עשרת המכות

עשרת המכות הן עשרה אירועים על-טבעיים שהביא הקב"ה על מצרים לפני יציאת מצרים.

מקור

אירועי עשרת המכות כתובים בפרשיות וארא ובא בחומש שמות. ראשיתן בבוא משה רבינו אל פרעה בשליחות ה' בבקשה לשלוח את בני ישראל ממצרים במהלך המפגש הראה משה רבינו לפרעה ניסים ומופתים כשעיקרן הפיכת מטה משה לנחש. לאור סירובו של פרעה הביא הקב"ה במשך התקופה שלאחר מכן עשר מכות כשלכל אחת מהן נלווית בקשתו של משה לשלח את בני ישראל.

סיבתן

המכות היו עונשי השם לפרעה כי לא הסכים לשחרר את עם ישראל ממצרים מעבדותם לארץ ישראל.

המכות

עשרת המכות היו אחד מתהליך גאולת מצרים. שמות המכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חשך, בכורות. כל מכה משה בא אל פרעה וביקש לשלח את העם ובכל פעם פרעה הסכים ולאחר מכן הקשה את לבו וסירב, רק אחרי מכת בכורות פרעה נתן לצאת (ואפילו גרש אותם).

בחסידות

הרבי מסביר שה' הכביד את לב פרעה לא להענות לתחנוני משה לשחרר את עם ישראל, מכיון שפרעה התריס כנגד ה' באומרו: "מי ה' אשר אשמע בקולו". החוצפה האיומה גרמה שה' יעשה שפרעה יתנגד לדברי ה' שאמר למשה לשלח את העם ואז יענש על זה.

רש"י מסביר שלב פרעה היה כבד עוד לפני כן מעצמו, וככה שתי סיבות היו לסירוב גם כי לב פרעה נברא כבד, וגם כי השם הכביד את לבו בשביל להענישו. הלב של פרעה היה כבד מעבר למסקנה שכלית ועקשנות זו גורמת לאדם להתנגד אפילו לשכלו ורגשותיו. ועל ידי שמשה היה בדיוק להפך כשה' רצה משהו הוא הניח בצד את הרצונות והרגשות והתמסר והתעקש עד שהצליח לכן דווקא משה ההפוך מפרעה יכל לנצח את פרעה על ידי שלשניהם הייתה אותה תכונה אצל זה לטובה ואצל זה לרעה.