מאיר מאזוז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:מאיר מזוז.jpg|left|thumb|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]]
-הרב '''מאיר מאזוז''' (מכונה '''נאמ"ן'''{{הערה|הכינוי מבוסס  על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות '''נ'''אום '''א'''נכי '''מ'''איר '''נ'''יסים".}}) הינו ראש ישיבת 'כסא רחמים' ב[[בני ברק]], מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ומשמש כממלא מקום ברבנות תחת הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה|לדעת חלק גדול מהציבור הספרדי}}.
-==תולדות חיים==
+[[קובץ:מאיר מזוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאזוז ב[[חלוקת דולרים]]. [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]]]]
-הרב מאיר מזוז נולד ב[[תוניס]] ב[[י"ג ניסן]] [[תש"ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]].
+הרב ''' מאיר ניסים{{הערה|ב[[ניסן]] [[תשפ"ה]] הורו גדולי ישראל להוסיף לו את השם "רפאל" עקב הימצאותו בסכנת חיים. אך מכיוון שנפטר כעבור פחות בתוך פחות מחודש השם רפאל כבר לא נשאר איתו.}} מאזוז''' המכונה בתואר הרב ה'''נאמ"ן'''{{הערה|הכינוי מבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות '''נ'''אום '''א'''נכי '''מ'''איר '''נ'''יסים".}} ([[י"ג ניסן]] [[תש"ה]] - [[כ"א בניסן]] [[תשפ"ה]]) היה  ראש ישיבת 'כסא רחמים' ב[[בני ברק]], מנהיגה הרוחני של מפלגת 'יחד' ורבים ראו בו כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] בהנהגת היהדות החרדית-ספרדית.
-למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.
+== תולדות חיים ==
+נולד ב[[תוניסיה|תוניס]] ב[[י"ג ניסן]] [[תש"ה]], לאביו הרב [[מצליח מאזוז]].
-ביום [[כ"א טבת]] [[תשל"א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז משמש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
+למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.
-משנת [[תשע"ה]] הוא מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכום השיעור מופץ בעלון "בית נאמן" מידי שבוע.
+ביום [[כ"א טבת]] [[תשל"א]] נרצח אביו בידי זדים, ואז עלה הרב מאיר ל[[ארץ הקודש]], הקים את ישיבת "כסא רחמים" ב[[בני ברק]], ומאז שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].
-הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של [[אלי ישי]], ובקרב רבים מהציבור הספרדי מוכר כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] כמנהיג הציבור הספרדי.
+משנת [[תשע"ה]] היה מוסר שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. סיכומי השיעורים הופצו בעלון "בית נאמן" מדי שבוע.
-== קשרי אביו עם ליובאוויטש ==
+הרב מאזוז הוא מנהיגה הרוחני של מפלגת יחד של [[אלי ישי]], ויש מקרב הציבור הספרדי שראו בו כממלא מקומו של הרב [[עובדיה יוסף]] בהנהגת הציבור הספרדי.
-{{ערך מורחב|מצליח מאזוז}}
-הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאד את פעולותיהם של [[שליח|שליחי]] [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה.
-היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]].
+נפטר ב[[כ"א בניסן]] [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1204924/ הידיעה בחב"ד אינפו]. {{אינפו}}}} לאחר תקופה קצרה של מחלה.
-== קשרי הרב מאיר מאזוז עם חב"ד ==
+== קשריו עם חב"ד ==
-בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים{{הערה|מיום [[י"א שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]].}}. מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי.
+===עם הרבי וחב"ד===
+הרב מצליח מאזוז, אביו של הרב מאיר, העריך מאוד את פעולותיהם של [[שליח]]י [[הרבי]] בארצו ועבד עמם בשיתוף פעולה. כמו כן היה בקשרי מכתבים עם [[הרבי]].
-במאמרו שפורסם ב"[[שבועון כפר חב"ד]]"{{הערה|גליון 65 [[י"ג אלול]] [[תשמ"ב]].}} כתב:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.
+בהדרכת אביו, היה גם הרב מאיר קרוב ל[[חסידות חב"ד]] ול{{ה|רבי}}. בהיותו בן שבע עשרה שנה, החל ללמד כ[[ר"מ]] בישיבת [[אהלי יוסף יצחק תוניס]], והמשיך בזה במשך כתשע שנים{{הערה|מיום [[י"א שבט]] [[תשכ"ב]] עד [[ניסן]] [[תשל"א]].}}. החל מאותה תקופה, היה קשור אל הרב [[ניסן פינסון]], שייסד את הישיבה בתוניס בשליחותו של הרבי, והיה משתתף בהתוועדויות שארגן.
-"לעולם לא אשכח את לילות [[י"ט כסלו]] היפים והנעלים, או את [[יו"ד שבט]] ו[[י"ב תמוז]], במסיבה חסידית עם הרב ניסן פינסון שליט"א בתוניס. איך בהתרוממות הרוח שרים יחד המונים ותלמידי חכמים "ברוך אלקינו שבראנו לכבודו" בדבקות רבה, כשחוזרים ומדגישים חזור ושנן את המילים "והבדילנו מן התועים.}}
+בשנת תשכ"ה כשעמד הרב מאיר מאזוז להתחתן, שלח אביו הרב מצליח מאזוז, מכתב לרבי (בג' חשון תשכ"ה) ובו הזמין את הרבי לחתונה. הרבי ענה במכתב ברכה בז' מרחשון תשכ"ה.{{הערה|צילום המכתבים ב[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8%20-%20%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%9C.pdf תשורה - עמאר], אלול תשפ"ב, עמ' 53.}}
-בהקדמה לספר עבד מעבדי השם (של הרב אהרן זכאי) במענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד השיג הרב מאזוז על כמה מ[[מנהגי חב"ד]] כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי שינה בסוכה, לימוד חסידות לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח.
+לאחר נישואיו של הרב מאזוז, אשתו לא נפקדה, ולבקשתו שלח הרב פינסון בקשה לרבי שיתפלל עליו, והרבי השיב שהוא יזכיר אותו על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציון חמיו]] בערב [[ראש השנה]] [[תשכ"ז]]. ואכן, לאחר תשעה חודשים ב[[כ"ו סיוון]] [[תשכ"ח]] נולד לו בן{{הערה|שם=כפר חבד|'''משוש דור ודור''' - מאמר מאלף מהרב מאזוז על שיטת חב"ד יוצרה ומחוללה הקדוש זיע"א ונושא דגלה בדורנו, כ"ק מרן רבינו הגדול שליט"א, [[שבועון כפר חב"ד]] [https://drive.google.com/file/d/14LEHmBHetZUSWywnwg98Ra902vhVQPeU/view?usp=sharing גליון 65] (ע' 6 - 7).}}.
-כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.
+גם אחר עלייתו לארץ הקודש, המשיך בקשרי הידידות עם חסידי חב"ד, ומעודד את פעולותיהם להפצת היהדות.
+כששמע אודות דבריו של הרבי על [[לוחות הברית#צורת הלוחות|צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).
+בח"י מנחם אב תשמ"א כתב הרב מאזוז לרבי: "לכבוד מעלת מרן האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א,  שלום וברכה!
-בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא על ספרדים שהללו לא ישנו ממנהג אבותיהם{{הערה|וכבר האריך הרב וולפא בספרו הנ"ל להסביר שאין כל פסול באימוץ הנהגות אלו ובמקרים רבים הם אינם בסתירה כלל למנהג ספרד}}. כמו כן הבהיר אז כי דבריו נגד ההתייחסות אל הרבי כמשיח והכרזת 'יחי' כוונו אל "אנשים בודדים שכתבו "יחי אדוננו מורנו ובוראנו" רח"ל הנקראים אלוקיים" ולא אל כלל חסידי חב"ד המאמינים כי הרבי הוא מלך המשיח{{הערה|[https://col.org.il/news/88430 מכתב ההבהרה של הרב מאזוז]}}.
+נפשי בשאלתי הדחופה להעתיר רחמים על בני הפעוט... נ"י, שהקב"ה ישלח לו רפו"ש בקרוב אמן. באו אלינו פעילי חב"ד למען כתיבת ס"ת לילדי ישראל, ושיתפתי את כל הילדים שיחיו, ובכללם הבן הנ"ל.   בכבוד רב, ההורים מאיר בן כמסאנה - לשעבר ר"מ בישיבת חב"ד בתונס, ואסתר בת זהירה.     לרפואה שלמה אמן.     נאמ"ן ס"ט".
-הרב מאזוז מעודד את ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}}}.
+הרבי ענה לרב מאזוז במכתב: "ב"ה, כ"ד מנ"א תשמ"א.
-== ברכת הרבי לילדים ==
+הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ, מלאכתו מלאכת שמים כו', מו"ה מאיר שי'
-הרב מאזוז כתב בגליון הנ"ל על ברכותיו של הרבי אליו לילדים:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כמעט כל מי שהיה לו קשר עם חב"ד, בין שהוא מ[[חסידי חב"ד]] ובין שאינו מחסידי חב"ד, יש לו חוויות ועובדות בלתי נשכחות, בבחינת "בדידי הוי עובדא", ואני הכותב אחד מהם. אחרי 3 שנות [[נישואין]] שלא נפקדתי בזרע של קיימא (גם אחרי טיפול ברופאים), ואני הייתי מלמד בישיבת "אהלי יוסף יצחק" בתוניס, נסע מנהל הישיבה רבי ניסן הי"ו הנ"ל אל האדמו"ר בניו יורק, ובקש מהרבי להזכיר ב[[תפלה]] את כותב הטורים, וכן היה שהזכיר אותי על [[ציון]] כ"ק מורו וחמיו האדמו"ר [[אדמו"ר הריי"צ|רבי יוסף יצחק]] בערב [[ראש השנה]], ובדיוק באותו חודש נתקבלה תפלתו, ובמלאות תשעה חדשים נולד לי בן לחיים טובים ולשלום בכ"ו ב[[סיון]] ה'[[תשכ"ח]].}}
+שלום וברכה!
-ב"שבועון כפר חב"ד" (גליון 991) סיפר:
+מאשר הנני קבלת מכתבו ובו בקשת ברכה פ"נ מיום י"ח מנ"א, ובעת רצון יקָרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לפני 12 שנה, רעייתי קיבלה אירוע מוחי ל"ע. ביום [[ד' בתשרי]] [[תנש"א]] לקחתי אותה ל[[בית רפואה]] "תל השומר", ואחרי בדיקות רבות ובדיקת סי-טי הרופא אמר לי: "זהו זה, היא תשאר ככה כל הזמן בלי הכרה. אין מה לעשות".
+בכבוד ובברכה להצלחה בעבה"ק [=בעבודת הקודש]". (כאן מופיעה חתימת יד קודשו של הרבי)<ref>"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 55-54.</ref>.
-אחרי כמה ימים נסע תלמיד חכם אחד לרבי ובחזרתו לארץ הקודש הביא לי דולר מהרבי, ואמר: "הרבי אמר, הצלחה רבה בשורות טובות רפואה קרובה". אחרי שבועיים, ברוך ה', פתאום היא פקחה את עיניה והתחילה לדבר.. ביום [[י' כסלו]] [[תשנ"ב]] היינו אצל הרבי, אני ורעייתי, ותבדל לחיים בתנו גאולה תחי'. הרבי נתן לנו תשעה דולרים, ולא ידענו מדוע נתן דוקא תשעה. חזרנו לארץ ב[[יום שישי]] [[ט"ו בכסלו]]. רעייתי חייתה אחר כך תשע שנים בדיוק, היא נפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]]. תשעה דולרים - כאילו רמז לתשע שנים.}}
+ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב"ם|סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי]], כאשר אחד ממנהיגי הציבור הליטאי התנגד לכך, כתב הרב מאזוז מאמר, בו הוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד [[הרמב"ם]] על הסדר.
-== מעודד תקנת לימוד [[הרמב"ם]] ==
+בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק [[הרמב"ם]] שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, [[חכמה]] מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".
-ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"ו]], בעת חגיגת [[סיום הרמב"ם|סיום המחזור השני של לימוד הרמב"ם היומי]], כשנשמעו קולות צורמים ב[[בני ברק]] נגד התקנה הקדושה, כתב הרב מאזוז מאמר, להוכיח מספרי הקדמונים את המעלות הרבות שיש בלימוד [[הרמב"ם]] על הסדר, ואחר-כך סיים:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ולכן אין ספק, שתקנה גדולה תיקן בימינו האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, לזכות את הרבים ללמוד פרקי [[הרמב"ם]] יום יום, הכוללים את כל דיני ה[[תורה שבעל פה]] בלשון צחה וקצרה. וכמובן.. ח"ו לפקפק ולצאת נגד לימוד זה. וכל המסייעים להפיץ לימוד זה ברבים, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליהם ועל זרעם אחריהם לדורות. והשי"ת יחיש לגאלנו בקרוב בביאת משיחנו בב"א".}}
+במענה מ[[חורף]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שדיווח על ביקורו אצל הרב מאזוז במסגרת ההכנות לכינוס הרבנים הספרדיים שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]: {{ציטוטון|כמדומה שהוא (אביו?) היה '''חב"דניק גלוי''' בארץ מולדתו ובהמשך לזה – במרוקו וטוניס – הי' אז רק חב"ד העסקנים והמנהיגים בכל צרכי ציבור וכל בנין דשם נעשו ע"י חב"ד. ואי שימת לב – '''כלל''' דחב"ד בארץ הקודש לכל זה '''וכל כיוצא בזה''' – הביאה למצב שבהווה באה"ק. אזכיר עה"צ שיבשר טוב בכל הנ"ל ובהכנס (המצורף בזה)}}{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2021/04/20-04-2021-23-40-09-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91.pdf ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב עמ' 103]}}.
-== הרב מאזוז ותורתו של הרבי ==
+ב[[ד' תשרי]] [[תנש"א]] קיבלה אשתו התקף לב, ואושפזה בבית רפואה, הרופאים אז קבעו כי היא תישאר חסרת הכרה כל הזמן. הרב [[שבתי ויינטראוב|שבתי ויינטרוב]] (באותם ימים, תלמיד [[תומכי תמימים קריית גת (פירושונים)|ישיבת חב"ד בקריית גת]]) עבר אז אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]], וכאשר הזכיר את מצב אשתו של הרב מאזוז, בירך הרבי: "הצלחה רבה. בשורות טובות. רפואה קרובה". ואכן, לאחר שבועיים היא השתחררה{{הערה|שם=כפר חבד 2|[[שבועון כפר חב"ד]], גליון 991. כפר חב"ד, גליון 2106, עמ' 34, עדות הרב ויינטרוב.}}. ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] נסע הרב מאזוז לרבי לשבוע, במהלך השבוע הקפיד לשהות ב-[[מרכז חב"ד העולמי 770|770]] בעת כניסותיו ויציאותיו של הרבי לתפילות ולחזות בפני הרבי{{הערה|[https://chabad.info/news/1205504/ הרב אברהם בן שמעון: כך התבטא הרבי על הרב מאזוז ע"ה] דקה: 05:00 {{אינפו}} {{צליל}}}}, בי' כסלו הוא עבר אצל הרבי יחד עם משפחתו בחלוקת הדולרים. הרבי נתן לו תשעה דולרים, על אף שלא היה לכך שום קשר (לכאורה). למעשה, אשתו חיה תשע שנים לאחר מכן ונפטרה ב[[ט"ז כסלו]] [[תשס"א]], והרב מאזוז הבין כי לכך כיוון הרבי בהביאו את תשעת הדולרים{{הערה|"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 186. הסיפור על הנס מתואר ב"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 158-157. על הביקור אצל הרבי מספר הרב מאזוז שם, בעמ' 184, 185, 187-186 בהרחבה.}}.
-בשנת [[תשמ"ז]] קיבל הרב מאזוז את הספר "[[חידושים וביאורים בש"ס]]" חלק ג'. ובמכתבו אל הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] כתב: "נגה עלינו אור בהיר.. עיינתי בכמה סימנים מהספר ואורו עיני, ובפרט מש"כ בסימן מה על ציור הגביעים בכתי"ק [[הרמב"ם]] שלכאורה הם מהופכים, ש"י ודפח"ח. וחמרא למריה וטיבותא לשקייה להדר"ג נר"ו עורך הספר בטוב טעם ודעת, [[חכמה]] מפוארה בכלי מפואר. ואין לי להאריך כי אם בהבעת תודה שנית על האוצר הנפלא שזכיתי בו".
-כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס ל[[מסכת סנהדרין]], הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות ל[[שנת העיבור|עיבור השנה]].
+בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב כי נבואתו של הרבי על [[מלחמת המפרץ]], עודדה אותו במהלך המלחמה.
-כששמע אודות דבריו של הרבי על [[לוחות הברית#צורת הלוחות|צורת הלוחות]], שלא היו עגולים אלא מרובעים, ציוה הרב מאזוז לשנות את צורת הלוחות שבגג ישיבת "כסא רחמים" (וכפי שנראה בתמונה של הבנין שמופיעה על נייר המכתבים).
-כשביקר אצל הרבי ב[[י' כסלו]] [[תשנ"ב]], השתתף בחגיגת סיום הלכות שבת לרמב"ם שהתקיימה באותה תקופה ב-[[770]] - ואמר: "דוד המלך בתהלים רמז אודות [[אדמו"ר הזקן]] ו[[ספר התניא]], באמרו: "כי אתה תאיר נרי, ה' אלקי יגיה חשכי". "תאיר נרי" אלו שני אורותיו של רבי "שני-אור" אור הנגלה ואור החסידות. ואילו "תאיר נרי הויה אלקי" ראשי תיבות: "[[תניא]]".
+כאשר עסק הרב [[שלום דובער וולפא]] בעריכת כתבי הרבי בחידושי הש"ס ל[[מסכת סנהדרין]] וקיבצם לספר [[אוצר חידושים בש"ס]], הגיה הרב מאזוז חלק מהכתבים והוסיף את הערותיו, בעיקר בסוגיות הקשורות ל[[שנת העיבור|עיבור השנה]].
-== נבואת הרבי במלחמת המפרץ ==
+הרב מאזוז אף נתן הסכמה לספר יחי המלך המשיח של הרב [[שלום דובער וולפא]] בו הוא מסביר שהרבי הוא מלך המשיח.
-בהקדמתו לספר [[הקבלה]] "מעין החכמה" כתב:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אחרי [[תשעה באב]] התחילו האיומים.. והצורר פלש לכווית. במקביל פורסם שהאדמו"ר מליובאוויטש עמד בתפלה עשר שעות רצופות (בגיל פט!) על קבר חותנו אדמו"ר מהריי"ץ..
+הרב מאזוז מעודד את ה[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]] ואף מורה למעשה בפועל לשומעי לקחו להשתמש בה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62860 הרב מאיר מאזוז מייעץ: לכתוב לרבי ב'אגרות קודש']''', כ"ב תמוז התשע"א {{אינפו}}}}. ביומנו האישי כתב שהוא רגיל לפתוח באגרות קודש, ולהתפלל לה': "תן לי תשובה טובה ונכונה דרך האגרות האלה"<ref>"לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 287. וראו שם עמ' 288 סיפור על כך וכן מכתב שכתב על כך לרב יוסף שמחה גינזבורג.</ref>.
-כשבוע לפני המלחמה חלמתי לפנות בוקר שאני מברך י"ז פעמים רצופות "שהחיינו".. [[חלום]] זה עודד אותי מאד יחד עם דברי האדמו"ר מליובאוויטש, שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר וכו'.. וביום [[פורים]] בשעה שבע בבוקר הודיע הקריין ברדיו "נסתיימה המלחמה" פתאום בלי כל הודעה מוקדמת.. ונתקיימה נבואתו של האדמו"ר מליובאוויטש.. שביום [[פורים]] יגמר הכל.}}
+השתתף פעמים רבות בכנסים חב"דיים ובאירועים בבתי חב"ד בארץ.
-== התבטאויותיו על [[אדמו"ר הריי"צ]] ==
+בג' תמוז תשנ"ט<ref>כמובא ביומנו, "לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 287.</ref> וב[[חשוון]] [[תשס"ח]] [[השתטחות|השתטח]] על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|ציונו של אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|32965|הרב שלמה עמאר והרב מאיר מאזוז ביקרו באהל הק'||ה' חשוון תשס"ח}}}}. וכן בי"ב תמוז תשע"ה<ref>הרב מאיר מאזוז נושא תפילה באוהל הק`. COL. י"ב תמוז תשע"ה.</ref> ובסיון תשע"ז<ref>תמונות מהביקור בספר "לב נאמן" - יומן הגאון הנאמ"ן, חלק ב', עמ' 287.</ref>.
-ב[[התוועדות]] [[יו"ד שבט]] [[תשנ"ב]] בבני ברק, אמר:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשם "יוסף יצחק" רואים דברים נפלאים. "יוסף" בגימטריא 6 פעמים שם הוי'. "יצחק" הוא 8 פעמים שם הוי'. ושני השמות ביחד הם חב"ד פעמים שם הוי'. גם שם העיר שלנו "בני ברק" עולה בדיוק "יוסף יצחק".
+ב[[אדר ב']] [[תשפ"ד]] כתב אות ב[[ספר תורה]] המיועד לזכותו של הרבי, ל[[שלמות הארץ]] ולאחדות ישראל{{הערה|וידאו 'מרן הגאון ר'מאיר מזוז ראה'י כסא רחמים כותב אות בס"ת משיח נאו' לרבי מה"מ שליט"א שלמות הארץ ואחדות ישראל' בערוץ היוטיוב Schimon Elkayam שמעון אלקיים.}}{{הערה|הספר תורה הינו פרי יוזמתו של ר' [[שמעון אלקיים]], זכה לתמיכה נרחבת של כלל רבני ומשפיעי חב"ד.}}.
-"כשנתבקשתי לבוא לערב זה להילולא, אמרתי, את [[הרבי הריי"צ]] זכיתי להכיר במקצת מתוך ספריו. בהם ניכר כמה טרח, כמה [[מסירות נפש]] היתה לו. ביחוד התגלה הדבר בשנת תרפ"ז, אומרים שזה היה המאסר השביעי שנאסר למען התורה.. היו כאלה שכאשר נודע להם שאני מתכונן לבוא להילולא, ניסו להניאני מלבוא..
+על השאלה "האם כדאי ללמוד תניא?", השיב:  "מצוה. אני למדתי אותו שלש פעמים" {{הערה|אתר ישיבת כיסא רחמים. מס' שאלה 2722}}.
-"האם אפשר לעכל דרגא כזו של [[מסירות נפש]], להיות עשרות שנים בכלא הסובייטי, בגלל מה? בגלל מקואות, תלמוד תורה והפצת מצוות. לסיים את החיים ב[[סיביר]], אפשר להבין זאת?.. לא חונכתי לשקר ולא חונכתי להחניף, אני אומר את כל האמת, "השומע ישמע והחדל יחדל". ומי שרוצה להוכיח שאני טועה, בבקשה שיוכיח שאני טועה. ואם אני לא טועה, אדרבא שיקבלו את האמת.
+===הערכתו לרבותינו נשיאינו===
+בשיעוריו מרבה לדבר על הרבי, על גאונותו ועל המהפך שחולל בעולם. במאמר שכתב ב[[שבועון כפר חב"ד]] משנת [[תשמ"ב]] כתב על הרבי{{הערה|שם=כפר חבד}}:
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=האדמו"ר מליובאוויטש מרן רבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א הוא הגבר הוקם על, שהקים עולה של היהדות, וזכה לפירסום עצום שאין לו אח ורע בדורנו. כדוגמת רבי חייא שאמר עליו רבנו הקדוש "כמה גדולים מעשי חייא" שעשה לתורה שלא תשתכח מישראל, כן זכה האדמו"ר לייסד מרכזים גדולים לתורה ברחבי תבל, על ידי פעילותם העניפה של חסידיו המפוזרים בעולם כולו.}}
-"האם יש ספק בחשיבותו של ערב זה, הנערך ליום הילולת האדמו"ר הקדוש. אדם שמסר את עצמו על התורה, שעמד מול אקדח שלוף, ואמר לו החוקר: תדע לך, האקדח הזה שינה את דעתם של אלפי בני אדם לפניך. ענה לו: נכון, הצעצוע הזה שינה את דעתם של בני אדם שיש להם שני אלים ועולם אחד. אבל אני יש לי אל אחד ושני עולמות. אני לא אשנה את דעתי. קור רוח כזה, [[מסירות נפש]] כזו, יש מי שיכול לדבר אחריו? יש מי שיכול להתנגד לדברים אלה?
+ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[י' שבט]] [[תשנ"ב]] ב[[בני ברק]] דיבר בשבחו של [[אדמו"ר הריי"צ]], והסביר את שמו "יוסף יצחק" בגימטריות. באותה התוועדות, מחה נגד אלו שהתנגדו לציפייה המוגברת של חסידי חב"ד ב[[ביאת משיח]] ואמונתם שהרבי הוא המשיח. אמנם, לאחר ג' תמוז, התבטא כמה פעמים, שלדעתו האמונה שהרבי משיח אינה נכונה.
-"איך יש בני אדם שפוסלים את הערב הזה, רק משום ששם חב"ד נקרא עליו, הרי כבר העיד דוד המלך: חבר אני לכל אשר יראוך. ואני מוסיף ואומר: אל תקרי חבר אלא חב"ד, שהרי הרי"ש והדל"ת מתחלפים.. אתה רואה אנשים שמזכים את הרבים, שמזכים גם כאלו שמעולם לא הניחו תפילין, שלא השאירו פינה בעולם שלא הלכו אליה וזיכו אותה.
+לדברי הרב [[שבתי ויינטראוב]] הרב מאזוז הזכיר כמעט מידי שבוע בשיעוריו דברי תורה מהרבי או סיפורים שהיה עד להם מחב"ד בתוניס{{הערה|{{כפר|הרב משה מרינובסקי|איש האמת|2106|34|תשפ"ה}}}}{{הערה|ראו לדוגמה ב[https://drive.google.com/file/d/1sFWqhBmuiGYNzVuThMyh0xItmfIVWgV7/view עלון בית נאמן לשבת פרשת אחרי קדושים תשפ"ה] שיעור מז"ך ניסן תשע"ב אות ד', וב[https://drive.google.com/file/d/1H1TtyQXQOkDRC1-9K0m-HOkafogbm4NW/view עלון בית נאמן לשבת פרשת בהר בחוקותי תשפ"ה] שיעור מכ"ב אייר תש"ע הערה 11.}}.
-"ראו נא איזו טובה גדולה עשה [[הרמב"ם]] לעם ישראל, במלה אחת בהלכות תשובה (פ"ג ה"ה). [[הרמב"ם]] כתב מילה שזיכתה אלפים ורבבות בימינו להכנס לגן עדן.. הוא פסק שההגדרה שאמרה הגמרא (ברכות יז, א) על "פושעי ישראל בגופן" שיורדים לגיהנם, היא רק למי שלא הניח [[תפילין]] "מעולם". ומכאן שאם הניח [[תפילין]] פעם בחיים הוא יצא כבר מגדר חמור זה של "קרקפתא דלא מנח [[תפילין]] מעולם". אמרו חסידי חב"ד, אם כן יש תרופה לדור. נזכה יהודים בהנחת [[תפילין]] בכל מקום, גם בתחנה המרכזית.. לולא המעשה הזה, כמה אלפים ורבבות מעולם לא ידעו מה זה תפילין?.. והנה מאז אלפים ורבבות חזרו בתשובה.}}
-== יחסו לנושא משיח וגאולה והרבי כמלך המשיח ==
+בספרו מגדולי ישראל כתב במעלתו של [[ספר התניא]]{{הערה|מגדולי ישראל חלק א' עמ' רע"ח.}}.
-בהתוועדות י' שבט תשנ"ב אמר את הדברים הבאים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="יש האומרים שהדיבורים על ה[[גאולה]] ו[[משיח]], דומים ל"שבתאות". ואני חייב לומר לכם רבותי, עוד לא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם ב[[תשעה באב]], ולא שמעתי על חסיד חב"ד אחד שלא צם ב[[עשרה בטבת]]. לא שמעתי שהקלו באחד המנהגים של ה[[תורה]].
-"יש לדעת כי בכל דור ודור ישנו האדם שראוי להיות [[משיח]]. זה קבלה מחכמי ישראל בכל הדורות וגם מפורש בגמרא במסכת סנהדרין (צח, ב) שם אנו מוצאים כי תלמידי בית המדרש, כל אחד מהם ראה את ראש הישיבה שלו כי הוא המשיח.. כך גם רב אמר שהמשיח הוא רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא. מה רע בדבר הזה הרי זו גמרא ערוכה?! אנו רואים שם בגמרא יותר מזה "אמר רב נחמן אי מן חיי כגון אנא".. חותנו של הרמ"א נקרא רבי שכנא.. והוא הוסיף שם בגמרא "ואני אומר שכנא שמו".. בעל "אור החיים" כותב בעצמו בפרשת ראה "משיח ה' שמו חיים".
+===הערות על [[מנהגי חב"ד]]===
-"אז למה מרעישים כיום כאשר אומרים "הרבי שלנו משיח או מעותד או מועמד להיות משיח". מה רע בדבר, מישהו אמר כבר ביטלנו את התעניות?.. כמה וכמה התחילו להרבות במצוות ב[[צדקה]] ובמעשים טובים בכדי להתכונן לביאת המשיח.. לפי דעתי אין שום פגיעה בדבר הזה.. למה שלא יהיה משיח? יש לנו מועמד יותר טוב?
+בהקדמה לספר "עבד לעבדי השם" (של הרב חיים רבי) כתב הרב מאזוז מאמר כמענה לשאלה האם מותר לספרדי לשנות מנהגיו למנהגי חב"ד. במאמר השיג הרב מאזוז על כמה מ[[מנהגי חב"ד]] כגון חבישת פאה נכרית, סעודה שלישית, טבילה במקווה על חשבון זמן תפילה ובשבת, תפילה בשעה עשר בבוקר, אי-שינה בסוכה, [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] לצעירים וכן בנוגע להתייחסות אל הרבי כנביא וכמשיח.
-"אנחנו יודעים שכל הרבנים הספרדים כבדו את אדמור"י חב"ד.. רבי [[יהודה צדקה]] צדיק היה, חסיד היה אמיתי היה, אדם שלא ידע חנופה. הוא כתב מכתב לרבי, באיזה כבוד באיזו הערצה באיזו הערכה. אתה רואה רבבות רבבות מאחינו בני ישראל שהתחילו לשמור תורה ומצוות בזכות חב"ד, את כל אלה להעביר עליהם פס?! כל אלה פסולים?!..
+כתגובה לכך הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את הספרים [[לקט שכחת הפאה]] (על חבישת פאה נכרית) ו[[ותורה יבקשו מפיהו]] (על שאר ההשגות), בהם משיב הרב וולפא על השגותיו של הרב מאזוז אחת לאחת ומוכיח כי אין כל פסול במנהגים אלו שיסודם בהררי קודש.
-"הביאו לי כתב יד שהרב [[בן ציון אבא שאול]] שליט"א () חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] (על פי בקשתו של הרבי), ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, כלו כל הקיצים.. כך גם הרב [[יצחק כדורי|כדורי]] וכל הרבנים.. השי"ת יזכה אותנו לגאולה קרובה במהרה בימינו אמן.}}
+בהזדמנות הבהיר הרב מאזוז כי אין דבריו מופנים אל חסידי חב"ד אלא אל בני עדות המזרח, שלא ישנו ממנהג אבותיהם.
 == מספריו ==
 *'''בית נאמן''' - שאלות ותשובות בהלכה
-*'''בית נאמן-''' על התורה (הופיע בינתיים רק על חומש בראשית).
+*'''בית נאמן-''' על התורה (נכון לשנת תשפ"ג הופיע על החומשים בראשית ושמות).
 *'''מקור נאמן''' - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים
-*'''אמת קנה''' - חידושים על [[תהילים]]
+*'''אמת קנה''' - חידושים על [[תהלים]]
 *'''הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה'''
 *'''לאוקמי גרסא'''- הגהות והערות על סדר התפילה
@@ שורה 114: / שורה 105: @@
 כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.
+==חיים אישיים ומשפחה==
+היה נשוי לאשה מרת אסתר לואיזה ולהם שני בנים וארבע בנות.
+== לקריאה נוספת ==
+{{בית|שניאור זלמן לוין|החסיד הגדול מתוניס|1456|26|תשפ"ה}}
+{{כפר|מענדי קורטס|המאיר לארץ|2106|22|תשפ"ה}}
+{{כפר|הרב משה מרינובסקי|איש האמת|2106|42|תשפ"ה}}
+*'''לב נאמן - "יומן הגאון הנאמ"ן'''" - יומנו של הרב מאזוז. תשפ"ה. פרק י"ב: בישיבת חב"ד בתונס. עמ' 219 ואילך.ֿ חלק ב', תשפ"ו (ושם אזכורים רבים של הרבי וחסידות חב"ד, סיפור ביקורו אצל הרבי, ועוד).
+*מנחם יעקוביץ '''רועה  הנאמ"ן'''''', כי קרוב גליון 166
-== קישורים חיצונים ==
-*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?id=1324&url=article_he הפרק בשמן ששון מחבריך]. {{אינפו}}
+== קישורים חיצוניים ==
-*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)]
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?id=1324&url=article_he הפרק בשמן ששון מחבריך]. {{אינפו}}
+*[https://chabad.info/video/rebbe/%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99/439798/ הרב מאזוז בחלוקת דולרים אצל הרבי] {{אינפו}} {{וידאו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 הרב מאזוז בביקור אצל הרבי (9:07)] {{אינפו}} {{וידאו}}
+*[https://col.org.il/news/61412 הרב מאזוז התעקש לשלם - כך למדתי מהרבי] {{חב"ד און ליין}}
+*[https://chabad.info/news/1205504/ הרב אברהם בן שמעון: כך התבטא הרבי על הרב מאזוז ע"ה] {{אינפו}} {{צליל}}
+*[https://chabad.info/blogs/1206464/ מאיר לעולם כולו: הרב יעקב חביב במספד על הרב מאזוז ע"ה] {{אינפו}}
 {{הערות שוליים}}
 {{מיון רגיל:מזוז, מאיר}}
 [[קטגוריה:רבני ספרד]]
-‏[[קטגוריה:בני ברק: אישים]]
+[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
+[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
+[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]