אברהם פרשן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (24 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער| הרב אברהם פרשן נואם]] | |||
[[קובץ: | |||
הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ"ב בתמוז]] [[תר"ע]] - [[י"א אייר]] [[תשמ"ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב"ד. היה מן היושבים בשורה הראשונה מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]]. | הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ"ב בתמוז]] [[תר"ע]] - [[י"א אייר]] [[תשמ"ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב"ד. היה מן היושבים בשורה הראשונה מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:פרשן. | [[קובץ:הרב אברהם פרשן ליד הרבי.jpeg|ממוזער|250px|הרב פרשן לצד הרבי בכניסה ל-770]] | ||
נולד ביום [[כ"ב בתמוז]] [[תר"ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב | [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|250px|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל"ז]])]] | ||
[[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|250px|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]] | |||
[[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|250px|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה"ל. (משמאל) הרב [[ישראל ליבוב]]]] | |||
נולד ביום [[כ"ב בתמוז]] [[תר"ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולאמו מרת מיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר"ל]] מפראג. | |||
לאחר נישואיו בשנת תרצ"ג (1933) עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ"ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית למרת איטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות | לאחר נישואיו בשנת תרצ"ג (1933) עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ"ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית למרת איטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]]. | ||
בשנת [[תרצ"ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] ( | בשנת [[תרצ"ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג"י{{הערה|ר"ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא"י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. | ||
פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. | פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. | ||
על אף חילוקי הדעות של פאג"י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם | על אף חילוקי הדעות של פאג"י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו"רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו"רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו"ר "[[הלב שמחה]]" מ[[גור]]. | ||
בשנת תש"ז (1947) כאשר | בשנת תש"ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה חלה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב"ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. | ||
כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא | כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו"ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו"ר, רבי דוד בידרמן. | ||
בשנת [[תש"ח]] (1948) | בשנת [[תש"ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ. | ||
בשנת [[תשי"ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו רבים ליהדות. | |||
בשנת [[תשי"ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. | |||
כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו"רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. | כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו"רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. | ||
לבסוף הגיע גם ל-[[770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], הדברים השפיעו עליו רבות והוא נהיה בעקבות כך חסיד חב"ד. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג"י. | לבסוף הגיע גם ל-[[770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], הדברים השפיעו עליו רבות והוא נהיה בעקבות כך חסיד חב"ד. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג"י. | ||
פעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. לשאלות שונות שהפנו נכדיו אל הרבי, המענה היה לעיתים קרובות "כעצת זקנו\זקנה הרא"פ", וזאת אף בענייני הכלל, כשלוחים. | פעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. לשאלות שונות שהפנו נכדיו אל הרבי, המענה היה לעיתים קרובות "כעצת זקנו\זקנה הרא"פ", וזאת אף בענייני הכלל, כשלוחים. | ||
זכה לקבל הוראות רבות מהרבי בענייני עסקיו בנדל"ן | זכה לקבל הוראות רבות מהרבי בענייני עסקיו בנדל"ן. | ||
נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב"ד, ותרם אף שליש מהסכום לבניית שיכון חב"ד ב[[לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן פעל רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס. | |||
על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] | על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ"ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. | ||
בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י"א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל"ז (1977) בהתוועדות י"א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה. | |||
הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות רבות בהוראת הרבי, מרביתן עלומות. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו"רים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב"ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ועוד) במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו"רי [[גור]] עימם היה מקורב ביותר, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו"ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים גם לאישים שאינם רבנים, ומדי פעם זכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים. | |||
ב[[י"א באייר]] [[תשמ"ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתפו קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. לפי בקשתו הוטס ארונו לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת "תומכי תמימים" בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה. | |||
בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו. | |||
== | == משפחתו == | ||
;מאשתו הראשונה: | |||
*בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב"ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ"ח]]. | |||
*בתו אסתר חנה בידרמן - כלתו של [[משה מרדכי בידרמן|האדמו"ר מלעלוב]] ואמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. | |||
;מאשתו השנייה | |||
*בתו יהושבע - נפטרה בשנת תשע"ז. | |||
*בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית) | |||
*דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832 | |||
{{הערות שוליים}} | |||
== | |||
''' | |||
{{מיון רגיל:פרשן, אברהם}} | {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בטורונטו]] | [[קטגוריה:אישים בטורונטו]] | ||
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | [[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:44, 19 ביולי 2024
הרב אברהם פרשן (פרושנובסקי) (כ"ב בתמוז תר"ע - י"א אייר תשמ"ו) היה חסיד ומקושר לרבי, זכה להיכנס ליחידויות רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור הרבי במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב"ד. היה מן היושבים בשורה הראשונה מאחורי הרבי בהתוועדויות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום כ"ב בתמוז תר"ע בעיר לודז' שבפולין, לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולאמו מרת מיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 למהר"ל מפראג.
לאחר נישואיו בשנת תרצ"ג (1933) עלה ארצה והתיישב במרכז תל אביב. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ"ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית למרת איטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות בירושלים (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר בירושלים.
בשנת תרצ"ט (1939) הקים הרב אליהו כי טוב (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב אוריאל צימר, הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג"י[1]. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן.
פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה שכונה מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות.
על אף חילוקי הדעות של פאג"י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל בארץ הקודש, וביניהם עם האדמו"רים מלעלוב, בעלז, גור ואדמו"רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם הגאון מטשעבין וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו"ר "הלב שמחה" מגור.
בשנת תש"ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה חלה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב"ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך בפוקינג וסייעו בידו להשיג אוכל כשר.
כשחזר ארצה רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו"ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו"ר, רבי דוד בידרמן.
בשנת תש"ח (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של מדינת ישראל בראשות דוד בן גוריון, מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה דב יוסף, והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.
בשנת תשי"ד (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור בשולחן ערוך ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו רבים ליהדות.
כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו בארצות הברית. הוא הגיע לחצרות האדמו"רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה.
לבסוף הגיע גם ל-770 בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך השבת בבית חיינו, השתתף בהתוועדות ונכנס למחרת ליחידות, הדברים השפיעו עליו רבות והוא נהיה בעקבות כך חסיד חב"ד. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג"י.
פעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. לשאלות שונות שהפנו נכדיו אל הרבי, המענה היה לעיתים קרובות "כעצת זקנו\זקנה הרא"פ", וזאת אף בענייני הכלל, כשלוחים.
זכה לקבל הוראות רבות מהרבי בענייני עסקיו בנדל"ן.
נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב"ד, ותרם אף שליש מהסכום לבניית שיכון חב"ד בלוד[2], כמו כן פעל רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.
על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא הרבי לפני הרב שניאור זלמן גוראריה כי ממנו יוכלו אנ"ש ללמוד איך נותנים צדקה.
בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו בי"א ניסן, בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל"ז (1977) בהתוועדות י"א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.
הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות רבות בהוראת הרבי, מרביתן עלומות. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו"רים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב יצחק יעקב ווייס גאב"ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ועוד) במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו"רי גור עימם היה מקורב ביותר, והוא זה שהביא לראשונה את רבי יעקב אלתר האדמו"ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים גם לאישים שאינם רבנים, ומדי פעם זכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות בעניין מיהו יהודי, ובנושאים אחרים.
בי"א באייר תשמ"ו (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתפו קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי ארצות הברית וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. לפי בקשתו הוטס ארונו לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת "תומכי תמימים" בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה.
בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאשתו הראשונה
- בנו ר' דב פרשן - ממייסדי קהילת חב"ד בטורונטו, נפטר בשנת תשנ"ח.
- בתו אסתר חנה בידרמן - כלתו של האדמו"ר מלעלוב ואמו של השליח הרב יעקב יצחק בידרמן, קווינס, ניו יורק.
- מאשתו השנייה
- בתו יהושבע - נפטרה בשנת תשע"ז.
- בנו יוסף שאול - טורונטו, קנדה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החסיד הפיקח של הרבי
(אנגלית) - דוב לבנון, פרשן החסד תולדות חייו של הרב פרשן מתוך שבועון בית משיח גליון 832
הערות שוליים
- ↑ ר"ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא"י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר
- ↑ שמו חרוט על בניין הפנימייה של הישיבה קטנה בלוד