שקלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:50, 9 במרץ 2023

שְקְלוֹב (ביידיש: שקלאָוו, ברוסית: Шклов) היא עיר קטנה במחוז מוהילב של בלארוס^[1], המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול רוסיה-פולין, דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר היהודים.

היסטוריית העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השוודים; בשנת תקע"ג פלש צבאו של נפוליאון לעיר ובזזהּ.

שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של הגאון מווילנה, וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות, יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים.

בעבר מרבית תושבי העיר היו יהודים, ובשנת תרס"ה הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל.

במהלך מלחמת העולם השנייה כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.

ביקורי אדמו"ר הזקן בשקלוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן ביקר מספר פעמים בעיר.

הפעם הראשונה הידועה הייתה כשהרב המגיד שלח את אדמו"ר הזקן יחד עם ר' מנחם מנדל מהורודוק לשאת דרשה בבית הכנסת "ש' גאונים'^[2] של המתנגדים.

אדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. שמע הדרשה התפשט בעיירה, וכל גאוני שקלוב הגיעו לבית הכנסת.

ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר חז"ל בפרקי אבות ש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם?".

בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה דרשה התקרב לתורת החסידות מהמתנגדים הגדולים, הרב הצדיק ר' חייקל מאמדור.

ויכוח שקלוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוויכוח הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחרי הכישלון בוילנא שלח רבי מנחם מנדל את אדמו"ר הזקן יחד עם הררא"ק לשקלוב,להתווכח שם עם גדולי המתנגדים.

בתחילה הסכימו המתנגדים לעמוד לוויכוח ולקבל את שיטת החסידות במקרה וינוצחו בוויכוח. כשהוויכוח התחיל והמתנגדים ראו שהולכים להפסיד חטפו את אדמו"ר הזקן והררא"ק ונעלו אותם במרתף^[3]. בדרך ניסית הצליחו לצאת משם וברחו לבית מלון, שם גילו שבעל המלון נמנה על גדולי המתנגדים, אז המשיכו בבריחתם למלון אחר, ואחר כך חזרו להורודוק.

הוויכוח השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין השנים תקל"ח-תק"מ^[4] ערך אדמו"ר הזקן ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם: כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה.

בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים לתורת החסידות והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' פנחס רייזס, בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך ויכוח נוסף במינסק.

לאחר המאסר[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מהמאסר הראשון, נכנס בטעות לביתו של המתנגד שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב אדמו"ר הזקן בביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ההתבוננות בדמותו הביאה למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' יהושע צייטלין, בשקלוב.

הקהילה החסידית[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי המתנגדים היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי המתנגדים בעיר. מלבד חסידי חב"ד היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי

בתקופת אדמו"ר הזקן שימש כמשפיע הקהילה הרב אפרים שמחה מבינשקוביץ.

משלהי תקופת אדמו"ר הצמח צדק היה רב עדת החסידים הרב חיים בן ר' שבתי דון יחיא (נולד בשנת ת"ר ונפטר בשנת תרע"ג).^[5].

בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב יהודה לייב נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא.

הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו^[6] הכריתו אנשי היבסקציה כל סממן יהודי בעיירה.

אישים מפורסמים מהעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידים:

רבי פנחס מקוריץ.
פנחס רייזעס.
בנימין קלעצקער.
צבי הירש, (סב הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר המהר"ש).
אפריים יצחק עפשטיין.
אברהם שיינס.
ישראל יפה (שקלוב).
שמעון מנשה חייקין.
יוסף יהודה לייב משיוף.
זלמן ריבלין.
יוסף כלבו.
שלמה פריידס.
זלמן רייזעס.
אהרון אלכסנדרוב.

מתנגדים:

דמויות בקהילה החסידית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אפרים שמחה מבינשקוביץ - משפיע הקהילה, בהוראת אדמו"ר הזקן.
חיים דון יחיא - רב עדת החסידים בתקופת אדמו"ר הצמח צדק.

ספרים חסידיים שהודפסו בשקלוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. מספרי נשיאי חב"ד שהודפסו בה:

הלכות תלמוד תורה של אדמו"ר הזקן נדפס לראשונה בשקלוב בשנת תקנ"ד.
לוח ברכת הנהנין נדפס לראשונה בשקלוב בשנת תקנ"ד ותק"ס.
סידור אדמו"ר הזקן נדפס לראשונה בשנת תקס"ג.
ספר התניא - בשנת תקס"ו. מהדורה ששית בדפוס של ספר התניא, ומהדורה ראשונה בדפוס של אגרת התשובה מהדורה בתרא. בשנת תקע"ד נדפס שוב התניא בשקלוב (מס' ח ברשימת הדפוסים), ולראשונה נוסף בו חלק רביעי "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון".
פוקח עוורים של אדמו"ר האמצעי.
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן - בשנת תקע"ד.

הערות שוליים

↑ מדינה שהייתה תחת ממשלת רוסיה, ולאחר התפרקות ברית המועצות קיבלה עצמאות
↑ בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת
↑ ממכתב אדמו"ר הזקן לקהילת אנ"ש בוילנא
↑ על פי ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו עמוד 84. ואילו באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים תקמ"ו-תקמ"ט, וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.
↑ אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.
↑ בסביבות שנת תר"צ.

עיירות ברוסיה הלבנה

מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ' • מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצא • מחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגון • מחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קאליסק · קובליץ · קאפוסט • מחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלוב • מחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין

עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין

‏

[1] מדינה שהייתה תחת ממשלת רוסיה, ולאחר התפרקות ברית המועצות קיבלה עצמאות

[2] בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת

[3] ממכתב אדמו"ר הזקן לקהילת אנ"ש בוילנא

[4] על פי ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו עמוד 84. ואילו באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים תקמ"ו-תקמ"ט, וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.

[5] אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.

[6] בסביבות שנת תר"צ.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{עדכון|כל הערך=כן}}
 '''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיר]] קטנה ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם.
 == היסטוריית העיר ==
-בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השבדים; בשנת [[תקע"ג]] פלש צבאו של נפוליאון לעיר ובזזהּ.
+בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השוודים; בשנת [[תקע"ג]] פלש צבאו של נפוליאון לעיר ובזזהּ.
 שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של [[הגאון מווילנה]], וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו [[ההתנגדות לתורת החסידות|הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות]], יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים.
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בעבר מרבית תושבי העיר היו יהודים, ובשנת [[תרס"ה]] הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל.
-במהלך [[מלחמת העולם השניה]] כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.
+במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.
 == ביקורי אדמו"ר הזקן בשקלוב ==
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה דרשה התקרב ל[[תורת החסידות]] מה[[מתנגדים]] הגדולים, הרב הצדיק ר' [[חייקל מאמדור]].
-===ויכוח שקלוב===
+====ויכוח שקלוב====
+====הוויכוח הראשון====
+אחרי הכישלון בוילנא שלח רבי מנחם מנדל את [[אדמו"ר הזקן]] יחד עם הררא"ק ל[[שקלוב]],להתווכח שם עם גדולי המתנגדים.
+בתחילה הסכימו המתנגדים לעמוד לוויכוח ולקבל את שיטת החסידות במקרה וינוצחו בוויכוח. כשהוויכוח התחיל והמתנגדים ראו שהולכים להפסיד חטפו את אדמו"ר הזקן והררא"ק ונעלו אותם במרתף{{הערה|ממכתב [[אדמו"ר הזקן]] לקהילת [[אנ"ש]] בוילנא}}. בדרך ניסית הצליחו לצאת משם וברחו לבית מלון, שם גילו שבעל המלון נמנה על גדולי המתנגדים, אז המשיכו בבריחתם למלון אחר, ואחר כך חזרו להורודוק.
+====הוויכוח השני====
 בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] [[תרצ"ו]] עמוד 84. ואילו באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים [[תקמ"ו]]-[[תקמ"ט]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} ערך [[אדמו"ר הזקן]] ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם: כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה.
-בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים ל[[תורת החסידות]] והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[פנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך ויכוח נוסף ב[[מינסק]].
+בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים ל[[תורת החסידות]] והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[פנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך [[ויכוח מינסק|ויכוח נוסף במינסק]].
-===לאחר המאסר===
+====לאחר המאסר====
 פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], נכנס בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב אדמו"ר הזקן בביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ה[[התבוננות]] בדמותו הביאה למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' [[יהושע צייטלין]], בשקלוב.
@@ שורה 37: / שורה 42: @@
 משלהי תקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רב עדת החסידים הרב חיים בן ר' שבתי דון יחיא (נולד בשנת [[ת"ר]] ונפטר בשנת [[תרע"ג]]).{{הערה|אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.}}.
-בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב יהודה לייב (י"ד [[אלול]] תרכ"ט - ו' מ"ח תש"ב) נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא.
+בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב [[יהודה לייב דון יחיא|יהודה לייב]] נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא.
 הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו{{הערה|בסביבות שנת [[תר"צ]].}} הכריתו אנשי ה[[יבסקציה]] כל סממן יהודי בעיירה.