אדם (אצילות): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אדם - כינוי מיוחד ל[[עולם האצילות]] - אדם העליון. | אדם - כינוי מיוחד ל[[עולם האצילות]] - אדם העליון. | ||
בנוסף לכך שציור ה[[ספירות]] בכלל הוא [[אדם (עולם)|"כמראה אדם"]], באצילות ישנן ב' סיבות מיוחדות שלכן נקרא בתואר אדם: | בנוסף לכך שציור ה[[ספירות]] בכלל הוא [[אדם (עולם)|"כמראה אדם"]], באצילות ישנן ב' סיבות מיוחדות שלכן נקרא בתואר אדם: | ||
'''א'''. כי אדם מלשון אדמה לעליון, שהוא ענין האצילות מלשון "ויאצל מן הרוח", כלומר, שכמו | '''א'''. כי אדם מלשון אדמה לעליון, שהוא ענין האצילות מלשון "ויאצל מן הרוח", כלומר, שכמו כשנר מדליק נר אחר האש היא אותה אש, כך הנאצל ([[עולם האצילות]]) דומה למאציל ([[כתר]]). | ||
כי בחינת אצילות הוא המשכת וגילוי בחינת האור שהיה בהעלם שלמעלה מ[[עולם האצילות]] - לתוך ה[[כלים]] שבעולם האצילות, ואין אור זה בבחינת מהות אחרת - בריאה חדשה בדרך [[יש מאין]]. | כי בחינת אצילות הוא המשכת וגילוי בחינת האור שהיה בהעלם שלמעלה מ[[עולם האצילות]] - לתוך ה[[כלים]] שבעולם האצילות, ואין אור זה בבחינת מהות אחרת - בריאה חדשה בדרך [[יש מאין]]. | ||
וכמו האצלת סמכויות של המלך לשריו, שהן סמכויות המלך עצמו כפי שהן מתגלות ומופעלות על | וכמו האצלת סמכויות של המלך לשריו, שהן סמכויות המלך עצמו כפי שהן מתגלות ומופעלות על ידי השרים. | ||
'''ב'''. כי אדם בגימטריא [[שם מ"ה|מ"ה]], שהוא השם משמות הקודש המאיר באצילות, שיש בו שני פירושים: | '''ב'''. כי אדם בגימטריא [[שם מ"ה|מ"ה]], שהוא השם משמות הקודש המאיר באצילות, שיש בו שני פירושים: | ||
א. מה - אין ואפס, בלי מהות דבר-מה. | א. מה - [[אין ואפס]], בלי מהות דבר-מה. | ||
ב. מהות - מציאות מהותית (רק שהוא בטל). | ב. מהות - מציאות מהותית (רק שהוא בטל). | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:32, 12 בנובמבר 2023
אדם - כינוי מיוחד לעולם האצילות - אדם העליון.
בנוסף לכך שציור הספירות בכלל הוא "כמראה אדם", באצילות ישנן ב' סיבות מיוחדות שלכן נקרא בתואר אדם:
א. כי אדם מלשון אדמה לעליון, שהוא ענין האצילות מלשון "ויאצל מן הרוח", כלומר, שכמו כשנר מדליק נר אחר האש היא אותה אש, כך הנאצל (עולם האצילות) דומה למאציל (כתר).
כי בחינת אצילות הוא המשכת וגילוי בחינת האור שהיה בהעלם שלמעלה מעולם האצילות - לתוך הכלים שבעולם האצילות, ואין אור זה בבחינת מהות אחרת - בריאה חדשה בדרך יש מאין. וכמו האצלת סמכויות של המלך לשריו, שהן סמכויות המלך עצמו כפי שהן מתגלות ומופעלות על ידי השרים.
ב. כי אדם בגימטריא מ"ה, שהוא השם משמות הקודש המאיר באצילות, שיש בו שני פירושים:
א. מה - אין ואפס, בלי מהות דבר-מה.
ב. מהות - מציאות מהותית (רק שהוא בטל).
וכך הן הספירות באצילות - מהות דבר, אבל בבחינת ביטול בתכלית, ולכן הספירות בעולם האצילות מתכללות זו בזו - עולם התיקון, ולא כמו בעולם התוהו שאינן מתכללות.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")