מהרש"א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←פתיח) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' בראשי תיבות: '''מהרש"א''' (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); (ה'שט"ו - ה'שצ"ב) | {{דמות | ||
|שם= שמואל אליעזר הלוי איידלס | |||
|תאריך לידה=שט"ו | |||
|מקום לידה=קז'ימייז' | |||
|תאריך פטירה=[[ה' כסלו]] שצ"ב | |||
|מקום פעילות=פולין | |||
|השתייכות= | |||
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פרשנות הש"ס | |||
|תפקידים נוספים= | |||
|רבותיו= | |||
|בני דורו= | |||
}} | |||
רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' בראשי תיבות: '''מהרש"א''' (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); (ה'שט"ו - ה'שצ"ב) היה אחד מגדולי מפרשי התלמוד בתקופת האחרונים. | |||
== תולדות | == תולדות חיים == | ||
המהרש"א נולד לגיטל ממשפחת [[המהר"ל מפראג]], ולרבי יהודה הלוי בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, ב[[פולין]] היגלונית, ונודע כעילוי עוד בילדותו. [[נישואין|נשא]] את בתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין){{הערה|אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]}}. הזוג פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את [[ישיבה|ישיבתו]] של המהרש"א, ובתור הכרת הטוב היה מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" - של איידל. בשנת ה'שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. | המהרש"א נולד לגיטל ממשפחת [[המהר"ל מפראג]], ולרבי יהודה הלוי בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, ב[[פולין]] היגלונית, ונודע כעילוי עוד בילדותו. [[נישואין|נשא]] את בתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין){{הערה|אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]}}. הזוג פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את [[ישיבה|ישיבתו]] של המהרש"א, ובתור הכרת הטוב היה מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" - של איידל. בשנת ה'שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. | ||
התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום הפסוק "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו"{{איוב לא, לב}}. | התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום הפסוק "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו"{{הערה|איוב לא, לב}}. | ||
נפטר ב[[ה' בכסלו]] ה'שצ"ב, ונקבר באוסטרואה. | נפטר ב[[ה' בכסלו]] ה'שצ"ב, ונקבר באוסטרואה. | ||
==חיבורו על הש"ס== | ==חיבורו על הש"ס== | ||
| שורה 21: | שורה 33: | ||
מסופר ש[[הבעל שם טוב]] אמר: "לו ידע העולם את גודל צדקת המהרש"א – היו מלחכים העפר שעל קברו"{{הערה|מדרש ריב"ש (ח"א דף מג, א-ב. הובא בפתיחה לספר מהרש"א הארוך)}}. | מסופר ש[[הבעל שם טוב]] אמר: "לו ידע העולם את גודל צדקת המהרש"א – היו מלחכים העפר שעל קברו"{{הערה|מדרש ריב"ש (ח"א דף מג, א-ב. הובא בפתיחה לספר מהרש"א הארוך)}}. | ||
== התייחסויות מהרבי == | |||
המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, [[הרבי]] התבטא על כך, כי זה מעין עולם הבא.{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] [[שיחה|שיחת]] [[מוצאי שבת]] פרשת [[בשלח]] ס"ט.}}. | המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, [[הרבי]] התבטא על כך, כי זה מעין עולם הבא.{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] [[שיחה|שיחת]] [[מוצאי שבת]] פרשת [[בשלח]] ס"ט.}}. | ||
באחת השיחות התייחס [[הרבי]] למובא בספרים אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]], ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] - צריך להבינם בשכל{{הערה|שיחת ו' תשרי תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 122).}}. | באחת השיחות התייחס [[הרבי]] למובא בספרים אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]], ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] - צריך להבינם בשכל{{הערה|שיחת ו' תשרי תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 122).}}. | ||
בהתוועדות שבת פרשת ראה [[תשד"מ]] אמר הרבי שפירוש המהרש"א על הש"ס, מגלה את הפנימיות והעומק שבפירוש רש"י, ולכן לומדים קודם כל את פירוש רש"י, ולאחר מכן את פירוש המהרש"א, משום שקודם מתחילים עם הפשט, ולאחר מכן עולים לדרגה נעלית יותר{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2493.}}. פעם אחרת התבטא הרבי שרש"י נוקט בדרך הפשט, ואילו המהרש"א בדרך הפלפול, כשיטת התוספות{{הערה|שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמ' 50.}}. | |||
בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ט]] הזכיר הרבי את היות המהרש"א מקובל, ואת אשר דבריו הובאו בכמה מקומות בחסידות, ושאל לפי זה מדוע [[אדמו"ר הזקן]] חולק עליו בנוגע לפשט ברש"י{{הערה|ראה תורת מנחם חלק נ"ה עמ' 44, שיחות-קודש תשכ"ט כרך א' עמ' 187.}}... | |||
כאשר נשאל הרבי אם יש בעיה בקריאת השמות שמואל ויהודה, ע"פ צוואת [[רבי יהודה החסיד]], הוכיח מזה ששם המהרש"א היה רבי שמואל אליעזר בן רבי יהודה, והוא היה מצאצאי רבי יהודה החסיד, ומוכח שאין בזה בעיה אפילו לצאצאיו{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט' אגרת ב'תת"צ.}}. | |||
הרב [[שמואל וואזנר]] סיפר שבאחד מביקוריו אצל הרבי אמר לרבי דבר מסוים בשם המהרש"א, אך הרבי הגיב על כך "כמדומני שאין מהרש"א כזה". ואכן כאשר חזר לביתו בדק ומצא כי הרבי צדק{{הערה|שמן ששון מחבריך חלק ב' עמ' 14.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10284&CategoryID=1823 רבי שמואל אליעזר איידלס - המהרש"א] - הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], ניצוצי רבי בגיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] 1021. | |||
{{אחרונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים|מהרש"א]] | [[קטגוריה:אחרונים|מהרש"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:20, 19 במאי 2021
| שמואל אליעזר הלוי איידלס | |
|---|---|
| לידה | שט"ו |
| קז'ימייז' | |
| פטירה | ה' כסלו שצ"ב |
| מקום פעילות | פולין |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה, פרשנות הש"ס |
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); (ה'שט"ו - ה'שצ"ב) היה אחד מגדולי מפרשי התלמוד בתקופת האחרונים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המהרש"א נולד לגיטל ממשפחת המהר"ל מפראג, ולרבי יהודה הלוי בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, בפולין היגלונית, ונודע כעילוי עוד בילדותו. נשא את בתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין)[1]. הזוג פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את ישיבתו של המהרש"א, ובתור הכרת הטוב היה מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" - של איידל. בשנת ה'שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה.
התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום הפסוק "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו"[2].
נפטר בה' בכסלו ה'שצ"ב, ונקבר באוסטרואה.
חיבורו על הש"ס[עריכה | עריכת קוד מקור]
המהרש"א חיבר פירוש על התלמוד בבלי אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש המהר"ם ו"חכמת שלמה" של המהרש"ל. פירושו של המהרש"א מחולק לשניים: חלק אחד מכונה "חידושי הלכות" העוסק בהבנת הפשט העמוק של דברי הגמרא ופירוש רש"י ומתמקד במיוחד בפירוש התוספות. חלק מהפירוש קיים בשתי מהדורות, ובאחרונה נמצאים קטעים מפירושו של חתנו.
המהרש"ל היה אחד ממגיהי הש"ס, ולכן רוב פירושו הינו הגהות לש"ס, אולם ישנן מסכתות אחדות שלא הספיק להגיה, ולכן המהרש"א היה צריך למקד בהן את פירושו גם בהגהות.
חלקו השני נקרא "חידושי אגדות" והוא פירוש על כל האגדתות שבש"ס, חיבור זה נדפס בתחילה על הספר עין יעקב, וצורף במשך השנים לאחר פירושו על הש"ס, ובשנים האחרונות משולב בו.
שייכותו לתורת הנסתר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפירושו על מסכת עירובין הביא המהרש"א (שלמעשה הוא מראשוני בעלי הנגלה שמצטט מספרי הקבלה) את ענין הגלגולים, ובשאר פירושיו מביא כמה פעמים את "דעת המקובלים".
מסופר שהבעל שם טוב אמר: "לו ידע העולם את גודל צדקת המהרש"א – היו מלחכים העפר שעל קברו"[3].
התייחסויות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, הרבי התבטא על כך, כי זה מעין עולם הבא.[4].
באחת השיחות התייחס הרבי למובא בספרים אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ברוח הקודש, ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר הרבי - צריך להבינם בשכל[5].
בהתוועדות שבת פרשת ראה תשד"מ אמר הרבי שפירוש המהרש"א על הש"ס, מגלה את הפנימיות והעומק שבפירוש רש"י, ולכן לומדים קודם כל את פירוש רש"י, ולאחר מכן את פירוש המהרש"א, משום שקודם מתחילים עם הפשט, ולאחר מכן עולים לדרגה נעלית יותר[6]. פעם אחרת התבטא הרבי שרש"י נוקט בדרך הפשט, ואילו המהרש"א בדרך הפלפול, כשיטת התוספות[7].
בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ט הזכיר הרבי את היות המהרש"א מקובל, ואת אשר דבריו הובאו בכמה מקומות בחסידות, ושאל לפי זה מדוע אדמו"ר הזקן חולק עליו בנוגע לפשט ברש"י[8]...
כאשר נשאל הרבי אם יש בעיה בקריאת השמות שמואל ויהודה, ע"פ צוואת רבי יהודה החסיד, הוכיח מזה ששם המהרש"א היה רבי שמואל אליעזר בן רבי יהודה, והוא היה מצאצאי רבי יהודה החסיד, ומוכח שאין בזה בעיה אפילו לצאצאיו[9].
הרב שמואל וואזנר סיפר שבאחד מביקוריו אצל הרבי אמר לרבי דבר מסוים בשם המהרש"א, אך הרבי הגיב על כך "כמדומני שאין מהרש"א כזה". ואכן כאשר חזר לביתו בדק ומצא כי הרבי צדק[10].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי שמואל אליעזר איידלס - המהרש"א - הרב מרדכי מנשה לאופר, ניצוצי רבי בגיליון התקשרות 1021.
הערות שוליים
- ↑ אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של בריסק
- ↑ איוב לא, לב
- ↑ מדרש ריב"ש (ח"א דף מג, א-ב. הובא בפתיחה לספר מהרש"א הארוך)
- ↑ שיחות קודש תשל"ח שיחת מוצאי שבת פרשת בשלח ס"ט.
- ↑ שיחת ו' תשרי תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 122).
- ↑ התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2493.
- ↑ שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמ' 50.
- ↑ ראה תורת מנחם חלק נ"ה עמ' 44, שיחות-קודש תשכ"ט כרך א' עמ' 187.
- ↑ אגרות קודש חלק ט' אגרת ב'תת"צ.
- ↑ שמן ששון מחבריך חלק ב' עמ' 14.