גאונים – הבדלי גרסאות

(24 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

'''גאונים''' ~~הם חכמי~~ הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]], ~~בדרך כלל הכינוי גאונים~~ ניתן ~~לראשי ישבות~~ [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]]. ~~עיסוקם~~ העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]] ~~ופסיקת הלכות~~.

'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.

==היסטוריה==

את תחילת תקופת הגאונים נהוג להעריך לסוף שנת ד'שמ"ח, וזאת על-פי עדותו של [[רב שרירא גאון]]{{הערה|ראה אגרת שרירא}}. תקופת הגאונים החלה לאחר סיום תקופת ה[[סבוראים]], והסתיימה בשנת ד'תשצ"ח עם סגירת ישיבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]].

סיום תקופת הסבוראים החלה עם התחזקות הגזירות של שלטונות בבל ופרס על היהודים, וכך נטרדה מנוחתם של אחרוני ה[[סבוראים]], ורבנים חשובים מרבני הסבוראים שלימדו ב[[ישיבת פומבדיתא]] ברחו ונסו ל[[ישיבת נהרדעא]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}. רבנים אלה היוו את תחילתה של תקופת הגאונים.

שמם המלא של הגאונים היה '''ראש ישיבת גאון יעקוב''', שם זה נקרא כך על שם הפס' "יבחר לנו את נחלתנו את '''גאון יעקב אשר אהב סלה'''"{{הערה|[[תהלים]], פרק מ"ז, פס' ה'}}.

הגאונים נקראו "גאון" גם כי גאון זה בגימטריא 60, וזה מרמז על בקיאותם של הגאונים בכל 60 מסכתות ה[[ש"ס]].

כיום ידועים לנו על 55 גאונים שחיו בסורא ובפומבדיתא שבבבל. אחד המפורסמים שבהם הוא [[רב סעדיה גאון]].

==מאפייני התקופה==

תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות ב[[הלכה]], ב[[אגדה]], בשאלות [[אמונה בה'|אמונה]] ועוד, לכל תפוצות [[עם ישראל|ישראל]]. ופחות בפירוש ה[[תלמוד]].

הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]].

הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל על ידי גדולי הגאונים.

==בתורת רבותינו נשיאנו==

[[אדמו"ר הזקן]] מרבה להביא{{הערה|בכל חלקי השולחן ערוך כמעט בכל ההלכות}} בספר ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] את פסקי הגאונים, כשבדרך כלל הגאונים היו מחמירים יותר באיסוריהם.

==קישורים חיצוניים==

*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3054915/jewish/-.htm הגאונים: הכירו את קבוצת החכמים שעיצבה את עתידו של עם ישראל{{בית חבד}}] [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3074810/jewish/-.htm היצירה ה"גאונית" של הגאונים{{בית חבד}}] - מאמרים של הרב [[מנחם ברונפמן]].

~~{{הערות שוליים}}~~

[[קטגוריה:אישים ביהדות]]

[[קטגוריה:גאונים|*]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''גאונים''' הם חכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]], בדרך כלל הכינוי גאונים ניתן לראשי ישבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]]. עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]] ופסיקת הלכות.
+{{קשר חב"די}}
+'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישיבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.
+==היסטוריה==
+את תחילת תקופת הגאונים נהוג להעריך לסוף שנת ד'שמ"ח, וזאת על-פי עדותו של [[רב שרירא גאון]]{{הערה|ראה אגרת שרירא}}. תקופת הגאונים החלה לאחר סיום תקופת ה[[סבוראים]], והסתיימה בשנת ד'תשצ"ח עם סגירת ישיבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]].
+סיום תקופת הסבוראים החלה עם התחזקות הגזירות של שלטונות בבל ופרס על היהודים, וכך נטרדה מנוחתם של אחרוני ה[[סבוראים]], ורבנים חשובים מרבני הסבוראים שלימדו ב[[ישיבת פומבדיתא]] ברחו ונסו ל[[ישיבת נהרדעא]]{{הערה|ראה הערה קודמת}}. רבנים אלה היוו את תחילתה של תקופת הגאונים.
+שמם המלא של הגאונים היה '''ראש ישיבת גאון יעקוב''', שם זה נקרא כך על שם הפס' "יבחר לנו את נחלתנו את '''גאון יעקב אשר אהב סלה'''"{{הערה|[[תהלים]], פרק מ"ז, פס' ה'}}.
+הגאונים נקראו "גאון" גם כי גאון זה בגימטריא 60, וזה מרמז על בקיאותם של הגאונים בכל 60 מסכתות ה[[ש"ס]].
+כיום ידועים לנו על 55 גאונים שחיו בסורא ובפומבדיתא שבבבל. אחד המפורסמים שבהם הוא [[רב סעדיה גאון]].
+==מאפייני התקופה==
+תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות ב[[הלכה]], ב[[אגדה]], בשאלות [[אמונה בה'|אמונה]] ועוד, לכל תפוצות [[עם ישראל|ישראל]]. ופחות בפירוש ה[[תלמוד]].
+הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]].
+הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל על ידי גדולי הגאונים.
+==בתורת רבותינו נשיאנו==
+[[אדמו"ר הזקן]] מרבה להביא{{הערה|בכל חלקי השולחן ערוך כמעט בכל ההלכות}} בספר ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] את פסקי הגאונים, כשבדרך כלל הגאונים היו מחמירים יותר באיסוריהם.
+{{להשלים}}
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3054915/jewish/-.htm הגאונים: הכירו את קבוצת החכמים שעיצבה את עתידו של עם ישראל{{בית חבד}}] [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3074810/jewish/-.htm היצירה ה"גאונית" של הגאונים{{בית חבד}}] - מאמרים של הרב [[מנחם ברונפמן]].
 {{דורות}}
+{{הערות שוליים}}
-{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
+[[קטגוריה:גאונים|*]]