|
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
| (26 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{בעבודה}}
| | [[קובץ:רבי שניאור זלמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)]], מייסד חסידות חב"ד]] |
| '''התייסדות חסידות חב"ד''' הוא אירוע היסטורי, בו לראשונה הכירו בתלמידי אדמוה"ז כחסידי תנועת חב"ד. | | '''התייסדות חסידות חב"ד''' הינו אירוע היסטורי בו הכירו בשיטת [[אדמו"ר הזקן]] ובחסידיו כחסידות חב"ד. |
| ==רקע== | | ==רקע== |
| כאשר חזר [[אדמו"ר הזקן]] לראשונה מ[[מזריטש]], סיפר שרבו [[המגיד ממזריטש]], אמר לו שאחד מתפקידיו הוא לייסד את שיטת [[חסידות חב"ד]]{{הערה|[[חסידים]] מספרים, כי באותה שנה שאל [[הרב המגיד]] את אדמו"ר הזקן מה קורה עם תלמידיו, ואדמו"ר הזקן ענה: "יש לי הלבנים אבל חסר לי הדבק". אמר לו המגיד: "אני אתן לך את הדבק". ובאותה שנה יסד אדמו"ר הזקן את [[חסידות חב"ד]]. (ראה [[פניני הכתר]])}}. עוד בחייו של המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ב]], ייסד אדמו"ר הזקן את שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], חסידות חב"ד - שהייתה ייחודית בין תלמידי המגיד{{הערה|בשנת [[תקל"ב]], כבשו הרוסים את כל איזור [[ויטבסק]] ו[[ליוזנא]] מידי הפולנים. לכן, רק באותה שנה נוסדה חסידות חב"ד, לפי שהייתה יכולה להיווסד רק ב[[רוסיה]].
| | {{ערך מורחב|אדמו"ר הזקן}} |
| [[הרבי]] מבאר (שיחת [[י"ב תמוז]] [[תשי"ג]]): "...עד"ז בנוגע לתלמידי המגיד שנהגו נשיאות במקומם, שהיו חלוקים זה מזה באופני עבודת ה', וכתוצאה מזה נעשה גם החילוק בהתיישבותם במקום גשמי. וזהו אחד הביאורים שמבארים חסידים טעם התיישבותו של אדמו"ר הזקן במדינת רייסין – דכיון שבה הוצרכו לתקן את ענין העבודה ע"פ טעם ודעת, עבודת המוחין, לכבוש את בעלי המוחין, לכן, התיישב בה אדמו"ר הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד; משא"כ במדינות וואלין ו[[פולין]], שמצד כמה וכמה סיבות הייתה שם ההנהגה רק בענינים של [[חג"ת]] – התיישבו בהם אלה שדרכם בעבודת ה' הייתה באופן כזה"}}. לאחר התפשטות השיטה על ידי אדמו"ר הזקן ועל ידי שליחיו, הצטרפו אליה מאות אברכים צעירים. לימינו של אדמו"ר הזקן בהקמת חסידות חב"ד עמד אחיו [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב פוזנר]].
| |
| | |
| באותה שנה, ב[[ח' בניסן]], חתמו [[הגר"א]] ורבני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] על חרם נגד [[תנועת החסידות]]{{הערה|הי' זה לאחר וויכוח עם [[אדמו"ר הזקן]], מייסד [[חסידות חב"ד]] ור' [[אברהם מקליסק]], מייסד שיטת [[חסידות תל"ק]].}}, והוציאו לאור קונטרס מיוחד נגד ה[[חסידות]] בשם 'זמיר עריצים וחרבות צורים'{{הערה|[[ספר בית רבי]] עמ' 8}}.
| |
| | |
| במשך שתים עשרה שנות נשיאותו של המגיד ממזריטש, התרחבה תנועת החסידות והתפשטה בקהלות רבות. הסתלקותו המגיד גרמה לזעזוע בקרב תלמידיו, עד שהיה חשש ששיטת החסידות מיסודו של [[הבעל שם טוב]] וממשיכו המגיד, יתמוטט חלילה. בעקבות כך ערכו תלמידי המגיד אסיפות בהם דנו על מי להטיל את הנהגת תנועת החסידות.
| |
| | |
| באחת מאותם אסיפות, גלה אדמו"ר הזקן לחבריו, את שאמר לו הרב המגיד ביום ח"י [[כסלו]], יום טרם הסתלקותו, שהוא מבקש ממנו להשתדל שבנו [[אברהם פרידמן (בן המגיד ממזריטש)|הרה"ק ר' אברהם]] יקבל עליו את על הנשיאות. ואם הוא יסרב, שימנו את הרה"ק ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]].
| |
| | |
| תלמידי המגיד בחרו בשלשה תלמידים, ברבי [[יהודה לייב הכהן]], אדמו"ר הזקן והרה"ק ר' [[זושא מאניפולי]], שיגישו כתב התקשרות להרה"ק ר' אברהם, בן הרב המגיד. בכתב זה התמסרו אליו כל תלמידי אביו וקבלו אותו בתור נשיא החסידים, אולם נשיאותו של רבי אברהם המלאך לא נמשכה זמן רב, וכעבור מספר שנים הסתלק.
| |
| | |
| בשנים הראשונות מילא את מקומו, כנשיא תנועת החסידות, רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]. המצב הקשה של תגועת החסידות באותם ימים דרש מנהיגות חזקה שתוכל להתמודד עם המגגדים הרבים שקמו לתנועת החסידות. היה צריך איש אשר רוח בו, שיוכל להתמודד עם המתנגדים, שלא יכהל מהדרמות ומהכרוזים נגד החסידות. אי לכך, תלמידי הרב המגיד החליטו למנות לתפקיד זה את אדמו"ר הזקן. תפקידו היה לבנות את מרכזי החסידות ככל רחכי המדינה, וכן לבקר בכל אותם מקומות בהם התישבו תלמידי המגיד לעודד אותם ולעזור להם כבניית מרכזי החסידות. במשך שלש שנים, משנת [[תקל"ג]] עד שנת [[תקל"ו]], מילא אדמו"ר הזקן את תפקידו. בנוסף לנסיעותיו למרכזי החסידים, נסע בחשאי גם לריכוזי המתנגדים. הוא היה משוחח אתם בדברי תורה, והוכיח להם כי החסידים גדולים הם בתורה הנגלית. באותם נסיעות סחף אדמו"ר הזקן תלמידים רבים, שהפכו מאוחר יותר, להיות מגדולי חסידי חב"ד.
| |
| | |
| לאור הגברת המלחמה בחסידות לאחר הסתלקות המגיד על ידי המתנגדים, וסירוב קבלת רבי מנחם מענדל מויטבסק ואדמו"ר הזקן{{הערה|בכדי לשכנעו שהחסידים נוהגים בררך נאותה}} על ידי הגר"א, רבי מנחם מענדל ואחדים מתלמידי המגיד, שנוכחו לראות שאינם יכולים להשקיט את מלחמת המתנגדים, החליטו לנסוע ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|'[[היום יום]]', '[[בית רבי]]' עמ' נב}}.
| |
| | |
| בשנת [[תקל"ו]] התאספו [[:קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש|תלמידי המגיד]] לאסיפה כללית, בכדי לסכם את שלש שנות פעילותם מאז הסתלקות הרב המגיד, ובה החליטה, אשר רבי מנחם מענדל מויטכסק ייסע לארץ ישראל, ושאדמו"ר הזקן יתמנה לנשיא החסידים במדינת ליטא ושיהיה המסדר הכללי של תנועת החסידות{{הערה|שיחות תרצ"ו עמ' 110, וסיפור על כך בשיחות תרצ"ז עמ' 238}}. באותה שנה אדמו"ר הזקן את המרכז הראשון לחסידות בעיר מגוריו ליוזנא. כרוזים הופצו בכל האיזור, בהם פורסם שאברכים צעירים יכולים לבוא לליוזנא, למשך שלשה חדשים, לקבל הדרכה וסדר בלימוד מאדמו"ר הזקן.
| |
| | |
| כארבעים אברכים מוכשרים מהעיירות הסמוכות לליוזנא, התקבצו ובאו ללמוד אצל אדמו"ר הזקן. אברכים אלו נחלקו לפי רמות לימוד, ונפתחו עבורם 'חדרים': חדר א', חדר ב' וחדר ג'. אדמו"ר הזקן סידר סדר חדש: א. חובת לימוד [[גמרא]] בעיון חבורה חבורה בענין אחד, ולא פחות מארבע שעות ביום. ב. במשך השבוע מחוייבים להיות שיעור אחד ולהיות בקי בזה. ג. לימוד גמרא למיגרס לא פחות מדף אחד ליום. ד. פעמיים בשבוע, ביום ובשעות הקבועים לכך, יפלפלו ביניהם וכל אחד יעריך קושיותיו וישוביו. בנוסף לאדמו"ר הזקן, מסרו שיעורים אחיו של אדמו"ר הזקן: הרה"ק [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|ר' יהודה ליב]], [[מרדכי פוזנר|הרה"ק ר' מרדכי]] והרה"ק ר' [[משה (אח אדמו"ר הזקן)|משה]]. {{הערה|[[התמים (ורשה)|התמים]] חוברת ב' עמ' נב.}}.
| |
| | |
| בחודש אדר [[תקל"ז]] (1777) יצאה מ[[רוסיה]] חבורה של חסידים לארה"ק. כראש החבורה עמדו מנהיגי החסידות, רבי מנחם מענדל מויטבסק, רבי [[אברהם מקליסק]] ורבי [[ישראל מפולוצק]], תלמידי הרב המגיד ממזריטש. תחילה אדמו"ר הזקן חפץ להצטרף לנסיעתם, ואף כאשר הרב המגיד ממזריטש התגלה אליו ואמר לו שלא יעזוב את רוסיה, השתוקק לנסוע, ולאחר הפצרות רבות, נשאר להנהיג את עדת החסידים ברוסיה ובליטא.
| |
| | |
| ==התייסדות חב"ד==
| |
| על תנועת חב"ד נכתב לראשונה בבאגרת שכתב אדמו"ר הזקן ב[[קיץ]] בשנת [[תקס"ה]]. באותה אגרת בא בחשבון עם <br>
| |
| רבי אברהם מקאליסק, על כל מה שעבר ביניהם מאת יצא הר"א לחלוק על שיטת כ"ק אדמו"ר הזקן בחסידות – בשנת תקנ"ח, ועל הנהלת מעמדות אה"ק על ידו – בשנת תקס"ג. כמו גם על הקשר בין שני הדברים האלו. באותה אגרת כותב רבינו הזקן{{הערה|אגרות-קודש שלו אגרת נא}}:
| |
| {{ציטוט|תוכן=הנה בחורף תקס"ג באו אלי הני נחותאי הידועים ובקשו ממני לבטל כל השלוחים במדינתנו מכל המעמדות הישנים, רק שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים מאוהבים אמיתיים שאינם מכונים בשם חב"ד.|מקור=אגרות-קודש שלו אגרת נא}}
| |
| | |
| בפועל, החל מ[[חורף]] [[תקס"ג]] ,נקראו חסידי אדמו"ר הזקן בשם "חב"ד"{{הערה|מסביב לחסידות, דור ראשון - אדמוה"ז, בסוף פסקת 'התייסדות חסידות חב"ד'}}.
| |
| | |
| | |
| | |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:אירועים והיסטוריה יהודיים]]
| |
