כפל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
כפל הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול{{הערה|שם=ואתחנן}}.
[[קובץ:כפליים לתושיה.jpg|ממוזער|"כפליים לתושיה" הרבי נותן שני דולרים לאדמו"ר מביאלא]]
'''כפל''' הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול{{הערה|שם=ואתחנן}}.


==הקשר עם הגאולה==
==הקשר עם הגאולה==
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר{{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה|זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}.
"כפל" שייך ומורה על ענין ה[[גאולה]], כמובא במדרש{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)}} {{ציטוטון|חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. '''ך"ך''' שבו נגאל [[אברהם אבינו]] מ[[אור כשדים]], שנאמר{{הערה|בראשית י"ב א'}}: '''לך לך''' מארצך. '''ם"ם''' בו נגאל [[יצחק אבינו]] מיד [[פלשתים]], שנאמר{{הערה|בראשית כ"ו ט"ז}}: לך מעמנו כי עצמת '''ממ'''נו מאד. '''ן"ן''' בו נגאל [[יעקב אבינו]] מיד [[עשו]], שנאמר{{הערה|בראשית ל"ב י"ב}}: הציל'''ני נא'''. '''ף"ף''' בו נגאלו ישראל מ[[מצרים]], שנאמר{{הערה|שמות ג' ט"ז}}: '''פ'''קד '''פ'''קדתי. '''ץ"ץ''' בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר{{הערה|זכריה ו י"ב}}: איש '''צ'''מח שמו ותחתיו י'''צ'''מח}}.


וכן זה מרומז{{הערה|שם=ואתחנן|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפלים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה, שמורה על ה[[תורה חדשה מאתי תצא]] הבלי גבולית שתהיה בגאולה{{הערה|מאמר שמחת תורה תש"מ ד"ה ביום השמיני}}.
וכן זה מרומז{{הערה|שם=ואתחנן|דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך}} גם בלשון הכתוב{{הערה|איוב י"א ו'}}: "כפליים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה, שמורה על ה[[תורה חדשה מאתי תצא]] הבלי גבולית שתהיה בגאולה{{הערה|מאמר שמחת תורה תש"מ ד"ה ביום השמיני}}.


הרבי מבאר{{הערה|שם=ואתחנן}} מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד ל'''[[בלי גבול]]'''. ולכן ענין הכפל שייך ל[[גאולה]] כי אז יתגלה [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]].
הרבי מבאר{{הערה|שם=ואתחנן}} מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד ל'''[[בלי גבול]]'''. ולכן ענין הכפל שייך ל[[גאולה]] כי אז יתגלה [[אור אין סוף]] ה[[בלי גבול]].


עוד ביאור{{הערה|[[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] לך לך יד}}: כפל הוא בחינת ה[[בינה]] שהוא בחינת [[סובב כל עלמין]], ששם אין אחיזה ויניקה ל[[חיצונים]], ובמילא זוהי בחינה של [[גאולה]].
אדמו"ר המהר"ש מבאר{{הערה|[[תורת שמואל]] [[תרכ"ז]] לך לך יד}} שכפל הוא בחינת ה[[בינה]] שהוא בחינת [[סובב כל עלמין]], ששם אין אחיזה ויניקה ל[[חיצונים]], ובמילא זוהי בחינה של [[גאולה]].
 
==אות ה' הכפולה בשם הוי"ה==
ב[[שם ב"ן|מילוי ב"ן]] של [[שם הוי"ה#מילוי אותיותיו|מילויי שם הוי"ה]], המילוי של האות [[ה']], הוא בה' נוספת.
 
ומבואר ב[[תורת החסידות]]{{הערה|[[תורה אור]] [[חיי שרה]] ד"ה יגלה לן טעמי}} שבאמת [[ה' עילאה]] ו[[ה' תתאה]] שונים מאד: כי הה' היא בחינת [[אורך ורוחב (ספירת הבינה)|אורך ורוחב]] והתפשטות, ואין אורך ורוחב העליון יכול להמשך למטה. אלא, עליו להצטמצם קודם באות וא"ו של שם הוי"ה ואז יכול להמשך למטה, וממנו נוצר בחינת ה' תתאה.
 
אך ה' תתאה זו, אין בה [[גילוי]] כה' עילאה. אלא, מאיר בה גילוי אור קלוש ביותר{{הערה|וזהו שאנחנו אומרים ב[[אסדר לסעודתא]] "דאינון את בשמיה (שהם אותיות בשם ה') כפילא (הה' הכפול) וקלישאה (שההכפלה והגילוי הזה הוא קלוש מאד)"}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מספרים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]

גרסה אחרונה מ־02:46, 9 בספטמבר 2020

"כפליים לתושיה" הרבי נותן שני דולרים לאדמו"ר מביאלא

כפל הוא שדבר מסוים חוזר על עצמו מספר פעמים, זה יכול להיות מספר, עצם, או ברכה. הכפל יכול להיות במספר פעמים, ועד לבלי גבול[1].

הקשר עם הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

"כפל" שייך ומורה על ענין הגאולה, כמובא במדרש[2] "חמש אותיות נכפלו וכולן לשון גאולה. ך"ך שבו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים, שנאמר[3]: לך לך מארצך. ם"ם בו נגאל יצחק אבינו מיד פלשתים, שנאמר[4]: לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. ן"ן בו נגאל יעקב אבינו מיד עשו, שנאמר[5]: הצילני נא. ף"ף בו נגאלו ישראל ממצרים, שנאמר[6]: פקד פקדתי. ץ"ץ בו עתיד הקב"ה לגאול לישראל בסוף מלכות רביעית, שנאמר[7]: איש צמח שמו ותחתיו יצמח".

וכן זה מרומז[1] גם בלשון הכתוב[8]: "כפליים לתושי'" – "תושי'" גם מלשון ישועה = גאולה, שמורה על התורה חדשה מאתי תצא הבלי גבולית שתהיה בגאולה[9].

הרבי מבאר[1] מה הקשר בין כפל לגאולה: כפל הוא ריבוי של איזה דבר פעמים מספר, פעמים רבות, ועד לבלי גבול. ולכן ענין הכפל שייך לגאולה כי אז יתגלה אור אין סוף הבלי גבול.

אדמו"ר המהר"ש מבאר[10] שכפל הוא בחינת הבינה שהוא בחינת סובב כל עלמין, ששם אין אחיזה ויניקה לחיצונים, ובמילא זוהי בחינה של גאולה.

אות ה' הכפולה בשם הוי"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במילוי ב"ן של מילויי שם הוי"ה, המילוי של האות ה', הוא בה' נוספת.

ומבואר בתורת החסידות[11] שבאמת ה' עילאה וה' תתאה שונים מאד: כי הה' היא בחינת אורך ורוחב והתפשטות, ואין אורך ורוחב העליון יכול להמשך למטה. אלא, עליו להצטמצם קודם באות וא"ו של שם הוי"ה ואז יכול להמשך למטה, וממנו נוצר בחינת ה' תתאה.

אך ה' תתאה זו, אין בה גילוי כה' עילאה. אלא, מאיר בה גילוי אור קלוש ביותר[12].

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 דבר מלכות פרשת ואתחנן אות ג' ואילך
  2. ילקוט שמעוני ריש פרשת לך לך (רמ"ז ס"ד)
  3. בראשית י"ב א'
  4. בראשית כ"ו ט"ז
  5. בראשית ל"ב י"ב
  6. שמות ג' ט"ז
  7. זכריה ו י"ב
  8. איוב י"א ו'
  9. מאמר שמחת תורה תש"מ ד"ה ביום השמיני
  10. תורת שמואל תרכ"ז לך לך יד
  11. תורה אור חיי שרה ד"ה יגלה לן טעמי
  12. וזהו שאנחנו אומרים באסדר לסעודתא "דאינון את בשמיה (שהם אותיות בשם ה') כפילא (הה' הכפול) וקלישאה (שההכפלה והגילוי הזה הוא קלוש מאד)"