משתמש:א ג

ב"ה. כ"ו באב ה'תשפ"ד

ראו גם: משתמש: תלמוד בבלי

משתמש זה גר בכפר חב"ד שבארץ הקודש.

אשמח אם תכתוב את הידוע לך בערך זה.

הצטרפותי:

הצטרפתי לאחד מעורכי האתר חב"דפדיה, בתאריך ה' שבט תשפ"א.

ערכים שיצרתי

• ברכה (בת אדמו"ר האמצעי)

• בצלאל חריף

• שמואל (נכד המהר"ל)

• ברוך קלוצקר

• מנחם מענדל הלפרין

ערכים ששיפרתי:

• צבי הירש ריבלין

• פריידא (בת אדמו"ר הזקן)

תולדותיי בחב"דפדיה

1. ב-ה' שבט תשפ"א - נרשמתי.

2. ב-ח' שבט תשפ"א - מלאו לי 10 עריכות.

3. ב-ט' שבט תשפ"א - מלאו לי 20 עריכות.

4. ב-כ"ד שבט תשפ"א - מלאו לי 50 עריכות.

5. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו לי 100 עריכות.

6. ב-כ"ו שבט תשפ"א - מלאו לי 150 עריכות.

7. ב-כ"ח שבט תשפ"א - מלאו לי 200 עריכות.

8. ב-ב' אדר תשפ"א - מלאו לי 250 עריכות.

9. ב-ד' אדר תשפ"א - מלאו לי 300 עריכות.

10. ב-י"ב אדר תשפ"א - מלאו לי 350 עריכות.

11. ב-י"ג אדר תשפ"א - מלאו לי 400 עריכות.}}

דבר שלא ידעתם על חב"דפדיה

• לידיעתכם:

נכון ליום כ"ו באב ה'תשפ"ד,

יש בחב"דפדיה 66,359 דפים,

שעברו 720,256 עריכות,

מתוכם 11,064 ערכים.

ישנם 4,564 משתמשים רשומים.

• הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא-
  • 18:09, 30 באוגוסט 2024 ‏שמריהו בוטמן (היסטוריה | עריכה) ‏[1,006 בתים] ‏מוישי גורליק (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "הרב '''שמריהו בוטמן''' הוא מחנך חב"די ומרצה ידוע. == תולדות חיים == נולד לאביו הרב יוסף יצחק בוטמן בלוד. למד בתלמוד תורה המקומי ובישיבות תומכי תמימים. נשא את בתו של הרב אשר לעמיל כהן - רבה של חב"ד ביתר. התיישב בביתר והחל מחנך בתלמוד תורה אוהלי מנחם ביתר...") תגית: עריכה חזותית

• הגרסא הראשונה של הערך אדמו"ר הזקן, שנכתבה ב-כ"ו סיוון תשס"ז, היא:

"אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד בח"י אלול בשנת ה'תק"ה לאביו ר' ברוך באזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. מייסדה וראשון בשושלת חסידות חב"ד".

הערך ה-1,000 נכתב ב-כ"ד סיוון תשס"ז.

הערך ה-5,000 נכתב ב-כ"ג סיוון תשע"ג.

משתמש זה מאמין שב-כ"ו באב ה'תשפ"ד, הרבי מלך המשיח מתגלה.

היום יום של היום כ"ו באב ה'תשפ"ד

לשיעורי חת"ת ורמב"ם היומי

משיחות אבי אדמו"ר: אין דעם יציאת מצרים פון חסידות, איז פאראן די מצוה פון סיפור יציאת מצרים בדבור, דערציילען חסידישע ספורים און דערהערען דעם סיפור אין א פנימית דפנימית. מ'בעדארף וויסען אז ידער סיפור איז א הוראה בחיים. יעדער ספור בעדארף בריינגען א מדה טובה און א חיות פנימי אין הידור מצוה און דערהערען דעם דרכי נועם פון תורת החסידות.

---

תרגום מאידיש: משיחות אבי אדמו"ר: ביציאת מצרים של חסידות, ישנו המצווה של סיפור יציאת מצרים, לספר סיפורים חסידיים ולהפנים את הסיפור בפנימיות דפנימיות. צריכים לדעת שכל סיפור הוא הוראה בחיים. כל סיפור צריך להביא מידה טובה וחיות פנימי בהידור מצווה ולהפנים את דרכי הנועם של תורת החסידות.