משתמש:שמואל חיים/יעקב קלצקין: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הוצאת קטגוריה ממרחב אישי) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יעקב קלצ'קין.jpg|ממוזער|יעקב קלצקין]] | [[קובץ:יעקב קלצ'קין.jpg|ממוזער|יעקב קלצקין]] | ||
'''יעקב קלצקין''' ([[תרמ"ח]] - [[תש"ח]]) | '''יעקב קלצקין''' ([[תרמ"ח]] - [[תש"ח]]) היה פילוסוף יהודי שירד מן הדת. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרמ"ח]] לאביו הרב [[אליהו קלצקין]], סבו רבי [[נפתלי הירץ קלצקין]] היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | נולד בשנת [[תרמ"ח]] לאביו הרב [[אליהו קלצקין]], סבו רבי [[נפתלי הירץ קלצקין]] היה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בהיותו בן 15 הוא נע ל[[גרמניה]] ורכש השכלה אצל הפילוסוף היהודי [[הרמן כהן]], מאוחר יותר התוודע לרעיון [[ציונות|הציוני]] ונהיה לפעיל ציוני נלהב, ובין השנים [[תרס"ט]] - [[תרע"א]] הוא היה העורך של הביטאון הציוני ב[[גרמניה]]. בשנת [[תרע"ה]] הוא גמר ללמוד, עבר ל[[שוויץ]] והחל לפרסם את שיטתו הפילוסופית. | בהיותו בן 15 הוא נע ל[[גרמניה]] ורכש השכלה אצל הפילוסוף היהודי [[הרמן כהן]], מאוחר יותר התוודע לרעיון [[ציונות|הציוני]] ונהיה לפעיל ציוני נלהב, ובין השנים [[תרס"ט]] - [[תרע"א]] הוא היה העורך של הביטאון הציוני ב[[גרמניה]]. בשנת [[תרע"ה]] הוא גמר ללמוד, עבר ל[[שוויץ]] והחל לפרסם את שיטתו הפילוסופית. | ||
אחרי [[מלחמת עולם הראשונה]] שב ל[[גרמניה]] והקים בית דפוס "אשכול", כמו כן הדפיס את "אנציקלופדיה יודיאקה" הסוקרת את תולדות עם ישראל. | אחרי [[מלחמת עולם הראשונה]] שב ל[[גרמניה]] והקים בית דפוס בשם "אשכול", כמו כן הדפיס את "אנציקלופדיה יודיאקה" הסוקרת את תולדות עם ישראל. | ||
ב[[מלחמת עולם השנייה]] ברח ל[[ארצות הברית]]. מת בשנת [[תש"ח]]. | ב[[מלחמת עולם השנייה]] ברח ל[[ארצות הברית]]. מת בשנת [[תש"ח]]. | ||
על אף שירד מן הדת ואף התחתן עם אישה גויה{{הערה|1=//www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1967/09/01/01/article/73/?e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1 "חייו הכפולים של יעקב קלצקין" עיתון [[מעריב]]}}, שמר קשרים עם גדולי ישראל ואף הי עורך מידי לילה [[תיקון חצות]]{{הערה|כתבים עמוד 352}}. | על אף שירד מן הדת ואף התחתן עם אישה גויה{{הערה|1=//www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1967/09/01/01/article/73/?e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1 "חייו הכפולים של יעקב קלצקין" עיתון [[מעריב]]}}, שמר קשרים עם גדולי ישראל ואף הי עורך מידי לילה [[תיקון חצות]]{{הערה|כתבים עמוד 352}}. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
משפחתו הייתה מגזע [[חב"ד]], מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
הוא שמר על קשרים עם [[אדמו"ר הריי"צ]], עם בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ניו יורק]], הגיע יעקב קלצקין לבקרו בביתו.{{הערה|ע"פ האגרת מ[[א' סיוון]] [[תש"ב]]}} | הוא שמר על קשרים עם [[אדמו"ר הריי"צ]], עם בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ניו יורק]], הגיע יעקב קלצקין לבקרו בביתו.{{הערה|ע"פ האגרת מ[[א' סיוון]] [[תש"ב]]}} | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
במכתב נוסף הוא תמה עך כך שהחרדים לא יוצאים בהפגנות נגד גזרות הנאצים, על כך ענה לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: | במכתב נוסף הוא תמה עך כך שהחרדים לא יוצאים בהפגנות נגד גזרות הנאצים, על כך ענה לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עד שהוא אומר אלי כי נצא אנחנו החרדים עטופי טליתות וספרי תורה בזרועותינו בתהלוכה בחוצות קרי', יאמר להפוקרים האמריקנים והכופרים הפלשתינאים, אשר יניחו טלית ותפילין בבתיהם וישמרו את השבת והכשרות ואל יוסיפו למרוד בה' בתורתו ובמצותיו ולהרוג ולאבד את ילדי ישראל בבתי ספריהם, בתי הכפירה והשמד. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עד שהוא אומר אלי כי נצא אנחנו החרדים עטופי טליתות וספרי תורה בזרועותינו בתהלוכה בחוצות קרי', יאמר להפוקרים האמריקנים והכופרים הפלשתינאים, אשר יניחו טלית ותפילין בבתיהם וישמרו את השבת והכשרות ואל יוסיפו למרוד בה' בתורתו ובמצותיו ולהרוג ולאבד את ילדי ישראל בבתי ספריהם, בתי הכפירה והשמד. | ||
... באשר לבבו כואב על מצבו של ישראל ורואה הוא העצה הנכונה להלוך בקרית חוצות עטופי טליתות וספרי תורה בזרועותיהם, שזהו מדרכי ההתעוררות לתשובה, הנה אות הוא אשר לא פג טעמו - טעם יחס אבותיו גדולי התורה נ"ע - בו, הנה עליו החובה לעמוד בראש הסתדרות חבורת אנשים רציניים מבני גילו מחבבי תורת ישראל ושומרי מצוה מפלגות המתקדמים לבחור ועד סופרים - באידיש ובאנגלית - אשר יבאו לעזרתינו להציל את הילדים והילדות ילידי פולין אשר ברובם הם ממשפחות יראים וחרדים מלהטמע בחנוך של כפירה.|מקור=כד אד"ש תש"ג}} | |||
...באשר לבבו כואב על מצבו של ישראל ורואה הוא העצה הנכונה להלוך בקרית חוצות עטופי טליתות וספרי תורה בזרועותיהם, שזהו מדרכי ההתעוררות לתשובה, הנה אות הוא אשר לא פג טעמו - טעם יחס אבותיו גדולי התורה נ"ע - בו, הנה עליו החובה לעמוד בראש הסתדרות חבורת אנשים רציניים מבני גילו מחבבי תורת ישראל ושומרי מצוה מפלגות המתקדמים לבחור ועד סופרים - באידיש ובאנגלית - אשר יבאו לעזרתינו להציל את הילדים והילדות ילידי פולין אשר ברובם הם ממשפחות יראים וחרדים מלהטמע בחנוך של כפירה.|מקור=כד אד"ש תש"ג}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קלצקין, יעקב}} | {{מיון רגיל:קלצקין, יעקב}} | ||
[[קטגוריה:אישים | [[:קטגוריה:אישים]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:28, 17 בפברואר 2021
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת תרמ"ח לאביו הרב אליהו קלצקין, סבו רבי נפתלי הירץ קלצקין היה חסיד של אדמו"ר הצמח צדק.
בהיותו בן 15 הוא נע לגרמניה ורכש השכלה אצל הפילוסוף היהודי הרמן כהן, מאוחר יותר התוודע לרעיון הציוני ונהיה לפעיל ציוני נלהב, ובין השנים תרס"ט - תרע"א הוא היה העורך של הביטאון הציוני בגרמניה. בשנת תרע"ה הוא גמר ללמוד, עבר לשוויץ והחל לפרסם את שיטתו הפילוסופית.
אחרי מלחמת עולם הראשונה שב לגרמניה והקים בית דפוס בשם "אשכול", כמו כן הדפיס את "אנציקלופדיה יודיאקה" הסוקרת את תולדות עם ישראל.
במלחמת עולם השנייה ברח לארצות הברית. מת בשנת תש"ח.
על אף שירד מן הדת ואף התחתן עם אישה גויה[1], שמר קשרים עם גדולי ישראל ואף הי עורך מידי לילה תיקון חצות[2].
קשריו עם חב"דעריכה
משפחתו הייתה מגזע חב"ד, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.
הוא שמר על קשרים עם אדמו"ר הריי"צ, עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לניו יורק, הגיע יעקב קלצקין לבקרו בביתו.[3]
בין השניים היה התכתבות עניפה, באחד הפעמים הוא ביקש מאדמו"ר הריי"צ, את ספריו, לאחר זמן ענה לו אדמו"ר הריי"צ:"בהמשך לבקורו, הנני בזה למלאות חפצו לשלוח לו את רוב הנדפס במשך היותנו במדינה זו".[4]
במכתב נוסף הוא תמה עך כך שהחרדים לא יוצאים בהפגנות נגד גזרות הנאצים, על כך ענה לו אדמו"ר הריי"צ:
עד שהוא אומר אלי כי נצא אנחנו החרדים עטופי טליתות וספרי תורה בזרועותינו בתהלוכה בחוצות קרי', יאמר להפוקרים האמריקנים והכופרים הפלשתינאים, אשר יניחו טלית ותפילין בבתיהם וישמרו את השבת והכשרות ואל יוסיפו למרוד בה' בתורתו ובמצותיו ולהרוג ולאבד את ילדי ישראל בבתי ספריהם, בתי הכפירה והשמד.
...באשר לבבו כואב על מצבו של ישראל ורואה הוא העצה הנכונה להלוך בקרית חוצות עטופי טליתות וספרי תורה בזרועותיהם, שזהו מדרכי ההתעוררות לתשובה, הנה אות הוא אשר לא פג טעמו - טעם יחס אבותיו גדולי התורה נ"ע - בו, הנה עליו החובה לעמוד בראש הסתדרות חבורת אנשים רציניים מבני גילו מחבבי תורת ישראל ושומרי מצוה מפלגות המתקדמים לבחור ועד סופרים - באידיש ובאנגלית - אשר יבאו לעזרתינו להציל את הילדים והילדות ילידי פולין אשר ברובם הם ממשפחות יראים וחרדים מלהטמע בחנוך של כפירה.
— כד אד"ש תש"ג