קישור לקטגורית ערכים מובחרים
קישור לקטגורית ערכים מובחרים

תומכי תמימים יצהר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(32 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ישיבה|
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים מצפה יצהר
|שם=תומכי תמימים מצפה יצהר
|תמונה=[[קובץ:מבנה הישיבהביצהר.jpg|250px]]
|תמונה=ישיבת מצפה יצהר.jpeg
|כתובית=מבנה ה[[זאל]] של הישיבה (חורף [[תשע"ג]])
|כתובית=תלמידי ישיבת מצפה (משיח) יצהר (קיץ [[תשפ"ד]])
|אפיון=ישיבה גדולה
|אפיון=ישיבה גדולה
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ב]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשע"ב]]
שורה 8: שורה 8:
|מיקום=[[מצפה יצהר]]
|מיקום=[[מצפה יצהר]]
|מייסד=ר' [[איציק סנדרוי]]
|מייסד=ר' [[איציק סנדרוי]]
|ראש הישיבה=הרב [[שי הרמתי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב [[שניאור סנדרוי]]
|[[משגיח]] ראשי=הרב שניאור סנדרוי
|[[משפיע]] ראשי=הרב יוסף יצחק ויינר
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[יחזקאל נואמה]], הרב דוד שניאורסון
|מנהל גשמי=ר' [[איציק סנדרוי]]
|מנהל גשמי=ר' איציק סנדרוי
|מספר תלמידים=40
|מספר תלמידים=20
|ספר פלפולים=
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|אתר אינטרנט=theshomron770.org {{קישור שבור|}}
|מפה=
|מפה=
}}
}}
ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].  
ישיבת '''תומכי תמימים מצפה יצהר''' (נקראת גם ישיבת [[חיילי בית דוד]]) הוקמה בשנת [[תשע"ב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 הידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, על ידי ר' [[יצחק סנדרוי|איציק סנדרוי]], מגבעה הסמוכה ליישוב [[יצהר]] - [[מצפה יצהר]].
הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]],
הישיבה נפתחה על פי הוראה של [[הרבי]] שהתקבלה ב[[אגרות קודש#כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|אגרות קודש]] לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ב[[יצהר]], ביישובים הסמוכים ובסיסי [[צה"ל]].
 
[[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות]] חסידית]]


== הקמת הישיבה ==
== הקמת הישיבה ==
בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסליו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].
[[קובץ:ישיבה_יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה ב[[התוועדות חסידית]]]]
בתחילת שנת [[תשע"א]] התחיל ר' [[איציק סנדרוי]] לקבל הוראות ברורות מ[[הרבי]] ב[[אגרות קודש]] על פתיחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[יצהר]]. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם [[משפיע]]ים וב[[י"ט כסלו]] הוחלט על פתיחת הישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69042 הידיעה על פתיחת הישיבה].}}. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ב[[יו"ד שבט]].


במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות [[אחי תמימים]] וכדומה. באחד המכתבים היו 10 הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.
במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה [[ישיבה גדולה]], במתכונת של [[תומכי תמימים]] "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", ולא במתכונת של ישיבות [[אחי תמימים]] וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.


לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.
לגבי [[שבת]]ות ו[[חג]]ים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.


בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.
בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מ[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת|ישיבת חב"ד בצפת]], על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו ל[[שבת]], אז נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.


באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'{{קישור אם קיים|סדר}} חסידות' הראשון.
באחת מ[[שבת]]ות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה ו'[[סדר חסידות]]' הראשון.


בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].
בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים ב[[חסידות]].


בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשע"ג]] לומדים בישיבה כ-20 בחורים.
בחודש [[אלול]], תחילת שנת הלימודים [[תשע"ב]] נפתחה הישיבה באופן רשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71116 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}}, עם 10 בחורים. נכון לשנת [[תשפ"א]] לומדים בישיבה כ-50 בחורים{{הערה|https://chabad.info/news/708139/ עשור לישיבת חב"ד מצפה יצהר: פריצת דרך עם 50 תלמידים.}}.


בשנת [[תשע"ו]] נפתח מטה התרמה לטובת הישיבה ונסגר בהצלחה.
בשנת [[תשע"ו]] התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.
 
בשנת [[תשפ"ב]] נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה.
המבנה החל להיבנות עוד בקיץ [[תשפ"א]], וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.


==מבנה הישיבה ==
==מבנה הישיבה ==
בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת - [[770]].
בקיץ [[תשע"א]] התקיים טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניין הישיבה העתידי, בצורת [[770]].
בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.
בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של [[איציק סנדרוי]]. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה ל[[זאל]], שהחל לשמש גם כ[[בית הכנסת]] של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66563 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.


בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.
בחודש [[אייר]] [[תשע"ג]] קיבלה הישיבה מתנה את [[ארון הקודש]] שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" ב[[מערת המכפלה]]{{הערה|1= [http://www.hageula.com/news/chabad/9963.html ידיעה באתר הגאולה].}}. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של [[יהודי]]ם מעשרות שנים.


בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שבישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].
בתחילת קיץ [[תשע"ג]] נבנה [[מקווה טהרה]] לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף [[תשע"ד]].


המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.
המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת [[כפר תפוח]], ב[[חודש אייר]] אותה שנה.
שורה 52: שורה 53:
ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.
ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] התקיימה [[הכנסת ספר תורה]] לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73150 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.


== פעילות בישובים ובסיסי צה"ל ==
בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה.
[[קובץ:מח''ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]
לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".
ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות בישוב עצמו, בישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}
 
== פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל ==
[[קובץ:מח"ט שומרון במצפה יצהר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מח"ט [[שומרון]] בביקור בישיבה]]
ה[[תמימים]] הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות ה[[בית חב"ד]] ב[[יצהר]], בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74699 פעילות תלמידי הישיבה בכפר כיפל חארס], בהילולת [[יהושע בן נון]].}}
ובבסיסי [[צה"ל]].
ובבסיסי [[צה"ל]].


ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.
ב[[ליל שישי]] (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע ל[[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידיות]] במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי [[תניא]] בישיבות.


ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].
ביום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת ב[[חג]]ים, כמו [[חג החנוכה]], [[חג הפורים]], לפני [[חג הפסח]] ובחגי [[חודש תשרי]].


ברוב ימות השנה נמצא בישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין הישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.
ברוב ימות השנה נמצא ביישוב [[טנק מבצעים]] אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים ב[[שומרון]] ובבסיסי צה"ל.


בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 [[התוועדות]] ביו"ד שבט].}} ב[[יומי דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] בישוב, ובישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.
בנוסף מקיימת הישיבה [[התוועדות חסידית|התוועדויות]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74308 התוועדות ביו"ד שבט].}} ב[[יומא דפגרא]] ב[[בית הכנסת]] ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף [[בית חב"ד]] ביצהר.


ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525] באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
ב[[כ"ד שבט]] [[תשע"ג]], בעת סעודת [[שבע ברכות]], ביקר מח"ט שומרון בישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 מח"ט שומרון השתתף בהתוועדות בישיבה ביצהר], באתר [[חב"ד אינפו]].}}.


יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.
יומיים לאחר מכן, ב[[כ"ו שבט]] הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו [[ניגון|ניגונים]] ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74525 כתבה באתר חב"ד אינפו].}}.
== פיגועי טרור ==
* ב[[תשרי]] [[תשע"ז]] חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת [[מצפה יצהר]] וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.
* בט"ו [[תמוז]] [[תשפ"א]] חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.
היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.


== צוות הישיבה ==
== צוות הישיבה ==
'''הנהלה רוחנית:'''
'''הנהלה רוחנית:'''
*הרב שי הרמתי - [[ראש ישיבה]].
*הרב יוסף יצחק ויינר [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
*הרב יחזקאל נואמה - [[משפיע]].
*הרב שניאור ציק - משפיע.
*הרב דוד שניאורסון - [[מגיד שיעור]] ו[[משפיע]].
*ר' איציק סנדרוי - [[ר"מ]].
*הרב אלי איתן - [[מגיד שיעור]].
*ר' שניאור סנדרוי - [[משגיח]].
*הרב משה חביב - [[משפיע]].
*ר' בועז לוי - [[ר"מ]].
*הרב שניאור סנדרוי - [[משגיח]].
*ר' מנחם מענדל אוחנונה - מדריך.
*הרב משה גורביץ' - [[משגיח]].
' אסף וואייר - יועץ חינוכי.


'''הנהלה גשמית:'''
'''הנהלה גשמית:'''
*ר' [[איציק סנדרוי]] - מנהל.
*ר' [[איציק סנדרוי]] - מנהל.
*ר' אפרים בירן.


'''צוות הישיבה בעבר:'''
*הרב [[שי הרמתי]] - ראש הישיבה.
*הרב יחזקאל נואמה - ראש הישיבה ומשפיע.
*הרב אלי איתן - מגיד שיעור.
*ר' דוד שניאורסון - משפיע.
*ר' משה גורביץ' - ר"מ.
*ר' משה חביב - משפיע.
==לקריאה נוספת==
{{בית|נתי שרמן|מביאים את 770 לצפון השומרון|1351|16-23|תשפ"ג}}
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה].
*[http://theshomron770.org/ האתר הרשמי של הישיבה]. {{קישור שבור|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75674 מנהל הישיבה, ר' איציק סנדרוי, במונולוג אישי על התפתחות הישיבה] באתר [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של שנה] {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77095 סיכומה של השנה הראשונה] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/669245/ פריצת דרך חינוכית: ישיבת חב"ד ביצהר פותחת את שעריה] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://chabad.info/simches/1076561/ לראשונה ביצהר: חתונה חב"דית] {{תמונה}} {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77251 בפעם השניה: תעודת הוקרה מצה"ל לאיציק סנדרוי]''' {{אינפו}}
*[https://chabad.info/?s=מצפה+יצהר/ כתבות על ישיבת חב"ד במצפה יצהר {{אינפו}}]


{{תומכי תמימים}}
{{תומכי תמימים}}
שורה 93: שורה 114:
{{ערך מובחר}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|יצהר]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ביהודה ושומרון: מוסדות|י]]
[[קטגוריה:יצהר]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

גרסה אחרונה מ־20:04, 4 ביוני 2024

תומכי תמימים מצפה יצהר

תלמידי ישיבת מצפה (משיח) יצהר (קיץ תשפ"ד)
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשע"ב
מיקום מצפה יצהר
מייסד ר' איציק סנדרוי
מנהל גשמי ר' איציק סנדרוי
מספר תלמידים 40
אתר אינטרנט theshomron770.org (הקישור אינו פעיל, כ"ז באייר ה'תשפ"ד)

ישיבת תומכי תמימים מצפה יצהר (נקראת גם ישיבת חיילי בית דוד) הוקמה בשנת תשע"ב[1], על ידי ר' איציק סנדרוי, מגבעה הסמוכה ליישוב יצהר - מצפה יצהר. הישיבה נפתחה על פי הוראה של הרבי שהתקבלה באגרות קודש לר' איציק, ומסייעת בתגבור הפעילות החב"דית ביצהר, ביישובים הסמוכים ובסיסי צה"ל.

הקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמידי הישיבה בהתוועדות חסידית

בתחילת שנת תשע"א התחיל ר' איציק סנדרוי לקבל הוראות ברורות מהרבי באגרות קודש על פתיחת ישיבת תומכי תמימים ביצהר. לאחר שההוראות חזרו על עצמם מספר רב של פעמים התייעץ ר' איציק עם משפיעים ובי"ט כסלו הוחלט על פתיחת הישיבה[2]. על פי הוראה של הרבי באגרות קודש ההכרזה הרשמית על פתיחתה של הישיבה הייתה ביו"ד שבט.

במענות באגרות קודש הדגיש הרבי שהישיבה תהיה ישיבה גדולה, במתכונת של תומכי תמימים "על דרך כבליובאוויטש", ולא במתכונת של ישיבות אחי תמימים וכדומה. באחד המכתבים היו עשר הוראות מפורטות כיצד להתנהג בניהול הישיבה, בהשגת תקציבים מהמשרדים הממשלתיים ועוד.

לגבי שבתות וחגים דרש הרבי שתהיה תעסוקה מלאה לתלמידים.

בחורף אותה שנה הביא ר' איציק קבוצת בחורים מישיבת חב"ד בצפת, על מנת לפתוח את הישיבה בזמן המוקדם ביותר. קבוצת הבחורים הגיעו לשבת, אז נערכה התוועדות לרגל פתיחת הישיבה. בשבתות הבאות הגיעו קבוצות בחורים נוספות.

באחת משבתות הקיץ הגיעו שיעור ב' מהישיבה בצפת, לשבת אחדות. הקבוצה מנתה מעל 100 בחורים, אז התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה ו'סדר חסידות' הראשון.

בסוף השנה הגיעה קבוצה קטנה של בחורים ללמוד בישיבה, והרב דוד שניאורסון החל למסור שיעורים בחסידות.

בחודש אלול, תחילת שנת הלימודים תשע"ב נפתחה הישיבה באופן רשמי[3], עם 10 בחורים. נכון לשנת תשפ"א לומדים בישיבה כ-50 בחורים[4].

בשנת תשע"ו התקיים בהצלחה קמפיין התרמה לטובת הישיבה.

בשנת תשפ"ב נערך קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנות", עבור מבנה חדש בצורת 770 שישמש את הישיבה. המבנה החל להיבנות עוד בקיץ תשפ"א, וכיום הוא נמצא בשלבי סיום.

מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ תשע"א התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה העתידי, בצורת 770. בימים הראשונים לפתיחת הישיבה ישנו הבחורים באוהל שהוקם עבורם, ולמדו בביתו הפרטי של איציק סנדרוי. המטבח הביתי שימש גם כמטבח של הישיבה. לאחר מכן הוקם מבנה לזאל, שהחל לשמש גם כבית הכנסת של הגבעה (כתחלופה למבנה הקטן ששימש עד אז), וקרוון למקום שינה. בהמשך נבנו קרוונים נוספים עבור מטבח וחדר אוכל[5].

בחודש אייר תשע"ג קיבלה הישיבה מתנה את ארון הקודש שהיה במשך 35 שנה ב"אוהל אברהם אבינו" במערת המכפלה[6]. ארון הקודש מצופה זהב, ותחובים בו אלפי פתקי בקשות של יהודים מעשרות שנים.

בתחילת קיץ תשע"ג נבנה מקווה טהרה לתלמידי הישיבה ותושבי הגבעה, כשאת הבניה בפועל עושים בחורי הישיבה. עד לבניית המקווה היו הולכים הבחורים כל יום מרחק 30 דקות הליכה, למקווה שביישוב. למרות המבנה המסודר של המקווה לא היה בו אף אמצעי חימום עד לאמצע חורף תשע"ד.

המקווה הוקדש לזכרו של אביתר בורובסקי, שנרצח בדקירות סכין ממחבל בצומת כפר תפוח, בחודש אייר אותה שנה.

בי"ט כסלו תשע"ג התקיימה הכנסת ספר תורה לישיבה[7] בהשתתפות עשרות אנשים, ידידי היישוב והישיבה.

בשנת תש"פ נערך מעמד הנחת אבן הפינה למבנה חדש, ובקיץ תשפ"א החל להיבנות מבנה בדוגמת 770, במרומי הגבעה. לצורך בניית המבנה, נערך בחורף תשפ"א קמפיין גיוס המונים בשם "תנו ללב לבנוֹת".

פעילות ביישובים ובסיסי צה"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מח"ט שומרון בביקור בישיבה

התמימים הלומדים בישיבה מסייעים באופן עקבי לפעילות הבית חב"ד ביצהר, בפעילות ביישוב עצמו, ביישובים סביב[8] ובבסיסי צה"ל.

בליל שישי (יום חמישי בלילה), יוצאים הבחורים באופן קבוע להתוועדויות חסידיות במקומות אסטרטגיים בגיזרה, ולמסירת שיעורי תניא בישיבות.

ביום שישי יוצאים התמימים למבצע תפילין בבסיסים הסמוכים ליישוב, ובפעילות מורחבת בחגים, כמו חג החנוכה, חג הפורים, לפני חג הפסח ובחגי חודש תשרי.

ברוב ימות השנה נמצא ביישוב טנק מבצעים אותו מפעילים תלמידי הישיבה. הטנק מסתובב בין היישובים הפזורים בשומרון ובבסיסי צה"ל.

בנוסף מקיימת הישיבה התוועדויות[9] ביומא דפגרא בבית הכנסת ביישוב, וביישובים נוספים. הפעילות נעשית בשיתוף בית חב"ד ביצהר.

בכ"ד שבט תשע"ג, בעת סעודת שבע ברכות, ביקר מח"ט שומרון בישיבה[10].

יומיים לאחר מכן, בכ"ו שבט הוזמנו תלמידי הישיבה על ידי מג"ד גדוד הנדסה לבסיס "מוצב הצלע", בו התקיים טקס סיום ומסיבת פרידה. המסיבה נהפכה להתוועדות חסידית בה ניגנו ניגונים ונאמרו דברי תורה, ובסיומה העניק המ"פ עם חיילי הגדוד תעודת הוקרה לישיבה. המ"פ נשא דברים בהם ציין כי הישיבה נותנת כוחות לחיילי צה"ל להתמודד מול המצבים הקשים בגזרה, וביקור תלמידי הישיבה בבסיסים מעניק חום וכוחות לחיילים[11].

פיגועי טרור[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בתשרי תשע"ז חדרו באישון ליל מחבלים לגבעת מצפה יצהר וריססו כתובות בעברית ובערבית על העמדה הצבאית הסמוכה לישיבה. בעקבות כך הודיע מח"ט שומרון על ביטול מסיק הזיתים באותה שנה.
  • בט"ו תמוז תשפ"א חדר מחבל חמוש בסכין לגבעת מצפה יצהר, ונתפס עשרות מטרים ליד הישיבה. הוא נורה ונפצע קשה.

היה זה יום שישי ותלמידי הישיבה יצאו לחופשה. במתחם הישיבה שהו באותה עת בנות מאולפנת בית שרה באיתמר.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהלה רוחנית:

  • הרב יוסף יצחק ויינר ר"מ ומשפיע.
  • הרב שניאור ציק - משפיע.
  • ר' איציק סנדרוי - ר"מ.
  • ר' שניאור סנדרוי - משגיח.
  • ר' בועז לוי - ר"מ.
  • ר' מנחם מענדל אוחנונה - מדריך.
  • ר' אסף וואייר - יועץ חינוכי.

הנהלה גשמית:

צוות הישיבה בעבר:

  • הרב שי הרמתי - ראש הישיבה.
  • הרב יחזקאל נואמה - ראש הישיבה ומשפיע.
  • הרב אלי איתן - מגיד שיעור.
  • ר' דוד שניאורסון - משפיע.
  • ר' משה גורביץ' - ר"מ.
  • ר' משה חביב - משפיע.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • נתי שרמן, ‏מביאים את 770 לצפון השומרון, שבועון בית משיח, גיליון 1351 עמוד 16-23 (תשפ"ג) קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים