משתמש:ערנסקייט/א"ת ב"ש – הבדלי גרסאות

מ חסיד ליובאוויטש העביר את הדף א"ת ב"ש לשם משתמש:ערנסקייט/א"ת ב"ש בלי להשאיר הפניה: מועתק מויקישביה ללא קשר חב"די
הוצאת קטגוריה ממרחב אישי
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{להעביר לאישי|מועתק מויקישיבה (ראה שיחה)|י"ג תשרי תשפ"א}}
[[קובץ:את-בש.png|שמאל|ממוזער|250px|לוח א"ת ב"ש]]
[[קובץ:את-בש.png|שמאל|ממוזער|250px|לוח א"ת ב"ש]]
א"ת ב"ש הנה שיטת לימוד. בשיטה זו, כל אות שווה לאות המקבילה אליה ממבחינת סדר האותיות ההפוך (כלומר: האות הראשונה- [[א]]', שווה לאות הראשונה מהסוף- [[ת]]' וכן הלאה).
א"ת ב"ש הנה שיטת לימוד. בשיטה זו, כל אות שווה לאות המקבילה אליה ממבחינת סדר האותיות ההפוך (כלומר: האות הראשונה- [[א]]', שווה לאות הראשונה מהסוף- [[ת]]' וכן הלאה).


==שימושים==
==שימושים==
אנו מוצאים שימוש ב'''א"ת ב"ש''' כבר ב[[ספר נביאים]], על פי [[חז"ל]]. [[ירמיהו הנביא]] כתב: {{ציטוטון|הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל ישְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית}} ומסבירה ה[[ברייתא]] של ל"ב מידות שה[[תורה]] נדרשת בהם {{מקור|מידה כ"ט|כן}} כי "לב קמי" ב'''א"ת ב"ש''' הוא "כשדים" (בבליים). במקומות אחרים ירמיהו אומר "ששך" ושם כותבים מס' מפרשים מפרשים כי "ששך" היא "[[בבל]]" ב'''א"ת ב"ש'''.
אנו מוצאים שימוש ב'''א"ת ב"ש''' כבר ב[[ספר נביאים]], על פי [[חז"ל]]. [[ירמיהו הנביא]] כתב: {{ציטוטון|הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל ישְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית}} ומסבירה ה[[ברייתא]] של ל"ב מידות שה[[תורה]] נדרשת בהם {{מקור|מידה כ"ט}} כי "לב קמי" ב'''א"ת ב"ש''' הוא "כשדים" (בבליים). במקומות אחרים ירמיהו אומר "ששך" ושם כותבים מס' מפרשים מפרשים כי "ששך" היא "[[בבל]]" ב'''א"ת ב"ש'''.


ב[[ספר דניאל]]  מסופר על [[בלטשצאר]] מלך [[בבל]] שערך משתה, ובמשתה כתב מלאך על קיר הטרקלין: "מנא מנא תקל ופרסין" וכתוב כי {{ציטוטון|וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּא}} (כלומר, איש לא הצליח לפענח את פשר הכתוב). ב[[גמרא]] מסביר [[רב]] מדוע לא יכלו להבין את הכתוב: "בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אדך פוגחמט" כלומר- הצופן נכתב ב'''א"ת ב"ש'''.
ב[[ספר דניאל]]  מסופר על [[בלטשצאר]] מלך [[בבל]] שערך משתה, ובמשתה כתב מלאך על קיר הטרקלין: "מנא מנא תקל ופרסין" וכתוב כי {{ציטוטון|וְלָא כָהֲלִין כְּתָבָא לְמִקְרֵא וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעָה לְמַלְכָּא}} (כלומר, איש לא הצליח לפענח את פשר הכתוב). ב[[גמרא]] מסביר [[רב]] מדוע לא יכלו להבין את הכתוב: "בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אדך פוגחמט" כלומר- הצופן נכתב ב'''א"ת ב"ש'''.