יחיאל מיכל כץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: ניסוח) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
(30 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יחיאל מיכל | {{אין תמונה}} | ||
'''הרב יחיאל מיכל כ"ץ''' ([[י"ז ניסן]] [[ה'ת"ש]] - [[י"א בטבת]] [[ה'תשפ"א]]) היה [[חסיד]] חב"ד שכיהן כרבה של היישוב בן דור - נשר. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ירושלים]] לאביו רבי משה אהרן | נולד ב[[ירושלים]] לאביו רבי משה אהרן כ"ץ שנולד בעיר חלם שב[[פולין]], ולאמו מרת שרה מרים בת ה[[אדמו"ר]] רבי גדליה משה מזוועהיל. נקרא על שם [[המגיד מזלוטשוב]] שהוא היה מצאצאיו. | ||
למד בבחרותו בישיבת עץ חיים שב[[חברון]], ב[[תומכי תמימים לוד]] תחת השפעתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] | למד בבחרותו בישיבת עץ חיים שב[[חברון]], ב[[תומכי תמימים לוד]] תחת השפעתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וב[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. | ||
לאחר נישואיו עם רעייתו המחנכת מרת חיה טובה, כיהן | לאחר נישואיו עם רעייתו המחנכת מרת חיה טובה, כיהן כ[[שו"ב]] בבן דור ולאחר מכן כ[[מורה הוראה|רב]] היישוב בן דור-נשר שליד [[חיפה]]. | ||
בישוב בן דור, מסר שעורי תניא | בישוב בן דור, מסר שעורי [[תניא]] ו[[חסידות]] בישיבה התיכונית [[קריית שמואל]], ובפעילות עם נוער ועולים חדשים ביחד עם פעילי [[יד לאחים]]. מפאת קרבת מקום מגוריו לטכניון, היה גם שותף בקירוב סטודנטים ונערים רבים ל[[יהדות]] ולחסידות. | ||
בשנת [[תשע"א]] עבר להתגורר | בשנת [[תשע"א]] עבר להתגורר ב[[ירושלים]] והיה ממתפללי [[בית הכנסת]] 'זכרון בתיה'. | ||
במשך שנים רבות נסע לרבי | במשך שנים רבות [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] ל[[חודש תשרי]], ובזמנים נוספים וזכה להיות בכמה [[יחידות|יחידויות]] בקודש פנימה. | ||
נפטר ב[[י" | נפטר ב[[י"א בטבת]] [[תשפ"א]] ונטמן בחלקת זוויעהל ב[[הר הזיתים]] בירושלים. | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
ב[[חודש תשרי]] [[ה'תש"מ]], שהה אצל [[הרבי]]. כאשר אחד מחסידים לא חש בטוב, והתלבטו אם לפנות אותו באמבולנס בתפילת החג, פנו אל הרבי שהשיב שעליהם להתייעץ עם אחד הרבנים השוהים ב-[[770]], ופנו אל ר' יחיאל מיכל שפסק שיש לפנות. | ב[[חודש תשרי]] [[ה'תש"מ]], שהה אצל [[הרבי]]. כאשר אחד מחסידים לא חש בטוב, והתלבטו אם לפנות אותו באמבולנס בתפילת החג, פנו אל הרבי שהשיב שעליהם להתייעץ עם אחד הרבנים השוהים ב-[[770]], ופנו אל ר' יחיאל מיכל שפסק שיש לפנות. | ||
במכתב של ר' מיכל אל הרבי מ[[ח"י טבת]] [[תשכ"ב]], | במכתב של ר' מיכל אל הרבי מ[[ח"י טבת]] [[תשכ"ב]], הוא מבשר שקיבל משרת [[שוחט]] עופות. | ||
בתגובה בירך אותו הרבי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8309.htm אג"ק, כב, ח'שט]}}, וציין את הפסק{{הערה|המובא בשו"ע לאדה"ז ובשו"ת הצ"צ.}} ששוחט צריך להיות ירא שמיים ביותר, ושישתדל ככל יכולתו למלאות דרישה זו, ושמשמיים ייסיעו לו | בתגובה בירך אותו הרבי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8309.htm אג"ק, כב, ח'שט]}}, וציין את הפסק{{הערה|המובא בשו"ע לאדה"ז ובשו"ת הצ"צ.}} ששוחט צריך להיות ירא שמיים ביותר, ושישתדל ככל יכולתו למלאות דרישה זו, ושמשמיים ייסיעו לו | ||
ובודאי ידוע לו מפסק הדין ששו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר וישתדל ככל יכולתו למלאות הדרישה האמורה, והרי הבא לטהר מסייעין אותו. עוד הוסיף הרבי בבקשה, שיעסוק בהפצת [[תורת החסידות]]. | ובודאי ידוע לו מפסק הדין ששו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר וישתדל ככל יכולתו למלאות הדרישה האמורה, והרי הבא לטהר מסייעין אותו. עוד הוסיף הרבי בבקשה, שיעסוק בהפצת [[תורת החסידות]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*הרב יוסף יצחק | *בנו, הרב [[יוסף יצחק כץ]] - [[רחובות]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. | ||
*הרב גדליה כץ - שליח הרבי בישוב קדימה | *בנו, הרב גדליה כץ - [[שליח]] הרבי בישוב קדימה. | ||
*הרב שלמה כץ - [[קראון הייטס]] | *בנו, הרב שלמה דוד כץ - [[קראון הייטס]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
שורה 33: | שורה 35: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:כץ, יחיאל מיכל}} | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] |
גרסה אחרונה מ־23:28, 27 באוגוסט 2024
הרב יחיאל מיכל כ"ץ (י"ז ניסן ה'ת"ש - י"א בטבת ה'תשפ"א) היה חסיד חב"ד שכיהן כרבה של היישוב בן דור - נשר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים לאביו רבי משה אהרן כ"ץ שנולד בעיר חלם שבפולין, ולאמו מרת שרה מרים בת האדמו"ר רבי גדליה משה מזוועהיל. נקרא על שם המגיד מזלוטשוב שהוא היה מצאצאיו.
למד בבחרותו בישיבת עץ חיים שבחברון, בתומכי תמימים לוד תחת השפעתו של ר' שלמה חיים קסלמן ובתורת אמת בירושלים.
לאחר נישואיו עם רעייתו המחנכת מרת חיה טובה, כיהן כשו"ב בבן דור ולאחר מכן כרב היישוב בן דור-נשר שליד חיפה.
בישוב בן דור, מסר שעורי תניא וחסידות בישיבה התיכונית קריית שמואל, ובפעילות עם נוער ועולים חדשים ביחד עם פעילי יד לאחים. מפאת קרבת מקום מגוריו לטכניון, היה גם שותף בקירוב סטודנטים ונערים רבים ליהדות ולחסידות.
בשנת תשע"א עבר להתגורר בירושלים והיה ממתפללי בית הכנסת 'זכרון בתיה'.
במשך שנים רבות נסע לרבי לחודש תשרי, ובזמנים נוספים וזכה להיות בכמה יחידויות בקודש פנימה.
נפטר בי"א בטבת תשפ"א ונטמן בחלקת זוויעהל בהר הזיתים בירושלים.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש תשרי ה'תש"מ, שהה אצל הרבי. כאשר אחד מחסידים לא חש בטוב, והתלבטו אם לפנות אותו באמבולנס בתפילת החג, פנו אל הרבי שהשיב שעליהם להתייעץ עם אחד הרבנים השוהים ב-770, ופנו אל ר' יחיאל מיכל שפסק שיש לפנות.
במכתב של ר' מיכל אל הרבי מח"י טבת תשכ"ב, הוא מבשר שקיבל משרת שוחט עופות.
בתגובה בירך אותו הרבי[1], וציין את הפסק[2] ששוחט צריך להיות ירא שמיים ביותר, ושישתדל ככל יכולתו למלאות דרישה זו, ושמשמיים ייסיעו לו ובודאי ידוע לו מפסק הדין ששו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר וישתדל ככל יכולתו למלאות הדרישה האמורה, והרי הבא לטהר מסייעין אותו. עוד הוסיף הרבי בבקשה, שיעסוק בהפצת תורת החסידות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יוסף יצחק כץ - רחובות, מראשי ישיבת תומכי תמימים בני ברק.
- בנו, הרב גדליה כץ - שליח הרבי בישוב קדימה.
- בנו, הרב שלמה דוד כץ - קראון הייטס.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ אג"ק, כב, ח'שט
- ↑ המובא בשו"ע לאדה"ז ובשו"ת הצ"צ.