נסירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|חלק מהערך נראה כאילו הועתק ממאמר כלשהו}}
ה'''נסירה''' היא מסודות מעשי בראשית ומעשי [[מרכבה]] המורה על חיתוך והפרדת הזכר והנקבה זה מזה ממה שהיו בתחילת בריאתם מחוברים יחד לגוף אחד כעין אנדרוגינוס ודיפרוסופון (דו פרצופי). על פי קבלת [[האר"י]] מראה הנסירה על תיקון העולמות ה[[רוחני|רוחניים]] העליונים, הפרדת וחיתוך [[פרצוף]] [[זעיר אנפין]] (בחינת הזכר) מפרצוף ה[[נוקבא]] שהם היו מחוברים יחד בזמן [[בריאת העולם]] ואחר כך 'נוסרו' והופרדו לשני פרצופים נפרדים. בספרי [[קבלה]] מובא שבכל [[ראש השנה]] חוזר המצב בבחינות מסוימות לקדמותו, ומתרחשת נסירה מחדש{{הערה|פרי עץ חיים ע' תקמ"ו}}.
ה'''נסירה''' היא מסודות מעשי בראשית ומעשי מרכבה המורה על חיתוך והפרדת הזכר והנקבה זה מזה ממה שהיו בתחילת בריאתם מחוברים יחד לגוף אחד כעין אנדרוגינוס ודיפרוסופון (דו פרצופי). בקבלת האר"י מראה הנסירה על תיקון העולמות הרוחניים העליונים, הפרדת וחיתוך פרצוף זעיר אנפין (בחינת הזכר) מפרצוף הנוקבא שהם היו מחוברים יחד בזמן בריאת העולם ואחר כך 'נוסרו' והופרדו לשני פרצופים נפרדים. בספרי קבלה מובא שבכל ראש השנה חוזר המצב בבחינות מסוימות לקדמותו, ומתרחשת נסירה מחדש{{הערה|פרי עץ חיים ע' תקמ"ו}}.


==המקור לעניין הנסירה==
==המקור לעניין הנסירה==
בפרשת{{הערה|המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.}} בראשית מתואר כי [[חוה]] נבראה מ"צלע" שנלקחה מ[[אדם הראשון]], ונבנתה על ידי ה'{{הערה|{בראשית ב כא-כב}}. ב[[גמרא]] מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים.{{הערה|ברכות סא. א. עירובין יח, א, כתובות ח,א.}} ה[[מדרש]] מתאר את הסיפור לשיטה זו: {{ציטוט|תוכן=אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא [[הקב"ה]] את אדם הראשון דיפרוסופון (דו פרצופי, שתי דמויות שונות המחוברות זו לזו) בראו ו<big>נסרו</big> ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן|מקור=[[בראשית רבה]] רבה ח, א.|מרכאות=כן}}. אמנם יש דעות שאדם וחווה לא היו דבוקים מתחילת ברייתם, ולשיטתם אין זה המקור לנסירה.
בפרשת{{הערה|המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.}} בראשית מתואר כי חוה נבראה מ"צלע" שנלקחה מ[[אדם הראשון]], ונבנתה על ידי ה'{{הערה|{בראשית ב כא-כב}}. ב[[גמרא]] מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים{{הערה|ברכות סא. א. עירובין יח, א, כתובות ח, א.}}. ה[[מדרש]] מתאר את הסיפור לשיטה זו:
{{ציטוט|תוכן=אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא [[הקב"ה]] את [[אדם הראשון]] דיפרוסופון (דו פרצופי, שתי דמויות שונות המחוברות זו לזו) בראו ו'''נסרו''' ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן|מקור=בראשית רבה רבה ח, א.|מרכאות=כן}}


מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם((הערה|ראה זבחים כה, א.}} והיא "גורעין ומוסיפין ודורשין", שניתן לקחת אות ממילה אחת ולהעבירה למילה אחרת, וזה עניין של נסירה שנוסרים מאות אחת על מנת להוסיף לאות אחרת.
אמנם יש דעות שאדם וחווה לא היו דבוקים מתחילת ברייתם, ולשיטתם אין זה המקור לנסירה.


רמז נוסף הוא מהפסוק: "תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך"{{הערה|חיי שרה כד, כה}},  שהפירוש הוא שבמשך הזמן דימים (ב' ימים ד[[ראש השנה]]) ו"או" - בגימטריא ז' (שבעת הימים שלאחרי ר"ה) ועשור ([[יום הכיפורים]]) תיעשה ענין הנסירה, שתוסר המל' (הנערה) מז"א ([[יצחק אבינו]] ע"ה) ואחר כך תלך להנשא ליצחק בבחי' יחוד פנים בפנים.
מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם{{הערה|ראה זבחים כה, א.}} והיא "[[גורעין ומוסיפין ודורשין]]", שניתן לקחת אות ממילה אחת ולהעבירה למילה אחרת, וזה עניין של נסירה שנוסרים אות אחת ממילה על מנת להוסיף אות למילה אחרת.


רמז נוסף הוא מעניין התרגום. במסכת ראש השנה{{הערה|לג, ב}} לומדים מתרגום המילה תרועה - "יבבא" על אופן הנדרש לתקוע בשופר. מוסבר בחסידות שהסיבה שלא כתוב הלשון "יבבא" בתורה{{הערה|וכמו שמצינו בנביא (שופטים ה'): "ותיבב אם סיסרא"}}, היא מפני שלצורך התקיעה בשופר צריך שתהיה נסירה, וע"י התרגום{{הערה|שהוא בגימטרייא "תרדמה" - שרומז על הסרת המוחין שמאליים}} נעשית פעולת הנסירה.
רמז נוסף הוא מהפסוק: "תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך"{{הערה|חיי שרה כד, כה}}, שהפירוש הוא שבמשך הזמן דימים (ב' ימים ד[[ראש השנה]]) ו"או" - בגימטריא ז' (שבעת הימים שלאחרי ר"ה) ועשור ([[יום הכיפורים]]) תיעשה ענין הנסירה[נסירה גימטריה נער''ה] שתוסר המל' (הנערה) מז"א ([[יצחק אבינו]]) ואחר כך תלך להנשא ליצחק בבחי' יחוד פנים בפנים.
 
רמז נוסף הוא מעניין התרגום. במסכת ראש השנה{{הערה|לג, ב}} לומדים מתרגום המילה תרועה - "יבבא" על אופן הנדרש לתקוע בשופר. מוסבר בחסידות שהסיבה שלא כתוב הלשון "יבבא" בתורה{{הערה|וכמו שמצינו בנביא (שופטים ה'): "ותיבב אם סיסרא"}}, היא מפני שלצורך התקיעה בשופר צריך שתהיה נסירה, ועל ידי התרגום{{הערה|שהוא בגימטריה "תרדמה" - שרומז על הסרת המוחין שמאליים}} נעשית פעולת הנסירה.


==הנסירה בז"א ומלכות==
==הנסירה בז"א ומלכות==
לפני הנסירה ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[זעיר אנפין|ז"א]] ומלכות דבוקים באופן של אחור באחור{{הערה|עץ חיים שער הנסירה (שער יג). הובא בעת"ר שם. ובהוספות שם עמ' עד"ר. וראה גם מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב שם}} כלומר שהבחינות של נצח הוד ויסוד של ז"א היו דבוקים בנצח הוד יסוד של מלכות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו עמ' רא.}}. באופן זה ההשפעה מז"א למכות היא השפעה חיצונית בלבד. נוסף על כך הבחינות של [[בינה]] ו[[כתר]] ד[[גבורה]] אינם מאירים בז"א ועולים לשרשם ב[[ספירת הבינה]]. מצב זה נקרא [[דורמיטא דז"א]]{{הערה|ראה ספר השיחות תשנ"ב עמ' 172 ועוד}}.
לפני הנסירה ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[זעיר אנפין|ז"א]] ומלכות דבוקים באופן של אחור באחור{{הערה|עץ חיים שער הנסירה (שער יג). הובא בעת"ר שם. ובהוספות שם עמ' עד"ר. וראה גם מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב שם}} כלומר שהבחינות של נצח הוד ויסוד של ז"א היו דבוקים בנצח הוד יסוד של מלכות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו עמ' רא.}}. באופן זה ההשפעה מז"א למלכות היא השפעה חיצונית בלבד. נוסף על כך הבחינות של [[בינה]] ו[[כתר]] ד[[גבורה]] אינם מאירים בז"א ועולים לשרשם ב[[ספירת הבינה]]. מצב זה נקרא [[דורמיטא דז"א]]{{הערה|ראה ספר השיחות תשנ"ב עמ' 172 ועוד}}.


הנסירה נעשית כאשר נמשכת השפעה פנימית יותר מז"א - מבחינת חסד דז"א{{הערה|ושורשו בבחינת רב חסד של [[אריך אנפין]]}}, השפעה כזו שאין ספירת המלכות יכולה לקבל, ולכן נעשית נסירה בין ז"א למלכות, ומלכות נבדלת להיות פרצוף בפני עצמה{{הערה|סה"מ עת"ר עמ' נג. ועיי"ג בדרך מצותיך מצות עריות קצ"ו (עמ' לא).}}. לאחמ"כ נעשית הנסירה של מלכות בכל תשע הבחינות שבז"א (שכל ספירה כלולה מעשר הספירות){{הערה|ראה מאמרי אדמוה"ז תקסז עמ' קפג. וראה לקוטי תורה דרושים ליה"כ (ע, ב).}}. ומלכות נעשית פרצוף שלם בפני עצמה שמקבלת מכל בחינות המלכות שבכל הספירות.
הנסירה נעשית כאשר נמשכת השפעה פנימית יותר מז"א - מבחינת חסד דז"א{{הערה|ושורשו בבחינת רב חסד של [[אריך אנפין]]}}, השפעה כזו שאין ספירת המלכות יכולה לקבל, ולכן נעשית נסירה בין ז"א למלכות, ומלכות נבדלת להיות פרצוף בפני עצמה{{הערה|סה"מ עת"ר עמ' נג. ועיי"ג בדרך מצותיך מצות עריות קצ"ו (עמ' לא).}}. לאחמ"כ נעשית הנסירה של מלכות בכל תשע הבחינות שבז"א (שכל ספירה כלולה מעשר הספירות){{הערה|ראה מאמרי אדמוה"ז תקסז עמ' קפג. וראה לקוטי תורה דרושים ליה"כ (ע, ב).}}. ומלכות נעשית פרצוף שלם בפני עצמה שמקבלת מכל בחינות המלכות שבכל הספירות.
שורה 21: שורה 23:


==הנסירה בהוי' ואלוקים==
==הנסירה בהוי' ואלוקים==
{{להשלים}}
קודם הנסירה שם [[אלוקים]] מעלים לנבראים שלא יורגש בהם הכח האלוקי שמהווה את העולם, אלא יהי' בידיעתם בלבד. במצב אין מאיר העצם של שמות [[הוי']] ואלוקים בנבראים אלא רק 'בחי' האחור שלהם' כביכול - הארה מהם בלבד, ונמצא שבמצב זה שם הוי' ואלוקים מיוחדים באופן של אחור באחור כביכול.
קודם הנסירה שם [[אלוקים]] מעלים לנבראים שלא יורגש בהם הכח האלוקי שמהווה את העולם, אלא יהי' בידיעתם בלבד. במצב אין מאיר העצם של שמות [[הוי']] ואלוקים בנבראים אלא רק 'בחי' האחור שלהם' כביכול - הארה מהם בלבד, ונמצא שבמצב זה שם הוי' ואלוקים מיוחדים באופן של אחור באחור כביכול.


ע"י הנסירה נעשית ההבדלה בשכל האדם בין הגילוי וההעלם, ועי"ז הנברא מבין בשכלו שהעיקר הוא הגילוי ושההעלם אינו בשביל ההעלם אלא בשביל שהגילוי הגילוי יהיה גם בנבראים התחתונים.
על ידי הנסירה נעשית ההבדלה בשכל האדם בין הגילוי וההעלם, ועי"ז הנברא מבין בשכלו שהעיקר הוא הגילוי ושההעלם אינו בשביל ההעלם אלא בשביל שהגילוי הגילוי יהיה גם בנבראים התחתונים.


לאחמ"כ הוי' ואלוקים מתייחדים בשכל האדם בבחינת פנים בפנים. והיינו שנמשך העצם של שם הוי', ואז מובן ומושג שגם שם אלקים הוא אלוקות ממש ולכן באמת לגבי שם הוי' אין שם אלוקים מסתיר.
לאחמ"כ הוי' ואלוקים מתייחדים בשכל האדם בבחינת פנים בפנים. והיינו שנמשך העצם של שם הוי', ואז מובן ומושג שגם שם אלקים הוא אלוקות ממש ולכן באמת לגבי שם הוי' אין שם אלוקים מסתיר.


==הנסירה בעבודה==
==הנסירה בעבודה==
===לביאור שזהו על דרך הנסירה באדם וחווה===
{{להשלים}}
===לביאור שזהו ע"ד גורעין ומוסיפין ודורשין===
בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין"
'''גורעין''' - גריעה והתרחקות מהמעשים הקודמים, גריעה מהתפשטות נפש הבהמית, גריעה מהנאה מענייני העולם לבד מהנצרך לעבודת ה', ושינוי ההתנהגות לצד ההופכי. שלפני התשובה האדם בתוקף הרע ועניינים אלוקיים אינם פועלים בו, ולאחר התשובה האדם בתוקף גדול של הקדושה שכל דבר אלוקי נוגע לו.


הרבי הקודם{{הערה|במאמר ד"ה כי עמך הסליחה, תש"ט}} מבאר ענין הנסירה בעבודת הבעל תשובה:
'''מוסיפין''' - הוספה בעבודת ה' יותר מהאופן בו הי' רגיל לפני כן{{הערה|ע"ד הנאמר בתנא דבי אליהו:"היה רגיל לקרוא פרק אחד יקרא שניים"}}. ושיהי' קשור לאלוקות ומרוחק מעניינים הופכיים יותר מהרגיל.


בגמרא אחת מהמדות שדורשין בהן את התורה, והוא "גורעין ומוסיפין ודורשין"{{הערה|זבחים ד' כה ע"א ועוד}} דם מהפר יקבלנו, שאם נשפך הדם על הרצפה ואספו פסול כו' שגורעין המ"ם מתיבת דם ומוסיפין על תיבת הפר, והנה זהו ענין הנסירה באדה"ר. ומ"ש גורעין ומוסיפין ודורשין, רומז על האדם התחתון, ומה גם אם הוא בעל תשובה. וידוע דאחת ממדות הבעל תשובה, הוא שינוי מעשיו, שישנה מעשיו ודרכיו שזעזיבת החטא בפועל, ואופן השינוי צ"ל שישנה אל קצה האחרון,
'''דורשין''' - פשפוש ודרישה גם בדקות הרע בלב ולבערו{{הערה|ועל ידי זה מה שמשיג במוחו יתקבל בליבו ויהי' "בר לבב"}} ודרישה אחרי הקב"ה בכל הלב ועל ידי זה מציאת ענייני אלוקות בכל מקום ודבר ואף בקליפות{{הערה|כמו שופט שדורש וחוקר גם בעניינים שלא קשורים באופן ישיר}}{{הערה|מגיד דבריו ליעקב פ' רנד. אור תורה פ' רסב. עת"ר ע' ס-סא. ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט - סה"מ ע' 220 ואילך. ד"ה זה תרכ"ג. וע"ע באור התורה ואתחנן שסד ואילך. ועבסה"מ תרנ"א ע' לב ובסה"מ תרנ"ג ע' קס שענין התשובה שבנסירה הוהתעוררות בחי' עצמות נקודת הלב עיי"ש.}}
דהנה הבעל תשובה בהיותו בסורו, הוא דלבו כלב האבן והולך בשרירות לבו, דאין מעצור לרוחו כלל גם בדבר שהוא בעצמו יודע אשר זה נוגע לו במאד, ויודע דמה שאין ממלאין חפצו ומשאלותיו, הוא בסיבת עניניו הלא טובים (אם שזהו בדרך עונש ח"ו, או מניעה כו'), ובכ"ז אינו יכול להעמיד ע"ע בזה מפני שרירות לבו, והתקשרותו בעניני עולם וחמוריותו. ולזאת כאשר שב אל הוי', הנה ראשית כל יתרחק בתכלית מהענינים שהי' בהם עד עתה.


וזגורעין, שצריך לגרוע ולהתרחק ביותר ממעשיו הקודמים, ויתנהג באופן ההפכי לגמרי מהקודם, דהנה תחלה הי' בתוקף הרע ר"ל לבלי להתפעל משום דבר, לא מבעי ענין אלקי, אלא דגם ענין שכלי אינו פועל עליו לעכבו משרירות לבו, והוא כבהמה ממש בתוקף גדול, שהוא תוקף טבעי, ואח"כ כשמתעורר בתשובה, הרי מחליף צורתו, שהוא בתוקף גדול בעניני הקדושה, וכל דבר תורה וענין אלקי פועל בו התעוררות והזזה גדולה בנפשו.
הסיבה שהסדר הוא גורעין ואח"כ מוסיפין הוא מפני שההסתר של נפש הבהמית בא להאדם לפני הגילוי של הנפש האלוקית ולכן יש להסירו קודם{{הערה|סה"מ עת"ר ע' סב ואילך, תש"ט שם}}


אמנם כל זה הוא עדיין תוקף הטבעי שנתהפך לקדושה, וצריך להפכה ממהות למהות, שיהי' התוקף תוקף דקדושה, שהוא ביתר שאת ויתר עז, שז"ע ומוסיפין כו', דהיינו שהענינים שהי' מרוחק מהם יהי' עתה מקורב להם יותר מאדם אחר כו'. דבעל תשובה בסורו וקלקולו, הרי הוא מרוחק בתכלית הריחוק מאלקות וענין אלקי, דעיקר עניניו שהולך בשרירות לבו, ומקושר בכל הענינים החומרי' וזה כל ענינו, וענין אלקי קלעפט אים גאר ניט, ומכשיהי' איזה הרגש הביטול, דלזה אינו שייך כלל, הנה כשבא לכלל תשובה, הנה ראשית דבר הוא, שהענינים שהי' מרוחק מהם יהי' עתה מקורב להם יותר מאדם אחר כו', והיא עיקר התשובה יותר מכל התעניתים וסיגופים. וזהו עבודת הבעל תשובה כל היום בקומו השכם בקר, עד שכבו. לעיין ולהשגיח ע"ע, להשתנות בכל עניניו ודרכיו ממש מהקודם, דבמה שהי' מקורב בתחלה יהי' בתכלית הריחוק, ובמה שהי' מרוחק בתחלה, וואס ער האט גאר קיין קלעפ ניט געהאט, אין אלקות און ענינים אלקי', יהי' עתה בתכלית הקירוב.  
==בזמן הגלות==
כל זמן הגלות הינו נסירה ארוכה, שבו לא יכול להיות יחוד פנים בפנים בחיצוניות העולמות, אלא בפנימיותם. זאת מאחר שאומות העולם מעכבים את הייחוד, וגם יש מעם ישראל שמפנה עורף לה'. שלימות היחוד של פנים בפנים יהיה בגאולה השלימה, כשהקב"ה יהיה מלך על כל הארץ ויתגלה גם בחיצוניות העולמות{{הערה|בונה ירושלים לאדמו"ר הזקן ס"ח. שיחת ש"פ וארא תשנ"ב ס"ב}}.
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - '''עניין הנסירה''' -[[התמים]] גיליונות 18-19.


ולזאת אמרו גורעין ומוסיפין ודורשין, פי' שיראה הבעל תשובה שיהי' במעשיו מדת נסירה, דהיינו שיראה לגרוע מעניני עולם הזה ומתאוות הגשמיים ומותרות וכל צרכי הרשות, רק יסתפק עצמו בכדי ההכרח לקיום גופו ובריאותו, ועל כל דבר ודבר ידון בעצמו אם צריך הוא להדבר הזה, וידקדק על עצמו ביותר, בדקדוק גדול, ובכל דבר ודבר יהי' כל השתדלותו לשבור את הרצון שבזה, דעיקר גדול בבעל תשובה אז ער זאל ברעכען זיינע רצונות, כמ"ש בשערי תשובה לרבנו יונה, דהבעל תשובה צריך לשבור תאוותו שכל מה שהוא רוצה ומתאווה, אפילו מדברים המותרים יפרוש מהם, להיות כי התאווה היא אשר היתה בעוכריו, (והיא היא אשר) גרמה הרעה לנפשו לעבור על רצון הוי', לזאת כששב אל הוי', צריך לשבור הסיבה העיקרית הקודמת שגרמה לו הריחוק כו'.
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[בנין המלכות]]
*[[בנין המלכות]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבלה]]
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ימים נוראים]]

גרסה אחרונה מ־01:18, 10 באפריל 2024

הנסירה היא מסודות מעשי בראשית ומעשי מרכבה המורה על חיתוך והפרדת הזכר והנקבה זה מזה ממה שהיו בתחילת בריאתם מחוברים יחד לגוף אחד כעין אנדרוגינוס ודיפרוסופון (דו פרצופי). על פי קבלת האר"י מראה הנסירה על תיקון העולמות הרוחניים העליונים, הפרדת וחיתוך פרצוף זעיר אנפין (בחינת הזכר) מפרצוף הנוקבא שהם היו מחוברים יחד בזמן בריאת העולם ואחר כך 'נוסרו' והופרדו לשני פרצופים נפרדים. בספרי קבלה מובא שבכל ראש השנה חוזר המצב בבחינות מסוימות לקדמותו, ומתרחשת נסירה מחדש[1].

המקור לעניין הנסירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרשת[2] בראשית מתואר כי חוה נבראה מ"צלע" שנלקחה מאדם הראשון, ונבנתה על ידי ה'[3]. בגמרא מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים[4]. המדרש מתאר את הסיפור לשיטה זו:

אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון דיפרוסופון (דו פרצופי, שתי דמויות שונות המחוברות זו לזו) בראו ונסרו ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן

בראשית רבה רבה ח, א.

אמנם יש דעות שאדם וחווה לא היו דבוקים מתחילת ברייתם, ולשיטתם אין זה המקור לנסירה.

מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם[5] והיא "גורעין ומוסיפין ודורשין", שניתן לקחת אות ממילה אחת ולהעבירה למילה אחרת, וזה עניין של נסירה שנוסרים אות אחת ממילה על מנת להוסיף אות למילה אחרת.

רמז נוסף הוא מהפסוק: "תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך"[6], שהפירוש הוא שבמשך הזמן דימים (ב' ימים דראש השנה) ו"או" - בגימטריא ז' (שבעת הימים שלאחרי ר"ה) ועשור (יום הכיפורים) תיעשה ענין הנסירה[נסירה גימטריה נערה] שתוסר המל' (הנערה) מז"א (יצחק אבינו) ואחר כך תלך להנשא ליצחק בבחי' יחוד פנים בפנים.

רמז נוסף הוא מעניין התרגום. במסכת ראש השנה[7] לומדים מתרגום המילה תרועה - "יבבא" על אופן הנדרש לתקוע בשופר. מוסבר בחסידות שהסיבה שלא כתוב הלשון "יבבא" בתורה[8], היא מפני שלצורך התקיעה בשופר צריך שתהיה נסירה, ועל ידי התרגום[9] נעשית פעולת הנסירה.

הנסירה בז"א ומלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפני הנסירה הפרצופים של ז"א ומלכות דבוקים באופן של אחור באחור[10] כלומר שהבחינות של נצח הוד ויסוד של ז"א היו דבוקים בנצח הוד יסוד של מלכות[11]. באופן זה ההשפעה מז"א למלכות היא השפעה חיצונית בלבד. נוסף על כך הבחינות של בינה וכתר דגבורה אינם מאירים בז"א ועולים לשרשם בספירת הבינה. מצב זה נקרא דורמיטא דז"א[12].

הנסירה נעשית כאשר נמשכת השפעה פנימית יותר מז"א - מבחינת חסד דז"א[13], השפעה כזו שאין ספירת המלכות יכולה לקבל, ולכן נעשית נסירה בין ז"א למלכות, ומלכות נבדלת להיות פרצוף בפני עצמה[14]. לאחמ"כ נעשית הנסירה של מלכות בכל תשע הבחינות שבז"א (שכל ספירה כלולה מעשר הספירות)[15]. ומלכות נעשית פרצוף שלם בפני עצמה שמקבלת מכל בחינות המלכות שבכל הספירות.

לאחר מכן נעשית המשכה מחב"ד דז"א לחב"ד דמלכות ונעשה יחוד פנים בפנים[16].

הנסירה הייתה בבריאת העולם, ובכל שנה בראש השנה חוזרת לקדמותה, ועל ידי עבודת בנין המלכות נמשכת בכל הימים של עשרת ימי תשובה עד יום כיפור.

הנסירה בהוי' ואלוקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קודם הנסירה שם אלוקים מעלים לנבראים שלא יורגש בהם הכח האלוקי שמהווה את העולם, אלא יהי' בידיעתם בלבד. במצב אין מאיר העצם של שמות הוי' ואלוקים בנבראים אלא רק 'בחי' האחור שלהם' כביכול - הארה מהם בלבד, ונמצא שבמצב זה שם הוי' ואלוקים מיוחדים באופן של אחור באחור כביכול.

על ידי הנסירה נעשית ההבדלה בשכל האדם בין הגילוי וההעלם, ועי"ז הנברא מבין בשכלו שהעיקר הוא הגילוי ושההעלם אינו בשביל ההעלם אלא בשביל שהגילוי הגילוי יהיה גם בנבראים התחתונים.

לאחמ"כ הוי' ואלוקים מתייחדים בשכל האדם בבחינת פנים בפנים. והיינו שנמשך העצם של שם הוי', ואז מובן ומושג שגם שם אלקים הוא אלוקות ממש ולכן באמת לגבי שם הוי' אין שם אלוקים מסתיר.

הנסירה בעבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לביאור שזהו על דרך הנסירה באדם וחווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לביאור שזהו ע"ד גורעין ומוסיפין ודורשין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין"

גורעין - גריעה והתרחקות מהמעשים הקודמים, גריעה מהתפשטות נפש הבהמית, גריעה מהנאה מענייני העולם לבד מהנצרך לעבודת ה', ושינוי ההתנהגות לצד ההופכי. שלפני התשובה האדם בתוקף הרע ועניינים אלוקיים אינם פועלים בו, ולאחר התשובה האדם בתוקף גדול של הקדושה שכל דבר אלוקי נוגע לו.

מוסיפין - הוספה בעבודת ה' יותר מהאופן בו הי' רגיל לפני כן[17]. ושיהי' קשור לאלוקות ומרוחק מעניינים הופכיים יותר מהרגיל.

דורשין - פשפוש ודרישה גם בדקות הרע בלב ולבערו[18] ודרישה אחרי הקב"ה בכל הלב ועל ידי זה מציאת ענייני אלוקות בכל מקום ודבר ואף בקליפות[19][20]

הסיבה שהסדר הוא גורעין ואח"כ מוסיפין הוא מפני שההסתר של נפש הבהמית בא להאדם לפני הגילוי של הנפש האלוקית ולכן יש להסירו קודם[21]

בזמן הגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל זמן הגלות הינו נסירה ארוכה, שבו לא יכול להיות יחוד פנים בפנים בחיצוניות העולמות, אלא בפנימיותם. זאת מאחר שאומות העולם מעכבים את הייחוד, וגם יש מעם ישראל שמפנה עורף לה'. שלימות היחוד של פנים בפנים יהיה בגאולה השלימה, כשהקב"ה יהיה מלך על כל הארץ ויתגלה גם בחיצוניות העולמות[22].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. פרי עץ חיים ע' תקמ"ו
  2. המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.
  3. {בראשית ב כא-כב
  4. ברכות סא. א. עירובין יח, א, כתובות ח, א.
  5. ראה זבחים כה, א.
  6. חיי שרה כד, כה
  7. לג, ב
  8. וכמו שמצינו בנביא (שופטים ה'): "ותיבב אם סיסרא"
  9. שהוא בגימטריה "תרדמה" - שרומז על הסרת המוחין שמאליים
  10. עץ חיים שער הנסירה (שער יג). הובא בעת"ר שם. ובהוספות שם עמ' עד"ר. וראה גם מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב שם
  11. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו עמ' רא.
  12. ראה ספר השיחות תשנ"ב עמ' 172 ועוד
  13. ושורשו בבחינת רב חסד של אריך אנפין
  14. סה"מ עת"ר עמ' נג. ועיי"ג בדרך מצותיך מצות עריות קצ"ו (עמ' לא).
  15. ראה מאמרי אדמוה"ז תקסז עמ' קפג. וראה לקוטי תורה דרושים ליה"כ (ע, ב).
  16. עת"ר עמ' נח. אור התורה פ' נצבים א'קצ-א. מאמרי אדה"ז אתהלך-ליאזנא עמ' רה. תורת שמואל תרל"ה ח"כ עמ' תלג. סה"מ תרנ"א עמ' ט, ועמוד נ. תרנ"ג עמ' קסב, תער"ב ח"א עמ' רעט. וראה גם תרס"ו ד"ה אז ישב ישראל בענין "יחוד פנים בפנים" בז"א ומלכות.
  17. ע"ד הנאמר בתנא דבי אליהו:"היה רגיל לקרוא פרק אחד יקרא שניים"
  18. ועל ידי זה מה שמשיג במוחו יתקבל בליבו ויהי' "בר לבב"
  19. כמו שופט שדורש וחוקר גם בעניינים שלא קשורים באופן ישיר
  20. מגיד דבריו ליעקב פ' רנד. אור תורה פ' רסב. עת"ר ע' ס-סא. ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט - סה"מ ע' 220 ואילך. ד"ה זה תרכ"ג. וע"ע באור התורה ואתחנן שסד ואילך. וע"ע בסה"מ תרנ"א ע' לב ובסה"מ תרנ"ג ע' קס שענין התשובה שבנסירה הו"ע התעוררות בחי' עצמות נקודת הלב עיי"ש.
  21. סה"מ עת"ר ע' סב ואילך, תש"ט שם
  22. בונה ירושלים לאדמו"ר הזקן ס"ח. שיחת ש"פ וארא תשנ"ב ס"ב