הבדלים בין גרסאות בדף "איתא במדרש תילים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}} | {{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}} | ||
| − | ''' | + | '''איתא במדרש תילים''' הוא [[דיבור המתחיל]] של [[מאמר חסידות]] אותו כתב [[הרבי המהר"ש]]{{הערה|יש אומרים{{מקור}} כי המאמר נמסר לו מ[[הצמח-צדק]], אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך}}, ונאמר על ידי בנו, [[הרבי הרש"ב]] ביום ה[[בר-מצווה]] שלו, ומאוחר יותר -על ידי בנו של הרבי הרש"ב - [[הרבי הריי"צ]]. |
==חזרת המאמר בבר מצווה== | ==חזרת המאמר בבר מצווה== | ||
| − | המאמר [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של [[הרבי מהר"ש]], אותו חזר [[הרבי הרש"ב]] | + | המאמר [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של [[הרבי מהר"ש]], אותו חזר [[הרבי הרש"ב]] בחגיגת ה[[בר מצוה]] שלו ב[[כ' חשוון]] [[תרל"ד]], וכן [[הרבי הריי"צ]] בחגיגת הבר-מצווה שלו ב[[י"ב תמוז]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]] ב[[אוהל]], בחדר [[אדמו"ר הרש"ב]], ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.}}. |
מאוחר יותר, [[הרבי]] תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה: | מאוחר יותר, [[הרבי]] תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה: | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===איתא במדרש תילים - [[תשכ"ח]]=== | ===איתא במדרש תילים - [[תשכ"ח]]=== | ||
| − | בשנת [[תשכ"ח]] אמר הרבי [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http:// | + | בשנת [[תשכ"ח]] אמר הרבי [[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" [[תרנ"ג]]{{הערה|1='''[http://torasmoshiach.com/%d7%9b%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%a9-%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%97%d7%a1-%d7%9b%d7%b4%d7%93-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%96/ מאמר 'איתא במדרש תילים' כפי שאמר כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשבת פרשת פנחס, כ"ד תמוז תשכ"ח]''' באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]].}}. |
==תוכן המאמר== | ==תוכן המאמר== | ||
| − | המאמר עוסק בביאור מאמר [[רבי אליעזר]] המופיע במדרש תילים (על ספר [[ | + | המאמר עוסק בביאור מאמר [[רבי אליעזר]] המופיע במדרש תילים (על ספר [[תהלים]].) על הפסוק {{ציטוטון|מרכאות=כן|כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה{{הערה|1=תהלים א', ב'}}}}. מאמר רבי אליעזר: |
| − | {{ציטוטון|מרכאות=כן|אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות [[תפילין]] ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים ב[[תורה]] יומם ולילה{{הערה|1=מדרש תילים, א', ב'}} }}. נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות [[תפילין]] ל[[לימוד תורה]]? | + | {{ציטוטון|מרכאות=כן|אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות [[תפילין]] ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים ב[[תורה]] יומם ולילה{{הערה|1=מדרש תילים, א', ב'}}}}. נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות [[תפילין]] ל[[לימוד תורה]]? |
התשובה בקיצור: למצוות ה[[תפלין]] ישנה מעלה על לימוד ה[[תורה]]. לימוד ה[[תורה]] ממשיך רק את [[בחינת]] [[מוחין ומידות|מוחין במידות]], מה-שאין כן [[הנחת תפילין]] - שממשיך את בחינת "[[מוחין|מוחין בעצם]]". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל [[בר מצווה]] ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "[[מוחין דגדלות]]" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "[[מוחין|מוחין בעצם]]"{{הערה|1=אות ג'}}. | התשובה בקיצור: למצוות ה[[תפלין]] ישנה מעלה על לימוד ה[[תורה]]. לימוד ה[[תורה]] ממשיך רק את [[בחינת]] [[מוחין ומידות|מוחין במידות]], מה-שאין כן [[הנחת תפילין]] - שממשיך את בחינת "[[מוחין|מוחין בעצם]]". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל [[בר מצווה]] ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "[[מוחין דגדלות]]" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "[[מוחין|מוחין בעצם]]"{{הערה|1=אות ג'}}. | ||
===הדיוק בחזרת המאמר=== | ===הדיוק בחזרת המאמר=== | ||
| − | כשלמד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] (שכאמור, חזר עליו [[שינון תניא בעל פה|בעל פה]] ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]]), התקשה כשהגיע לפסוק | + | כשלמד [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] (שכאמור, חזר עליו [[שינון תניא בעל פה|בעל פה]] ב[[אדמו"ר הריי"צ#בר מצווה|בר המצווה שלו]]), התקשה כשהגיע לפסוק "אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו '''או''' מה מידך יקח"{{הערה|[[איוב]] ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'" המופיע בשינויים קלים ב[[חומש שמות|מדרש שמות רבה]] פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא ([[מסכת ברכות]] ו', א'): "ומי כעמך ישראל" ואילו ב[[מאמר]] מופיע"ומי כעמך 'כ'ישראל", וב[[תהלים]] (כ"ה, ו') "זכור רחמיך '[[הוי"ה (שם)|הוי]]' וחסדיך" וב[[מאמר]] - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.}} משום שבמאמר הופיע באופן שונה - "ומה מידך יקח". כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו "דו חזר ווי דא שטייט!"{{הערה|הערת הרבי על המקום}}. |
==הדפסת המאמר== | ==הדפסת המאמר== | ||
ה[[מאמר]] נדפס ב: | ה[[מאמר]] נדפס ב: | ||
| − | *[[ספר המאמרים]] תרל"ד עמוד נג | + | * [[ספר המאמרים]] תרל"ד (ל[[אדמו"ר מהר"ש]]) עמוד נג |
| − | *[[ספר המאמרים]] תרנ"ג עמוד | + | * [[ספר המאמרים]] תרנ"ג (ל[[אדמו"ר הרש"ב]]) עמוד רפה (בהוצאות קודמות: עמוד רעט) |
| − | *[[ספר המאמרים]] תש"ח עמוד 271 | + | * [[ספר המאמרים]] תש"ח (ל[[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד 271 |
| − | *המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו | + | בנוסף: |
| − | *המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "ה[[תפילין]] של ריבון העולמים" בכתיבת הרב [[נחום רבינוביץ]] בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת [[מכון טעם ודעת]] | + | * המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו על ידי הרב [[יהודה לייב גינזבורג]] בשנת תשע"ו |
| + | * המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "ה[[תפילין]] של ריבון העולמים" בכתיבת הרב [[נחום רבינוביץ]] בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת [[מכון טעם ודעת]] | ||
| − | ==קישורים | + | ==קישורים חיצוניים== |
| − | *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=274 | + | * '''המאמר המקורי כפי שנדפס ב: [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15938&st=&pgnum=65&hilite= ספר המאמרים תרל"ד ע' נג] {{*}} ספר המאמרים תרנ"ב - תרנ"ג ע' רפה {{*}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=274 ספר המאמרים תש"ח עמוד 271]'''. |
| − | *[http:// | + | *'''[http://torasmoshiach.com/%d7%9b%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%a9-%d7%aa%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%97%d7%a1-%d7%9b%d7%b4%d7%93-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%96/ מאמר 'איתא במדרש תילים' כפי שאמר כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשבת פרשת פנחס, כ"ד תמוז תשכ"ח]''' באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]] |
| − | |||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=102958 דיסק חדש: שרים מאמר 'איתא במדרש תילים'] {{COL}} | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=102958 דיסק חדש: שרים מאמר 'איתא במדרש תילים'] {{COL}} | ||
גרסה אחרונה מ־12:51, 2 בפברואר 2024
איתא במדרש תילים הוא דיבור המתחיל של מאמר חסידות אותו כתב הרבי המהר"ש[1], ונאמר על ידי בנו, הרבי הרש"ב ביום הבר-מצווה שלו, ומאוחר יותר -על ידי בנו של הרבי הרש"ב - הרבי הריי"צ.
תוכן עניינים
חזרת המאמר בבר מצווה[עריכה]
המאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של הרבי מהר"ש, אותו חזר הרבי הרש"ב בחגיגת הבר מצוה שלו בכ' חשוון תרל"ד, וכן הרבי הריי"צ בחגיגת הבר-מצווה שלו בי"ב תמוז תרנ"ג[2].
מאוחר יותר, הרבי תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:
אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מאנ"ש שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'
ובמקום נוסף:
כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'
איתא במדרש תילים - תשכ"ח[עריכה]
בשנת תשכ"ח אמר הרבי מאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" תרנ"ג[3].
תוכן המאמר[עריכה]
המאמר עוסק בביאור מאמר רבי אליעזר המופיע במדרש תילים (על ספר תהלים.) על הפסוק "כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה[4]". מאמר רבי אליעזר: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה[5]". נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות תפילין ללימוד תורה?
התשובה בקיצור: למצוות התפלין ישנה מעלה על לימוד התורה. לימוד התורה ממשיך רק את בחינת מוחין במידות, מה-שאין כן הנחת תפילין - שממשיך את בחינת "מוחין בעצם". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל בר מצווה ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "מוחין דגדלות" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "מוחין בעצם"[6].
הדיוק בחזרת המאמר[עריכה]
כשלמד אדמו"ר הריי"צ את המאמר (שכאמור, חזר עליו בעל פה בבר המצווה שלו), התקשה כשהגיע לפסוק "אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח"[7] משום שבמאמר הופיע באופן שונה - "ומה מידך יקח". כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו "דו חזר ווי דא שטייט!"[8].
הדפסת המאמר[עריכה]
המאמר נדפס ב:
- ספר המאמרים תרל"ד (לאדמו"ר מהר"ש) עמוד נג
- ספר המאמרים תרנ"ג (לאדמו"ר הרש"ב) עמוד רפה (בהוצאות קודמות: עמוד רעט)
- ספר המאמרים תש"ח (לאדמו"ר הריי"צ) עמוד 271
בנוסף:
- המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו על ידי הרב יהודה לייב גינזבורג בשנת תשע"ו
- המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "התפילין של ריבון העולמים" בכתיבת הרב נחום רבינוביץ בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת מכון טעם ודעת
קישורים חיצוניים[עריכה]
- המאמר המקורי כפי שנדפס ב: ספר המאמרים תרל"ד ע' נג • ספר המאמרים תרנ"ב - תרנ"ג ע' רפה • ספר המאמרים תש"ח עמוד 271.
- מאמר 'איתא במדרש תילים' כפי שאמר כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשבת פרשת פנחס, כ"ד תמוז תשכ"ח באתר המכון להפצת תורתו של משיח
- דיסק חדש: שרים מאמר 'איתא במדרש תילים'
| בר מצווה | ||
|---|---|---|
| מושגים | קבלת עול מצוות • הנחת תפילין • איתא במדרש תילים • בר מצווה לעולים • בר מצווה ליתומים • יום הולדת • בת מצווה |  |
| ספרים | שערי בר מצווה • בן י"ג למצוות • שבח יקר | |
| אצל רבותינו נשיאנו | בר המצווה של אדמו"ר הריי"צ • בר המצווה של הרבי | |
הערות שוליים
- ↑ יש אומרים[דרוש מקור] כי המאמר נמסר לו מהצמח-צדק, אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך
- ↑ בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים בבר המצווה שלו באוהל, בחדר אדמו"ר הרש"ב, ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.
- ↑ מאמר 'איתא במדרש תילים' כפי שאמר כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשבת פרשת פנחס, כ"ד תמוז תשכ"ח באתר המכון להפצת תורתו של משיח.
- ↑ תהלים א', ב'
- ↑ מדרש תילים, א', ב'
- ↑ אות ג'
- ↑ איוב ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'" המופיע בשינויים קלים במדרש שמות רבה פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא (מסכת ברכות ו', א'): "ומי כעמך ישראל" ואילו במאמר מופיע"ומי כעמך 'כ'ישראל", ובתהלים (כ"ה, ו') "זכור רחמיך 'הוי' וחסדיך" ובמאמר - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.
- ↑ הערת הרבי על המקום
