שלושת ימי ההגבלה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בימים אלו אין אומרים [[תחנון]].
-כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא היתה רוח [[אדמו"ר הרש"ב]] נוחה מזה{{הערה|לוח '[[היום יום]]' עמ' נט}}. אך כשחל ערב חג-השבועות ב[[שבת]], נהגו ב[[ליובאוויטש]] להסתפר בערב שבת{{הערה|[[שבח המועדים]] עמ' 236}}.
+כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג-השבועות, לא הייתה רוח [[אדמו"ר הרש"ב]] נוחה מזה{{הערה|לוח '[[היום יום]]' עמ' נט}}. אך כשחל ערב חג-השבועות ב[[שבת]], נהגו ב[[ליובאוויטש]] להסתפר בערב שבת{{הערה|[[שבח המועדים]] עמ' 236}}.
 כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתבו{{הערה|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח}}:
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 "בימי ההגבלה ובימי החג הקדוש התאספו חבורות חבורות בכל [[ישיבה]] וישיבה, להתדבר ביניכם; להגביר השקידה בלימוד, [[אהבת רעים]], לקבוע זמן ללמוד ספרי [[מוסר]], לקבוע זמני [[התוועדות]] אשר איש את רעהו ידברו בקנין [[יראת שמים]] ו[[מדות]] טובות, לבחור ועד מפקח על קיום ההחלטות אשר יחליטו, ולבחור ועד תעמולה לעורר את הנוער ללמוד ב[[חיידר|חדרים]] וישיבות".
-מכיון שהערבים לקבלת התורה הם הילדים, [[הרבי]] מעורר להתעסק עם הילדים במיוחד בימים אלו: "בימי ההכנה למתן תורה צריכה להיות הדגשה מיוחדת בנוגע לפעולה והתעסקות עם ילדים וילדות לפני ברמצוה ובתמצוה. כלומר, נוסף על הפעולה וההתעסקות עם ילדי ישראל הקטנים במשך כל השנה כולה{{הערה|התוודעויות [[תשמ"ו]] עמ' 409}}".
+מכיון שהערבים לקבלת התורה הם הילדים, [[הרבי]] מעורר להתעסק עם הילדים במיוחד בימים אלו: "בימי ההכנה למתן תורה צריכה להיות הדגשה מיוחדת בנוגע לפעולה והתעסקות עם ילדים וילדות לפני ברמצוה ובתמצוה. כלומר, נוסף על הפעולה וההתעסקות עם ילדי ישראל הקטנים במשך כל השנה כולה{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] עמ' 409}}".
 ==הלימוד מימי ההגבלה==
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 {{הערות שוליים}}
+{{שבועות}}
 [[קטגוריה:שבועות]]