משל הלבינה – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
נבואת '''משל הלבנה''' היא נבואה ארוכה שניתנה ל[[יחזקאל הנביא]] בה היה צורך לצור על לבינה את צורת [[ירושלים]] ולעשות מעשים המסמלים את המצור ואת חורבנה.
'''משל הלבנה''' הוא נבואה ארוכה שניתנה ל[[יחזקאל הנביא]] בה היה צורך לצור על לבינה את צורת [[ירושלים]] ולעשות מעשים המסמלים את המצור ואת חורבנה.


==מצור==
==מצור==
תחילה נצטווה יחזקאל לצור על לבינה (עליה קל יותר לחקוק{{הערה|רד"ק, אולם הוסיף שב[[תרגום יונתן]] כתוב שזו הייתה אבן.}}) את צורתה של ירושלים.
תחילה נצטווה יחזקאל לצור על לבינה (עליה קל יותר לחקוק{{הערה|רד"ק, אולם הוסיף שב[[יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן]] כתוב שזו הייתה אבן.}}) את צורתה של ירושלים.


סביב העיר היה עליו לבנות מצור – מגדלי עץ (דיק), סוללות עפר, מחנות צבא וממונים עליהם.
סביב העיר היה עליו לבנות מצור – מגדלי עץ (דיק), סוללות עפר, מחנות צבא וממונים עליהם.


לאחר מכן היה עליו לקחת "מחבת ברזל" שתחצוץ בין העיר ובינו (- ובין המצור שסביבה), מחבת זו מסמלת את חומת העיר שחוצצת ומגינה על העיר הנצורה.
לאחר מכן היה עליו לקחת "מחבת ברזל" שתחצוץ בין העיר ובינו (- ובין המצור שסביבה), מחבת זו מסמלת את חומת העיר שחוצצת ומגינה על העיר הנצורה. הגמרא מוסיפה, שמחבת זו פעלה חציצה בינם לבין ה', כך שתפילותיהם לא תתקבלנה{{הערה|[[מסכת ברכות]] לב, ב.}}.


==השכיבה==
==השכיבה==
כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל.
כעת, צווה יחזקאל לסבול צער ויסורים בכדי לכפר על עוונותיהם של בני ישראל{{הערה|שם=ס|תשובתו של תלמיד ר' אבהו למין אחד – סנהדרין לט, א.}}.


שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד ל[[גלות עשרת השבטים]]{{הערה|1=החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}}, (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).
שלוש מאות ותשעים ימים היה עליו לשכב על צידו השמאלי, בכדי לכפר על כל השנים בהם בני ישראל חטאו עד לגלות [[עשרת השבטים]]{{הערה|1=החשבון הוא כך:{{ש}}בימי השופטים: 8 – כושן, 18 – עגלון, 20 – סיסרא, 7 – מדין, 18 – עמון, 40 – פלישתים = 111.{{ש}}בימי מיכה (בעל הפסל) – 40 = 151.{{ש}}בימי המלכים: 22 – ירבעם בן נבט, 2 – נדב בנו, 24 – בעשא, 2 – אלה בנו, 12 – עמרי, 22 – אחאב, אחזיהו בנו – 2, יהורם אחיו – 12, יהוא – 28, יהואחז – 16, יהואש בנו – 16, ירבעם בנו – 41 = 350.{{ש}}מנחם בן גדי – 10, פקחיהו – 2, פקח בן רמליהו – 20, הושע בן אלה – 9 = 391.{{ש}}השנה האחרונה של הושע אינה מנויה כיוון שבפועל הוא מלך רק 8 שנים. (רש"י).}} (מלכות ישראל שכנה בצפון שנקרא גם שמאל).


לאחר מכן היה עליו לשכב עוד ארבעים יום כנגד השנים בהם חטאו בני יהודה עד לזמן הנבואה הנוכחית (חמש שנים לאחר [[גלות יכניה]]{{הערה|החשבון הוא כך: מנשה – 22, אמון – 2, יהויקים – 11, צדקיהו – 5 (רש"י).}}, (מלכות יהודה שכנה בדרום שנקרא גם ימין).
לאחר מכן היה עליו לשכב עוד ארבעים יום כנגד השנים בהם חטאו בני יהודה עד לזמן הנבואה הנוכחית (חמש שנים לאחר [[גלות יכניה]]{{הערה|החשבון הוא כך: מנשה – 22, אמון – 2, יהויקים – 11, צדקיהו – 5 (רש"י).}} (מלכות יהודה שכנה בדרום שנקרא גם ימין)).


בזמן בו שכב יחזקאל, היה עליו לפשוט את ידו החשופה אל עבר העיר (שבלבנה) לסמל את מלחמת נבוכדנצר בה.
בזמן בו שכב יחזקאל, היה עליו לפשוט את ידו החשופה אל עבר העיר (שבלבנה) לסמל את מלחמת נבוכדנצר בה.
שורה 34: שורה 33:


==החורבן==
==החורבן==
בהמשך צווה לקחת חרב חדה, סכינם של הרצענים – המסמלת את נבוכדנצר, ולקצוץ את שערות ראשו וזקנו{{הערה|המלבי"ם כותב שבכך מרומזים גם הרשעים – שערות הראש וגם הצדיקים – שערות הזקן.}}, ואת השערות לשקול ולחלק לשלוש חלקים שווים.
את השליש האחד עליו לשרוף בתוך העיר שעל הלבינה – לסמל את אלו שמתו בתוך העיר מרעב (ששקול כשריפה{{הערה|כמו שכתוב "עורנו כתנור נכמרו, מפני זלעפות רעב" (איכה פרק ה) – רש"י.}}, את השליש השני עליו לפזר סביבות העיר ולהכות עליהם בחרב – לסמל את אלו שנלכדו סביבות העיר ומתו בחרב הכשדים ואת השליש השלישי עליו לפזר לרוח, על חלקו עליו להכות בחרב – לסמל את אלו שברחו למצרים (אחרי מות [[גדליה בן אחיקם]]) ונהרגו שם בידי נבוכדנצר, חלק מאותו שליש עליו לצרור בכנף בגדו – לסמל את המעטים שיגיעו בסופו של דבר לבבל וגם מהם עליו לשרוף קצת – לסמל את אלו ששרפם מלך בבל.
לאחר מכן, הסביר ה' את דבריו, בפתיחת דבריו הודיע שירושלים מאסה ומרדה בחוקי ומצוות התורה. על כן נגזר עליה עונש מאוד קשה, בתחילה בני המשפחה יאכלו זה את זה ולבסוף תחרב העיר ורובה תיהרג ללא רחמים.
==שיטת הרמב"ם==
לדעת הרמב"ם{{הערה|מורה הנבוכים חלק ב, פרק מו.}} מעשים אלו המפורטים לעיל לא ארעו בפועל, אלא אך ורק במראה הנבואה. לדבריו מביא הוא שני נימוקים:
#"חלילה לשם מתת נביאיו דומים לשוטים ולשכורים, ויצום לעשות מעשה השוטים, ויצום לעשות מעשה השגעון".
#מכיוון שגילוח ה[[זקן]] הוא איסור, ובפרט ליחזקאל שהיה [[כהן]].
אמנם לדעת שאר הפרשנים וכן כך נראה מדברי הגמרא{{הערה|שם=ס}} מעשים אלו ארעו כפשוטו.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*ספר יחזקאל פרקים ד-ה.
*ספר יחזקאל פרקים ד-ה.
{{יחזקאל}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{יחזקאל}}
[[קטגוריה:ספר יחזקאל]]
[[קטגוריה:ספר יחזקאל]]