שמעון ביטון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "הרב שמעון מאיר ביטון הינו שליח הרבי ורב העיר לוד. ==תולדות חיים== הרב הנבחר הרב שמעון מאי...")
 
מ (←‏תולדות חיים: תיקון קישור לפירושונים)
 
(28 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב שמעון מאיר ביטון הינו שליח הרבי ורב העיר [[לוד]].
[[קובץ:15-12-2021-01-23-05-אירוע-באנו-לנצח-צילום-מענדי-קורנט-404-768x512.jpg|ממוזער|הרב ביטון ב[[התוועדות]] [[ה' טבת]] המרכזית של ארגון [[התאחדות החסידים]]]]
הרב '''שמעון מאיר ביטון''' (יליד שנת [[תשל"ג]], 1973) הינו שליח הרבי בשכונת גני יער, ורבה של העיר [[לוד]].
 
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב הנבחר הרב שמעון מאיר ביטון בן יוסף ופרלה ע"ה, יליד קרית שמואל. למד בצעירותו בבית הספר "אהרון הראה" של הציונות הדתית. המשיך וסיים את מסלול הישיבות קטנה וגדולה בתומכי תמימים חב"ד צפת וקרית גת.
נולד לאביו ר' יוסף ולאמו מרת פרלה, ב[[קרית שמואל]], למשפחה שלא נמנתה על חסידי חב"ד, ובצעירותו למד בבית הספר "אהרון הראה" של [[ציונות דתית|הציונות הדתית]].
 
הרב שמעון למד בישיבה קטנה ב[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|תומכי תמימים צפת]] בראשותו של הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], ובתקופה זו היה בן בית אצל משפחות הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] והרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]]. לאחר מכן המשיך במסלול לימודיו לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|תומכי תמימים קרית גת]].
 
[[קובץ:הרב ביטון לצד הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב ביטון לצד הרבי]]
 
ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ט]], זכה לראשונה להגיע אל [[הרבי]]. בשנת [[תשנ"ד]] למד ב'[[קבוצה]]', ב-[[770]].
 
בשנת [[תשנ"ה]] נשא את רעייתו אחיינית הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]] רבה של קרית ביאליק (נינת רבי יעיש קריספין בעל "הפרח שושנה"). לאחר נישואיו עבר להתגורר ב[[לוד]] והחל בפעילות עניפה של [[הפצת תורה]] בשליחות [[הרבי]].
 
עם הקמתה של שכונת גני יער, פתח הרב שמעון ביטון את בית כנסת "עוד יוסף חי", שהחל להתפתח לאחד מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בעיר. במקום פועל כולל הסמכה לרבנות בראשותו של הרב ביטון.


נישא לרעייתו לבית משפחת קריספין (נינת רבי יעיש קריספין בעל "הפרח שושנה" זצוק"ל) לפני 26 שנים מיד לאחר נישואיו עבר להתגורר בלוד והחל בפעילות עניפה של הפצת תורה בשליחות הרבי מלך המשיח.
[[קובץ:הרב שמעון ביטון.jpg|ממוזער|הרב שמעון ביטון, לצד ראש העיר של לוד, עו"ד יאיר רביבו]]
בין השנים [[תשנ"ט]] ל[[תשס"ה]] שימש כמנהל מחלקת כשרות ברבנות [[אור יהודה]].


עם הקמתה של שכונת גני יער פתח בית כנסת "עוד יוסף חי" שהלך והתפתח לאחד מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בעיר. שקול התורה אינו פוסק בו. במקום פועל כולל הסמכה לרבנות בראשותו של הרב.
בשנים [[תשס"ה]] – [[תש"ע]] שימש כרב המרכז הטכנולוגי אמי"ת רמלה לוד.


בין השנים תשנ"ט לתשס"ה שימש כמנהל מחלקת כשרות ברבנות אור יהודה.
משנת [[תש"ע]] שימש כראש הכולל "אהל יצחק" בראשות הרב יחיאל אביחצירא, והחל משנת [[תשע"ז]] הקים כולל רבנות בשם "עוד יוסף חי".


בשנים תשס– תש"ע שימש כרב המרכז הטכנולוגי אמי"ת רמלה לוד.
לאחר שבשנת [[תשע]] נפטר הרב חיים חדד, רבה של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/128073 נקבע תאריך לבחירת הרב בלוד. המועמדים המובילים: חב"דניקים]{{חב"ד און ליין}}}}. תהליך הבחירות נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. לאחר מאמצים רבים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי"ד רבני חב"ד המליץ: "בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי"] {{חב"ד און ליין}}}}. בבחירות זכה הרב שמעון ביטון, בתפקיד רב העיר.


משנת תש"ע – תשע"ז שימש כראש הכולל "אהל יצחק" בראשות הרב יחיאל אביחצירא ובשנת תשע"ז הקים כולל רבנות "עוד יוסף חי".
==לקריאה נוספת==
*שיחת חג הפסח ל[[שבועון בית משיח]] 1407
*'''השליח שהפך לרב העיר''', שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 24
*'''המאיר לארץ''', גליון כי קרוב מספר 65 פרשת בהעלותך תשפ"א
==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם ברונפמן]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600d68d6354f1_1611491542.pdf אור חדש בלוד]''', [[שבועון כפר חב"ד]], מס' 1893.
*'''[https://col.org.il/news/129284 בטקס מצומצם: הרב ביטון הוכתר כרבה הראשי של העיר לוד]'''{{Col|}}
*'''[https://chabad.info/news/647395/ דיווח באתר חב"ד אינפו]''' {{אינפו}}


https://chabad.info/news/647395/
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ביטון, שמעון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בלוד]]

גרסה אחרונה מ־22:30, 5 בספטמבר 2024

הרב ביטון בהתוועדות ה' טבת המרכזית של ארגון התאחדות החסידים

הרב שמעון מאיר ביטון (יליד שנת תשל"ג, 1973) הינו שליח הרבי בשכונת גני יער, ורבה של העיר לוד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו ר' יוסף ולאמו מרת פרלה, בקרית שמואל, למשפחה שלא נמנתה על חסידי חב"ד, ובצעירותו למד בבית הספר "אהרון הראה" של הציונות הדתית.

הרב שמעון למד בישיבה קטנה בתומכי תמימים צפת בראשותו של הרב יצחק אייזיק לנדא, ובתקופה זו היה בן בית אצל משפחות הרב יוסף יצחק וילישאנסקי והרב שניאור זלמן אליהו הנדל. לאחר מכן המשיך במסלול לימודיו לישיבה גדולה בתומכי תמימים קרית גת.

הרב ביטון לצד הרבי

בחודש אלול תשמ"ט, זכה לראשונה להגיע אל הרבי. בשנת תשנ"ד למד ב'קבוצה', ב-770.

בשנת תשנ"ה נשא את רעייתו אחיינית הרב עמינדב מכלוף קריספין רבה של קרית ביאליק (נינת רבי יעיש קריספין בעל "הפרח שושנה"). לאחר נישואיו עבר להתגורר בלוד והחל בפעילות עניפה של הפצת תורה בשליחות הרבי.

עם הקמתה של שכונת גני יער, פתח הרב שמעון ביטון את בית כנסת "עוד יוסף חי", שהחל להתפתח לאחד מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בעיר. במקום פועל כולל הסמכה לרבנות בראשותו של הרב ביטון.

הרב שמעון ביטון, לצד ראש העיר של לוד, עו"ד יאיר רביבו

בין השנים תשנ"ט לתשס"ה שימש כמנהל מחלקת כשרות ברבנות אור יהודה.

בשנים תשס"התש"ע שימש כרב המרכז הטכנולוגי אמי"ת רמלה לוד.

משנת תש"ע שימש כראש הכולל "אהל יצחק" בראשות הרב יחיאל אביחצירא, והחל משנת תשע"ז הקים כולל רבנות בשם "עוד יוסף חי".

לאחר שבשנת תשע"ה נפטר הרב חיים חדד, רבה של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר[1]. תהליך הבחירות נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. לאחר מאמצים רבים, בד' בשבט תשפ"א, נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכת ראש העיר יאיר רביבו, והרב יצחק מוזגברשוילי, רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת קהילת חב"ד והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי[2]. בבחירות זכה הרב שמעון ביטון, בתפקיד רב העיר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שיחת חג הפסח לשבועון בית משיח 1407
  • השליח שהפך לרב העיר, שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 24
  • המאיר לארץ, גליון כי קרוב מספר 65 פרשת בהעלותך תשפ"א

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים