עבודה צורך גבוה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←ההכרח: הגהה) |
(←ראו גם) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
'''עבודה צורך גבוה''' | '''עבודה צורך גבוה''' היא הגדרה וכינוי לנקודת הסתכלות שעבודת האדם בקיום התורה והמצוות משלימה חיסרון אותו הוא ממלא במעשיו. באופן כללי יותר הביטוי מתייחס גם לנקודה עדינה יותר - האם בכלל מעשי האדם תופסים מקום למעלה. | ||
==ההכרח== | ==ההכרח== | ||
יש כמה הכרחיים שעבודתינו נוגע ומשלים משהו למעלה: | יש כמה הכרחיים שעבודתינו נוגע ומשלים משהו למעלה: | ||
* נאמר בפסוק{{הערה|במדבר יד, יז.}} "ועתה יגדל נא כח אדנ"י", המשמעות הוא, שאנו יכולים להגדיל כח ה' על ידי קיום המצוות{{הערה|שם=איכה רבה|איכה רבה פ"א, לג}}. | * נאמר בפסוק{{הערה|במדבר יד, יז.}} "ועתה יגדל נא כח אדנ"י", המשמעות הוא, שאנו יכולים להגדיל כח ה' על ידי קיום המצוות{{הערה|שם=איכה רבה|איכה רבה פ"א, לג}}. | ||
* נאמר בפסוק{{הערה|שמות כג, כה}} "ועבדתם את הוי' אלקיכם" והלשון ועבדתם מורה על עבודה שהוא בדוגמת עבודת [[עבד (תואר)|עבד]]. כמו שעבודת עבד הוא, להשלים מה שחסר להאדון, כך העבודה שאנו עושים לה', הוא להשלים כביכול במה שחסר לו | * נאמר בפסוק{{הערה|שמות כג, כה}} "ועבדתם את הוי' אלקיכם" והלשון ועבדתם מורה על עבודה שהוא בדוגמת עבודת [[עבד (תואר)|עבד]]. כמו שעבודת עבד הוא, להשלים מה שחסר להאדון, כך העבודה שאנו עושים לה', הוא להשלים כביכול במה שחסר לו | ||
* במדרש מובא שזמן שישראל אינם עושים רצונו של מקום מתישים כביכול כח גדולה של מעלה{{הערה|שם=איכה רבה}}. | * במדרש מובא שזמן שישראל אינם עושים רצונו של מקום מתישים כביכול כח גדולה של מעלה{{הערה|שם=איכה רבה}}. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
והקושי השני - שהדבר סותר למה שמובא במקומות אחרים בפסוקים ובדברי חז"ל, ולדוגמא: | והקושי השני - שהדבר סותר למה שמובא במקומות אחרים בפסוקים ובדברי חז"ל, ולדוגמא: | ||
* נאמר בפסוק{{הערה|איוב לה ז.}} "אם צדקת מה תתן לו וגו'", כלומר שמעשה התחתון לא 'אכפת' לקב"ה. | * נאמר בפסוק{{הערה|איוב לה ז.}} "אם צדקת מה תתן לו וגו'", כלומר שמעשה התחתון לא 'אכפת' לקב"ה. | ||
* נאמר במדרש{{הערה|בראשית רבה פמ"ד, א.}} שלא איכפת ליה להקב"ה אם אדם נוחר את הבהמה קודם שאוכל או ששוחט אותה כדין. | * נאמר במדרש{{הערה|בראשית רבה פמ"ד, א.}} שלא איכפת ליה להקב"ה אם אדם נוחר (שוחט מן הנחיריים - שלא כהלכה) את הבהמה קודם שאוכל או ששוחט אותה כדין. | ||
==ההסברה== | ==ההסברה== | ||
=== | ===במדריגות שלאחר הצמצום === | ||
המקובלים הראשונים{{הערה|ראה עבודת הקודש (להר' [[מאיר אבן גבאי]]) בחלק העבודה פ"ג}} הכריחו, מחמת הסתירות האמורות, שזה תלוי באיזה מדריגה אנו מדברים. אדון יחיד שורש השרשים יתברך, ובלשון החסידות, במדריגות | המקובלים הראשונים{{הערה|ראה עבודת הקודש (להר' [[מאיר אבן גבאי]]) בחלק העבודה פ"ג}} הכריחו, מחמת הסתירות האמורות, שזה תלוי באיזה מדריגה אנו מדברים. בדרגה של "אדון יחיד שורש השרשים יתברך", ובלשון החסידות, במדריגות שלפני ה[[צמצום]] (בעצמות אור אין סוף) - לא נוגע עבודתנו, אבל באור האלוקי שבא בצמצום ובהגבלה העבודה אכן נוגעת. | ||
ההסברה | ההסברה "מה אנו צריכים להשלים למעלה" היא, שבכדי לברוא העולמות היה צריך להיות ענין הצמצום. בתחילת הבריאה היה הצמצום מצידו - כי הוא [[חפץ חסד]], אבל עכשיו בכדי שיהיה עולם מוגבל (-צמצום) צריך לעבודתינו. הסיבה לזה הוא מכיון שהצמצום הוא ביטול הרצון, שהאור שהי' ממלא מקום החלל הוא הרצון, וזה שהניח אורו על הצד הוא ביטול הרצון. ובכדי שה' יעשה הצמצום, היפך רצונו כביכול, אנו צריכים לעשות עבודה מעין זה, היינו להתגבר על רצוננו ושכל מציאותנו תהיה כפי רצון ה'. | ||
===[[שם הוי']] - היה הוה ויהיה=== | ===[[שם הוי']] - היה הוה ויהיה=== | ||
ההסברה אמורה היא נכונה אם תכלית כוונותינו הוא להמשיך אור | ההסברה אמורה היא נכונה, אם תכלית כוונותינו הוא, להמשיך אור מוגבל בלבד. אבל מכיון שתכלית הכוונה היא להמשיך גילוי שם הוי' בעולם - מוכח שעבודתנו נוגעת גם בשם הוי'. | ||
ההסברה בזה: תחילת ההגבלה שנעשה על ידי הצמצום הוא ה[[הגבלה של זמן]] ומקום. | |||
זה שאמרנו שעבודתינו נוגע בשם הוי' אינה בסתירה למה שאמרנו שבמדריגות שלפני הצמצום אינו נוגע העבודה, כי, גם שם הוי' (הוה היה ויהיה כאחד),הוא במדריגת [[סובב]] שהוא רק הארה בלבד. | ההסברה בזה: תחילת ההגבלה שנעשה על ידי הצמצום הוא ה[[זמן#כהגדרת העולם|הגבלה של זמן]] ומקום. בכדי להסיר ההגבלה צריכים אנו להתבונן בהענין שהוי' הוא למעלה מזמן ומקום, והזמן ומקום בטלים לו, ובאמת המקום וזמן הם בלי מקום וזמן. על ידי זה יהיה ניכר זה גם בעולם. | ||
זה שאמרנו שעבודתינו נוגע בשם הוי' אינה בסתירה למה שאמרנו שבמדריגות שלפני הצמצום אינו נוגע העבודה, כי, גם שם הוי' (הוה היה ויהיה כאחד), הוא במדריגת [[סובב]] שהוא רק הארה בלבד. | |||
===ב[[עצמות]]=== | ===ב[[עצמות]]=== | ||
אבל גם ההסברה אמורה לא מספיק מכיון שמשמעותו הפסוק{{הערה|ויקרא כה, נה.}} "כי '''לי''' בני ישראל עבדים" הוא שעבודתינו נוגע | אבל גם ההסברה אמורה לא מספיק, מכיון שמשמעותו הפסוק{{הערה|ויקרא כה, נה.}} "כי '''לי''' בני ישראל עבדים" הוא, שעבודתינו נוגע ל[[עצמות]] אור אין סוף. | ||
ההסברה בזה: ביארנו שעבודתינו נוגע בשם הוי' שהוא הארה בלבד. וידוע שעצמות ומהות ושם הוי' הם אותו דבר כמו שנאמר "אני הוי'" שמשמעותו הוא שאני והוי' הם אותו דבר. לפי זה יוצא שהכוונה | ההסברה בזה: ביארנו שעבודתינו נוגע בשם הוי' שהוא הארה בלבד. וידוע שעצמות ומהות ושם הוי' הם אותו דבר כמו שנאמר "אני הוי'" שמשמעותו הוא שאני והוי' הם אותו דבר. לפי זה יוצא, שהכוונה בהעבודה להמשיך גילוי שם הוי' בעולם, מושרשת בעצמות. | ||
מכיון שמדברים בעצמות (ולא כמו ב[[סדר השתלשלות]] ששם יש הגבלות) יכולים לומר שהכוונה היא שיהיה עבודה וגם אינו נתפס בזה ח"ו. לדוגמא כמו שאומרים לגבי [[תשובה]], שתשובה מגיע למקום שאין מעשה התחתונים נוגע, ומגיעים למדריגה זו דוקא על ידי '''פעולת''' התשובה. | מכיון שמדברים בעצמות (ולא כמו ב[[סדר השתלשלות]] ששם יש הגבלות), יכולים לומר שהכוונה היא שיהיה עבודה וגם אינו נתפס בזה ח"ו. לדוגמא כמו שאומרים לגבי [[תשובה]], שתשובה מגיע למקום שאין מעשה התחתונים נוגע, ומגיעים למדריגה זו דוקא על ידי '''פעולת''' התשובה. | ||
לפי הסברה זו, שהכוונה מושרשת בעצמות, ההסברה היא להיפך; המקורות שאומרים שמעשה התחתונים אינו נוגע מדברים על | לפי הסברה זו, שהכוונה מושרשת בעצמות, ההסברה היא להיפך; המקורות שאומרים שמעשה התחתונים אינו נוגע מדברים על מדריגות נמוכות יותר (חיצוניות אור אין סוף) מהמקום שזה אכן נוגע{{הערה|זהו המשמעות בתחילת ההסברה בתער"ב עמוד תתקכג אבל בסוף העמוד משמע שה"לא איכפת ליה" הוא באותו מדריגה שנוגע עצמה.}}{{הערה|ספר המאמרים תער"ב, ד"ה ויקרא וד"ה צו תרע"ה, ד"ה כימי צאתך תשט"ז.}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
[[לא תהיה משכלה|מאמר לא תהיה משכלה תשי"ב]] | |||
* [[לא תהיה משכלה|מאמר לא תהיה משכלה תשי"ב]] | |||
* [[אדם העליון|אדם]], [[לא אדם]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־08:50, 21 בנובמבר 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
עבודה צורך גבוה היא הגדרה וכינוי לנקודת הסתכלות שעבודת האדם בקיום התורה והמצוות משלימה חיסרון אותו הוא ממלא במעשיו. באופן כללי יותר הביטוי מתייחס גם לנקודה עדינה יותר - האם בכלל מעשי האדם תופסים מקום למעלה.
ההכרח[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש כמה הכרחיים שעבודתינו נוגע ומשלים משהו למעלה:
- נאמר בפסוק[1] "ועתה יגדל נא כח אדנ"י", המשמעות הוא, שאנו יכולים להגדיל כח ה' על ידי קיום המצוות[2].
- נאמר בפסוק[3] "ועבדתם את הוי' אלקיכם" והלשון ועבדתם מורה על עבודה שהוא בדוגמת עבודת עבד. כמו שעבודת עבד הוא, להשלים מה שחסר להאדון, כך העבודה שאנו עושים לה', הוא להשלים כביכול במה שחסר לו
- במדרש מובא שזמן שישראל אינם עושים רצונו של מקום מתישים כביכול כח גדולה של מעלה[2].
הקושי[עריכה | עריכת קוד מקור]
העובדה שעבודתו של נברא מוגבל נוגעת ומשפיעה 'למעלה', מעוררת 2 קשיים מרכזיים, האחד אידיאולוגי - כיצד ניתן לומר על ה', שהוא שלם בתכלית השלמות, שחסר לו משהו ומעשים של התחתונים נוגע לו ו'משלים' את החוסר שלו?
והקושי השני - שהדבר סותר למה שמובא במקומות אחרים בפסוקים ובדברי חז"ל, ולדוגמא:
- נאמר בפסוק[4] "אם צדקת מה תתן לו וגו'", כלומר שמעשה התחתון לא 'אכפת' לקב"ה.
- נאמר במדרש[5] שלא איכפת ליה להקב"ה אם אדם נוחר (שוחט מן הנחיריים - שלא כהלכה) את הבהמה קודם שאוכל או ששוחט אותה כדין.
ההסברה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במדריגות שלאחר הצמצום[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקובלים הראשונים[6] הכריחו, מחמת הסתירות האמורות, שזה תלוי באיזה מדריגה אנו מדברים. בדרגה של "אדון יחיד שורש השרשים יתברך", ובלשון החסידות, במדריגות שלפני הצמצום (בעצמות אור אין סוף) - לא נוגע עבודתנו, אבל באור האלוקי שבא בצמצום ובהגבלה העבודה אכן נוגעת.
ההסברה "מה אנו צריכים להשלים למעלה" היא, שבכדי לברוא העולמות היה צריך להיות ענין הצמצום. בתחילת הבריאה היה הצמצום מצידו - כי הוא חפץ חסד, אבל עכשיו בכדי שיהיה עולם מוגבל (-צמצום) צריך לעבודתינו. הסיבה לזה הוא מכיון שהצמצום הוא ביטול הרצון, שהאור שהי' ממלא מקום החלל הוא הרצון, וזה שהניח אורו על הצד הוא ביטול הרצון. ובכדי שה' יעשה הצמצום, היפך רצונו כביכול, אנו צריכים לעשות עבודה מעין זה, היינו להתגבר על רצוננו ושכל מציאותנו תהיה כפי רצון ה'.
שם הוי' - היה הוה ויהיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההסברה אמורה היא נכונה, אם תכלית כוונותינו הוא, להמשיך אור מוגבל בלבד. אבל מכיון שתכלית הכוונה היא להמשיך גילוי שם הוי' בעולם - מוכח שעבודתנו נוגעת גם בשם הוי'.
ההסברה בזה: תחילת ההגבלה שנעשה על ידי הצמצום הוא ההגבלה של זמן ומקום. בכדי להסיר ההגבלה צריכים אנו להתבונן בהענין שהוי' הוא למעלה מזמן ומקום, והזמן ומקום בטלים לו, ובאמת המקום וזמן הם בלי מקום וזמן. על ידי זה יהיה ניכר זה גם בעולם. זה שאמרנו שעבודתינו נוגע בשם הוי' אינה בסתירה למה שאמרנו שבמדריגות שלפני הצמצום אינו נוגע העבודה, כי, גם שם הוי' (הוה היה ויהיה כאחד), הוא במדריגת סובב שהוא רק הארה בלבד.
בעצמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אבל גם ההסברה אמורה לא מספיק, מכיון שמשמעותו הפסוק[7] "כי לי בני ישראל עבדים" הוא, שעבודתינו נוגע לעצמות אור אין סוף. ההסברה בזה: ביארנו שעבודתינו נוגע בשם הוי' שהוא הארה בלבד. וידוע שעצמות ומהות ושם הוי' הם אותו דבר כמו שנאמר "אני הוי'" שמשמעותו הוא שאני והוי' הם אותו דבר. לפי זה יוצא, שהכוונה בהעבודה להמשיך גילוי שם הוי' בעולם, מושרשת בעצמות.
מכיון שמדברים בעצמות (ולא כמו בסדר השתלשלות ששם יש הגבלות), יכולים לומר שהכוונה היא שיהיה עבודה וגם אינו נתפס בזה ח"ו. לדוגמא כמו שאומרים לגבי תשובה, שתשובה מגיע למקום שאין מעשה התחתונים נוגע, ומגיעים למדריגה זו דוקא על ידי פעולת התשובה.
לפי הסברה זו, שהכוונה מושרשת בעצמות, ההסברה היא להיפך; המקורות שאומרים שמעשה התחתונים אינו נוגע מדברים על מדריגות נמוכות יותר (חיצוניות אור אין סוף) מהמקום שזה אכן נוגע[8][9].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר המאמרים תער"ב, ד"ה ויקרא וד"ה צו תרע"ה
- ד"ה כימי צאתך תשט"ז
הערות שוליים
- ↑ במדבר יד, יז.
- ↑ 2.0 2.1 איכה רבה פ"א, לג
- ↑ שמות כג, כה
- ↑ איוב לה ז.
- ↑ בראשית רבה פמ"ד, א.
- ↑ ראה עבודת הקודש (להר' מאיר אבן גבאי) בחלק העבודה פ"ג
- ↑ ויקרא כה, נה.
- ↑ זהו המשמעות בתחילת ההסברה בתער"ב עמוד תתקכג אבל בסוף העמוד משמע שה"לא איכפת ליה" הוא באותו מדריגה שנוגע עצמה.
- ↑ ספר המאמרים תער"ב, ד"ה ויקרא וד"ה צו תרע"ה, ד"ה כימי צאתך תשט"ז.