אליהו קלצקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (עדכון, תקלדה, ניסוח, ויקיזציה, עיצוב ווי וונט משיח נאו)
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Eliyahu Klatzkin.jpg|ממוזער|הרב קלצקין]]
[[קובץ:Eliyahu Klatzkin.jpg|ממוזער|250px|הרב קלצקין]]
'''רבי אליהו קלוצקין''' ([[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] - [[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]) היה רבה של העיר [[לובלין]] וקהילות נוספות.
רבי '''אליהו קלצקין''' ([[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] [[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]) מגדולי הפוסקים בדורו, שימש כרבה של [[לובלין]] וקהילות נוספות, מחבר הספרים '''אבן הראשה''', '''אבן פנה''' ועוד.
 
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:186 1 600 0.png|ממוזער|ספרו "אבן הראשה"]]
[[קובץ:186 1 600 0.png|ממוזער|250px|ספרו "אבן הראשה"]]
רבי אליהו נולד ב[[כ"ב אייר]] [[תרי"ב]] ב[[רוסיה]], לאביו רבי [[נפתלי הירץ קלצקין]] שהיה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ארבעה מאחיו שימשוכרבנים בקהילות שונות: רבי [[ישראל איסר יעקב קלצקין]] שימש רבה של ליבנהוף, במחוז [[דווינסק]] שבפלך [[ויטבסק]]; רבי [[אברהם קלצקין]] היה רבה של [[ליוזנא]], רבי [[שניאור זלמן קלצקין]] היה רבה של רוגצ'וב; ורבי [[משה צבי קלצקין]], רבה של רומנוב.
רבי אליהו נולד ב[[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] באושפול שב[[רוסיה]], לאביו רבי [[נפתלי הירץ קלצקין]] מגדולי רבני [[חב"ד]] תלמידו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ארבעה מאחיו שימשו כרבנים בקהילות [[חב
ד]] שונות: רבי [[ישראל איסר יעקב קלצקין]] שימש רבה של ליבנהוף, במחוז [[דווינסק]] שבפלך [[ויטבסק]], רבי [[אברהם קלצקין]] היה רבה של [[ליוזנא]], רבי [[שניאור זלמן קלצקין]] היה רבה של רוגוצ'וב ורבי [[משה צבי קלצקין]], רבה של רומנוב.
 
בשנת [[תרל"ו]] נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי [[ברוך מרדכי ליפשיץ]], בשנת [[תרמ"א]] התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".
 
בשנת [[תרמ"ז]] הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלצקין שיזכיר בספר את [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שם=ישורון|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69}}.
 
מאוחר יותר ניסה הרב קלצקין להתקבל לרבנות באחד הערים, אולם רוב התושבים שהיו [[חסידי חב"ד]] התנגדו למינויו בעיקבות כך שסירב להזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו. רבי אליהו הצטדק בטענה כי לא הזכיר אף אחד מגדולי דורו הנמצאים בין החיים.


בשנת [[תרל"ו]] נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי [[ברוך מרדכי ליבשיץ]], בשנת [[תרמ"א]] התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".
בשנת [[תר"נ]] מונה להיות רבה של העיר טיקטין, מינוי שבפועל לא יצא לפועל, ובשנת [[תרנ"ד]] מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה.  


בשנת [[תרמ"ז]] הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלוצקין שיזכיר בספר את [[אדמו"ר הצמח צדק]]:
בשנת [[תר"ע]] מונה להיות רבה של העיר [[לובלין]].
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וגם אבקש עצה ותחבולה אשר יוזכר שם כבוד אדמו"ר הגאון בעל צמח צדק אשר היה גאון אמיתי וחסיד ועניו, מהראוי להזכירו... ואם רצונך נוטה לזה הודיענו נא ונשלח איזה עניין מדברי רבינו נבג"מ ותוכל להזכירו בשם רבינו ואין בזה תפיסה למתנגדים, כי הלא תוכל להתנצל... ושערי תירוצים לא ננעלו"|מקור="רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69}}.הרב אליהו קלוצקין בתגובה הוא ענה לו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אינו נושא ונותן בדברי אדמו"ר ז"ל (הצמח צדק) אשר זה נחשב בפה להתנגדות גדולה להעלים עין מדבריו מכל וכל|מקור="רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69}}.
מאוחר יותר ניסה הרב קלוצקין להתקבל לרבנות בעיר אחת, אולם רוב תושבים היו חסידי חב"ד שהתנגדו למינויו עכב כך שהוא סירב להזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו.


בשנת [[תר"נ]] מונה להיות רבה של העיר טיקטין, ובשנת [[תרנ"ד]] מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה, בשנת [[תר"ע]] מונה להיות רבה של העיר [[לובלין]].
בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה", שם הנהיג יחד עם רעו רבי [[יוסף חיים זוננפלד]].


בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה".
בשנת [[תרפ"ט]] בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]] הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת שאדמו"ר הריי"צ הגיע לבית היתומות הכללי ב[[ו' אב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/5/24.htm?q=אליהו%20קלצקין הביקור]}}.


בשנת [[תרפ"ט]] בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]] הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע לבית היתומות הכללי ב[[ו' אב]].{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/5/24.htm?q=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95%20%D7%A7%D7%9C%D7%A6%D7%A7%D7%99%D7%9F הביקור]}}
נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]. ונטמן בהר הזיתים על יד רבו רבי [[יהושע ליב דיסקין]].


נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]].
==משפחתו==
==משפחתו==
*'''בנו''' - [[יעקב קלצקין]]
*'''בנו''' - [[יעקב קלצקין]]


==לקריאה נוספת==
==קישורים חיצוניים==
* {{HebrewBooks|הרב משה זעירא|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים"|49101|'''[[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]]''' טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז|עמוד=745}}
* {{HebrewBooks|הרב משה זעירא|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים"|49101|'''ישורון''' טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז|עמוד=745}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קלצקין, אליהו}}
{{מיון רגיל:קלצקין, אליהו}}
[[קטגוריה:משפחת קלצקין]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]]

גרסה אחרונה מ־23:43, 7 בינואר 2024

הרב קלצקין

רבי אליהו קלצקין (כ"ב אב תרי"בי"ז אייר תרצ"ב) מגדולי הפוסקים בדורו, שימש כרבה של לובלין וקהילות נוספות, מחבר הספרים אבן הראשה, אבן פנה ועוד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרו "אבן הראשה"

רבי אליהו נולד בכ"ב אב תרי"ב באושפול שברוסיה, לאביו רבי נפתלי הירץ קלצקין מגדולי רבני חב"ד תלמידו של אדמו"ר הצמח צדק. ארבעה מאחיו שימשו כרבנים בקהילות [[חב ד]] שונות: רבי ישראל איסר יעקב קלצקין שימש רבה של ליבנהוף, במחוז דווינסק שבפלך ויטבסק, רבי אברהם קלצקין היה רבה של ליוזנא, רבי שניאור זלמן קלצקין היה רבה של רוגוצ'וב ורבי משה צבי קלצקין, רבה של רומנוב.

בשנת תרל"ו נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי ברוך מרדכי ליפשיץ, בשנת תרמ"א התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".

בשנת תרמ"ז הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלצקין שיזכיר בספר את אדמו"ר הצמח צדק[1].

מאוחר יותר ניסה הרב קלצקין להתקבל לרבנות באחד הערים, אולם רוב התושבים שהיו חסידי חב"ד התנגדו למינויו בעיקבות כך שסירב להזכיר את אדמו"ר הצמח צדק בספרו. רבי אליהו הצטדק בטענה כי לא הזכיר אף אחד מגדולי דורו הנמצאים בין החיים.

בשנת תר"נ מונה להיות רבה של העיר טיקטין, מינוי שבפועל לא יצא לפועל, ובשנת תרנ"ד מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה.

בשנת תר"ע מונה להיות רבה של העיר לובלין.

בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה", שם הנהיג יחד עם רעו רבי יוסף חיים זוננפלד.

בשנת תרפ"ט בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת שאדמו"ר הריי"צ הגיע לבית היתומות הכללי בו' אב[2].

נפטר בי"ז אייר תרצ"ב. ונטמן בהר הזיתים על יד רבו רבי יהושע ליב דיסקין.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משה זעירא, ‏"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים", ישורון טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69
  2. הביקור