חצוצרות המקדש – הבדלי גרסאות

התלמוד מדייק כי החצוצרות של הכהנים צריכות להיעשות מ[[כסף (יסוד)|כסף טהור]] ואף בדיעבד לא ניתן להחליף אותן למתכות אחרות. יש שמסיקים מכך שסוג החצוצרה שהכהנים השתמשו בה הייתה חצוצרה פשוטה{{הערה|מה שנקרא "herald trumpet" כלומר ללא שסתומים ומנענעים לשליטה על הטון, משום שכסף נחשב כמתכת "קשה" שלא ניתן ליצור בעזרתה מנגנון מכני מסובך, ובספר "ירושלים עיר המוזיקה" (מ. גשורי) דף קעג מציין לתיאור יוסף הכהן בקדמוניות ג יב ו, גם בציור מקשת הניצחון דטיטוס}}. אולם לעת התקיעה של [[הקהל (מצווה)|שנת הקהל]], היו הכהנים תוקעים בחצוצרות של זהב.{{הערה|1=תוספתא, סוכה ז ה}}

===אירועים יחידאיים===

* בעת יסוד היכל ה'{{הערה|עזרא פרק ג פסוק י}}

כל יום ב[[בית המקדש]] החל בשלוש תקיעות לפתיחת שערי העזרה, לאחר מכן נשמעו עוד תשע תקיעות בחצוצרה בטקס התמיד של שחר ותשע תקיעות בערב, וזאת כהוראת ה[[משנה]], שאין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות בכל יום ואין מוסיפין על ארבעים ושמונה. שלושים ושש התקיעות כללו את מניין העשרים ואחת שבכל יום בתוספת תשע תקיעות בימים שיש בהם קרבן נוסף, היינו ב[[שבת]]ות וב[[חג]]ים, ושש תקיעות של שבת. ארבעים ושמונה תקיעות כללו את השבת שבחג, הוא [[חג הסוכות]].

עד כה נמצא רק תיעוד אחד שלהן, בתבליט המפורסם ב[[שער טיטוס]] ברומא{{הערה|שם=נעמה|נעמה שחורי, "כלי נגינה שבהם נגנו בני ישראל בבית המקדש"}}. על פי התבליט שעל [[שער טיטוס]], שוחזרו במוזיאון למוזיקה בחיפה שתי חצוצרות הכסף.{{הערה|בשנת 1971 ערך [[משה גורלי]], מייסד המוזיאון בחיפה, תערוכה בשם "המוזיקה בעולם העתיק". חלקם חפצי עתיקות משומרים וחלקם משוחזרים בקפדנות ותוך נאמנות למקור. התערוכה הוצגה ב-19 ארצות והקטלוג שלה תורגם ל-11 שפות. המוזיאון למוזיקה נסגר לפני 15 שנים, והאוספים שלו שמורים במרתף בית [[הרמן שטרוק]].}} חצוצרות אלה היו שונות משתי החצוצרות המוטבעות במטבעות [[בר כוכבא]], שהן קצרות ועבות כחצוצרות צבאיות{{הערה|שם=נעמה}}.

== ראו גם==

* [[שופר]]