פטירתו === | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
כשפתח את הארון, אל מול ספרי התורה, לקה בליבו והתמוטט, התפילה נעצרה, הרבי עקב בעיניו אחרי הרופאים שעיסו את ליבו של ר' שמער'ל, לאחר ארבעים דקות, נקבעה פטירתו של ר' שמער'ל. הרבי הורה להמשיך לעסות את ליבו, תוך כדי שהגופה נסחבה דרך החצר אל חצר הכולל, על מנת להימנע מטלטול מת, ומטומאת מת לכהנים שנכחו במקום. | כשפתח את הארון, אל מול ספרי התורה, לקה בליבו והתמוטט, התפילה נעצרה, הרבי עקב בעיניו אחרי הרופאים שעיסו את ליבו של ר' שמער'ל, לאחר ארבעים דקות, נקבעה פטירתו של ר' שמער'ל. הרבי הורה להמשיך לעסות את ליבו, תוך כדי שהגופה נסחבה דרך החצר אל חצר הכולל, על מנת להימנע מטלטול מת, ומטומאת מת לכהנים שנכחו במקום. | ||
למחרת יום כיפור, ב[[י"א בתשרי]] נערכה הלוויתו, בה השתתף עד רחוב קינגסטון, הוא נקבר שני קברים על יד [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], בהוראת הרבי, למרות שבחייו קנה חלקה ב[[הר הזיתים]]. | למחרת יום כיפור, ב[[י"א בתשרי]] נערכה הלוויתו, בה הרבי השתתף עד רחוב קינגסטון, הוא נקבר שני קברים על יד [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], בהוראת הרבי, למרות שבחייו קנה חלקה ב[[הר הזיתים]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* וינשטוק, | * יאיר וינשטוק, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1792 למות מות מלכים]''', באתר {{שטורעם|}} {{קישור שבור}} | ||
{{מיון רגיל:גוראריה, חיים שמריהו}} | {{מיון רגיל:גוראריה, חיים שמריהו}} | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | [[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו בחצרות קדשנו]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:22, 1 באוקטובר 2024
הרב חיים שמריהו גוראריה (מכונה שמער'ל) (כ"ט אדר ב' תרס"ה - י' תשרי תשמ"ה) גביר ועסקן חסידי ממייסדי ומנכבדי קהילת חב"ד 'נחלת בנימין' בתל אביב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקרמנצ'וג בכ"ט באדר ב' תרס"ה, לאביו הרב נתן גוראריה ולאמו מרת אסתר.
חונך על ידי טובי המלמדים, כגון ר' ישראל לוין ור' ישראל נח בליניצקי.
התייתם מאביו בגיל 17. בהיותו בן עשרים, הוצע לו שידוך עם נערה מורשה. כששאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, אמר לו: "הרי נוסע אתה לריגא, שם יימצא לך שידוך". הוא אכן נסע לריגא, שם הוצע לו שידוך עם מרת חיה שיינא מיכלא לבית שניידר. לקראת נישואיו זכה לקבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ, ובו דרכי הכנה לנישואין. החתונה נערכה בדווינסק בראש חודש אדר תרפ"ו, מסדר הקידושין היה הרוגוצ'ובר.
לאחר החתונה קבע את מקום מגוריו בריגא.
כשעבר אדמו"ר הריי"צ לריגא, כיהן ר' שמער'ל כאחד ממזכיריו.
בשנת תרצ"ד נעצר על ידי השלטונות, עקב פעילותו למען היהודים שנותרו ברוסיה, ושוחרר בערבות, אדמו"ר הריי"צ הורה לו לעלות לארץ ישראל. עלה עם משפחתו לארץ ישראל בראש חודש אדר ב' תרצ"ה, התיישב בתל אביב והיה לאחד מראשוני המתפללים בבית הכנסת בנחלת בנימין.
לאחר שהתבסס כלכלית, תמך במשפחות חב"דיות ופעל רבות למען ישיבת אחי תמימים תל אביב והישיבה קטנה בלוד.
בשנת תשכ"ב, נשא בזיווג שני את מרת רבקה, אלמנת הרב נפתלי דוליצקי.
מדי שנה היה נוסע בחודש החגים אל הרבי ב-770.
בכל שנה, בשבת בראשית, היה מקפיד לקנות בסכומים גדולים חלק מ'הכיבודים' אותם היו מוכרים גבאי בית המדרש 770. מידי שנה היה קונה את פתיחת הארון בכל נדרי ובנעילה, וכן את הגבהות ספר התורה - לא לפני שהגבאי ניגש לרבי ומבקש בשמו הבטחה שיזכה לבוא לרבי גם בשנה הבאה.
בכל ביקור שערך אצל הרבי, נכנס ליחידות, והוא היה נותן לרבי 'דמי מעמד' בסכומים נכבדים.
קודם נסיעתו האחרונה לרבי, בחודש אלול תשד"מ, קנה מתנה יקרה - נטלת מים עשוייה כסף טהור. את המתנה שלח לרבי. הגם שהרבי כמעט תמיד לא הסכים לקבל מתנות, אך מתנה זו הרבי קיבל ואף כתב בפתקה כי נתקבל ות"ח, וכי הוא ישתמש בזה.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם בתשרי תשמ"ד, קנה ר' שמריהו את הכיבודים הקבועים בפתיחת הארון בכל נדרי ובנעילה. כבכל שנה, ניגש הגבאי ר' יהושע פינסון לרבי וביקש בשמו הבטחה לזכות ולהיות עם הרבי גם בשנה הבאה. אך הרבי לא הגיב. רק לאחר שהפציר וביקש שנית, עשה הרבי בידו הק' סימן כמסכים.
בשנת תשמ"ה, כמידי שנה, קנה את החזקה לפתוח את ארון הקודש בתפילת 'כל נדרי' של יום כיפור.
כשפתח את הארון, אל מול ספרי התורה, לקה בליבו והתמוטט, התפילה נעצרה, הרבי עקב בעיניו אחרי הרופאים שעיסו את ליבו של ר' שמער'ל, לאחר ארבעים דקות, נקבעה פטירתו של ר' שמער'ל. הרבי הורה להמשיך לעסות את ליבו, תוך כדי שהגופה נסחבה דרך החצר אל חצר הכולל, על מנת להימנע מטלטול מת, ומטומאת מת לכהנים שנכחו במקום.
למחרת יום כיפור, בי"א בתשרי נערכה הלוויתו, בה הרבי השתתף עד רחוב קינגסטון, הוא נקבר שני קברים על יד אוהל אדמו"ר הריי"צ, בהוראת הרבי, למרות שבחייו קנה חלקה בהר הזיתים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו מרת חנה, אשת האדמו"ר מזידיטשוב רבי נתן אייכנשטיין.
- בנו הרב נתן גוראריה (קראון הייטס), חתן דודו ר' אליעזר קרסיק.
- בתו מרת מרישא, אשת הרב שלום חסקינד.
- בתו מרת דבורה אשת הרב שלום בער בוטמן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איש חס(י)ד היה - תשורה המתעדת את קורות חייו, מאת הסופר החסידי מנחם זיגלבוים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יאיר וינשטוק, למות מות מלכים, באתר
(הקישור אינו פעיל, כ"ח באלול ה'תשפ"ד)