אברהם יחזקאל ארלוזורוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים")
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''אברהם יחזקאל ארלוזורוב''' היה רבה של [[חרקוב]] וחסיד של רבותינו נשיאנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[המהר"ש]] ו[[הרש"ב]].
הרב '''אברהם יחזקאל ארלוזורוב''' (?-[[י"א טבת]] [[תר"ס]]) היה רבה של [[חרקוב]] וחסיד של רבותינו נשיאנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[המהר"ש]] ו[[הרש"ב]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 6: שורה 6:


החל משנת [[תרל"א]]{{הערה|על פי עיתון המליץ. לאידך, באחד ממכתבי הרבנים הנושא את תאריך השנה [[תרמ"ז]], נכתב שזה עשרים שנה שמכהן ברבנות - היינו משנת [[תרכ"ז]].}} שימש כרבה של [[חרקוב]] ונודע כאחד הגאונים המפורסמים באותה תקופה.
החל משנת [[תרל"א]]{{הערה|על פי עיתון המליץ. לאידך, באחד ממכתבי הרבנים הנושא את תאריך השנה [[תרמ"ז]], נכתב שזה עשרים שנה שמכהן ברבנות - היינו משנת [[תרכ"ז]].}} שימש כרבה של [[חרקוב]] ונודע כאחד הגאונים המפורסמים באותה תקופה.
לימד את רבי יהושע השיל רבינוביץ האדמו"ר ממונסטריץ' את [[תורת החסידות|תורת חסידות]] חב"ד{{הערה|'''מסורת של אדמו"רות''', הרב שלום צבי לרנר, מוסף קולמוס של שבועון משפחה גליון 194 עמ' 9 [[שבועות]] [[תשפ"ד]].}}.


תרם כסף להדפסת הספר [[שדי חמד]].
תרם כסף להדפסת הספר [[שדי חמד]].
שורה 20: שורה 22:


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו, הרב [[אליעזר ארלוזורוב]] - חסיד חב"ד, רב ואב בית דין ב[[רומני]].
* מחותנו הגאון הרב [[אריה לייב האפט]] רבה של ה[[עיירה]] קונוטופ בפלך צרניגוב.
* מחותנו הגאון הרב [[אריה לייב האפט]] רבה של ה[[עיירה]] קונוטופ בפלך צרניגוב.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=145 סערת השוחטים]''' באתר {{שטורעם}}
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=145 סערת השוחטים]''' באתר {{שטורעם}}
*הרב יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/50692514 זוהר גדול במתנה מהרבי]'''


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 32: שורה 36:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]

גרסה אחרונה מ־10:50, 26 ביוני 2024

הרב אברהם יחזקאל ארלוזורוב (?-י"א טבת תר"ס) היה רבה של חרקוב וחסיד של רבותינו נשיאנו אדמו"ר הצמח צדק, המהר"ש והרש"ב.

תולדות חייםעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרב יחזקאל ארלוזורוב היה מהיושבים אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.

החל משנת תרל"א[1] שימש כרבה של חרקוב ונודע כאחד הגאונים המפורסמים באותה תקופה.

לימד את רבי יהושע השיל רבינוביץ האדמו"ר ממונסטריץ' את תורת חסידות חב"ד[2].

תרם כסף להדפסת הספר שדי חמד.

נפטר בי"א טבת תר"ס.

אישיותועריכה

ר' יחזקאל היה למדן גדול וגאון בנגלה, בעל הגיון קר, סדרן ובעל הבנה רחבה. כמו כן היה בעל זכרון מופלא, והרבי הריי"צ התענג לשמוע ממנו את זכרונותיו - בין השאר מתקופת לימודו אצל הצמח צדק[3].

בזכרונות הרבי הריי"צעריכה

הרבי הריי"צ מספר על ר' יחזקאל בזכרונותיו ממסע יאלטה, בשנת תרמ"ז בעודו ילד כבן שבע[4]. הרבי מספר על התוועדות ל"ג בעומר של אותה שנה בחרקוב, בה עשתה עליו רושם אדיר הדרת הכבוד הגדולה של ר' יחזקאל, ואחיו הרב אליעזר ארלוזורוב רבה של ראמען, לאביו הרבי הרש"ב. באותה התוועדות ביאר הרבי את מהותו של חסיד, והרבי הריי"צ מתאר כיצד כילד נרעש לדעת שיהודים מבוגרים כל כך אינם יודעים מהו חסיד. הוא פנה אל ר' יחזקאל ואל ר' אשר גרוסמן ואמר להם, שהוא שמע מאביו הרבי כבר בחורף מהו חסיד, והם שומעים זאת רק עכשיו... ר' יחזקאל צחק ואמר: "לך הסביר אביך מהו 'חסידון', ולנו הוא הסביר מהו חסיד"...

בסיון תרנ"ו התארח ר' יחזקאל אצל הרבי הרש"ב בנאות דשא באילווקע, ואז הזכיר הרבי הריי"צ לר' יחזקאל את התוועדות ל"ג בעומר תשע שנים לפני כן, ור' יחזקאל - שאותה התוועדות הייתה טריה בזכרונו - חזר על המאמר והשיחה בפני הרבי הריי"צ שכינה זאת "המתנה היפה ביותר שיכול היה לתת לי". בהמשך לכך התפתחה שיחה מיוחדת בין ר' יחזקאל לרשב"ץ על מהותו של חסיד.

משפחתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב יהושע מונדשיין, סערת השוחטים באתר  
  • הרב יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/50692514 זוהר גדול במתנה מהרבי]

הערות שוליים

  1. על פי עיתון המליץ. לאידך, באחד ממכתבי הרבנים הנושא את תאריך השנה תרמ"ז, נכתב שזה עשרים שנה שמכהן ברבנות - היינו משנת תרכ"ז.
  2. מסורת של אדמו"רות, הרב שלום צבי לרנר, מוסף קולמוס של שבועון משפחה גליון 194 עמ' 9 שבועות תשפ"ד.
  3. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 28.
  4. לקוטי דיבורים חלק א', ליקוט ד'. חלק ד', ליקוט ל"ז.