בנות צלפחד – הבדלי גרסאות
←בתורת החסידות: הרחבה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בְּנוֹת צְלָפְחָד''' הינם חמשה בנות צְלָפְחָד, מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, אשר מפורסמות ב[[תנ"ך]], לאחר שאביהם מת, ולא נשאר להם נחלה לרשתה, ובעקבות בקשתם לקבלת נחלה ב[[ארץ ישראל]], נכתבה פרשת הירושה. | '''בְּנוֹת צְלָפְחָד''' הינם חמשה בנות צְלָפְחָד, מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, אשר מפורסמות ב[[תנ"ך]], לאחר שאביהם מת, ולא נשאר להם נחלה לרשתה, ובעקבות בקשתם לקבלת נחלה ב[[ארץ ישראל]], נכתבה פרשת הירושה. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
לאחר [[חטא המרגלים]], צלפחד בן חפר, קושש עצים ב[[שבת]]{{הערה|פרש"י שם, ג.}}. ומובא, כי | לאחר [[חטא המרגלים]], צלפחד בן חפר, קושש עצים ב[[שבת]]{{הערה|פרש"י שם, ג.}}. ומובא, כי התכוון לשם שמים, ומסר נפשו להיות מקושש עצים ביום השבת, בכדי שיהרג ויראו אחרים{{הערה|תוספות [[ד"ה]] "אפילו", [[גמרא]] [[מסכת בבא בתרא]], קיט, סוף ע"ב.}}. כלומר, שעל ידו יתגלה ויתבאר ההלכה ופסק הדין ב[[תורה]], מהו דינו וענשו של מחלל שבת . | ||
אך משום שבאו עדים, והעידו שראוהו מקושש עצים{{הערה|שגם השתמש בעצים, היו העדים מעידים שלא היה צריך לעצים, ובמילא לא היה חייב מיתה, ואז לא היה מתברר הדין חילול שבת.}}, היו חייבים בית הדין לדון אותו כמחלל שבת{{הערה|ועל ידי כך מבאר הרבי (תורת מנחם, תשט"ו ח"ב), כי צלפחד הצליח לפעול שני הענינים גם יחד: הן בירור דינו של מחלל שבת, והן באופן שידע בעצמו שלא חילל את השבת.}}, ולאור כך צלפחד נענש במיתה. | אך משום שבאו עדים, והעידו שראוהו מקושש עצים{{הערה|שגם השתמש בעצים, היו העדים מעידים שלא היה צריך לעצים, ובמילא לא היה חייב מיתה, ואז לא היה מתברר הדין חילול שבת.}}, היו חייבים בית הדין לדון אותו כמחלל שבת{{הערה|ועל ידי כך מבאר הרבי (תורת מנחם, תשט"ו ח"ב), כי צלפחד הצליח לפעול שני הענינים גם יחד: הן בירור דינו של מחלל שבת, והן באופן שידע בעצמו שלא חילל את השבת.}}, ולאור כך צלפחד נענש במיתה. | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|[[שולחן ערוך]] - אורח חיים, חלק א, הלכות ברכת המזון.}} כי נשים חייבות בברכת המזון{{הערה|על פי [[משנה]] [[מסכת ברכות]] כ, ב.}}, וספק הוא אם חייבות מן התורה{{הערה|כמובא ב[[גמרא]] שם. וכן ראו [[רמב"ם]] הלכות ברכות פ"ה ה"א, רא"ש ברכות פ"ג סי"ג, טור ושו"ע ס"א, ועוד.}} מפני שהוא מצות עשה שאין הזמן גרמא או אינן חייבות אלא מדברי סופרים מפני | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק{{הערה|[[שולחן ערוך]] - אורח חיים, חלק א, הלכות ברכת המזון.}} כי נשים חייבות בברכת המזון{{הערה|על פי [[משנה]] [[מסכת ברכות]] כ, ב.}}, וספק הוא אם חייבות מן התורה{{הערה|כמובא ב[[גמרא]] שם. וכן ראו [[רמב"ם]] הלכות ברכות פ"ה ה"א, רא"ש ברכות פ"ג סי"ג, טור ושו"ע ס"א, ועוד.}} מפני שהוא [[מצוות עשה שהזמן גרמא|מצות עשה שאין הזמן גרמא]] או אינן חייבות אלא מדברי סופרים מפני שנאמר 'על הארץ הטובה אשר נתן לך' והארץ לא נתנה לנקבות להתחלק אלא לזכרים ובנות צלפחד חלק אביהם נטלו שהיה מיוצאי מצרים{{הערה|כפי [[רש"י]] שם, [[ד"ה]] 'או דרבנן'. וראו סימן קפז ס"ז.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 26: | שורה 25: | ||
ומכל מקום, כיון ש"האדם יראה לעינים"{{הערה|שמואל-א טז, ז.}}, ו"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות"{{הערה|סנהדרין ו, סע"ב. וש"נ.}}, משום שבאו עדים והעידו שראוהו מקושש עצים{{הערה|שגם השתמש בהעצים, היו העדים מעידים שלא היה צריך לעצים, ובמילא לא היה חייב מיתה, ואז לא היה מתברר הדין חילול שבת.}}, חייבים בית הדין לדון אותו כמחלל שבת, וכך הצליח לפעול שני הענינים גם יחד: הן בירור דינו של מחלל שבת, והן באופן שידע בעצמו שלא חילל את השבת. | ומכל מקום, כיון ש"האדם יראה לעינים"{{הערה|שמואל-א טז, ז.}}, ו"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות"{{הערה|סנהדרין ו, סע"ב. וש"נ.}}, משום שבאו עדים והעידו שראוהו מקושש עצים{{הערה|שגם השתמש בהעצים, היו העדים מעידים שלא היה צריך לעצים, ובמילא לא היה חייב מיתה, ואז לא היה מתברר הדין חילול שבת.}}, חייבים בית הדין לדון אותו כמחלל שבת, וכך הצליח לפעול שני הענינים גם יחד: הן בירור דינו של מחלל שבת, והן באופן שידע בעצמו שלא חילל את השבת. | ||
ומשום שכלפי כל הקהל היה זה חילול שבת , נוסף על הענין של חילול השם, וכן שכיון שמאורע זה היה מיד בשבת השניה{{הערה| פרש"י שלח טו, לב.}}, הרי בגלל זה לא היה יכול להיות הענין של "משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים"{{הערה|שבת קיח, ב.}}. כשם שאנו רואים לגבי לוקטי המן, ש"אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר{{הערה|בשלח טז, כז.}} "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט", וכתוב ויבוא{{הערה|שם יז, ח.}} עמלק", אלא שענין זה היה באופן של מסירת-נפש. וכאשר נמצא יהודי בעל מסירת | ומשום שכלפי כל הקהל היה זה חילול שבת , נוסף על הענין של חילול השם, וכן שכיון שמאורע זה היה מיד בשבת השניה{{הערה| פרש"י שלח טו, לב.}}, הרי בגלל זה לא היה יכול להיות הענין של "משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים"{{הערה|שבת קיח, ב.}}. כשם שאנו רואים לגבי לוקטי המן, ש"אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר{{הערה|בשלח טז, כז.}} "ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט", וכתוב ויבוא{{הערה|שם יז, ח.}} עמלק", אלא שענין זה היה באופן של מסירת-נפש. וכאשר נמצא יהודי בעל מסירת נפש שמאיזו סיבה שתהיה לא זכה לבנים, ל"איש" ש"דרכו לכבוש" – לא הפסיד חלקו בארץ, אלא, הבנות שגידל וחינך זכו שעל ידן ניתוספה פרשה בתורה שבה נתבאר סדר ירושת הארץ, ש"ירושה אין לה הפסק"{{הערה|ב"ב קכט, ב. קלג, סע"א.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חומש במדבר]] | |||