בישול ישראל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
'''בישול ישראל''' | דבר שבושל על ידי יהודי עבר "'''בישול ישראל'''" ודבר שבושל על ידי גוי ללא התערבות של יהודי עבר "'''בישול נכרי'''" (או "'''בישולי עכו"ם'''"). חכמים גזרו שאסור לאכול כל תבשיל חשוב העולה על שולחן מלכים שבושל על ידי גוי, כאשר פעולת הבישול הייתה על ידי אש. | ||
דיני | דיני גזירת "בישול נכרי" מובאים ביורה דעה סימן קיב. | ||
==האיסור== | ==האיסור== | ||
חכמים גזרו על בישוליהם של הגויים שיהיו אסורים באכילה. בתחילה הגמרא חשבה שמדובר על איסור דאורייתא, ובסוף הסיקה שזה מדרבן עם "אסמכתא" מן התורה, מהפסוק "אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, ומים בכסף תתן לי ושתיתי"{{הערה|דברים ב, כח.}}, שכמו שמים לא השתנו מברייתן על ידי האור, כך גם אוכל שלא נשתנה על ידי האור{{הערה|ע"ז לז, ב.}}. | חכמים גזרו על בישוליהם של הגויים שיהיו אסורים באכילה. בתחילה הגמרא חשבה שמדובר על איסור דאורייתא, ובסוף הסיקה שזה מדרבן עם "אסמכתא" מן התורה, מהפסוק "אוכל בכסף תשבירני ואכלתי, ומים בכסף תתן לי ושתיתי"{{הערה|דברים ב, כח.}}, שכמו שמים לא השתנו מברייתן על ידי האור, כך גם אוכל שלא נשתנה על ידי האור{{הערה|ע"ז לז, ב.}}. | ||
===טעם האיסור=== | ===טעם האיסור=== | ||
טעם האיסור הוא משום [[חתונה|חתנות]], שלא יבואו להתחתן עם גויים. ומכיוון שהייתה עולה מחשבה בגמרא שהאיסור הינו מה[[תורה]], רבנו תם למד שזוהי גזירה קדומה יותר מאשר גזירת הפת. כמו כן, בישול ואפיה אינם דבר אחד{{הערה|ע"פ הגמ' בביצה טו, ב.}}, שיוכללו בגזירה אחת. לכן כאשר ביטלו את גזירת הפת, לא ביטלו את גזירת הבישול{{הערה|ע"ז שם ד"ה והשלקות.}}. בנוסף לכך, [[רש"י]] כתב שהטעם הוא, בכדי שלא יתרגל לאכול אצל הגוי, שייתכן שהגוי ימסור לו דבר האסור להאכילה חלילה{{הערה|ד"ה מדרבנן – שם לו, א.}}. אך עיקר הטעם הוא, משום חתנות{{הערה|ט"ז ס"ק א.}}. | טעם האיסור הוא משום [[חתונה|חתנות]], שלא יבואו להתחתן עם גויים. ומכיוון שהייתה עולה מחשבה בגמרא שהאיסור הינו מה[[תורה]], רבנו תם למד שזוהי גזירה קדומה יותר מאשר גזירת הפת. כמו כן, בישול ואפיה אינם דבר אחד{{הערה|ע"פ הגמ' בביצה טו, ב.}}, שיוכללו בגזירה אחת. לכן כאשר ביטלו את גזירת הפת, לא ביטלו את גזירת הבישול{{הערה|ע"ז שם ד"ה והשלקות.}}. בנוסף לכך, [[רש"י]] כתב שהטעם הוא, בכדי שלא יתרגל לאכול אצל הגוי, שייתכן שהגוי ימסור לו דבר האסור להאכילה חלילה{{הערה|ד"ה מדרבנן – שם לו, א.}}. אך עיקר הטעם הוא, משום חתנות{{הערה|ט"ז ס"ק א.}} ואיך חתנות? שכשאוכלים אצל משהו, מתקרבים אליו וז יכול להתדרדר. | ||
==גדריו== | ==גדריו== | ||
| שורה 141: | שורה 140: | ||
*[[כבשים של גויים]] | *[[כבשים של גויים]] | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:כשרות]] | ||