משה רבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
| (48 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''משה רבינו''' | {{דמות | ||
|שם=משה | |||
|כינוי=משה רבינו | |||
|תמונה=קריעת ים סוף.jpg | |||
|תיאור=ציור של משה רבינו [[קריעת ים סוף|קורע את הים]] | |||
|עיסוק=מנהיג ישראל | |||
|תאריך לידה=[[ז' אדר]] ב'שס"ח | |||
|מקום לידה=[[מצרים]] | |||
|מקום פעילות=[[מדבר סיני]] | |||
|תאריך פטירה= [[ז' אדר]] ב'תתפ"ח | |||
}} | |||
'''משה רבינו''' ([[ז' אדר]] ב'שס"ח - [[ז' אדר]] ב'תתפ"ח) היה גדול הנביאים שקמו לעם ישראל. ונשלח על ידי ה' לגאול את [[בני ישראל]] מ[[מצרים]], והוא הנהיגם ושפטם ארבעים שנה בעת לכתם ב[[מדבר]] ל[[ארץ ישראל]]. משה קיבל את ה[[תורה]] ב[[מעמד הר סיני]] ומסרה לעם ישראל. האמונה בנבואתו היא העיקר השביעי ב[[י"ג העיקרים]] של [[הרמב"ם]]. | |||
משה | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו=== | |||
משה נולד ב[[ז' באדר]] ב'שס"ח (אדר ראשון{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=294&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ו ע' 204].}}) מרים אחותו הייתה מבוגרת ממנו ב-6 שנים ואחיו אהרון בכ-3 שנים. בעת [[שעבוד מצרים]] לאביו [[עמרם]] ולאימו [[יוכבד]] בעת [[שעבוד מצרים]], וכאשר נולד התמלא הבית כולו אורה{{הערה|רש"י על שמות, ב, ב}}, ונקרא אז טוביה או ע"פ דעה אחרת טוב{{הערה|[[מסכת סוטה]], י"ב.}}.בעת לידתו נגזר ש"כל הבן היאור תשליכהו" ולפיכך נשקפה סכנה למשה, למשה נעשה נס והוא נולד שלוש חודשים לפני הזמן, אולם לאחר שלושת החודשים נאלצת אימו יוכבד לשים אותו בתוך תיבת גומא המצופה בחומר וזפת ושמה אותו ביאור{{הערה|שמות, ב, ג}}. | |||
באותו היום היה שרב במצרים ו[[בתיה]] בת [[פרעה]] יצאה ליאור עם שפחותיה, כאשר הגיע ליאור היא מצאה את משה בתיבה ומשתה אותו מהמים, [[מרים]] אחות משה, ששהתה במקום מיהרה לבוא לבתיה ולהסביר לה מי הוא ולאחר מכן קראה לאימה שתניק את משה, ומלאחר שנתיים הוא נלקח לבית פרעה שם הוא גודל, במדרשים מובא מספר שמות בהם הוא נקרא באותו הזמן ע"י מספר אישים שהם:אביגדור, יקותיאל, חבר, אבי, אבי סוכו, שמעיה בן נתנאל, ובתיה קראה לו "משה" על שכך שהיא משתה אותו מהמים{{הערה|נוסד על הפסוק בדהי"א ד' ואשתו היהודיה וגו'}}, ב[[תורת החסידות]] מבואר שמים מרמזים על כוח הגבורה והעלם של הקב"ה והישבה לכוח החסד והגילוי,, וכך שע"י משתה אותו בתיה מהמים הגיעו עליו שני התכונות האלו{{הערה|התוועדויות תשנ"א, ח"ג, עמ' 126}}. | |||
על פי המסופר כאשר היה משה בן שלוש, הוא הגיע ולקח ל[[פרעה]] את הכתר, מה שהוביל לחשש אצל חרטומי מצרים שהוא הולך ברבות השנים לנצח את פרעה, הם שמו לפני משה שני צלחות אחת של זהב ואחת של פחמים כדי לבדוק במה יבחר,ואם יבחר בזהב סימן שהוא הולך באמת לכבוש את פרעה, משה בא לגעת בזהב אולם אז מגיע מלאך גבריאל ומוזיז לו את ידו לפחמים וכך הוא ניצלו{{הערה| אוצר המדרשים, מדרשים על משה רבנו, ה.}}. | |||
== | ===צעירותו=== | ||
בגיל 15 או 20 או 40{{הערה|מדרש רבה}} יצא משה לראשונה מבית פרעה, משה רבינו אז גדל הן בגשמיות והן ברוחניות, והיה מוכן כבר להנהיג את עם ישראל{{הערה|לקו"ש, חט"ז, עמ' 26}}: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו:וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל|מקור=שמות, ב' - י"א -י"ב}} | |||
[[הרבי]] לומד מכך שלמרות שמשה היה בבית המלך הוא ירד לעמו , כך גם כך יהודי שנמצא בדרגה גבוהה צריך לעזור לאחרים{{הערה|שיחת מוצ"ש,, שמות, תש"מ}} למחרת הוא יוצא בשנית והוא רואה שני עברים [[דתן ואבירם]] רבים ביניהם, משה מגיע עליהם וצועק על אחד מהם "רשע למה תכה רעך?", והוא בתגובה עונה לו:"מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי?!". | |||
משה מבין שהוא נתפס ובורח, במדרשים מובא שמשמה נתפס ע"י שומרי פרעה שרצו לכרות לו את הראש, אולם אז הגיע מלאך ושחרר אותו, משה בורח ומגיע ל[[כוש]] שם הוא מנצח את [[בלעם]] שמלך במדינה ומתמנה למלך כוש במשך 40 שנה, ולאחריהם הוא מגיע ל[[מדין]], ב[[מדין]] הוא נתפס ע"י [[יתרו]] וזורק אותו לכלא, בעת שהותו בכלא מגיעה ביתו של יתרו [[ציפורה]] ומביאה לו אוכל. | |||
[[ | |||
== משה רבינו | תקופה משמעותית בחייו העביר במדין, לשם הגיע אחרי שיום אחד יצא מבית פרעה וראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. משה הרג את המצרי וטמן אותו בחול. ביום אחר רואה משה שני עברים נצים האחד עם חברו, ומתשובתם לנזיפתו, התברר לו שעובדת הריגתו את המצרי נתגלתה. משה חשש שפרעה ישמע על כך ויבקש להמיתו, ונמלט למדין, בראותו לצד הבאר את בנות [[יתרו]], כהן מדין, מגורשות על ידי הרועים, הוא הושיע אותן והשקה את צאנן. בעקבות זאת התקבל משה בכבוד מלכים אצל יתרו, אשר נתן לו את [[צפורה]] בתו לאישה. | ||
למשה נולדו שני בנים: גרשום (גרשום: גר הייתי בארץ נוכרייה) ואליעזר (אליעזר: אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה). | |||
===התמנותו למנהיג ישראל=== | |||
במדרש מסופר שבזמן שרעה משה את הצאן, ברח אחד הגדיים, משה רץ אחריו ואז גילה את הגדי שותה מתוך בריכת מים, משה הבין שהסיבה שבגללה הגדי רץ היא בשל היותו צמא, והוא מגלה עליו רחמים ולאחר מכן מרים אותו על כתפו והולך, [[הקב"ה]] שראה זאת אמר:"יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ, חַיֶּיךָ - אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל"{{הערה|שמות רבה, ב, ב.}}. | |||
משה נפגש לאחר מכן עם סנה בוער ב[[הר סיני]], בתורה מתואר ש{{ציטוטון|הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל}}, בסנה מתגלה אליו השם ואומר לו שעם ישראל סובל ומצרים ו: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם. וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם|מקור=שמות, ג, ט - י.}} | |||
משה בתגובה מנסה לחמוק מתפקיד ומשיב: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם|מקור=שמות, ג, י"א.}} | |||
בין הקב"ה למשה נפתח ויכוח אודות התמנותו למנהיג ישראל, כשלבסוף משתכנע משה לקבל את התפקיד בתורה להבטחת ה' שיעזור לו ונותן לו מטה המחולל ניסים איתו ישכנע את עם ישראל להאמין בו. | |||
===יציאת מצרים=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[עשרת המכות]] {{*}} [[יציאת מצרים]] {{*}} [[קריעת ים סוף]]}} | |||
לאחר ששב למצרים, תבע משה מ[[פרעה]], בשם ה', "שלח את עמי". פרעה סירב, וניחתו עליו עשר מכות. לאחר המכה העשירית, [[מכת בכורות]], נעתר פרעה לשחרר את עם ישראל שיוצא אל המדבר. לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים רדפו המצרים אחריהם אל עבר ים סוף. [[קריעת ים סוף]] אירעה ובני ישראל חצו את הים ביבשה. וכל חיל מצרים טבע בים. | |||
==מנהיגותו== | |||
[[קובץ: מעמד הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור של מעמד הר סיני]] | |||
{{להשלים}} | |||
===מתן תורה וחטא העגל=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מתן תורה]] {{*}} [[חטא העגל]]}} | |||
לאחר שבעה שבועות מיציאת מצרים הגיע העם ב[[א' סיוון]] ב'תמ"ח ל[[הר סיני]], שם חנו כדי לקבל את ה[[תורה]]. שלושה ימים קודם מתן תורה שכונו "שלושת ימי ההגבלה", נצטוו [[יהודי|בני ישראל]] להכין את עצמם למתן תורה, ביום השלישי [[ו' בסיוון]], נגלה [[הקב"ה]] על הר סיני, בהתגלות שלוותה בקולות וברקים ובקול [[שופר]] שהתחזק מרגע לרגע. | |||
כאשר החל הקב"ה להגיד את [[עשרת הדיברות]], נפל פחד על עם ישראל והם נסוגו מהר, בעקבות כך מסר משה לעם ישראל את עשרת הדיברות ואת ה[[תורה]]. | |||
לאחר מעמד מתן בתורה עלה משה במשך ארבעים יום ל[[שמים]] כדי להוריד לעם את [[לוחות הברית]], בעקבות טעות בחישוב, חשב עם ישראל שעברו ארבעים יום ומשה לא הופיע, בעקבות מראה ה[[שטן]] שהראה את דמות משה בענן, חשב עם ישראל שמשה מת{{הערה|ראה פרש"י שמות ל"ב, א}} ופנה ל[[אהרן]] שיבנה להם [[אלוקים]] חדש, אהרן ניסה לדחות אותם על ידי כך שהציע ליצור אלוקים חדש מכלי כסף למחרת, בתקווה שעד אז יתגלה משה{{הערה|[[ספר שמות]], פל"ו, א - ו.}}. | |||
למחרת באו ישראל וזרקו את כלי כסף והזהב לאש, ונוצר מהם "עגל" לו עבדו ישראל, משה ירד אז מהר ושגילה שעם ישראל הכין "עגל" שבר את הלוחות, והורה ל[[שבט לוי]] להרוג את החוטאים, ובנוסף לכך מתו מספר אנשים ממגפה ושתיית מים רעים. | |||
===בניית המשכן=== | |||
===נדודי עם ישראל במדבר=== | |||
משה לא זכה להיכנס עם בני ישראל ל[[ארץ כנען]] ומת לאחר שראה אותה מפסגת [[הר נבו]]. | |||
== פטירתו == | |||
משה נפטר ב[[ז' באדר]] יום הולדתו, בגיל 120 שנה. לגבי משה רבינו מובאת דעה בחז"ל{{הערה|סוטה יג, סוף עמוד ב}} אשר "לא מת משה", "מה להלן עומד ומשמש אף להלן עומד ומשמש". הרבי ביאר ענין זה באריכות בכמה וכמה מקומות{{הערה|ראה לדוגמא לקוטי שיחות חלק כ"ו שיחה א' לפ' שמות}}. | |||
על פי מספר מקורות תורניים{{הערה|ספר התמונה ל[[תנא]] [[רבי נחוניא בן הקנה]], ילקוט ראובני, מגלה צפונות, הרוקח לרבנו אליעזר מגרמייזא, מדרש רבי דוד הנגיד - נכד [[הרמב"ם]], שו"ת ים הגדול לרבי יעקב משה טולידאנו, חומת אנך על התורה לרבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א, בית יעקב על הש"ס לאדמו"ר רבי חיים יעקב סאפרין מקאמארנא.}} משה נקבר ב[[מערת המכפלה]]. [[הרבי]] כתב שאין הכרח להגיד שמשה אכן נקבר במערת המכפלה, והוסיף שישנם מדרשים שבהם נכתב שהוא נקבר במקומות אחרים{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק' יט ע' קו אגרת ז'קל.}}. | |||
==אישיותו== | |||
{{ערך מורחב|ערכים=[[נשיא הדור]], [[שושבינא דמלכא]], [[רעיא מהימנא]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[נשיא הדור]], [[שושבינא דמלכא]], [[רעיא מהימנא]]}} | ||
משה רבינו היה [[נשיא הדור]] שתפקידו להעביר את ההשפעה המועברת מהקב"ה, בדוגמת "[[ממוצע המחבר]]"."אנכי עמד בין הוי' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה'" ז. א. שההשפעה האלוקית שהיא גבוהה לאין ערוך מהעולם בו אנו חיים אינה יכולה להיות נמשכת בעולם ולקיים אותו אילולא אותו ממוצע מחבר, המכונה "איש האלקים" - "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים"{{הערה|הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהלים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש.}}. | |||
בדור הזה, [[דור השביעי]], מקבלת ההשוואה בין נשיא הדור למשה רבינו תוקף מיוחד, היות שזהו הדור עליו הכריז [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שהוא ה'דור האחרון ל[[גלות]] ודור הראשון ל[[גאולה]]', מה שמקשר אותנו ביתר תוקף למשה רבינו, שהוא גואל ראשון. | |||
משה רבינו הוא אחד משתי [[נשמה|נשמות]] שנמשכו מ[[שמיטה ראשונה]], ועל זה נאמר כי "מן המים משיתיהו", שהוא נמשך משמיטה ראשונה שהיא שמיטת החסד. שענין משה הוא גבוה מענין [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]], ולכן יש בו הכוח להמשיך ה[[דעת]] באלקות גם ב[[נשמה|נשמות]] של [[זרע בהמה]]. | משה רבינו הוא אחד משתי [[נשמה|נשמות]] שנמשכו מ[[שמיטה ראשונה]], ועל זה נאמר כי "מן המים משיתיהו", שהוא נמשך משמיטה ראשונה שהיא שמיטת החסד. שענין משה הוא גבוה מענין [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]], ולכן יש בו הכוח להמשיך ה[[דעת]] באלקות גם ב[[נשמה|נשמות]] של [[זרע בהמה]]. | ||
עבודתו של משה הייתה להביא לידי גילוי אלוקות בעולם, ושהעולם יהיה דירה ל[[הקב"ה]], דבר המתבטא בחודש בו הוא נולד, אדר:{{מונחון|א|אלופו של עולם}} דר{{הערה|התוועדויות תשנ"ב, ח"ב, עמ' 305}}. | |||
==בתורת החסידות == | |||
במושגי [[הספירות]] משה רבינו הוא בחינת [[חכמה דאצילות]]. | במושגי [[הספירות]] משה רבינו הוא בחינת [[חכמה דאצילות]]. | ||
| שורה 29: | שורה 85: | ||
בדור הזה, [[דור השביעי]], מקבלת ההשוואה בין נשיא הדור למשה רבינו תוקף מיוחד, היות שזהו הדור עליו הכריז [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שהוא ה'דור האחרון ל[[גלות]] ודור הראשון ל[[גאולה]]', מה שמקשר אותנו ביתר תוקף למשה רבינו, שהוא גואל ראשון. | בדור הזה, [[דור השביעי]], מקבלת ההשוואה בין נשיא הדור למשה רבינו תוקף מיוחד, היות שזהו הדור עליו הכריז [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שהוא ה'דור האחרון ל[[גלות]] ודור הראשון ל[[גאולה]]', מה שמקשר אותנו ביתר תוקף למשה רבינו, שהוא גואל ראשון. | ||
=== משה ו[[רבי שמעון בר יוחאי]] === | |||
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו ל[[רשב"י]], שז' אדר הוא יום [[תענית]]{{הערה|טור ו[[שו"ע]] או"ח סימן תק"פ ס"ב.}}, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של [[שמחה]]{{הערה|ראה גם שיחת יו"ד שבט [[תשט"ו]] ס"ג ([[תורת מנחם]] חלק י"ג ע' 218). וש"נ.}}. | |||
הביאור הוא: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]], שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי [[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, [[הסתלקות]] משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה. | |||
אך [[הסתלקות]] [[רשב"י]] שהייתה בזמן הגלות (שהרי כבר הייתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך הוא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי [[נשמה|נשמות]] הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]]{{הערה|בהאידרא.}} שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של [[רשב"י]] בעת [[הסתלקות]]ו.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/653720/ התוועדות ז' אדר תשמ"ה - בתרגום ללשון הקודש]''' {{וידפו}} | |||
*מנחם מענדל רייצעס, '''[https://col.org.il/news/136516 בדרך הרמז - משה רבינו]''' {{PDF}}{{COL}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_15.html הרבי מסביר: למה הולדת משה רבינו בז' אדר - נעלה מפטירתו ביום זה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:נביאים]] | [[קטגוריה:נביאים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | ||
[[קטגוריה:נשמות מאצילות]] | |||
[[קטגוריה:נשיאי דור]] | [[קטגוריה:נשיאי דור]] | ||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:52, 23 ביולי 2024
| משה | |
|---|---|
 ציור של משה רבינו קורע את הים | |
| משה רבינו | |
| לידה | ז' אדר ב'שס"ח |
| מצרים | |
| פטירה | ז' אדר ב'תתפ"ח |
| מקום פעילות | מדבר סיני |
משה רבינו (ז' אדר ב'שס"ח - ז' אדר ב'תתפ"ח) היה גדול הנביאים שקמו לעם ישראל. ונשלח על ידי ה' לגאול את בני ישראל ממצרים, והוא הנהיגם ושפטם ארבעים שנה בעת לכתם במדבר לארץ ישראל. משה קיבל את התורה במעמד הר סיני ומסרה לעם ישראל. האמונה בנבואתו היא העיקר השביעי בי"ג העיקרים של הרמב"ם.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
משה נולד בז' באדר ב'שס"ח (אדר ראשון[1]) מרים אחותו הייתה מבוגרת ממנו ב-6 שנים ואחיו אהרון בכ-3 שנים. בעת שעבוד מצרים לאביו עמרם ולאימו יוכבד בעת שעבוד מצרים, וכאשר נולד התמלא הבית כולו אורה[2], ונקרא אז טוביה או ע"פ דעה אחרת טוב[3].בעת לידתו נגזר ש"כל הבן היאור תשליכהו" ולפיכך נשקפה סכנה למשה, למשה נעשה נס והוא נולד שלוש חודשים לפני הזמן, אולם לאחר שלושת החודשים נאלצת אימו יוכבד לשים אותו בתוך תיבת גומא המצופה בחומר וזפת ושמה אותו ביאור[4].
באותו היום היה שרב במצרים ובתיה בת פרעה יצאה ליאור עם שפחותיה, כאשר הגיע ליאור היא מצאה את משה בתיבה ומשתה אותו מהמים, מרים אחות משה, ששהתה במקום מיהרה לבוא לבתיה ולהסביר לה מי הוא ולאחר מכן קראה לאימה שתניק את משה, ומלאחר שנתיים הוא נלקח לבית פרעה שם הוא גודל, במדרשים מובא מספר שמות בהם הוא נקרא באותו הזמן ע"י מספר אישים שהם:אביגדור, יקותיאל, חבר, אבי, אבי סוכו, שמעיה בן נתנאל, ובתיה קראה לו "משה" על שכך שהיא משתה אותו מהמים[5], בתורת החסידות מבואר שמים מרמזים על כוח הגבורה והעלם של הקב"ה והישבה לכוח החסד והגילוי,, וכך שע"י משתה אותו בתיה מהמים הגיעו עליו שני התכונות האלו[6].
על פי המסופר כאשר היה משה בן שלוש, הוא הגיע ולקח לפרעה את הכתר, מה שהוביל לחשש אצל חרטומי מצרים שהוא הולך ברבות השנים לנצח את פרעה, הם שמו לפני משה שני צלחות אחת של זהב ואחת של פחמים כדי לבדוק במה יבחר,ואם יבחר בזהב סימן שהוא הולך באמת לכבוש את פרעה, משה בא לגעת בזהב אולם אז מגיע מלאך גבריאל ומוזיז לו את ידו לפחמים וכך הוא ניצלו[7].
צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגיל 15 או 20 או 40[8] יצא משה לראשונה מבית פרעה, משה רבינו אז גדל הן בגשמיות והן ברוחניות, והיה מוכן כבר להנהיג את עם ישראל[9]:
וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו:וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל
— שמות, ב' - י"א -י"ב
הרבי לומד מכך שלמרות שמשה היה בבית המלך הוא ירד לעמו , כך גם כך יהודי שנמצא בדרגה גבוהה צריך לעזור לאחרים[10] למחרת הוא יוצא בשנית והוא רואה שני עברים דתן ואבירם רבים ביניהם, משה מגיע עליהם וצועק על אחד מהם "רשע למה תכה רעך?", והוא בתגובה עונה לו:"מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי?!".
משה מבין שהוא נתפס ובורח, במדרשים מובא שמשמה נתפס ע"י שומרי פרעה שרצו לכרות לו את הראש, אולם אז הגיע מלאך ושחרר אותו, משה בורח ומגיע לכוש שם הוא מנצח את בלעם שמלך במדינה ומתמנה למלך כוש במשך 40 שנה, ולאחריהם הוא מגיע למדין, במדין הוא נתפס ע"י יתרו וזורק אותו לכלא, בעת שהותו בכלא מגיעה ביתו של יתרו ציפורה ומביאה לו אוכל.
תקופה משמעותית בחייו העביר במדין, לשם הגיע אחרי שיום אחד יצא מבית פרעה וראה איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. משה הרג את המצרי וטמן אותו בחול. ביום אחר רואה משה שני עברים נצים האחד עם חברו, ומתשובתם לנזיפתו, התברר לו שעובדת הריגתו את המצרי נתגלתה. משה חשש שפרעה ישמע על כך ויבקש להמיתו, ונמלט למדין, בראותו לצד הבאר את בנות יתרו, כהן מדין, מגורשות על ידי הרועים, הוא הושיע אותן והשקה את צאנן. בעקבות זאת התקבל משה בכבוד מלכים אצל יתרו, אשר נתן לו את צפורה בתו לאישה.
למשה נולדו שני בנים: גרשום (גרשום: גר הייתי בארץ נוכרייה) ואליעזר (אליעזר: אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה).
התמנותו למנהיג ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
במדרש מסופר שבזמן שרעה משה את הצאן, ברח אחד הגדיים, משה רץ אחריו ואז גילה את הגדי שותה מתוך בריכת מים, משה הבין שהסיבה שבגללה הגדי רץ היא בשל היותו צמא, והוא מגלה עליו רחמים ולאחר מכן מרים אותו על כתפו והולך, הקב"ה שראה זאת אמר:"יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, כָּךְ, חַיֶּיךָ - אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל"[11].
משה נפגש לאחר מכן עם סנה בוער בהר סיני, בתורה מתואר ש"הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל", בסנה מתגלה אליו השם ואומר לו שעם ישראל סובל ומצרים ו:
וְעַתָּה, הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי; וְגַם-רָאִיתִי, אֶת-הַלַּחַץ, אֲשֶׁר מִצְרַיִם, לֹחֲצִים אֹתָם. וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם
— שמות, ג, ט - י.
משה בתגובה מנסה לחמוק מתפקיד ומשיב:
מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם
— שמות, ג, י"א.
בין הקב"ה למשה נפתח ויכוח אודות התמנותו למנהיג ישראל, כשלבסוף משתכנע משה לקבל את התפקיד בתורה להבטחת ה' שיעזור לו ונותן לו מטה המחולל ניסים איתו ישכנע את עם ישראל להאמין בו.
יציאת מצרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עשרת המכות • יציאת מצרים • קריעת ים סוף |
לאחר ששב למצרים, תבע משה מפרעה, בשם ה', "שלח את עמי". פרעה סירב, וניחתו עליו עשר מכות. לאחר המכה העשירית, מכת בכורות, נעתר פרעה לשחרר את עם ישראל שיוצא אל המדבר. לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים רדפו המצרים אחריהם אל עבר ים סוף. קריעת ים סוף אירעה ובני ישראל חצו את הים ביבשה. וכל חיל מצרים טבע בים.
מנהיגותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מתן תורה וחטא העגל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מתן תורה • חטא העגל |
לאחר שבעה שבועות מיציאת מצרים הגיע העם בא' סיוון ב'תמ"ח להר סיני, שם חנו כדי לקבל את התורה. שלושה ימים קודם מתן תורה שכונו "שלושת ימי ההגבלה", נצטוו בני ישראל להכין את עצמם למתן תורה, ביום השלישי ו' בסיוון, נגלה הקב"ה על הר סיני, בהתגלות שלוותה בקולות וברקים ובקול שופר שהתחזק מרגע לרגע.
כאשר החל הקב"ה להגיד את עשרת הדיברות, נפל פחד על עם ישראל והם נסוגו מהר, בעקבות כך מסר משה לעם ישראל את עשרת הדיברות ואת התורה.
לאחר מעמד מתן בתורה עלה משה במשך ארבעים יום לשמים כדי להוריד לעם את לוחות הברית, בעקבות טעות בחישוב, חשב עם ישראל שעברו ארבעים יום ומשה לא הופיע, בעקבות מראה השטן שהראה את דמות משה בענן, חשב עם ישראל שמשה מת[12] ופנה לאהרן שיבנה להם אלוקים חדש, אהרן ניסה לדחות אותם על ידי כך שהציע ליצור אלוקים חדש מכלי כסף למחרת, בתקווה שעד אז יתגלה משה[13].
למחרת באו ישראל וזרקו את כלי כסף והזהב לאש, ונוצר מהם "עגל" לו עבדו ישראל, משה ירד אז מהר ושגילה שעם ישראל הכין "עגל" שבר את הלוחות, והורה לשבט לוי להרוג את החוטאים, ובנוסף לכך מתו מספר אנשים ממגפה ושתיית מים רעים.
בניית המשכן[עריכה | עריכת קוד מקור]
נדודי עם ישראל במדבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
משה לא זכה להיכנס עם בני ישראל לארץ כנען ומת לאחר שראה אותה מפסגת הר נבו.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
משה נפטר בז' באדר יום הולדתו, בגיל 120 שנה. לגבי משה רבינו מובאת דעה בחז"ל[14] אשר "לא מת משה", "מה להלן עומד ומשמש אף להלן עומד ומשמש". הרבי ביאר ענין זה באריכות בכמה וכמה מקומות[15].
על פי מספר מקורות תורניים[16] משה נקבר במערת המכפלה. הרבי כתב שאין הכרח להגיד שמשה אכן נקבר במערת המכפלה, והוסיף שישנם מדרשים שבהם נכתב שהוא נקבר במקומות אחרים[17].
אישיותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערכים מורחבים – נשיא הדור, שושבינא דמלכא, רעיא מהימנא |
משה רבינו היה נשיא הדור שתפקידו להעביר את ההשפעה המועברת מהקב"ה, בדוגמת "ממוצע המחבר"."אנכי עמד בין הוי' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה'" ז. א. שההשפעה האלוקית שהיא גבוהה לאין ערוך מהעולם בו אנו חיים אינה יכולה להיות נמשכת בעולם ולקיים אותו אילולא אותו ממוצע מחבר, המכונה "איש האלקים" - "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים"[18].
בדור הזה, דור השביעי, מקבלת ההשוואה בין נשיא הדור למשה רבינו תוקף מיוחד, היות שזהו הדור עליו הכריז הרבי מלך המשיח שהוא ה'דור האחרון לגלות ודור הראשון לגאולה', מה שמקשר אותנו ביתר תוקף למשה רבינו, שהוא גואל ראשון.
משה רבינו הוא אחד משתי נשמות שנמשכו משמיטה ראשונה, ועל זה נאמר כי "מן המים משיתיהו", שהוא נמשך משמיטה ראשונה שהיא שמיטת החסד. שענין משה הוא גבוה מענין זרע אדם וזרע בהמה, ולכן יש בו הכוח להמשיך הדעת באלקות גם בנשמות של זרע בהמה.
עבודתו של משה הייתה להביא לידי גילוי אלוקות בעולם, ושהעולם יהיה דירה להקב"ה, דבר המתבטא בחודש בו הוא נולד, אדר:
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין א דר[19].
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במושגי הספירות משה רבינו הוא בחינת חכמה דאצילות.
משה רבינו נקרא בשם רעיא מהימנא, שרועה ומפרנס לישראל את בחינת האמונה.
משה רבינו הוא בבחינת שושבינא דמלכא, לעומת אהרון שהוא בבחינת שושבינא דמטרוניתא.
בדור הזה, דור השביעי, מקבלת ההשוואה בין נשיא הדור למשה רבינו תוקף מיוחד, היות שזהו הדור עליו הכריז הרבי מלך המשיח שהוא ה'דור האחרון לגלות ודור הראשון לגאולה', מה שמקשר אותנו ביתר תוקף למשה רבינו, שהוא גואל ראשון.
משה ורבי שמעון בר יוחאי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו לרשב"י, שז' אדר הוא יום תענית[20], ואילו ל"ג בעומר הוא יום הילולא, שהוא ענין של שמחה[21].
הביאור הוא: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן המשכן שהיה בהיות בני ישראל במדבר, שאז היה גילוי אלקות, "דגננא בעצמו עאל בגנתא" - היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי נשמות הצדיקים בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, הסתלקות משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.
אך הסתלקות רשב"י שהייתה בזמן הגלות (שהרי כבר הייתה אז גלות רומי) - כיון שאז לא היה שלימות היחוד דקודשא בריך הוא ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי נשמות הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר בזהר[22] שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של רשב"י בעת הסתלקותו.[23]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התוועדות ז' אדר תשמ"ה - בתרגום ללשון הקודש
- מנחם מענדל רייצעס, בדרך הרמז - משה רבינו
- הרבי מסביר: למה הולדת משה רבינו בז' אדר - נעלה מפטירתו ביום זה?, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק כ"ו ע' 204.
- ↑ רש"י על שמות, ב, ב
- ↑ מסכת סוטה, י"ב.
- ↑ שמות, ב, ג
- ↑ נוסד על הפסוק בדהי"א ד' ואשתו היהודיה וגו'
- ↑ התוועדויות תשנ"א, ח"ג, עמ' 126
- ↑ אוצר המדרשים, מדרשים על משה רבנו, ה.
- ↑ מדרש רבה
- ↑ לקו"ש, חט"ז, עמ' 26
- ↑ שיחת מוצ"ש,, שמות, תש"מ
- ↑ שמות רבה, ב, ב.
- ↑ ראה פרש"י שמות ל"ב, א
- ↑ ספר שמות, פל"ו, א - ו.
- ↑ סוטה יג, סוף עמוד ב
- ↑ ראה לדוגמא לקוטי שיחות חלק כ"ו שיחה א' לפ' שמות
- ↑ ספר התמונה לתנא רבי נחוניא בן הקנה, ילקוט ראובני, מגלה צפונות, הרוקח לרבנו אליעזר מגרמייזא, מדרש רבי דוד הנגיד - נכד הרמב"ם, שו"ת ים הגדול לרבי יעקב משה טולידאנו, חומת אנך על התורה לרבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א, בית יעקב על הש"ס לאדמו"ר רבי חיים יעקב סאפרין מקאמארנא.
- ↑ אגרות קודש חלק' יט ע' קו אגרת ז'קל.
- ↑ הרבי בתורת מנחם השי"ת חלק א' עמ' 201 בשם ספר השיחות תורת שלום ע' 158. ועיין באור תורה תהלים עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש.
- ↑ התוועדויות תשנ"ב, ח"ב, עמ' 305
- ↑ טור ושו"ע או"ח סימן תק"פ ס"ב.
- ↑ ראה גם שיחת יו"ד שבט תשט"ו ס"ג (תורת מנחם חלק י"ג ע' 218). וש"נ.
- ↑ בהאידרא.
- ↑ תורת מנחם