הבעל שם טוב – הבדלי גרסאות

הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, סידור קטגוריות
שולם ס. (שיחה | תרומות)
קישור ותיקון קישור
 
(67 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
| שם= רבי ישראל בעל שם טוב
| תמונה= בעל_שם_טוב.jpg
| תיאור= ציון הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]
| תאריך לידה= [[י"ח באלול]] [[ה'תנ"ח]]
| מקום לידה= טלוסט
| תאריך פטירה =[[ו' בסיוון]] [[ה'תק"כ]]
| מקום פטירה =מז'יבוז'
}}
[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טוב במכתבי [[הגניזה החרסונית]]]]
[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|העתק חתימתו של הבעל שם טוב במכתבי [[הגניזה החרסונית]]]]
[[קובץ:בעל_שם_טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הבעל שם טוב במז'יבוז']]
רבי '''ישראל בעל שם טוב''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט'''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.
רבי '''ישראל 'בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש"ט'''), ראש [[מחנה הנסתרים|מחנה הצדיקים הנסתרים]] בתחילה ולאחר מכן מייסדה ומחוללה של תנועת ו[[תורת החסידות]], ממנה הסתעפו והתפתחו כל החצרות החסידיות.


נולד ב[[י"ח באלול]] [[ה'תנ"ח]] (24 באוגוסט 1698) נפטר ב[[ו' בסיוון]] (יום א' של [[חג השבועות]]) [[ה'תק"כ]] (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מזי'בוז']].
נולד ב[[י"ח באלול]] [[ה'תנ"ח]] (24 באוגוסט 1697) הסתלק ב[[ו' בסיוון]] (יום א' של [[חג השבועות]]) [[ה'תק"כ]] (21 במאי 1760) ומקום קבורתו בעיירה [[מז'יבוז']].
 
רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי"ח אלול נולד הבעש"ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ]] ע' 106}}.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 18: שורה 24:


===הרקע ללידתו===
===הרקע ללידתו===
הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים, התגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשופי{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו"ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי"צ]], ליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ"ז]], סעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ"ו-חורף ת"ש]]''' ע' 161-162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש"ט'''|29302|עמ' 27|עמוד=34}}).}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי"צ]], שיחת [[כ' בחשוון]] [[תש"א]], סעיף י' ('''[[ספר השיחות - תש"א]]''', עמ' 43-44).}}.
הוריו רבי [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] והרבנית שרה היו עקרים והתגוררו ביישוב והייתה להם פרנסה בשפע{{הערה|שם=חהס רצז}}, והיו [[הכנסת אורחים|מכניסי אורחים]] גדולים{{הערה|שם=חהס רצז|סיפור [[המגיד ממעזריטש]] ל[[אדמו"ר הזקן]] (שיחת [[הרבי הריי"צ]], ליל א' ד[[חג הסוכות]] [[תרצ"ז]], סעיף ה' ('''[[ספר השיחות - תרצ"ו-חורף ת"ש]]''' ע' 161–162 (במהדורה הישנה); {{אוצר החכמה|הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]]|'''ספר התולדות - רבי ישראל בעש"ט'''|29302|עמ=27|עמוד דיגיטלי=34}}).}}{{הערה|שם=חשון תשא|[[הרבי הריי"צ]], שיחת [[כ' בחשוון]] [[תש"א]], סעיף י' ('''[[ספר השיחות - תש"א]]''', עמ' 43-44).}}.


פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.
פעם אחת הגיע אורח ב[[ערב שבת]] מאוחר מאוד ובבגדי חול, ולמרות זאת רבי אליעזר אירחו וקירבו{{הערה|שם=חשון תשא}}; לגירסה אחרת, האורח הגיע ביום ה[[שבת]] אחר ה[[סעודת שבת|סעודה]], דבר שהיה נראה כהגעה מחוץ ל[[תחום שבת]], אך למרות זאת רבי אליעזר כבדו ואירחו ושאר האורחים גערו ברבי אליעזר על כך, אך הוא המשיך לכבדו{{הערה|שם=חהס רצז}}.
שורה 24: שורה 30:
האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [[אליהו הנביא]] ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.
האורח נשאר, כמנהגו של רבי אליעזר, עד ל[[יום ראשון]] אחר הצהריים, ואחר שרבי אליעזר ליווה אותו, גילה האורח שהוא [[אליהו הנביא]] ושבא [[נסיון|לנסותו]] במצוות הכנסת אורחים, ובזכות עמידתו בנסיון - יוולד לו ילד, ומסר לו דברים שעליו לומר לילד בהגיעו לגיל שנתיים וחצי.


לאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל"ד, אות נ|ללא|עמוד=29}}.}}.
לאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, הבעל שם טוב{{הערה|שם=חהס רצז}}{{הערה|שם=חשון תשא}}{{הערה|הסיפור הודפס לראשונה אצל: {{היברובוקס|רבי יעקב קטינא|רחמי האב|32941|ורשה תרל"ד, אות נ|ללא|עמוד דיגיטלי=29}}.}}.


[[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}.
[[המגיד ממעזריטש]] פירש על פי סיפור זה את הפסוק{{הערה|תהלים קיט, ט.}} {{ציטוטון|בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ}}: במה זוכים לנער - על ידי הכנסת אורחים{{הערה|שם=חהס רצז}}.
שורה 30: שורה 36:
זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[אדמו"רי חב"ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש"י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], שהקשר בין שני השיעורים הוא, שגם [[רש"י]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.
זקני ה[[חסידים]] פירשו על פי סיפור זה, את המסורת מ[[אדמו"רי חב"ד]] שצריך בכל יום ללמוד את [[שיעורים יומיים#חומש|פרשת השבוע עם פירוש רש"י]] ופעם או פעמיים ב[[שבוע]] מספר שורות מספרו של הבעל שם טוב [[כתר שם טוב]], שהקשר בין שני השיעורים הוא, שגם [[רש"י]] וגם הבעל שם טוב נולדו אחר שאביהם עמד ב[[נסיון]]{{הערה|שם=חשון תשא}}.


רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערה|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).
רבי ישראל נולד בעיר טלוסט{{הערה|[[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר בשם [[אדמו"ר הזקן]] שלמרות שישנם מכתבים מהבעש"ט שחותם "ישראל מאקופ" ([[התמים]] חוברת א'), אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ, אלא שבעיר טלוטס הייתה חומה שבמשך השנים קרסה ונשארו רק חפירות היסודות ("אוקפ" פירושו חפירות). כיוון שהוריו גרו באזור של הריסות החומה ולא במרכז העיר חתם הבעש"ט "ישראל מאקופ". (שיחות קודש תש"כ עמ' 251).}} לאביו ר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ולאמו שרה ביום שני [[י"ח באלול]] שנת [[תנ"ח]]{{הערה|על פי [[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ ]] עמוד 106 ו[[הגניזה החרסונית ]], במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים לשנת הולדתו.}} (וסימנך "נחת", כי במעשיו גרם נחת בעולמות התחתונים והעליונים {{הערה|[[לקוטי דיבורים]] כרך א עמ' לא ואילך}}).
 
רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי"ח אלול נולד הבעש"ט בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ]] ע' 106}}.


===חינוכו===
===חינוכו===
היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב"ה]] בעצמו" ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.
הבעל שם טוב היה בן יחיד להוריו ובהיותו בן חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו: "בני אל תירא משום דבר, רק מ[[הקב"ה]] בעצמו ואהוב בפנימיות לבבך כל יהודי בלי הבדל מי הוא ומה הוא עושה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] ח"ב עמ' 594}}. היה זה עבורו כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו, לאחר פטירת הוריו דאגו אנשי העיירה למחיה עבורו, אך הדבר לא נמשך זמן רב.


בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר הלימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].
בשנות ילדותו נהג ללכת כמעט מידי יום לאחר לימודיו אצל מלמדו{{הערה|ישנם מקומות שמובא שהבעש"ט למד באופן עצמאי לגמרי - התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1567}}, ליער ולהסתובב בינות לעצים והטבע הפורה, אשר שם מצא את מנוחתו והיה חוזר על לימודו ופעמים אף נרדם שם. פעם אחת בהיותו ביער פגש באחד מה[[מחנה הנסתרים|צדיקים הנסתרים]] אשר עמד ליד עץ שקוע בתפילה נלהבת, הבעש"ט התבונן באיש, ולאחר מכן ביקשו ללמד אותו תורה, לאחר תקופה שהסתובב ולמד עם אותו צדיק, השאירו אותו צדיק אצל אחד מראשי חבורת הנסתרים, רבי מאיר, על מנת שילמד עמו בצורה מסודרת, ואכן הבעש"ט ישב בביתו 4 שנים ובמהלכן צבר את כל הידע שלו בתורת הנסתר והקבלה, לימים סיפר הבעש"ט שבימי שבתו אצל מורו רבי מאיר פגש ב[[אליהו הנביא]].


===נישואיו===
===נישואיו===
בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את היישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה והחל שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.
בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את טלוסט ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד ה[[חיידר|חדרים]] ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את בתו מ' חנה והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו [[בגד]]י איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת"צ]] עברו לטלוסט שבגליציה{{הערה|אזור שכיום מחולק בין [[פולין]] ל[[אוקראינה]]}} והחלו שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.


==פעליו==
==פעליו==
שורה 49: שורה 57:


===ראש מחנה הנסתרים===
===ראש מחנה הנסתרים===
בהיותו בן 14 (ה'[[תע"ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר הייתה אז תחת הנהגת ה"בעל שם" רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].
בגיל 14 (ה'[[תע"ב]]) נכנס לחבורת [[מחנה הנסתרים]], אשר הייתה אז תחת הנהגת ה"בעל שם" רבי [[אדם בעל שם|אדם מרופשיץ]].


לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש ארוך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי"ח).}}.
לפני פטירתו של מנהיג [[מחנה הנסתרים]] רבי [[אדם בעל שם]], הודיעו לו ב[[חלום]] למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לחפש את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי הם שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש ארוך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד. כתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר ה[[נישואין]]{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש"ט בעת הסתלקותו "אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל (שיחת [[פורים]] תשי"ח).}}.
שורה 57: שורה 65:
ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י [[אלול]] בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.
ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שב[[תורת הנגלה]] והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]] שנמצא ב[[גניזה החרסונית]] ומופיע בקובץ [[התמים]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י [[אלול]] בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.


===התגלותו===
===התגלותו ושמו===
ביום [[י"ז באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.
ביום [[י"ז באלול]] שנת [[תצ"ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ו[[יראת שמים]] והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין.


במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.
במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד.
בשונה משאר בעלי השם שקדמו לו, הבעל שם טוב לא השתמש כלל בהשבעת שמות הקודש ובקמיעות שחילק לא הופיעו שמות, וזו אחת הסיבות לכך שהכינוי שלו שונה מכל שאר בעלי השם שלפניו והוצמד לו הכינוי 'בעל שם '''טוב'''{{הערה|1=הרב יהודה שורפין, ''''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5228935#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה קוראים לו 'הבעל שם טוב'?]''' {{בית חבד}}}}'.


בשנת [[ת"ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב"ם]], הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].
בשנת [[ת"ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב"ם]], הרי"ף הרא"ש ושאר מפרשים מה"ראשונים" שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].
שורה 113: שורה 123:
*[[צוואת הריב"ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש"ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל"ה]], מחדש על ידי [[קה"ת]], בהוראת [[הרבי]].
*[[צוואת הריב"ש]] - מכיל גם מתורתו של הבעש"ט כפי שנאסף על ידי רבי [[ישעיה מיאנוב]] ויצא ב[[תשל"ה]], מחדש על ידי [[קה"ת]], בהוראת [[הרבי]].
*[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר כתר שם טוב וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים.
*[[כתר שם טוב]] - בו רוכזו ליקוטי התורות בספר כתר שם טוב וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר "בעל שם טוב" ב-2 כרכים גדולים.
 
כמה מתורותיו מופיעות גם בספר "דגל מחנה אפרים" שכתב נכדו, ר' משה חיים אפרים.
בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].
בתקופה מאוחרת יותר התגלו צרור גדול של מכתבי הבעש"ט ב[[גניזה החרסונית]], שנרכשו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], ופורסמו בגליונות [[התמים]].


שורה 120: שורה 130:
===שבע התורות===
===שבע התורות===
{{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[שבע התורות]]}}
שבע התורות של הבעל שם טוב שנתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן בשנת תרנ"ב. בשמיני עצרת תרנ"ג סיפר אדמו"ר הרש"ב פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר במשך יותר מארבעים שנה, ובשנת תרצ"ז נתגלה ונתפרסם לרבים על ידי אדמו"ר הריי"צ.
שבע התורות של הבעל שם טוב שהתגלו לאדמו"ר הרש"ב, הם תורות שאמר הבעש"ט ב[[גן עדן]] בשנת [[תרנ"ב]]. ב[[שמיני עצרת]] [[תרנ"ג]] סיפר [[אדמו"ר הרש"ב]] את פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד). ומאז כלל לא נזכר המאורע במשך יותר מארבעים שנה, בשנת [[תרצ"ז]] אדמו"ר הריי"צ פרסם וגילה את פרטי המאורע.


==הנהגה ניסית ומופתית==
==הנהגה ניסית ומופתית==
שורה 128: שורה 138:
הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.
הבעל שם טוב העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך לא היה על ידי שימוש בשמות הקדושים, אלא על ידי [[אמונה פשוטה]] באחדות הבורא ואפסות הבריאה מבלעדי כח הבורא. כך למשל הבעל שם טוב עבר נהר שליד העיר מזיבוז' באופן שפרש את מטפחתו על הנהר ועברה כשהוא מעיד שעבר רק באמונה פשוטה בלבד.
===קפיצת הדרך===
===קפיצת הדרך===
בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להתשמש בקפיצת הדרך.
בסיפורים רבים של הבעל שם טוב מסופר על כך שהבעל שם טוב הורה להתיר את מושכות הסוסים ולהתיר להם לנסוע כרצונם, ואז הסוסים דהרו בצורה בלתי טבעית בעליל. באופן זה פעל הבעל שם טוב ישועות בלתי טבעיות כשיכל להיות במקומות רחוקים מאוד זה מזה בזמנים קצרים מאוד, כשחלקם התרחשו קרוב לכניסת השבת והיה צורך להשתמש ב[[קפיצת הדרך]].


==הסתלקותו==
==הסתלקותו==
שורה 141: שורה 151:


===פולמוס סביב התאריך המדויק===
===פולמוס סביב התאריך המדויק===
בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש"ט - האם ביום הראשון של [[חג השבועות]] (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש"ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש"ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. ויאמר אדמו"ר הרש"ב בפסקנות, כי הבעש"ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון. וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש"ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! ויענהו אדמו"ר הרש"ב, כי גופו הקדוש של הבעש"ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל{{הערה|דהיינו שהוא קבר את עצמו}}. ואכן, בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש".
בדורות האחרונים התעורר פולמוס סביב התאריך המדויק בו הסתלק הבעש"ט - שהספק הוא בין יומו הראשון של [[חג השבועות]] (ו' סיון) לבין יומו השני (ז' סיון){{הערה|מפי השמועה מסופר שהפולמוס התעורר מכיון שבעת יציאת נשמתו הק' של הבעש"ט שקעה השמש טרם זמנה, ולכן כל הרואים היו בטוחים שהבעש"ט הסתלק לאחר השקיעה.}}. בספר "[[שמועות וסיפורים]]" מובא שבשנה אחת התארח בחג השבועות [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], הם שוחחו על הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר את הדעה לפיה הסתלק הבעל שם טוב בז' סיון. אדמו"ר הרש"ב הגיב לכך בפסקנות ואמר שההסתלקות התרחשה בו' סיון, ואילו בז' סיון הסתלק דוד המלך. ר' לוי יצחק הקשה על קביעה זו מההלכה האוסרת לקבור בחג ומההשערה היוצאת מקביעת אדמו"ר הרש"ב לפיה קבורתו של הבעש"ט נערכה על ידי [[גוים]], אדמו"ר הרש"ב הגיב לטענה זו בכך שגופו הקדוש של הבעש"ט לא הוצרך להתעסקות של אנשי [[חברא קדישא]]{{הערה|אלא הוא קבר את עצמו}}. בספר "[[היום יום]]" בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: "הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה"ש תק"ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש"{{הערה|דיון בנוגע ליום הקבורה מובא ב[https://drive.google.com/file/d/1bDx8V6I4ckdlRIIjTyGruV0WXLrWUd3c/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק ד' עמ' 1031 ובהערות].}}.


==תמונתו==
==תמונתו==
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית "קישורים חיצוניים" אודות התמונה.]]
[[קובץ:לא הבעש''ט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|התמונה אשר בטעות מייחסים אליו, ויש המייחסים אותה לשבתאי. עיין בקישור בקטגורית "קישורים חיצוניים" אודות התמונה.]]
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}.
בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה לרב מסוים, שהי' [[שבתאות|שבתאי]], ממאמיני ש"צ ימ"ש. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת ל,,בעל-שם" אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערה|מפי ר' יעקב כ"ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ"ו]] במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54830 סקירה באתר חב"ד אינפו].}}.


ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.
ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערה|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש"ה]] עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אולם העיקרית שבהן היא משום ש[[אדמו"ר מוהריי"צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשכ"ו]] עמ' 621.}}.


נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריך להיות [[י"ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה נתן הי' לראות על זקנו של הבעש"ט את [[י"ג תיקוני דיקנא]] - י"ג שורות גשמיות{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], כרך י"ט, עמ' 531.}}.


==תלמידיו==
==תלמידיו==
{{ערך מורחב|ערך=[[החבריא קדישא]]}}
*ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]
*ממשיך דרכו [[המגיד ממזריטש]]
*רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]
*רבי [[יעקב יוסף כ"ץ|יעקב יוסף מפולנאה]]
שורה 172: שורה 183:
*רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]
*רבי [[מנחם מענדל מפרימשלן]]
*רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]]
*רבי [[רבי ליבער מברדיטשוב|ליבער מברדיטשוב]]
* רבי [[דוד מקולמיא]]
* רבי [[מנחם מנדל מבאר]]


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 185: שורה 198:


צאצאי הבעש"ט ואדמו"ר הזקן גם יחד:
צאצאי הבעש"ט ואדמו"ר הזקן גם יחד:
*הרב [[אהרן זסלבסקי]], רבה של [[קרמנצ'וג]], נכד [[אדמו"ר הזקן]] (בן בתו, [[הרבנית פריידא]]) וחתן [[אדמו"ר האמצעי]], נשא בזיווג שני את [[מרת חיה]], בת ר' נחמן מברסלב, ונולד להם בן בשם ר' יחיאל. בקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי נחמן מברסלב.
*הרב [[אהרן זסלבסקי מקרמנצ'וג|אהרן זסלבסקי]], רבה של [[קרמנצ'וג]], נכד [[אדמו"ר הזקן]] (בן בתו, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]]) וחתן [[אדמו"ר האמצעי]], נשא בזיווג שני את [[מרת חיה]], בת רבי [[נחמן מברסלב]], ונולד להם בן בשם ר' יחיאל. בקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק רבי נחמן מברסלב.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 193: שורה 206:
*[[כתבי ר' יאשע שו"ב]]
*[[כתבי ר' יאשע שו"ב]]
*[[המכתב הארוך]]
*[[המכתב הארוך]]
*[[בעלי השם שקדמו להופעת החסידות]]
*[[מקבלה לחסידות (היסטוריה)]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 203: שורה 218:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב"ד בישראל]]
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/הבעל%20שם%20טוב תגית: הבעל שם טוב]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס
* [http://chabad.co.il/?template=article&topic=56&article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב"ד בישראל]] {{חב"ד בישראל}}
* [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] באתר היברובוקס {{הב}}
*[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
*[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב"ד]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז']
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז'] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו] {{אינפו}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת.
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד"ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54841 לקט שיחות אודות הבעש"ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'. {{אינפו}}
*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת"
*נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש"ט?], פרק מהספר "סוד הדעת" {{PDF}}
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad"
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר "BeitChabad" {{בית חב"ד}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55006 בעקבות ירושות הבעש"ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/dc/הרוצה_להחכים_ידרים.pdf וכל המרבה לספר]''', אודות סיפורי הבעל שם טוב והיחס אליהם, בגליון 'כי קרוב', ערב שבת הגדול, ו' ניסן תשפ"ב {{PDF}}
;מפות ותמונות
;מפות ותמונות
* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/קבר+רבי+ישראל+בעל+שם+טוב+זי%22ע‭/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].
* ציון הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4401539,27.4044867,3a,75y,15.41h,103.31t/data=!3m6!1e1!3m4!1s2h9byRgFNDz0NpYMB-YKaA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/קבר+רבי+ישראל+בעל+שם+טוב+זי%22ע/@49.4407415,27.40411,17z/data=!4m2!3m1!1s0x0000000000000000:0xf2db829af6c232c1?hl=iw מיקום].
* [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש"ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49°26'13.5%22N+27°24'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]
* [[בית הכנסת]] העתיק של הבעש"ט באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4369424,27.4092106,3a,75y,44.51h,87.3t/data=!3m6!1e1!3m4!1sNJ77zHvG9B1LInQaXprAlA!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/49°26'13.5%22N+27°24'33.7%22E/@49.4370814,27.4268707,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]
* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/מעין+הבעל+שם+טוב‭/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]
* מעין הבעל שם טוב באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@49.4263163,27.4358602,3a,75y,73.85h,85.5t/data=!3m6!1e1!3m4!1sDn69BwNKvh-qZEvkf3TKdg!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/מעין+הבעל+שם+טוב/@49.4265398,27.4380823,17z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0xa89aac6e353732f4?hl=iw מיקום]
* [http://www.zadikim.org/index.asp?catID=16576&siteLang=3 שתי תמונות‚ זיוף אחד] מאמר באתר "אוהלי צדיקים" מתוך גליון "המבשר" בנוגע ל'תמונותיו'
*'''[https://toratchabad.com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://toratchabad.com/שיטתו-באהבת-ישראל שיטתו של הבעל שם טוב באהבת ישראל]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
* [https://toratchabad.com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה]
*[https://col.org.il/news/66477 ציונו של הבעל שם טוב אלול תשמ"ז • היו ימים] {{col}}{{תמונה}}
*[https://toratchabad.com/גדולי-החסידות-בהלכה גדולי החסידות בהלכה] באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
;תמונות מיוחסות לבעל שם טוב
* [https://col.org.il/news/140890 האם זוהי באמת תמונת הבעל שם טוב? • דעת הרבי] {{COL}}
*[https://col.org.il/news/49609 על זה גדלנו: בואו לסייר בבית מדרשו של הבעש"ט] {{col}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54830 דעת הרבי על "תמונת הבעל שם טוב"] {{אינפו}}


{{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק"כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק"כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב|*]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|1]]
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|1]]
שורה 229: שורה 250:
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]
[[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]
[[קטגוריה:שוחטים]]
[[קטגוריה:אישים במז'יבוז']]
[[en:The Baal Shem Tov]]