חלומות פרעה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שמואל חיים העביר את הדף משתמש:שמואל חיים/חלומות פרעה לשם חלומות פרעה בלי להשאיר הפניה) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חלומות פרעה''' | '''חלומות פרעה''' הינם שני חלומות אותם חלם [[פרעה]] מלך [[מצרים]], ו[[יוסף הצדיק|יוסף]] פתר לו אותם בכך שיבואו על ארץ מצרים שבע שנות שבע, ולאחריהן יהיו שבע שנות רעב. | ||
==החלומות== | ==החלומות== | ||
בחלומו הראשון חולם [[פרעה]] שהוא עומד על היאור, ולפתע הוא רואה שבע פרות שמנות, והנה מגיעות שבע פרות רזות ואוכלות את | בחלומו הראשון חולם [[פרעה]] שהוא עומד על שפת היאור, ולפתע הוא רואה עולות מן היאור שבע פרות שמנות, והנה מגיעות שבע פרות רזות ואוכלות את שבע הפרות השמנות, לאחר חולם פרעה חלום שני בו הוא רואה שבע שיבולים טובות ויפות, והנה מגיעות שבע שבולים שדופות ובולעות את השבע השיבולים טובות.{{הערה|[[בראשית]], מא ,א -ז}} | ||
[[פרעה]] פונה לפותרי החלומות שיפתרו לו את החלום אולם: {{ציטוטון|ואין פותר אותם לפרעה}}. | |||
לבסוף נזכר שר המשקים אודות כך שיוסף פתר את חלומו והוא מציע אותו, יוסף מובא לפני פרעה והוא פותר לו ששבע הפרות והשיבולים השמנות הם כנגד שבע שנות שובע שהולכות להיות ב[[מצרים]], ושבע הפרות והשיבולים הרזות הם כנגד שבע שנות רעב שהולכות להיות ב[[מצרים]]{{הערה|[[בראשית]], מ"א , כ"ה - ל"ב}}. | |||
בנוסף לכך מציע יוסף פתרון לכך, ומציע שבשבע שנות השובע יאגרו מצרים מזון לשבע שנות הרעב{{הערה|בראשית, מ"א, ל"ג - ל"ו}}. | |||
בחלומות היו כמה פרטים שהפתרון הכללי שהציע יוסף מבאר גם אותם: | |||
*העובדה שהפרות הרזות נעמדו על-יד הפרות השמנות, ורק לאחר מכן התרחשה הבליעה. פתרונה שבין שבע שנות השבוע לשנות הרעב תהיה תקופה שבמקום אחד (מצרים) יהיה שובע ובמקומות אחרים (שאר העולם) יהיה רעב וזאת בו זמנית. | |||
*העובדה שלאחר הבליעה "לא נודע כי באו אל קרבנה". פתרונה שבשנות הרעב תשכח כל טובת שנות השבע. | |||
*העובדה שהחלום נשנה פעמיים, בצורות שונות, פתרונה "כי נכון הדבר מעם ה' וממהר האלוקים לעשותו". | |||
*העובדה שהשיבולים הטובות "עולות בקנה אחד" בשונה מהשיבולים שקופות הקדים שצומחות בנפרד אחת מחברתה. פתרונה ששבע שנות השבע יבואו ברציפות בשונה משנות הרעב שבאו לבסוף בשלבים, שנתיים קודם ירידת [[יעקב אבינו]] למצרים ו-5 לאחר פטירתו{{הערה|וכן, שלמרות ששבע השיבולים עלו בקנה אחד בכל זאת היו מלאות וטובות, שזה מראה על שיבולים משובחות ביותר, ואילו השיבולים הדקות למרות שצמחו כל אחת לבדה, היו שדופות.}}. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[הרבי]] מסביר שישנו הבדל בין חלומות פרעה לבין חלומות יוסף, כי בעוד שחלומות יוסף היו בסדר של "מוסיף והולך", שבתחילה הוא חולם על עניינים גשמיים{{הערה|"והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"}} ולאחר מכן עולה לעניינים שמימים {{הערה|"השמש והירח ואחר עשר כוכבים"}}. לעומת זאת ב[[פרעה]] חלומותיו מתחילים בחלום על ה[[פרה|פרות]] ולאחר מכן יורד ל[[צומח|שיבולים]], גם בחלום עצמו בתחילה הוא חולם על שבע פרות טובות ולאחר מכן ברעות.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ג', עמ' 280}} | [[הרבי]] מסביר שישנו הבדל בין חלומות פרעה לבין חלומות יוסף, כי בעוד שחלומות יוסף היו בסדר של "מוסיף והולך", שבתחילה הוא חולם על עניינים גשמיים{{הערה|"והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"}} ולאחר מכן עולה לעניינים שמימים {{הערה|"השמש והירח ואחר עשר כוכבים"}}. לעומת זאת ב[[פרעה]] חלומותיו מתחילים בחלום על ה[[פרה|פרות]] ולאחר מכן יורד ל[[צומח|שיבולים]], גם בחלום עצמו בתחילה הוא חולם על שבע פרות טובות ולאחר מכן ברעות.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ג', עמ' 280}} | ||
על הפסוק {{ציטוטון|ואין פותר אותם לפרעה}}מבאר [[רש"י]]: | על הפסוק {{ציטוטון|ואין פותר אותם לפרעה}}מבאר [[רש"י]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.|מקור=בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.|מקור=בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו}}. | ||
[[הרבי]] שואל על רש"י זה, שבשביל מה אנו צריכים לדעת את את פתרונות החרטומים אם מימלא הם נדחו? [[הרבי]] מנסה לתרץ שרש"י הביא זאת בשביל ללמדנו שהחרטומים חשבו על הפיתרון הזה אולם דחו אותו, משום שבחלום רואים את הפרות השמנות ליד הפרות הרזות, ולכן צריך להציע פיתרון לכך ששני הדברים יקרו בו זמנית, אולם [[הרבי]] מקשה על תירוץ זה משום, שאם כן למה קיבל [[פרעה]] את תירוצו של | [[הרבי]] שואל על רש"י זה, שבשביל מה אנו צריכים לדעת את את פתרונות החרטומים אם מימלא הם נדחו? [[הרבי]] מנסה לתרץ שרש"י הביא זאת בשביל ללמדנו שהחרטומים חשבו על הפיתרון הזה אולם דחו אותו, משום שבחלום רואים את הפרות השמנות ליד הפרות הרזות, ולכן צריך להציע פיתרון לכך ששני הדברים יקרו בו זמנית, אולם [[הרבי]] מקשה על תירוץ זה משום, שאם כן למה קיבל [[פרעה]] את תירוצו של יוסף, וגם בשביל מה היה יוסף צריך לתת גם עצה לפרעה?,[[הרבי]] מסביר שהחלום עצמו של פרעה כלל גם את העצה לבעייה, ולכן קיבל פרעה את עצתו של יוסף משום שהוא הביא איתו גם עצה{{הערה|וזה גם מביר את זה שראו את הפרות השמנות עם הרזות יחד, משום שתוך שנות השבע מתארגנים גם לשנות הרעב}}{{הערה|[[ליקוטי שיחות]], חלק ט"ו, עמ' 399}}. | ||
במקום נוסף מבאר [[הרבי]] שהסיבה בגללה קרא פרעה ליוסף בשם "צפנת פענח"{{הערה|[[בראשית]], פרק מ"א, פסוק מ"ה}} היה בגלל שר המשקים כינה את יוסף בתחילה בשם "נער", ולכן רצה פרעה להדגיש את שבחו של יוסף וקרא לו "צפנת פענח"{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ז]], חלק ב', עמ' 155}}. | |||
[ | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/2404952 חלומות פרעה לאור המדרשים]''' באתר בית חב"ד {{בית חבד}} | |||
*הרב [[יוסף יצחק יעקובסון]], '''[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/792635 הפרות השמנות והרזות]''' - מדוע פתרון החלומות של יוסף הדהים את פרעה?, באתר בית חב"ד {{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חומש בראשית]] | [[קטגוריה:חומש בראשית]] | ||
[[קטגוריה:פרשת מקץ]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:38, 5 ביוני 2024
חלומות פרעה הינם שני חלומות אותם חלם פרעה מלך מצרים, ויוסף פתר לו אותם בכך שיבואו על ארץ מצרים שבע שנות שבע, ולאחריהן יהיו שבע שנות רעב.
החלומות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחלומו הראשון חולם פרעה שהוא עומד על שפת היאור, ולפתע הוא רואה עולות מן היאור שבע פרות שמנות, והנה מגיעות שבע פרות רזות ואוכלות את שבע הפרות השמנות, לאחר חולם פרעה חלום שני בו הוא רואה שבע שיבולים טובות ויפות, והנה מגיעות שבע שבולים שדופות ובולעות את השבע השיבולים טובות.[1]
פרעה פונה לפותרי החלומות שיפתרו לו את החלום אולם: "ואין פותר אותם לפרעה".
לבסוף נזכר שר המשקים אודות כך שיוסף פתר את חלומו והוא מציע אותו, יוסף מובא לפני פרעה והוא פותר לו ששבע הפרות והשיבולים השמנות הם כנגד שבע שנות שובע שהולכות להיות במצרים, ושבע הפרות והשיבולים הרזות הם כנגד שבע שנות רעב שהולכות להיות במצרים[2].
בנוסף לכך מציע יוסף פתרון לכך, ומציע שבשבע שנות השובע יאגרו מצרים מזון לשבע שנות הרעב[3].
בחלומות היו כמה פרטים שהפתרון הכללי שהציע יוסף מבאר גם אותם:
- העובדה שהפרות הרזות נעמדו על-יד הפרות השמנות, ורק לאחר מכן התרחשה הבליעה. פתרונה שבין שבע שנות השבוע לשנות הרעב תהיה תקופה שבמקום אחד (מצרים) יהיה שובע ובמקומות אחרים (שאר העולם) יהיה רעב וזאת בו זמנית.
- העובדה שלאחר הבליעה "לא נודע כי באו אל קרבנה". פתרונה שבשנות הרעב תשכח כל טובת שנות השבע.
- העובדה שהחלום נשנה פעמיים, בצורות שונות, פתרונה "כי נכון הדבר מעם ה' וממהר האלוקים לעשותו".
- העובדה שהשיבולים הטובות "עולות בקנה אחד" בשונה מהשיבולים שקופות הקדים שצומחות בנפרד אחת מחברתה. פתרונה ששבע שנות השבע יבואו ברציפות בשונה משנות הרעב שבאו לבסוף בשלבים, שנתיים קודם ירידת יעקב אבינו למצרים ו-5 לאחר פטירתו[4].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מסביר שישנו הבדל בין חלומות פרעה לבין חלומות יוסף, כי בעוד שחלומות יוסף היו בסדר של "מוסיף והולך", שבתחילה הוא חולם על עניינים גשמיים[5] ולאחר מכן עולה לעניינים שמימים [6]. לעומת זאת בפרעה חלומותיו מתחילים בחלום על הפרות ולאחר מכן יורד לשיבולים, גם בחלום עצמו בתחילה הוא חולם על שבע פרות טובות ולאחר מכן ברעות.[7]
על הפסוק "ואין פותר אותם לפרעה"מבאר רש"י:
ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי, פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות, שבע בנות אתה מוליד; שבע פרות הרעות, שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש; שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך.
— בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו
.
הרבי שואל על רש"י זה, שבשביל מה אנו צריכים לדעת את את פתרונות החרטומים אם מימלא הם נדחו? הרבי מנסה לתרץ שרש"י הביא זאת בשביל ללמדנו שהחרטומים חשבו על הפיתרון הזה אולם דחו אותו, משום שבחלום רואים את הפרות השמנות ליד הפרות הרזות, ולכן צריך להציע פיתרון לכך ששני הדברים יקרו בו זמנית, אולם הרבי מקשה על תירוץ זה משום, שאם כן למה קיבל פרעה את תירוצו של יוסף, וגם בשביל מה היה יוסף צריך לתת גם עצה לפרעה?,הרבי מסביר שהחלום עצמו של פרעה כלל גם את העצה לבעייה, ולכן קיבל פרעה את עצתו של יוסף משום שהוא הביא איתו גם עצה[8][9].
במקום נוסף מבאר הרבי שהסיבה בגללה קרא פרעה ליוסף בשם "צפנת פענח"[10] היה בגלל שר המשקים כינה את יוסף בתחילה בשם "נער", ולכן רצה פרעה להדגיש את שבחו של יוסף וקרא לו "צפנת פענח"[11].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חלומות פרעה לאור המדרשים באתר בית חב"ד
- הרב יוסף יצחק יעקובסון, הפרות השמנות והרזות - מדוע פתרון החלומות של יוסף הדהים את פרעה?, באתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ בראשית, מא ,א -ז
- ↑ בראשית, מ"א , כ"ה - ל"ב
- ↑ בראשית, מ"א, ל"ג - ל"ו
- ↑ וכן, שלמרות ששבע השיבולים עלו בקנה אחד בכל זאת היו מלאות וטובות, שזה מראה על שיבולים משובחות ביותר, ואילו השיבולים הדקות למרות שצמחו כל אחת לבדה, היו שדופות.
- ↑ "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה"
- ↑ "השמש והירח ואחר עשר כוכבים"
- ↑ ליקוטי שיחות, חלק ג', עמ' 280
- ↑ וזה גם מביר את זה שראו את הפרות השמנות עם הרזות יחד, משום שתוך שנות השבע מתארגנים גם לשנות הרעב
- ↑ ליקוטי שיחות, חלק ט"ו, עמ' 399
- ↑ בראשית, פרק מ"א, פסוק מ"ה
- ↑ התוועדויות תשמ"ז, חלק ב', עמ' 155