משתמש:חסוי/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
*[[תקמ"ג]], "ויכוח הגדול במינסק". | *[[תקמ"ג]], "ויכוח הגדול במינסק". | ||
*...(חסר)... | *...(חסר)... | ||
*[[תקנ"ב]] | *[[תקנ"ב]], פטירת הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] (קטרוג). | ||
*...חסר... | |||
*[[תקנ"ה]], הערכה: חסידי חב"ד מונים כשבעים אלף איש. | *[[תקנ"ה]], הערכה: חסידי חב"ד מונים כשבעים אלף איש. | ||
*...(חסר)... | *...(חסר)... | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
*'''תפוצת החסידות בימיו:''' | *'''תפוצת החסידות בימיו:''' | ||
"לאחרי פטרבורג" החלו המתנגדים להתווכח עם צעירי | "לאחרי פטרבורג" החלו המתנגדים להתווכח עם צעירי החסידים וחלק מהם אכן נחלשו בלימוד ובדרכי החסידות, נסיונותיהם התגברו לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן שעוררה בלבול רב בעדת החסידים. לאחר המלחמה התיישב אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש ותיקן שלא לדבר מטוב ועד רע עם המתנגדים וכל חסיד החוזר מ[[ליובאוויטש]] צריך לחזור חסידות בכל מקום אליו הוא מגיע, תקנות אלו גרמו להתפשטות החסידות עד שבשנת [[תקע"ה]] כבר היה כל פלך טשערגינאוו לחסידי חב"ד. | ||
*'''ר' משה:''' | *'''ר' משה:''' | ||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
==[[אדמו"ר מהר"ש]]== | ==[[אדמו"ר מהר"ש]]== | ||
===על פי סדר השנים=== | |||
*[[תרכ"ו]] קבלת הנשיאות. התפלגות חסידות חב"ד ל[[חב"ד קאפוסט]], [[חב"ד ליאדי]] ו[[חב"ד ניעז'ין]], על ידי אחי הרבי מהר"ש . | |||
*[[תרכ"ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. | |||
*[[תרכ"ט]] סידור ועד קבוע בפטרבורג שידאג להגן על זכויות היהודים. | |||
*[[תר"ל]] נסע [[רוסיה]] ומחוצה לה לצורך עסקונות ציבורית . | |||
*[[תר"מ]] השתדל תוך סכנת חיים, להשקיט את הפוגרום סופות בנגב. | |||
*[[תרמ"ב]] חלה במחלה חמורה. | |||
*[[תרמ"ג]] ההסתלקות. | |||
==[[אדמו"ר הרש"ב]]== | ==[[אדמו"ר הרש"ב]]== | ||
===קבלת הנשיאות=== | |||
*[[תרמ"ג]] החל לומר מאמרים). | |||
*[[תר"נ]] החל לקבל אנשים ליחידות.* | |||
*[[תרנ"א]] חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. | |||
*[[תרנ"ב]] החליטת ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים מ[[מוסקבה]], לאחר שלא הצליח לבטל את הגזירה דאג שיהודי [[מוסקבה]] יתישבו במקומות הולמים. | |||
*[[תרס"ג]] נסע עם בנו לרופפ ב[[וילנא]] כדי שטפל בידו שהיתה ללא תחושה. | |||
*[[תרנ"ד]] החל להתפלל במקום הקבוע של אביו, וענה בכתב על שאלותיהם של החסידים, כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, וקיבל על עצמו את הנשיאות. {{הערה|לאחר שאחד החסידים אמר לו שאדמו"ר הזקן האיר את העולם באור חסידות חב"ד ואתם רוצים לכבות, (לאחר מכן בכה וקיבל על עצמו את הנשיאות}} | |||
*[[תרנ"ה]] החל להתעסק בענינים ציבוריים בעיקר בחיזוק [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. | |||
*[[תרנ"ז]] החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של המשכילים, ולאחר של הצליח למנוע הקמת בית ספר בעיירה [[ליובאוויטש]], הוא פעל למנוע תקציבים לבית הספר, וכן הודיע על יסוד ישיבת [[תומכי תמימים]], וכן נאלץ לנסוע ל[[מוסקבה]] כדי להתרפא. | |||
*[[תרס"א]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. | |||
*[[תרס"ב]] הקים מפעל לאריגה וטוויה ב[[דוברובנה]],כדי להעסיק בו יהודים, אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי [[יק"א]] שיממן את המפעל. | |||
*[[תרס"ד]] דאג ל[[מצה|מצות]] וצרכי [[חג הפסח]] לחיילים היהודים שהיו בצבא הרוסי. | |||
*[[תרס"ה]] ייסד ועד שיטפל בנושא, ובקיץ הציע במהלך כינוס של כולל חב"ד את הקמת ישיבה חב"דית ב[[חברון]], וכן נערכה אסיפת רבנים ב[[וילנה]], בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול(אדמו"ר הרש"ב התנגד נחרצות באומרו שגופנו נמסרו לגוים אך נשמתינו לא. | |||
*[[תר"ע]] התקיימה ב[[פטרבורג]] [[אסיפת הרבנים תר"ע|אסיפת רבנים כללית]], שעסקה בשאלות מהותיות על מצבו הגשמי של היהודים ברוסיה(בה נקבע מעמד הרבנים בעניני הממשלה) ולמרות איומי השלטון על פוגרומים ברוסיה אמר הרבי הרש"ב שמאחר שאינה גזירה עליונה אין אנו מפחדים כלל (ואף הקים ועד שיטפל ב[[משפט בייליס]]). | |||
*[[תרע"ב]] הוקמה ישיבה חב"דית בחברון (בבית רומנוב). | |||
*[[תרע"ו]] נסיעה ל[[רוסטוב]] בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] שהתקרבה לליובאוויטש. | |||
*[[תר"פ]] בעקבות כבישתה של רוסטוב על ידי הבולשביקים הורה הרבי הרש"ב שלא יבואו איליו, והתפילות והדא"ח נאמרו בצימצום. לאחר זמן מה חלה הרבי הרש"ב והסתלק. | |||
==[[אדמו"ר הריי"צ]]== | ==[[אדמו"ר הריי"צ]]== | ||
==[[כ"ק אדמו"ר]]== | ==[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]== | ||
גרסה אחרונה מ־11:13, 1 באוקטובר 2023
מטרת דף זה היא להיות התחלה של ערכים של היסטוריה חסידית.
הסטוריה חסידית. מושג שטומן בתוכו רבות, החל מאירועים פורצי דרך ועד לעובדות קטנות שנראות חסרות עניין אך טומנות בתוכן הרבה. ידיעת ההיסטוריה חשובה כשם שחשוב לכל אחד לדעת את דברי ימי חיי משפחתו לתולדותיה, כל עוד אנו זוכים להמנות על משפחת חסידי חב"ד עלינו לדעת על תולדותינו ועל כל אירועי החסידות לדורותיה.
מעלה נוספת בפרוייקט, שממנו ניתן יהיה לשאוב מידע רב לערכים אחרים וכן לפתוח ערכים נוספים על אירועים וחסידים נוספים.
עם זאת מובן שפרוייקט זה אינו צריך לשמש במה לכל הסיפורים הקיימים על רבותינו נשיאינו משום דאין לדבר תחילה וסוף ולא ערך היסטורי (לדוגמה: לסיפור על הצ"צ והעגונה אין ערך היסטורי ואילו יש ערך היסטורי), אך משום שקשה מאוד להגדיר למה יש ערך שכזה ולמה אין, אבקש מכל המשתמשים לעזור בכל האפשר ולהכניס כל מילה כתובה שיכולה לעזור כאן, (כמובן שיש להפעיל שיקול דעת ולא להכניס כל דבר שעולה בראש), ואני אשתדל לשלב בין הדברים עד כמה שאפשר בדף זה,(עדיף לפתוח פסקא חדשה לכל דיון).
נא לא לערוך דף זה.
ראשית נתחיל לפי דורות ואח"כ נחלק את זה באופן שיראה טוב יותר.
מכיוון שאני לומד בישיבה אעדכן את את הפרוייקט לעיתים רחוקות, אך אבקש מכל התורמים שלא לקבל רגליים קרות ולהענות למיזם.
אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
ע"פ סדר השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תקכ"ט, המגידות בליאזנא
- תק"ל, התחלת סידור השו"ע.
- תקל"ב, מפרסם את שיטת חסידות חב"ד ברבים וסופג ביקורת רבה מחבריו תלמידי הרב המגיד. באותה שנה מכריז הגר"א חרם על החסידות.
- תקל"ג, הסתלקות הרב המגיד ואת מקומו ממלא רבי אברהם המלאך (לשנים ספורות עד הסתלקותו ואחריו רבי מנחם מענדל מויטבסק).
- תקל"ד, קבלת הנשיאות, נסיון (אדה"ז ורמ"מ מהורודוק) להפגש עם הגר"א, הגר"א מסרב לקבלם.
- תקל"ה, אדה"ז מתחיל לכתוב את ספר התניא.
- תקל"ו, אדה"ז מתמנה לנשיא החסידים בליטא, ייסוד מרכז חסידות בליאוזנא.
- תקל"ז, המסע לארה"ק, בלחץ רמ"מ מהורודוק ומוויטעבסק אדה"ז חוזר לליאוזנא.
- ...(חסר)...
- תק"מ, חסידות חב"ד מונה 30 אלף איש. (אדמו"ר הקודם).
- ...(חסר)...
- תקמ"ג, "ויכוח הגדול במינסק".
- ...(חסר)...
- תקנ"ב, פטירת הרבנית דבורה לאה (קטרוג).
- ...חסר...
- תקנ"ה, הערכה: חסידי חב"ד מונים כשבעים אלף איש.
- ...(חסר)...
- תקנ"ז, הדפסת ספר התניא.
- ...(חסר)...
- תקנ"ט, מאסר וגאולת י"ט כסלו.
- ...(חסר)...
- תקס"א, מאסר הב' (תשאול). מעבר לליאדי. "אחרי פטרבורג".
- ...(חסר)...
- תקע"ב, תחילת מלחמת נפוליאון, מספר חסידי חב"ד נערך כמאתיים אלף איש.
- תקע"ג, הסתלקות בפיענא.
מאורעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התפשטות החסידות:
(מקור: רשימות אדמו"ר הקודם חוברות ו' ו-ח')
- ויכוח מינסק:
(מקור: רשימת ויכוח הגדול במינסק תקמ"ג)
משימות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ע"פ סדר השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תקע"ג, מקבל את הנשיאות, מח' עם תומכי ר' אהרון מסטראשעלע, אוסר ויכוחים עם המתנגדים ולאחר תקופה המחלוקת משתתקת.
- תקע"ה, מעודד עבודת כפים ומייסד מושבות לחסידים.
- תקע"ו, התחלת הישוב היהודי בחברון, י"ט כסלו ר' משה נמלט משביו ויוצא לגלות.
- תקע"ז, ביקור במושבות כחצי שנה.
- ...(חסר)...
- תקפ"ה, עליית הצאר ניקולאי וגזירות, פגישה עם ר"ע אייגר.
- ...(חסר)...
- תקפ"ז, מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי. גזירת הקנטוניסטים.
- תקפ"ח, הסתלקות אדמו"ר האמצעי.
מאורעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מח' סטראשעלע:
לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן פתח ר' אהרון מסטראשעלע חצר לעצמו עקב התנגדותו לאמירת חסידות בהרחבה כפי שעשה אדמו"ר האמצעי, חסידיו טענו שגם לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן צריכה החסידות להתפלג כפי שהתפלגה אחר הרב המגיד. אדמו"ר האמצעי הרבה במכתבים בהם הוכיח כי אביו היה מעוניין שהוא ינהיג את עדת החסידים, גם אחי אדה"ז הרבו במכתבים שקראו לקהל החסידים לקבל את נשיאותו של אדמו"ר האמצעי, במטרה להביא לעצמו חסידים הוציא ר' אהרון מכתב בו הוא משיג על קונטרס ההתבוננות של אדמו"ר האמצעי וציין כי לעת עתה אין לו מה להשיג על קונטרס ההתפעלות. לאחר ששככה המחלוקת לא הסכים אדמו"ר האמצעי לקבל רבים מהחסידים שהלכו אחרי ר' אהרון.
- תפוצת החסידות בימיו:
"לאחרי פטרבורג" החלו המתנגדים להתווכח עם צעירי החסידים וחלק מהם אכן נחלשו בלימוד ובדרכי החסידות, נסיונותיהם התגברו לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן שעוררה בלבול רב בעדת החסידים. לאחר המלחמה התיישב אדמו"ר האמצעי בליובאוויטש ותיקן שלא לדבר מטוב ועד רע עם המתנגדים וכל חסיד החוזר מליובאוויטש צריך לחזור חסידות בכל מקום אליו הוא מגיע, תקנות אלו גרמו להתפשטות החסידות עד שבשנת תקע"ה כבר היה כל פלך טשערגינאוו לחסידי חב"ד.
- ר' משה:
ערך נרחב ר' משה (בן אדמו"ר הזקן).
בעת פגישת אדמו"ר האמצעי עם קיסר רוסיה בנוגע ליישוב המושבות (תקע"ה) התווכח עם הכמרים ולאחר שנצחם נאסר ואולץ להתנצר, בי"ט כסלו תקע"ו ברח משוביו ומאז יצא לגלות עד הסתלקותו בתרל"ח.
משימות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ערך נרחב: מח' סטראשעלע.
הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
ע"פ סדר השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תקפ"ט, לאחר השתדלויות רבות מסכים הצ"צ לקבל את הנשיאות. עד תקצ"ט מתעסק בגזירת הקנטוניסטים, ההתעסקות בשלושה מישורים, א. פדיית הילדים בכסף. ב'. הילדים הנלקחים נפדים בכסף והאחראים רושמים שהם מתו בדרך. ג'. חיזוק הילדים המגוייסים ושמירה על יהדותם.
- ...חסר...
- תקצ"ב, שרפה בליובאוויטש.
- ...חסר...
- תר"ג, מלחמה בהשכלה (הרחבה במאורעות).
- ...חסר...
- תרכ"ו, הסתלקות.
מאורעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המלחמה בהשכלה.
(מקור: קונטרס הצ"צ ותורת ההשכלה).
אדמו"ר מהר"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי סדר השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרכ"ו קבלת הנשיאות. התפלגות חסידות חב"ד לחב"ד קאפוסט, חב"ד ליאדי וחב"ד ניעז'ין, על ידי אחי הרבי מהר"ש .
- תרכ"ח נסע לצרפת לפגישה עם עסקנים.
- תרכ"ט סידור ועד קבוע בפטרבורג שידאג להגן על זכויות היהודים.
- תר"ל נסע רוסיה ומחוצה לה לצורך עסקונות ציבורית .
- תר"מ השתדל תוך סכנת חיים, להשקיט את הפוגרום סופות בנגב.
- תרמ"ב חלה במחלה חמורה.
- תרמ"ג ההסתלקות.
אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
קבלת הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרמ"ג החל לומר מאמרים).
- תר"נ החל לקבל אנשים ליחידות.*
- תרנ"א חלה בחום קשה, למשך כחודשיים.
- תרנ"ב החליטת ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה, לאחר שלא הצליח לבטל את הגזירה דאג שיהודי מוסקבה יתישבו במקומות הולמים.
- תרס"ג נסע עם בנו לרופפ בוילנא כדי שטפל בידו שהיתה ללא תחושה.
- תרנ"ד החל להתפלל במקום הקבוע של אביו, וענה בכתב על שאלותיהם של החסידים, כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, וקיבל על עצמו את הנשיאות. [1]
- תרנ"ה החל להתעסק בענינים ציבוריים בעיקר בחיזוק כולל חב"ד בארץ הקודש.
- תרנ"ז החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של המשכילים, ולאחר של הצליח למנוע הקמת בית ספר בעיירה ליובאוויטש, הוא פעל למנוע תקציבים לבית הספר, וכן הודיע על יסוד ישיבת תומכי תמימים, וכן נאלץ לנסוע למוסקבה כדי להתרפא.
- תרס"א הוקמה ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.
- תרס"ב הקים מפעל לאריגה וטוויה בדוברובנה,כדי להעסיק בו יהודים, אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי יק"א שיממן את המפעל.
- תרס"ד דאג למצות וצרכי חג הפסח לחיילים היהודים שהיו בצבא הרוסי.
- תרס"ה ייסד ועד שיטפל בנושא, ובקיץ הציע במהלך כינוס של כולל חב"ד את הקמת ישיבה חב"דית בחברון, וכן נערכה אסיפת רבנים בוילנה, בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול(אדמו"ר הרש"ב התנגד נחרצות באומרו שגופנו נמסרו לגוים אך נשמתינו לא.
- תר"ע התקיימה בפטרבורג אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות על מצבו הגשמי של היהודים ברוסיה(בה נקבע מעמד הרבנים בעניני הממשלה) ולמרות איומי השלטון על פוגרומים ברוסיה אמר הרבי הרש"ב שמאחר שאינה גזירה עליונה אין אנו מפחדים כלל (ואף הקים ועד שיטפל במשפט בייליס).
- תרע"ב הוקמה ישיבה חב"דית בחברון (בבית רומנוב).
- תרע"ו נסיעה לרוסטוב בעקבות מלחמת העולם הראשונה שהתקרבה לליובאוויטש.
- תר"פ בעקבות כבישתה של רוסטוב על ידי הבולשביקים הורה הרבי הרש"ב שלא יבואו איליו, והתפילות והדא"ח נאמרו בצימצום. לאחר זמן מה חלה הרבי הרש"ב והסתלק.
אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
כ"ק אדמו"ר שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ לאחר שאחד החסידים אמר לו שאדמו"ר הזקן האיר את העולם באור חסידות חב"ד ואתם רוצים לכבות, (לאחר מכן בכה וקיבל על עצמו את הנשיאות