בעלי התוספות: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (69 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בעלי התוספות''' | {{לעריכה|ללא מקורות, אי דיוקים, חסר הרבה בכלל ובפרט קשר חב"די}} | ||
'''בעלי התוספות''' הוא הכינוי לקבוצת [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] שחיו ופעלו במשך כמאתיים שנה בתקופת ה[[ראשונים]], בעיקר ב[[צרפת]] ו[[אשכנז]]. בעלי התוספות מוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושיהם על ה[[תלמוד בבלי]] שמתוכם נדפס פירוש ה"תוספות" בצמוד לדף ה[[גמרא]]. | |||
==שיטתם== | ==שיטתם== | ||
{{ | שיטת התוספות היא שיטה עיונית ופלפולית{{הערה|עיין בהקדמת המהרש"ל ל"ים של שלמה" על מסכת בבא קמא}}. שלא כשיטת [[רש"י]] בפירושו שדרכו להתמקד אך ורק בנושא הסוגיה הנלמדת ולא לערב בה נושאים ממקורות אחרים, פירושי התוספות בנויים בעיקר על קושיות ותירוצים, חלקם הגדול מתוך השוואה לסוגיות אחרות בתלמוד, בירור הנוסח וניתוח הסוגיה. | ||
==פירושם על הגמרא== | ==פירושם על הגמרא== | ||
בדפוסים הראשונים של התלמוד שהודפסו באיטליה, נדפסו התוספות לצד [[פירוש רש"י]], ומאז נשמרה צורת הדפסה זו בכל הדפוסים. פירוש התוספות נדפס בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י נדפס בצד הפנימי של העמוד{{הערה|ראה בדפי הגמרא}}. | |||
בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של ה[[אמוראים]] בישיבות [[ישיבת נהרדעא| | בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של ה[[אמוראים]] בישיבות [[ישיבת נהרדעא|נהרדעא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]]. לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד ה[[חברותא|חברותות]] שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית{{הערה|ראה פסקה [[בעלי התוספות#שיטתם|שיטתם]]}}. | ||
בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלך הסוגיות היו רושמים לפניהם. | |||
עיקר לימודם היה על פי פירושי הגמרא שנכתבו לפניהם, כדוגמת [[פירוש רש"י]] (לכן יש הרבה קושיות של בעלי התוספות עליו), וכך כל פעם שהם גמרו סוגיה הם כתבו עוד סיכום של מהלך הסוגיות והפלפולים שהם התדיינו ביניהם, וכך נוצר פירוש התוספות. | |||
פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות. | פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות. | ||
במסכת ברכות אין פירוש לבעלי התוספות, אלא פירוש של רבינו פרץ שנכתבו על ידי רבי מרדכי בן הלל. | |||
==פירושם על התורה== | |||
{{להשלים|פיסקא=כן}} | |||
==הפצת פירושם== | |||
כשהחלו להדפיס את התלמוד במהדורת דפוס שונצינו, מצאו חלק נכבד מסיכומי השיעורים והדיונים של בעלי התוספות בכתבי יד, כאשר מצא זאת אחד מעורכי ה[[תלמוד]] הוא צירף את סיכומיהם לגמרא במחשבה שדבר זה יטיב עם לומדי הגמרא{{הערה|שם=עוז והדר|ראה הקדמה לגמרות "עוז והדר"}}. ומאז עוד ועוד מהדורות של התלמוד הוסיפו את פירוש התוספות למהדורות שלהם{{הערה|שם=עוז והדר}}. כך נפוץ פירוש התוספות בכל מהדורות ה[[תלמוד]]. | |||
==מהדורות== | |||
מכיון שהיו הרבה מבעלי התוספות שכתבו לעצמם סיכומים ממהלך הדיונים בבית המדרש, יש היום הרבה מאוד מהדורות של התוספות. | |||
פירושי התוספות הנדפסים כיום במסכתות הש"ס הם בעיקר תוספות מתלמידי [[רבינו פרץ]], רבי אליעזר מטוך, חכמי איוורא ועוד. | |||
בין פירושי התוספות שמצויים בידינו חוץ מאלה שנוספו ל[[גמרא]] ניתן למנות את תוספות ה[[רא"ש]], תוספות [[רבינו פרץ]], [[תוספות שאנץ]], ועוד. | |||
על רבות מן המסכתות ידוע מי סידר את התוספות לאותה המסכת, למשל ידוע כי | |||
תוספות למסכת ברכות הוא לרבי יהודה שריליאון. | |||
==לימוד התוספות ב[[חב"ד]]== | |||
[[אדמו"ר האמצעי]] בהקדמתו ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] מורה בתוך סדר הלימוד ל"למי שיש לו שעת הכושר לעסוק בעיון", שילמד {{ציטוטון|המסכת עם התוספות {{מונחון|אשר לדינא|אלו השייכים להלכה}}}}. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לכמה מבוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]{{הערה|לדוגמה, הרב [[ברוך פריז]].}} שלימוד הגמרא שלהם צריך לכלול בנוסף ל[[פירוש רש"י]], גם {{ציטוטון|איזה תוס' מלוקטים}}{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=237 כרך ח עמוד קצט]. וראו עוד ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31625&st=&pgnum=95 כרך יא עמוד סב]. לאידך ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=417 כרך ב עמוד שנ"א].}}. | |||
הרב [[יואל כהן]] נכנס בבחרותו ל[[יחידות]] אל [[אדמו"ר שליט"א]]{{הערה|בקיץ [[תש"י]], קודם [[קבלת הנשיאות]].}} והרבי הורה לו סדר בלימוד. בין הדברים אמר לו הרבי כי לימוד גמרא ללא פירוש התוספות אינו נחשב לימוד כלל{{הערה|[[ימי מלך]] כרך ג עמוד 1103}}. | |||
פעם הורה הרבי שכחלק מלימוד בעיון צריך לעיין בכל סוגיא ממסכתות אחרות המצוינת בתוספות{{הערה|'[[היכל מנחם (ספר)|היכל מנחם]]' כרך א}}. | |||
ב[[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] נוהגים ללמוד ברוב שעות הנגלה{{הערה|סדר היום שקבע [[אדמו"ר הרש"ב]] לישיבות הוא חצי יום לימוד נגלה, וחצי יום לימוד [[חסידות]], בחצי היום של הנגלה זה מתחלק ללימוד גמרא לעיון (עם תוס' ופירושים אחרים), וללימוד גמרא {{מונחון|לגירסא|לרכישת בקיאות}} (בדרך-כלל גמרא ו[[רש"י]] בלבד).}} [[גמרא]] לעיון, (מכונה 'עיונא'). הלימוד העיוני כולל תמיד את לימוד התוספות, לעומת הלימוד לגירסא שפעמים רבות הינו ללא תוספות{{הערה|ראה לבוש מרדכי על מסכת [[בבא קמא]] בהקדמה}}{{הערה|אם כי יש ישיבות בודדות בהם לומדים גם ב'גירסא' תוספות.}}. | |||
{{להשלים|פיסקא=כן}} | |||
==מבעלי התוספות== | ==מבעלי התוספות== | ||
(רשימה חלקית) | |||
*[[ר"י הזקן]] | *[[ר"י הזקן]] | ||
*[[רבינו תם]] | *[[רבינו תם]] | ||
*[[ | *[[רבינו פרץ]] | ||
*[[מהר"ם מרוטנבורג]] | |||
*[[רשב"ם]] | |||
*רבי שמשון מקוצי | |||
*רבי אליעזר מטוך | |||
==ראו גם== | |||
*[[פירוש רש"י]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=26724#p=8&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= בעלי התוספות הראשונים], [[שיחות לנוער]] [[חשוון]] [[תשי"ט]] | |||
*[[מנחם ברונפמן]], [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3180687 הכירו את עולמם של תוספות, והרשב"ם - מהראשונים שבהם] | |||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3206280/jewish/-.htm היצירה התוספותית] באתר בית חב"ד {{בית חבד (אתר)|}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/139010 חלק בלתי נפרד מדף הגמרא: מי כתב את פירוש ה"תוספות"?]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראשונים}} | |||
[[קטגוריה:בעלי התוספות]] | |||
[[קטגוריה:ראשונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:07, 13 באוגוסט 2023
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ללא מקורות, אי דיוקים, חסר הרבה בכלל ובפרט קשר חב"די. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
בעלי התוספות הוא הכינוי לקבוצת תלמידי חכמים שחיו ופעלו במשך כמאתיים שנה בתקופת הראשונים, בעיקר בצרפת ואשכנז. בעלי התוספות מוכרים כיום בעיקר בעקבות פירושיהם על התלמוד בבלי שמתוכם נדפס פירוש ה"תוספות" בצמוד לדף הגמרא.
שיטתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיטת התוספות היא שיטה עיונית ופלפולית[1]. שלא כשיטת רש"י בפירושו שדרכו להתמקד אך ורק בנושא הסוגיה הנלמדת ולא לערב בה נושאים ממקורות אחרים, פירושי התוספות בנויים בעיקר על קושיות ותירוצים, חלקם הגדול מתוך השוואה לסוגיות אחרות בתלמוד, בירור הנוסח וניתוח הסוגיה.
פירושם על הגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדפוסים הראשונים של התלמוד שהודפסו באיטליה, נדפסו התוספות לצד פירוש רש"י, ומאז נשמרה צורת הדפסה זו בכל הדפוסים. פירוש התוספות נדפס בצד החיצוני של עמוד הגמרא, בעוד פירוש רש"י נדפס בצד הפנימי של העמוד[2].
בפועל בעלי התוספות כלל לא כתבו את חידושיהם בגמרא כדי לפרש אותה. פירושם על הגמרא נבע בעקבות דרך לימודם הייחודית, דרך לימודם היה כדרך הלימוד של האמוראים בישיבות נהרדעא וסורא. לדרך לימוד זו יש שני מאפיינים עיקריים: המאפיין הראשון היה שיעורים כלליים של ראש הישיבה שבה משתתפים קבוצות קבוצות כל קבוצה עם הרב שלו, והמאפיין השני היה לימוד החברותות שבהם הם חזרו על השיעורים בדרך עיונית ופלפולית[3].
בסוף כל שיעור היו התלמידים כותבים מעין סיכום מהשיעור ואת מהלך הדברים והסוגיות של ראש הישיבה, וכך גם במהלך לימוד החברותות בבית המדרש, בבית המדרש היו התלמידים מתפלפלים ביניהם, מקשים קושיות ומתרצים תירוצים ואת כל מהלך הסוגיות היו רושמים לפניהם.
עיקר לימודם היה על פי פירושי הגמרא שנכתבו לפניהם, כדוגמת פירוש רש"י (לכן יש הרבה קושיות של בעלי התוספות עליו), וכך כל פעם שהם גמרו סוגיה הם כתבו עוד סיכום של מהלך הסוגיות והפלפולים שהם התדיינו ביניהם, וכך נוצר פירוש התוספות.
פירוש התוספות מלכתחילה לא היה פירוש על הגמרא כנ"ל, אלא היה סיכום הדיונים והשיעורים של התלמידים, זה היה השלב הראשון שבו נכתבו פירושי התוספות.
במסכת ברכות אין פירוש לבעלי התוספות, אלא פירוש של רבינו פרץ שנכתבו על ידי רבי מרדכי בן הלל.
פירושם על התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפצת פירושם[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהחלו להדפיס את התלמוד במהדורת דפוס שונצינו, מצאו חלק נכבד מסיכומי השיעורים והדיונים של בעלי התוספות בכתבי יד, כאשר מצא זאת אחד מעורכי התלמוד הוא צירף את סיכומיהם לגמרא במחשבה שדבר זה יטיב עם לומדי הגמרא[4]. ומאז עוד ועוד מהדורות של התלמוד הוסיפו את פירוש התוספות למהדורות שלהם[4]. כך נפוץ פירוש התוספות בכל מהדורות התלמוד.
מהדורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכיון שהיו הרבה מבעלי התוספות שכתבו לעצמם סיכומים ממהלך הדיונים בבית המדרש, יש היום הרבה מאוד מהדורות של התוספות.
פירושי התוספות הנדפסים כיום במסכתות הש"ס הם בעיקר תוספות מתלמידי רבינו פרץ, רבי אליעזר מטוך, חכמי איוורא ועוד.
בין פירושי התוספות שמצויים בידינו חוץ מאלה שנוספו לגמרא ניתן למנות את תוספות הרא"ש, תוספות רבינו פרץ, תוספות שאנץ, ועוד.
על רבות מן המסכתות ידוע מי סידר את התוספות לאותה המסכת, למשל ידוע כי תוספות למסכת ברכות הוא לרבי יהודה שריליאון.
לימוד התוספות בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר האמצעי בהקדמתו לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מורה בתוך סדר הלימוד ל"למי שיש לו שעת הכושר לעסוק בעיון", שילמד "המסכת עם התוספות
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין אשר לדינא".
אדמו"ר הריי"צ הורה לכמה מבוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש[5] שלימוד הגמרא שלהם צריך לכלול בנוסף לפירוש רש"י, גם "איזה תוס' מלוקטים"[6].
הרב יואל כהן נכנס בבחרותו ליחידות אל אדמו"ר שליט"א[7] והרבי הורה לו סדר בלימוד. בין הדברים אמר לו הרבי כי לימוד גמרא ללא פירוש התוספות אינו נחשב לימוד כלל[8].
פעם הורה הרבי שכחלק מלימוד בעיון צריך לעיין בכל סוגיא ממסכתות אחרות המצוינת בתוספות[9].
בישיבות חב"ד נוהגים ללמוד ברוב שעות הנגלה[10] גמרא לעיון, (מכונה 'עיונא'). הלימוד העיוני כולל תמיד את לימוד התוספות, לעומת הלימוד לגירסא שפעמים רבות הינו ללא תוספות[11][12].
מבעלי התוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
(רשימה חלקית)
- ר"י הזקן
- רבינו תם
- רבינו פרץ
- מהר"ם מרוטנבורג
- רשב"ם
- רבי שמשון מקוצי
- רבי אליעזר מטוך
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בעלי התוספות הראשונים, שיחות לנוער חשוון תשי"ט
- מנחם ברונפמן, הכירו את עולמם של תוספות, והרשב"ם - מהראשונים שבהם
- היצירה התוספותית באתר בית חב"ד
- חלק בלתי נפרד מדף הגמרא: מי כתב את פירוש ה"תוספות"?
הערות שוליים
- ↑ עיין בהקדמת המהרש"ל ל"ים של שלמה" על מסכת בבא קמא
- ↑ ראה בדפי הגמרא
- ↑ ראה פסקה שיטתם
- ↑ 4.0 4.1 ראה הקדמה לגמרות "עוז והדר"
- ↑ לדוגמה, הרב ברוך פריז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ח עמוד קצט. וראו עוד בכרך יא עמוד סב. לאידך ראו כרך ב עמוד שנ"א.
- ↑ בקיץ תש"י, קודם קבלת הנשיאות.
- ↑ ימי מלך כרך ג עמוד 1103
- ↑ 'היכל מנחם' כרך א
- ↑ סדר היום שקבע אדמו"ר הרש"ב לישיבות הוא חצי יום לימוד נגלה, וחצי יום לימוד חסידות, בחצי היום של הנגלה זה מתחלק ללימוד גמרא לעיון (עם תוס' ופירושים אחרים), וללימוד גמרא
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין לגירסא (בדרך-כלל גמרא ורש"י בלבד). - ↑ ראה לבוש מרדכי על מסכת בבא קמא בהקדמה
- ↑ אם כי יש ישיבות בודדות בהם לומדים גם ב'גירסא' תוספות.
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |