ויעקב הלך לדרכו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (אליהו ב. העביר את הדף משתמש:אליהו ב./ויעקב הלך לדרכו לשם ויעקב הלך לדרכו בלי להשאיר הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (27 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]] | [[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]] | ||
[[קובץ:ויעקב הלך לדרכו - ירוסלבסקי.jpg|ממוזער|קריקטורה של ויעקב הלך לדרכו.]] | |||
'''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו. | '''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו. | ||
ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. | ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]]{{הערה|1= | ||
אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30510#p=407&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג].}} ובמוצאי [[שבת בראשית]]{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ.}}. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת | הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב, ב.}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת [[סור מרע ועשה טוב]], שזהו דרך ה', כאמור בפסוק{{הערה|בראשית יח, יט.}} "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת ה[[תשובה]] ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן.}}. | ||
[[הרבי]] | [[הרבי]] כותב, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}; בסיום מעמד [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] הכריז הרבי גם מילים אלו{{הערה|התוועדויות עמ' 479.}}. | ||
עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ.}}. | |||
==זמני ההכרזה== | |||
[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א.}}. | |||
ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד.}}. | |||
במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ.}}. | |||
בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז.}} ובהזדמנויות שונות ביאר שבמוצאי שבת פרשת נח הוא הזמן של ויעקב הלך לדרכו בפועל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/10scM1kIIjWqU6bV0dED9EFaT_4IDbEY0/view?usp=drivesdk מאמר ד"ה מים רבים תשל"ח] ובלקו"ש ח"כ עמ' 281.}} אחרי השבוע הראשון של העבודה בעולם{{הערה|הרחבה בעניין זה בשיחת [[דבר מלכות נח|ש"פ נח תשנ"ב]].}}. | |||
הרבי ביאר{{הערה|בשיחת מוצאי שבת בראשית תשל"ח נדפס בהוספות ללקוטי שיחות ח"כ עמ' 266. קונטרס ויעקב הלך לדרכו, שם, עמ' 367, שיחת ב' מרחשון תש"מ.}} באריכות את עניין ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" שיש בזה שלוש מדריגות, לאחר יום הכיפורים, לאחר שמחת תורה ולאחר שבת בראשית; אך שלימות העניין הוא אחרי סיום חודש תשרי בהתחלת חודש [[מרחשון]], ובזה עצמו אחרי [[ראש חודש]] מרחשון. אז, כשמתחילים לומר [[תחנון]] ב[[ב' חשוון]], מתחילים ימי המעשה וההתעסקות בעובדין דחול ושם פועל יהודי על ידי עבודתו את ה[[דירה בתחתונים]], תכלית הכוונה. | |||
==משל הסוחר== | ==משל הסוחר== | ||
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}. | ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז.}}. | ||
במענה לחסיד שכתב לרבי שהוא לא מרגיש שחל בו שינוי לאחר חודש החגים במחיצת הרבי ב-770, ענה הרבי בפתגם זה, שבחודש תשרי, ביריד, קונים ואורזים, וכשבאים הביתה פותחים את החבילות "פאנאנדערפאקן די פעקלאך"{{הערה|[https://col.org.il/news/134008 הלך לדרכו: חסידים מתארים את רגעי הליווי של הרבי בסוף תשרי].}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 19: | שורה 33: | ||
*[[צאתכם לשלום]] | *[[צאתכם לשלום]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''קונטרס ויעקב הלך לדרכו''' חשוון תש"מ (מוגה), שיחות הרבי בנושא מהשנים תשל"ח-תש"מ | |||
*הרב ישראל אלפנביין, '''חיי רבי''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליונות 1879-1880 | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב זאב ריטרמן, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&id=962 ויעקב הלך לדרכו]''' {{שטורעם}} | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=2091&CategoryID=1164 יוצאים לדרך]''' באתר צעירי חב"ד | |||
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=194&article=1418 פורקים את המזוודות]''' {{חב"ד בישראל|}} | |||
*'''[https://abc770.org/article_node_672/ ויעקב הלך לדרכו]''' התוועדות חסידותית עם הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] {{חב"ד אור אין סוף|}} | |||
{{סוכות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:28, 30 באוקטובר 2022
"ויעקב הלך לדרכו" הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי תשרי שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.
בליובאוויטש ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי שמחת תורה[1] ובמוצאי שבת בראשית[2].
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפסוק המופיע בספר בראשית[3] "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק[4] "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי ממוצאי יום הכיפורים אחר סיום עבודת התשובה ביום הכיפורים[5].
הרבי כותב, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת[6]; בסיום מעמד כוס של ברכה במוצאי שבת בראשית תשמ"ה הכריז הרבי גם מילים אלו[7].
עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה[8].
זמני ההכרזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הביא מהמשך וככה תרל"ז של אדמו"ר המהר"ש מאת אדמו"ר הזקן שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר במוצאי יום הכיפורים[9].
ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" בליובאוויטש הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר אדמו"ר הרש"ב בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"[10].
במוצאי שבת בראשית נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם[11].
בשבת פרשת נח בשנת תשי"ז הורה הרבי לגבאי לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"[12] ובהזדמנויות שונות ביאר שבמוצאי שבת פרשת נח הוא הזמן של ויעקב הלך לדרכו בפועל[13] אחרי השבוע הראשון של העבודה בעולם[14].
הרבי ביאר[15] באריכות את עניין ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" שיש בזה שלוש מדריגות, לאחר יום הכיפורים, לאחר שמחת תורה ולאחר שבת בראשית; אך שלימות העניין הוא אחרי סיום חודש תשרי בהתחלת חודש מרחשון, ובזה עצמו אחרי ראש חודש מרחשון. אז, כשמתחילים לומר תחנון בב' חשוון, מתחילים ימי המעשה וההתעסקות בעובדין דחול ושם פועל יהודי על ידי עבודתו את הדירה בתחתונים, תכלית הכוונה.
משל הסוחר[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשל שהביא אדמו"ר הריי"צ לעניין ויעקב הלך לדרכו, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום[16].
במענה לחסיד שכתב לרבי שהוא לא מרגיש שחל בו שינוי לאחר חודש החגים במחיצת הרבי ב-770, ענה הרבי בפתגם זה, שבחודש תשרי, ביריד, קונים ואורזים, וכשבאים הביתה פותחים את החבילות "פאנאנדערפאקן די פעקלאך"[17].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קונטרס ויעקב הלך לדרכו חשוון תש"מ (מוגה), שיחות הרבי בנושא מהשנים תשל"ח-תש"מ
- הרב ישראל אלפנביין, חיי רבי שבועון כפר חב"ד גליונות 1879-1880
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב זאב ריטרמן, ויעקב הלך לדרכו
- יוצאים לדרך באתר צעירי חב"ד
- פורקים את המזוודות
- ויעקב הלך לדרכו התוועדות חסידותית עם הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
| מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
| מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא, שם עמ' לד, חי"ח עמ' לו, לקוטי שיחות ח"י עמ' 192. אוצר מנהגי חב"ד תשרי שצג.
- ↑ לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269, ובשיחת יום שמח"ת תש"מ.
- ↑ בראשית לב, ב.
- ↑ בראשית יח, יט.
- ↑ המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן.
- ↑ אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.
- ↑ התוועדויות עמ' 479.
- ↑ אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ.
- ↑ שיחת יום שמח"ת תשי"א.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד.
- ↑ לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז.
- ↑ מאמר ד"ה מים רבים תשל"ח ובלקו"ש ח"כ עמ' 281.
- ↑ הרחבה בעניין זה בשיחת ש"פ נח תשנ"ב.
- ↑ בשיחת מוצאי שבת בראשית תשל"ח נדפס בהוספות ללקוטי שיחות ח"כ עמ' 266. קונטרס ויעקב הלך לדרכו, שם, עמ' 367, שיחת ב' מרחשון תש"מ.
- ↑ שיחת שמיני עצרת תש"ז.
- ↑ הלך לדרכו: חסידים מתארים את רגעי הליווי של הרבי בסוף תשרי.