חב"דפדיה

אריה לייב קפלן (צפת): הבדלים בין גרסאות בדף

חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(141 גרסאות ביניים של 43 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:קפלן.jpg|left|thumb|250px|הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=שליח הרבי מייסד קהילת חב"ד בצפת ומנהל מוסדות הקהילה|ראו=[[אריה לייב קפלן (פירושונים)]]}}
הרב '''אריה לייב קפלן''' ([[תש"ח]]-[[תשנ"ח]]) הוא מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], וממייסדי קהילת חב"ד ב[[צפת]].
{{דמות
| שם = הרב אריה ליב קפלן
| תמונה =קפלן.jpg
| תיאור =הרב קפלן (משמאל) עם הרב [[לוי ביסטריצקי]]
| כינוי =
| תאריך לידה =[[י"ט בתשרי]] [[תש"ח]]
| מקום לידה =[[פריז]], [[צרפת]]
| תאריך פטירה =[[ט"ז באייר]] [[תשנ"ח]]
| מקום פטירה =
| מקום קבורה =[[בית העלמין בצפת]]
| מקום מגורים =[[צפת]]
| תחומי עיסוק =עסקן ציבורי
| תפקידים נוספים =מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ממייסדי קהילת חב"ד בצפת
}}
הרב '''אריה ליב קפלן''' ([[י"ט תשרי]] [[תש"ח]] - [[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] הרבי ל[[אוסטרליה]] ו[[שלוחי הרבי לארץ הקודש|לארץ הקודש]], עמד בראשות [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] בישראל, שימש כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[כולל חב"ד]] בישראל. הקים וייסד את קהילת חב"ד בעיר הקודש [[צפת]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב קפלן נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], כבנם השני של הרב [[משה בנימין קפלן]] ורעייתו, חודשים מספר לאחר שיצאו מברית המועצות. אמו היא בת למשפחת פינסון הידועה כמשפחה חב"דית מדורי דורות. לא הרבה זמן שהתה המשפחה בפאריז, וכעבור זמן קצר עקרה המשפחה למנצ'סטר שבאנגליה.
הרב קפלן נולד ב[[י"ט תשרי]] [[תש"ח]], ב[[פאריז]] שב[[צרפת]], לאביו הרב [[משה בנימין קפלן]] ורעייתו, בתקופה שלאחר היציאה מרוסיה. לאחר זמן קצר עברה המשפחה ל[[אנגליה]].


בשנת [[תשט"ז]] עברה המשפחה ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל"[[יחידות]]" - אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים ל[[התוועדות]] שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ה[[התוועדות]] היתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר ב[[התוועדות]] במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים טובים עת שה[[התוועדות]] נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל [[מעריב]] לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ה[[התוועדות]] תוך כדי דבריו של הרבי.
בשנת [[תשט"ז]] עברה משפחת קפלן ל[[ניו יורק]], שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[בדפורד]], ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים 770]]. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל[[יחידות]] אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]], שימש כ"[[חוזר]]" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל [[מעריב]] לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.
בשנת [[תשכ"ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] כשהוא שוקד על התורה והעבודה מתוך שקדנות עצומה. בשנת [[תשכ"ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד במונטריאול שבקנדה, ואף שהיה בחיר התמימים בישיבה לא נמנע מללמוד עם אחד מילדי [[אנ"ש]] שהתקרב לגיל בר-מצוה באותם ימים, ובמסירות למד עמו כל יום באחד ממאמרי הרבי, עד שהילד ידעו על בוריו. לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי, בברוקלין.  


בשנת [[תשכ"ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו לייסד את הישיבה הגדולה של חב"ד במלבורן שבאוסטרליה. את פירות נטיעותיו מאז ניתן לראות עד היום הזה בכל רחבי תבל, כאשר תלמידיו משמשים כיום כשלוחים, רבנים ומשפיעים בקהילות חב"ד.  
בשנת [[תשכ"ד]] למד בישיבת [[אחי תמימים נוארק]] ובשנת [[תשכ"ה]] עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי.


נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן באותם ימים גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "[[ועד להפצת שיחות]]". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של הלקוטי שיחות, וזכה אז למענות רבות מאוד מהרבי.
בשנת [[תשכ"ז]] הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו בשליחות הרבי לחזק את ישיבה הגדולה של חב"ד ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. הישיבה שנפתחה שנים רבות קודם אך נסגרה, נפתחה מחדש ב[[י"א בשבט|י"א שבט]] [[תשכ"ו]], וכעבור כשנה שלח הרבי שלוחים כדי לחזק את הישיבה{{הערה|התמים גיליון ה, סקירה אודות הישיבה במלבורן}}.  
בשנת [[תשל"א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם תבלחט"א רעייתו, הרבנית שרה הינדא תחי', בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] רבה הראשי של אנטווערפען בלגיה, ורעייתו, שהתגוררו באותה עת בדטרויט שבמדינת מישיגן.


== השליחות לצפת ==
נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "[[ועד להפצת שיחות]]". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], וזכה אז למענות רבות מהרבי.
===ההצעה===
סיפורה של השליחות ל[[צפת]], מתחיל בעצם, בהצעתו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] לשעבר מר [[שניאור זלמן שזר]], שהציע לרבי לבנות שיכון חב"ד באיזור טבריה-צפת, נוסף על אלו שהיו קיימים זה מכבר במרכז הארץ; ב[[כפר חב"ד]], ב[[ירושלים]] וב[[לוד]]. וכך כתב [[הרבי]] לנשיא שזר, ביום ר"ח כסלו ה'[[תשכ"ד]]: "ב) מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון אלא שלעת עתה (שלעת עתה) חסרים לי כל פרטים בזה), ובעיקר בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם היתאים לעולי רוסיא… ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים (על כל פנים) אבוא עוה"פ (עוד הפעם) בכתובים עם כבודו בנקודה זו". נראה שהדבר לקח עוד זמן עד שהתמלאו כל הפרטים, והתאימו הנסיבות להקים את השיכון החב"די.


ימים ספורים אחרי חג הפסח של שנת [[תשל"ג]] נקרא הרב קפלן להיכנס למזכירות הרבי, שם הוטלה עליו השליחות לחדש את היישוב החב"די בעיר-הקודש צפת. כחסיד נאמן הוא הסכים מיד, אך הרבי הורה לשאול את רעייתו הרבנית. כשענה שוב שהיא מסכימה, חזר הרבי ושאל (בלשון זו): "האם הסבירו להם הטרחה וכו' הקשורה בנידון זה?"... הרב קפלן פנה אל מזכירו ואיש סודו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ושאל את חוות דעתו, הרב חדקוב הסביר לרב קפלן את הנדרש ממנו בתפקידו, ונתן לו רקע כללי על התפקיד ודרכי הפעילות. או אז ישב הרב קפלן שוב וכתב לרבי, "כן הסבירו לנו". ושוב לא שמעו מהרבי במשך כמה חדשים.
בשנת [[תשל"א]] בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב [[דוד משה ליברמן]] רבה הראשי של [[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], שהתגורר באותה עת ב[[דטרויט]] שבמדינת [[מישיגן]]. חתונתם התקיימה בח' טבת [[תשל"א]].


ב[[חודש תמוז]] של אותה שנה ניתנה לרב קפלן ההוראה: סע!
===מקים ומנהל קרית חב"ד צפת===
[[קובץ:אריה ליב קפלן לצד בית חב"ד הנבנה.jpeg|שמאל|ממוזער|לצד בית חב"ד שנבנה באותם שנים]]


===היחידות והנסיעה לארץ===
הבשורה כי נבחר על ידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לאחר פסח [[תשל"ב]]{{הערה|כפר חב"ד 2008 עמוד 78}}.
ביום ט"ז תמוז [[תשל"ג]], החליט הרב קפלן מיוזמתו לנסוע למשרדי הסוכנות בניו יורק ולקבל קצת מידע על נסיעתו הצפויה לארץ, דרכי ההגעה וכולי. כשחזר הרב קפלן בסביבות השעה אחת בצהריים לברוקלין שמע שמזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], מחפש אותו ב[[770]]- ובכולל, כשמצא את הרב קפלן בביתו אמר לו הרי"ל בטלפון שהרבי רוצה שיכנס אליו לפני או אחרי מנחה. הרב קפלן סבור היה שהמדובר שיכנס אל הרבי ביחידות, וחיכה בחדר המזכירות לגבאי שיוביל אותו אל הרבי. אבל הרי"ל גרונר אמר לו, "מה אתה מחכה? הרבי קורא לך, לך מידית לחדרו של הרבי דפוק על הדלת ותכנס". הרב קפלן מבוהל כולו, דפק על דלת חדרו של הרבי ברעדה, וכשקיבל את רשות הכניסה שהה שם במשך כחצי שעה.  
בחודש [[אב]] [[תשל"ג]] יצא הרב קפלן בהוראת [[הרבי]] לשליחות ב[[צפת]].


באמצע היחידות הוציא הרבי לפתע [[תניא]] מהמגירה בה פסוקי ברכה מיוחדים בכתי"ק של הרבי ובצירוף חתימתו, (ספר התניא הזה, שהיה התניא שהרבי השתמש בה ללימוד החת"ת, הוחזר אחר כך לרבי, מפני סיבות שונות) כן נתן הרבי סידור על מנת שיתן לרעייתו הרבנית, וח"י דולרים לעריכת התוועדות, "בתומכי תמימים, בכותל המערבי, תורת-אמת, [[נחלת הר חב"ד]], ועוד מקומות, כפי שתתדבר שם (עם עסקני אנ"ש שבארץ הקודש)". לאחר מכן שאל הרבי: "באיזו שפה תדבר [כשתגיע לארץ]?" והשיב הרב קפלן: "תלוי לפי המקום". שוב שאל הרבי "האם אתה יכול לדבר ב[[עברית]]?" ענה הרב קפלן: "קצת". חזר ושאל הרבי: "בהברה ספרדית?" ענה הרב קפלן: "קצת." שוב חזר ושאל "האם דיברת פעם [ב[[עברית]] בהברה ספרדית]?" ענה: "פעם במונטריאול, אצל הספרדים". ושאל: "ווי איז געווען?" [איך היה?] ענה הרב קפלן ברמז שהיה בינוני, אמר: "אם כן זה טוב, (בחיוך) לדבר [[עברית]] טוב טויג ניט, [לא כדאי] כי אז יחשדו שאתה ישראלי, איני יודע למה אבל בפועל פארלירט מען זיך דארטן אינגאנצן פאר אן אמעריקאנער [הם מאבדים את עצמם לגמרי בראותם אמריקאי, לכן טוב יותר שיכירו בדיבור שלך שאתה אמריקאי]…". הרבי אז אמר לו שלפני שיצאו ישלחו לומר לו, והוא יצא בעצמו ללוות אותם.
המשימה הראשונה שקיבל מהרבי, היתה שיקום בית הכנסת [[בית כנסת צמח צדק (צפת)|בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בצפת]], כדי שכבר בחודש החגים יוכלו להתפלל בו ולפתוח בו 'כולל'{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}. לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל". בשנת [[תשמ"ט]] הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת.  


כעבור יום או יומיים לאחר כניסתו לאותה יחידות, שאל הרב קפלן את מזכירו של הרבי הרב חדקוב, מתי עליו לצאת לדרך. הרב חדקוב שאל את הרבי, והרבי השיב: "למה הוא מחכה?". ובמהירות קדחתנית השלים הרב קפלן את כל ההכנות.
בשנת [[תשל"ד]] החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די ב[[צפת]], בניית השיכון הושלמה ב[[תשל"ח]]. אודות הקמת הקריה בצפת קיבל הוראות והנחיות מהרבי על כל צעד ושעל{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 182}}.  


ערב ראש חודש [[מנחם אב]] [[תשל"ג]], ביציאתו של הרב קפלן לשדה התעופה, יצא הרבי ללוותו בדרכו לצפת, הרבי דיבר אתם דקות מספר, נתן להם מכתב כללי שיצא אז ומטבעות לצדקה. גם לילדם, מנחם מענדל שהיה בן כמה חדשים נתן מכתב ומטבעות צדקה, הרבי אמר שגם הוא הולך לשליחות, ולכשיגדל יסבירו לו את מהות הענין. הרבי חכה בחוץ עד שהם יצאו ונעלמו מן העין.
ב[[צפת]] הקים הרב קפלן לפי הוראות הרבי (רבות מהן מוזכרות בספר [[ימי תמימים]]), מוסדות חב"דים רבים:
*[[ישיבה גדולה חח"ל צפת|ישיבה גדולה]], ו[[תומכי תמימים צפת (תש"נ - תשנ"ח)|קטנה]]
*כולל אברכים
*[[בית חנה (צפת)|תיכון וסמינר "בית-חנה"]]
*[[תלמוד תורה אור מנחם צפת|מוסדות חינוך "אור-מנחם"]], בהם בית הספר לבנים, גני הילדים ובית הספר לבנות
*[[מכון אלטע]]
*[[מכון אסנט]]
*[[קריית חב"ד צפת]] על כל שלביה
*בית-כנסת חב"ד, מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות
*מקוואות מפוארים לגברים ולנשים
*קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי
*קהילת חב"ד


על פי הוראתו של הרבי, קודם יצא הרב קפלן לבדו לארץ, ורק כעבור עשרה ימים הגיעה אחריו רעייתו, הרבנית תחי'.
הרב קפלן כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.


===שיקום בית הכנסת צמח צדק===
הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ [[תשל"ג]], הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב"ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב"ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב"ד בצפת{{הערה|הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ"ג, עמוד 54}}.
{{ערך מורחב|בית כנסת צמח צדק (צפת)}}
המשימה הראשונה שקיבל הרב קפלן, עם הגיעו ל[[צפת]], בשלישי לחודש [[מנחם אב]] [[תשל"ג]], היתה לשקם את הריסות [[בית הכנסת]] החב"די העתיק שעל-שם ה"צמח-צדק". ההוראה היתה להספיק לעשות זאת כך שבימים הנוראים יוכלו כבר להתפלל בבית-הכנסת, ומיד אחר כך להקים בו "כולל". בינתיים הגיעה הבהרה נוספת מהרבי, שיתפללו במקום כבר ב[[שבת]] סליחות. קבלני הבנין המקומיים ומהנדסי צפת, אמרו שהשיפוץ יארך זמן רב, ואין מה ל[[חלום]] על סיומו במועד שקבע הרבי. הרב קפלן ניסה להציע לרבי שיסתפקו בפינוי ההריסות ובהקמת אוהל זמני, שבו יוכלו להתפלל ב[[ראש השנה]] ובימים הנוראים, אך הרבי שלל זאת לחלוטין, והבהיר שכוונתו היא למבנה קבוע וחזק. מיותר לציין שבית-הכנסת אכן שוקם, וב[[שבת]] סליחות כבר התפללו שנים וחצי מנינים של אנ"ש.


===פעולות נוספות===
==עסקנות ציבורית בארץ הקודש==
בשיחת טלפון עם הרבי שקיבל הרב קפלן באותם ימים, נמסרו הוראות נוספות: לארגן תהלוכה לתשליך בראש השנה, לקחת ילדים אל הכותל המערבי, ועוד. הרבי גם התענין אודות עזרת הנשים של בית הכנסת, סדרי הלימוד וראשות הכולל.
הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]].  


עם הגיעו לצפת אסף הרב קפלן מריכוזי חב"ד בארץ עשרה אברכים צעירים וכתבו על כך לרבי הרבי לא נתן להם ברכה לנסוע ואז התארגנה קבוצה חדשה של 10 זוגות צעירים שנסעו ללא ששאלו את הרבי,לקראת ימי הסליחות תשל"ג הרבי שלח לכל אחד מהם מכתב כללי פרטי לקראת השנה החדשה ובסיומו הרבי הוסיף בכתב יד קודשו ליד החתימה להצלחה בשליחותם הקדושה שהיוו את הגרעין להקמת הישוב החב"די המתחדש . לאחת המשפחות שהגיעו אז לעיר, הדגיש הרבי ב"יחידות" שעל כולם למלא אחר הוראותיו של הרב קפלן, שכן הוא השליח הראשי בעיר. וכך נוסד ה"מניין" החב"די בצפת, כאשר הנשים עוסקות בהפצת יהדות וחסידות, והאברכים יושבים ללמוד ב"כולל" שנפתח כבר בראש חודש אלול, תחלה בבית הכנסת [[האר"י]] האשכנזי ולאחר מכן עבר לבית-הכנסת המשתקם. מענין לציין שלקראת השנה החדשה קיבל כל אחד מהם מכתב מהרבי, בו איחולים לשנה הבאה החדשה ובסיומו הוסיף הרבי לכל אחד מהם: "להצלחה בשליחותם".  
בפרשיית [[התרגיל המסריח]], בשנת תש"נ עקב הבנתו, כמו גם הבנת עוד עסקנים בודדים מחסידי חב"ד, כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות [[שמעון פרס]], נטל חלק מרכזי בשכנוע הציבור וראשי מפלגת [[אגודת ישראל]] בכך.  


בד' [[תשרי]] [[תשמ"ט]] בקשר עם שנת המאתיים להולדת הצמח צדק, הונחה אבן הפינה להרחבתו של הכולל ובית הכנסת שבו, כי המקום צר היה מהכיל את כל המתפללים, על מכתבו של הרב קפלן בו כתב לרבי בין השאר על הרחבתו ושיפוצו של [[בית הכנסת]] צמח צדק, ענה הרבי בשלהי [[חודש שבט]] [[תשמ"ז]] "אזכיר עה"צ לכהנ"ל ובהוספה ולפורים שמח", כיון שהתארך הדבר ולא בא עדיין אז לידי פועל, נפתח בית כנסת חב"די נוסף בעיר, בשכונת "מאור חיים", אך כעת כששוב צר [[בית הכנסת]] מהכיל את כל עשרות המתפללים בו, הוצע שוב להרחיבו, וביום השלשים להבאתו למנוחות של השליח בהרב קפלן, בח"י בסיון, התקיים טכס שבירת הקרקע, להרחבת [[בית הכנסת]] העתיק שעל שם הצמח צדק, הטכס התקיים על ידי "קרן ארי' ליב" שהוקמה לעילוי נשמתו ולזכרו של הרב קפלן, ופועלת לפיתוח ולביסוס מוסדות חב"ד בצפת.
לאחר שהרבי הביע דעתו בעד ממשלת ימין, פירסמו חברי בי"ד רבני חב"ד מכתב המוקיע את העסקנים שפעלו למען ממשלת שמאל.


== בניית השיכון החבד"י בצפת ==
בעקבות הפרשייה ב[[כ"ד ניסן]] [[תש"נ]] כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן על ידי המזכיר הרב [[בנימין קליין]], שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של [[אנטוורפן]] להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון מבקש ברכה): {{ציטוטון|1) '''כפשוט''' לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג}}{{הערה|מ[http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C_%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%92%D7%92.jpg צילום הכתב יד קודש]}}.


באותם שנים החל הרב קפלן בפרוייקט הבניה הגדול, בנית שיכון חב"די בצפת. לשאלת הרב קפלן, איך לקרוא לשכונה החדשה היה מענה הרבי מלך המשיח, על ידי המזכיר הרב חדקוב, ביום כ"ח [[אייר]] תשל"ד: "במענה למכתבו מכ"ט [[ניסן]] בשאלתו בדבר השם להשכונה, יש לקרוא אותה בשם "קרית חב"ד"." אחרי מאמצים, לחצים גדולים, שתדלנויות רבות במשרדי הממשלה, שיחות רבות עם שרי השיכון דאז מר שפר ומר עופר ובעזרתם של עסקני חב"ד בארץ, החלו בבנית הקריה.
בחודש [[שבט]] [[תנש"א]] כשעבר אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] קיבל יחס רגיל כאיש פשוט{{הערה|לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד}} ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה}}.


המקום - מחצבת הסיד והעפר הישנה בפאתי הר-כנען. "כאן תוקם קריית-חב"ד", אמר, ואיש לא האמין. אבל היסודות נוצקו. ביום שני, ד' דחול המועד פסח, [[תשל"ד]], נערך "טקס גמר היסודות לבנין קרית חב"ד בצפת", בהשתתפות שר השיכון דאז מר עופר, הרב שמחה קפלן רבה של צפת באותם ימים, ראש העיר וסגנו, מנכ"ל משרד השיכון ועוד.  
==נהרג בתאונה==
ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן ל[[בלארוס|בלרוס]], ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף ב[[הכנסת ספר תורה]] שארגן בית חב"ד שם, נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן ב[[ל"ג בעומר]] ב[[בית העלמין העתיק בצפת]].


את הטקס אמור היה להנחות הרב [[שמואל חפר]], אך בגלל בעיה משפחתית לא יכול היה להגיע, ובמקומו הנחה את הארוע הרב החסיד ר' [[צבי גרינוולד]] שיחי' מ[[כפר חב"ד]]. הרב גרינוולד הוסיף דברי ביניים בין כל נאום ונאום על תוכן החגיגה, ובחכמה שילב את שמו של הנואם הבא בתוך דברי הקישור, בין כל נאום ונאום שרו ורקדו ובריקוד האחרון אחרי דברי שר השיכון הצטרף גם השר לריקוד למשך זמן מסוים. כתבות הופיעו בכל העיתונים דאז, וכן הקלטה מיוחדת במהדורת החדשות של הטלויזיה. רבים מאנ"ש בעשרה אוטובוסים ממרכז הארץ הגיעו לחגוג עם תושבי צפת ביום חגם.
לאחר פטירתו קיבל בנו הרב [[חיים קפלן]] את הנהלת [[ישיבת צעירי השלוחים]] על ידי הרב [[לוי ביסטריצקי]], וירש את אביו באגודת קריית חב"ד [[צפת]]. בנוסף התמנה לחבר הנהלת כולל חב"ד.


מיד אחרי החגיגה, התקשר הרב קפלן אל הרבי, ומסר על הצלחת החגיגה וכל הפרטים. וכפי שאמר הרבי לר' יעקב כץ משיקאגו, ביחידות באותו חול המועד תשל"ה: "היה לי היום נחת רוח, התקשרו מצפת והרב קפלן סיפר שהחגיגה של הנחת היסודות היתה בהצלחה רבה. באו לחגיגה אנ"ש דכפר חב"ד, ונחלת הר חב"ד, ומירושלים ת"ו, ומכל המדינה וגם מצפת היה קהל גדול (כאן אמר הרבי מספר שאינו זכור) היתה מסיבה חמה והיו הרבה מהממשלה כולם דיברו בחמימות על ליובאוויטש, ושר השיכון אמר שהוא בטוח בהצלחת הענין כי כשליובאוויטש נעמט זיך פאר א זאך [מתעסקת במשהו במלא המרץ] היא מצליחה. רק שהוא מודיע שאם לא יצליחו ליישב הכל יהיה מוכרח להכניס פרעמדע. מעניין שכל זה היה צריך לעשות הקפלן האחר [הרב שמחה הכהן קפלן, רבה של צפת באותם ימים] שהוא כבר הרבה זמן בצפת, ולפועל עשה את זה הקפלן שאני שלחתי, (וצחק מאוד באומרו את זה)". ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] של אחרון של פסח אותה שנה, הזכיר הרבי ברכה שיהיה שלום בארץ הקודש, ואפילו חרב של שלום לא יעבור וכו', והזכיר בתוך הדברים, כפר חב"ד, כפר חב"ד החדש (הידוע כיום בתור כפר חב"ד ב'), נחלת הר חב"ד וקרית חב"ד בצפת.
==הנצחתו==
===חוברת "קרית חב"ד בצפת"===
בשנת [[תשס"ט]] משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות.  


בחודש טבת [[תשל"ו]], עמד כבר השלד על תילו, בבנין ובו 109 דירות, מקום ל-7 גני ילדים,7- חנויות, ומקלטים. הרב קפלן כתב לרבי, ש"לפי התכניות תהינה הדירות מוכנות לאיכלוס, בתוך כשנה", הרבי הקיף את המילים "בתוך כשנה" וכתב: "לא קודם? פשוט שמקום לזרוז רק באם לא יגע כלל בטיב הבני' וכו'", בהמשך המכתב, המשתרע על ארבע עשר עמודים (!) תשע עשרה מענות מהרבי (!) וביניהם: על מה שכתב הרב קפלן: "לפי הוראת הרבי שבצפת צריך להיות הכל בהרחבה הוריתי לאדריכלים לתכנן ביכ"נ של קרוב לאלף מטר מרובע", הרבי הקיף את המילים "של קרוב" וכתב: "כמה מקומות ישיבה זה? כמה זמן יארך הבני'?" (ורק להזכיר שהדבר היה כשהיו בצפת רק עשר משפחות חב"דיות!) הרב קפלן כתב: "כן יצוין שתכנון המקוה היא גם כן באופן של הרחבה", והרבי הדגיש את המילים "באופן של הרחבה" בשני קווים. הרב קפלן כתב גם ש"השתדלנו ככל האפשר שהדירות תהינה בסטנדרט גבוה מאוד", הרבי הדגיש פעמים את המילים "בסטנדרט גבוה מאוד", והוסיף בצד:"ונכון". עוד כתב לרבי אודות מצב התיירות במצפת, שהיה באותה תקופה בשפל, והרבי עודד אותו לנסות לפתח את התיירות בעיר, (ומענין לציין, שא' דראש [[חודש אדר]] תשל"ה, בשולי מכתב כללי פרטי, הוסיף הרבי בכתב ידו הקדושה "הצלחה רבה בצפת ועניני' ובפרט דחב"ד ולבשו"ט) ועוד.
החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב"דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה.


תוכן החוברת:
*תולדות הרב אריה ליב קפלן
* בית כנסת צמח צדק בצפת
*שיקום בית הכנסת
*ייסוד קרית חב"ד בצפת
*התפתחות קרית חב"ד בצפת
*שליח מיוחד לצפת
*מבצעים
*הקמת בית חב"ד
*הוראות מיוחדות מהרבי


לא ערך זמן רב ובניית השלב הראשון הושלמה בשנת תשל"ח, זמן קצר לאחר-מכן הושלם השלב השני. השלב השלישי, "גבעת שושנה", על שם הרבנית שושנה רייזל, אמו של הנדיב הרב יוסף יצחק גוטניק, נמצא כעת בשלבי בנייה מתקדמים.
===תמיד שליח===
תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]] וכוללת:
במקביל לבנייה ניצח הרב קפלן על פעולות רבות נוספות בעיר. בעוד המשאיות שופכות בטון ובנייני הענק הולכים ונבנים, הלכו והוקמו מוסדות חב"דיים בצפת בקצב מסחרר.


== עסקנות ציבורית ==
*תחנות חייו של הרב אריה ליב קפלן,


אחד האתגרים שהתעוררו בתקופה הראשונה להתיישבות החב"דית בצפת, היה המחסור במוסדות חינוך מתאימים לילדים. הרב קפלן פתח אז את מוסדות החינוך היסודי, בהנהלת הרב [[זלמן אליהו הענדל]], שזכו לשם "אור-מנחם". זהו המוסד היחיד שהרבי הסכים שיישא את שמו באותה תקופה.
*תלמיד חכם מופלג,וחיבוריו העמקניים


בית-הספר ותלמוד-התורה לבנים, בהנהלת הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]], עבר גלגולים רבים. במשך שנים התנהלו הלימודים בדירות פרטיות בקרית חב"ד, ואחרי שנים ומאבקים רבים, לאחר שנים רבות שבית-הספר שכן בדרום העיר, מרחק רב מקרית-חב"ד, עבר בית-הספר למשכנו החדש, בשכונת כנען, בסמוך לקריה.
*חסיד ומקושר


גם בית-הספר לבנות, בהנהלת הגברת נבון, עבר גלגולים רבים. תחילה הוא שכן באותו מבנה שבו היה בית-הספר לבנים, בדרום העיר. לאחר מאבק משפטי ממושך זכה בית-הספר במבנה חדש בואדי חמרה, ורק לפני שנים מעטות הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, בבניין חדיש ומפואר, בשכנות לקריית-חב"ד.
*העשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל.


גני הילדים שבהנהלת הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]], המהווים את הבסיס העיקרי לקליטת תלמידים בבתי-הספר, מונים כיום למעלה משש-מאות ילדים וילדות בעשרים וחמשה גנים.
*פעילות במסגרת אגו"ח העולמית


באותה תקופה נפתח גם בית-הספר התיכון לבנות "[[בית חנה]]", והרב [[שלמה רסקין]] התמנה כמנהלו. בתחילה שכן בית-הספר בבניין מלון "אורנים" בשכונת "כנען ב'", וכעבור כמה שנים עבר לשלב הראשון של הקמפוס, שנבנה בצמוד לקריית חב"ד. עם הזמן הוקם בצמוד לבית-הספר גם סמינר למורות, בהנהלת גיסו של הרב קפלן, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. הרב קפלן מסר בסמינר שיעור קבוע ומעמיק בתורת חסידות. על מדת מסירותו ניתן ללמוד מכך שלא הסכים לקבל תשלום על שיעוריו, באומרו: "אני מוסר את השיעור כחלק משליחותי, ולא אקבל על כך תשלום נוסף"...
עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן.  


תוך כדי כך, שלח הרבי שלוש קבוצות של שלוחים לארץ-הקודש, חלקם לצפת וחלקם לירושלים. לפני אישורם הסופי של השמות שנבחרו לשליחות המיוחדת, התבקש הרב קפלן, כשליח הראשי לעיר, לאשר את רשימת השלוחים המיועדים לצפת. כעבור שנים סיפר הרב קפלן כי הוא אישר מיד את כל השמות. "הרי הרבי בחר אותם לשליחות, וכיצד אוכל אני להתנגד לקבלתם?!", הקשה.
בשבועון כפר חב"ד גיליוניות 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.


השלוחים הראשונים השתכנו בעיר העתיקה בצפת, שם התרכזה הקהילה באותן שנים. בסוף שנת תשל"ח החל אכלוס קריית חב"ד.
===קרן אריה ליב===
על שמו הוקמה [[קרן אריה לייב]].


נוסף על כל אלו, נוסד בהכוונתו ובפיקוחו של הרב קפלן מכון מיוחד להפצת תורה וחסידות בין סטודנטים צעירים דוברי-אנגלית, הבאים לצפת בסופי-שבוע ובחגים. מכון "אסנט", בהנהלת הרב [[שאול לייטר]], עבר גם הוא בשנים האחרונות למשכן מפואר, במלון "פרידמן" לשעבר. המכון אף הרחיב את פעילותו והוא מקיים פעילויות במסגרות שונות בין העולים החדשים מחבר-המדינות.
===רחוב על שמו===
בצפת נקרא רחוב על שם הרב קפלן{{הבהרה|הרחבה, מקור, תמונות??}}


הישיבה הגדולה והקטנה; הכולל; התיכון והסמינר "בית-חנה"; מוסדות החינוך "אור-מנחם", בהם גני הילדים ובתי-הספר לבנים ולבנות; "מכון אלטא" ומכון "אסנט"; קריית-חב"ד על כל שלביה; בית-הכנסת מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות; המקוואות המפוארים לגברים ולנשים; קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי; וקהילת חב"ד, שמזוג בודד אחר התרחבה לקהילה בת קרוב לשלש מאות משפחות, ולכשלשת אלפי תלמידים במוסדות החינוך, כל אלו נוסדו על-ידי הרב קפלן ופעלו בהכוונתו, ועדיין לא אמר די.
==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית שרה הינדה - מרצה במכללת בית חנה בצפת, מחנכת ב[[מכון אלטע]] ב[[צפת]], ובעלת טור שבועי לשעבר במוסף 'נשי' של [[שבועון כפר חב"ד]]
*בנו, הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)]] - מהדיר ספרי אביו, חבר [[ועד הנחות בלה"ק]]
*בנו, הרב [[חיים קפלן]] - יו"ר אגודת קריית חב"ד בצפת וממלא מקומו של אביו
*בנו, הרב [[שניאור זלמן קפלן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבות]] '[[צעירי השלוחים]]' ו'[[אהל מנחם מענדל צפת|אהל מנחם מענדל]]' ב[[צפת]]
*בנו, הרב מאיר קפלן - משלוחי הרבי בויקטוריה, בריטיש קולומביה.
*בנו, הרבי לוי קפלן - משגיח בישיבת תות"ל [[דטרויט]]
*בנו, הרב [[יצחק קפלן]] - משלוחי הרבי ב[[אשדוד]], מרצה באתר [[Chabad.org|חב"ד אורג]] בעברית ומוסר שיעורים בקביעות ב[[פרוייקט לקוטי שיחות]].
*חתנו, הרב [[שלום דובער הרצל]] - שליח הרבי לישובי רמת הגולן ומרצה במכללת בית רבקה בצפת (כיהן בעבר כראש ישיבת צעירי השלוחים)
*חתנו, הרב מנחם מענדל וולף - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]]


הרב קפלן אף כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה. בין שאר הישגיו יש לציין את המאמצים הגדולים, שהוכתרו בהצלחה, למינויו של הרב [[לוי ביסטריצקי]], משלוחי הרבי לצפת, כרב העיר, לאחר שכיהן במשך מספר שנים כרב קריית-חב"ד.
== מספריו ==


במישור הארצי נמנה הרב קפלן על הבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] וכחבר ב"[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]" ובהנהלת "[[כולל חב"ד]]" ב[[ארץ הקודש]].
*'''פסקי אדמו"ר הזקן בהלכות איסור והיתר''', חלק א', [[תשנ"ו]], חלקים א-ב בכרך אחד, [[תשס"ח]], בעריכת בנו הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל]], ב[[הוצאת ספרים קה"ת| הוצאת קה"ת]].  


ב[[ט"ז אייר]] [[תשנ"ח]] נסע הרב קפלן לבלרוסיה, ובדרכו לעיר הבירה שלה נהרג בתאונת דרכים קשה. בנו הרב חיים חייקל קפלן ממשיך את חלק מתפקידיו.
*'''משולחן הארי''' - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., [[תשע"ג]].
 
*'''ביאורים לפירוש רש"י על התורה''' (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף).
 
*'''ביאורים לפרקי אבות''' (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה [[תשנ"ג]] (עורך שותף).
 
*''' קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי''' ח"א : הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה ליב קפלן), [[תשמ"ב]]. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי". {{הערה|להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.}}.
 
 
כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".
 
==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים]] - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה
*[[שבועון בית משיח]] 182 עמוד 74 כ"ו אייר [[תשנ"ח]] - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב"ד ומוסדות חב"ד בצפת, פעילות חב"דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב"ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו"ל
*תשורה משפחת קפלן, [[תשס"ט]], מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב"ד ומוסדות צפת
*תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר [[תשפ"ג]], תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל. עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. ובשבועון כפר חב"ד 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות] - אתר שטורעם. נט.
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=524 קטעים מהיחידות של הרב קפלן לפני יציאתו לשליחות]''' {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}
 
*'''[http://teshura.com/Kaplan-Volf%20-%20Teves%2025%2C%205769.pdf קרית חב"ד בצפת]''', סקירת תולדות חייו, ופעולותיו למען הקמת קרית חב"ד ב[[צפת]], תשורה מנישואי צאצאיו
*[https://col.org.il/news/77654 הרב קפלן מתמודד לראש העיר בצפת]
*[https://col.org.il/news/38488 נחנך מרכז סת"ם לעילוי נשמת הרב אריה לייב קפלן]
*[https://col.org.il/news/75477 ציון 15 שנה לפטירת הרב קפלן, בשילוב חנוכת גן האותיות במרכז אוצר סת"ם]
*[https://col.org.il/news/118440 השליח שהפך את צפת סרט דוקומנטרי אודות תולדות הרב אריה לייב קפלן]
*[https://col.org.il/news/20073 הנוסע הנעדר בתאונה בה נהרג הרב קפלן]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}
{{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
[[קטגוריה:שלוחים בצפת]]
שורה 98: שורה 161:
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
[[קטגוריה:משפחת קפלן]]
[[קטגוריה:משפחת פינסון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]]
[[קטגוריה:משפחת חיטריק]]
[[קטגוריה:אחי תמימים נוארק]]

גרסה אחרונה מ־22:36, 22 במאי 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בשליח הרבי מייסד קהילת חב"ד בצפת ומנהל מוסדות הקהילה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אריה לייב קפלן (פירושונים).
הרב אריה ליב קפלן

הרב קפלן (משמאל) עם הרב לוי ביסטריצקי
לידה י"ט בתשרי תש"ח
פריז, צרפת
פטירה ט"ז באייר תשנ"ח
מקום קבורה בית העלמין בצפת
מקום מגורים צפת
תחומי עיסוק עסקן ציבורי
תפקידים נוספים משלוחי הרבי לארץ הקודש, ממייסדי קהילת חב"ד בצפת

הרב אריה ליב קפלן (י"ט תשרי תש"ח - ט"ז אייר תשנ"ח) היה משלוחי הרבי לאוסטרליה ולארץ הקודש, עמד בראשות ארגון הגג למוסדות חב"ד בישראל, שימש כחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וכולל חב"ד בישראל. הקים וייסד את קהילת חב"ד בעיר הקודש צפת.

תולדות חייםעריכה

הרב קפלן נולד בי"ט תשרי תש"ח, בפאריז שבצרפת, לאביו הרב משה בנימין קפלן ורעייתו, בתקופה שלאחר היציאה מרוסיה. לאחר זמן קצר עברה המשפחה לאנגליה.

בשנת תשט"ז עברה משפחת קפלן לניו יורק, שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים 770. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ליחידות אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים להתוועדות שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים תשכ"ב-תשכ"ה, שימש כ"חוזר" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ההתוועדות הייתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל מעריב לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.

בשנת תשכ"ד למד בישיבת אחי תמימים נוארק ובשנת תשכ"ה עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד במונטריאול שבקנדה, לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי.

בשנת תשכ"ז הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו בשליחות הרבי לחזק את ישיבה הגדולה של חב"ד במלבורן שבאוסטרליה. הישיבה שנפתחה שנים רבות קודם אך נסגרה, נפתחה מחדש בי"א שבט תשכ"ו, וכעבור כשנה שלח הרבי שלוחים כדי לחזק את הישיבה[1].

נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "ועד להפצת שיחות". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של הלקוטי שיחות, וזכה אז למענות רבות מהרבי.

בשנת תשל"א בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם רעייתו, הרבנית שרה הינדא, בתם של הרב דוד משה ליברמן רבה הראשי של אנטוורפן שבבלגיה, שהתגורר באותה עת בדטרויט שבמדינת מישיגן. חתונתם התקיימה בח' טבת תשל"א.

מקים ומנהל קרית חב"ד צפתעריכה

 
לצד בית חב"ד שנבנה באותם שנים

הבשורה כי נבחר על ידי הרבי להיות שליח לצפת, קיבל מהרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב לאחר פסח תשל"ב[2]. בחודש אב תשל"ג יצא הרב קפלן בהוראת הרבי לשליחות בצפת.

המשימה הראשונה שקיבל מהרבי, היתה שיקום בית הכנסת בית הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה בצפת, כדי שכבר בחודש החגים יוכלו להתפלל בו ולפתוח בו 'כולל'[3]. לאחר מכן אסף עשרה אברכים והקים איתם "כולל". בשנת תשמ"ט הונחה אבן הפינה להרחבת הכולל ובית הכנסת.

בשנת תשל"ד החל הרב קפלן בבניית השיכון החב"די בצפת, בניית השיכון הושלמה בתשל"ח. אודות הקמת הקריה בצפת קיבל הוראות והנחיות מהרבי על כל צעד ושעל[4].

בצפת הקים הרב קפלן לפי הוראות הרבי (רבות מהן מוזכרות בספר ימי תמימים), מוסדות חב"דים רבים:

הרב קפלן כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה.

הגעתו של הרב אריה לייב קפלן לצפת בשליחותו של הרבי בקיץ תשל"ג, הביאה את המהפכה הרוחנית שאנו רואים כיום ברחבי צפת הכללית ובפרט בקהילת חב"ד הצפתית. הוא היה השליח הראשון שהגיע לצפת וגם קיבל את התפקיד מהרבי שביקש ממנו להקים את קהילת חב"ד בצפת מהמסד ועד הטפחות. עם השנים התפתחה הקריה ומונה מאות משפחות, בנוסף למאות משפחות נוספות המתגוררות ברחבי העיר מחוץ לקריית חב"ד בצפת[5].

עסקנות ציבורית בארץ הקודשעריכה

הרב קפלן נמנה מהבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר ארגון הגג למוסדות חב"ד וכחבר ב"אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש" ובהנהלת "כולל חב"ד" בארץ הקודש.

בפרשיית התרגיל המסריח, בשנת תש"נ עקב הבנתו, כמו גם הבנת עוד עסקנים בודדים מחסידי חב"ד, כאילו הרבי אינו מתנגד לממשלה בראשות שמעון פרס, נטל חלק מרכזי בשכנוע הציבור וראשי מפלגת אגודת ישראל בכך.

לאחר שהרבי הביע דעתו בעד ממשלת ימין, פירסמו חברי בי"ד רבני חב"ד מכתב המוקיע את העסקנים שפעלו למען ממשלת שמאל.

בעקבות הפרשייה בכ"ד ניסן תש"נ כתב הרבי (במענה לדיווחו של הרב קפלן על ידי המזכיר הרב בנימין קליין, שקיבל הזמנה מ'ועד סיום הש"ס - הדף היומי', של אנטוורפן להשתתף בחגיגת הסיום בתור נואם ראשי, ושאל האם לקבל ההזמנה ואם נכון מבקש ברכה): "1) כפשוט לא יקבל עליו שום ענין שחב"ד מעורב בו בתור בא כח 2) ביטלתי כל ארגון הגג"[6].

בחודש שבט תנש"א כשעבר אצל הרבי בחלוקת דולרים קיבל יחס רגיל כאיש פשוט[7] ובעקבות כך כתב לרבי שחברים אמרו לו לכתוב שעשה טעות והתחבר עם אנשים מסויימים שסחבו אותו לכך וכו'. בתגובה הרבי סימן בעיגול את המילים "שהחברים אמרו" במכתבו, וכתב: "אזכיר על הציון"[8].

נהרג בתאונהעריכה

בט"ז אייר תשנ"ח נסע הרב קפלן לבלרוס, ובדרכו לעיר הבירה שלה מינסק להשתתף בהכנסת ספר תורה שארגן בית חב"ד שם, נהרג בתאונת דרכים קשה. ארונו הובא לארץ והוא נטמן בל"ג בעומר בבית העלמין העתיק בצפת.

לאחר פטירתו קיבל בנו הרב חיים קפלן את הנהלת ישיבת צעירי השלוחים על ידי הרב לוי ביסטריצקי, וירש את אביו באגודת קריית חב"ד צפת. בנוסף התמנה לחבר הנהלת כולל חב"ד.

הנצחתועריכה

חוברת "קרית חב"ד בצפת"עריכה

בשנת תשס"ט משפחתו יחד עם ר' זושא וולף ומערכת ימי תמימים, הפיקו חוברת המתעדת את תולדותיו ופועלו, וכוללת זכרונות אודות תחנות חייו, אגרות קודש ומענות, מסמכים ותמונות.

החוברת יצאה כתשורה לחתונה משפחתית ואף נמכרה בחנויות החב"דיות וזמינה במאגרים אלקטרוניים כמו אוצר החכמה.

תוכן החוברת:

  • תולדות הרב אריה ליב קפלן
  • בית כנסת צמח צדק בצפת
  • שיקום בית הכנסת
  • ייסוד קרית חב"ד בצפת
  • התפתחות קרית חב"ד בצפת
  • שליח מיוחד לצפת
  • מבצעים
  • הקמת בית חב"ד
  • הוראות מיוחדות מהרבי

תמיד שליחעריכה

תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר תשפ"ג וכוללת:

  • תחנות חייו של הרב אריה ליב קפלן,
  • תלמיד חכם מופלג,וחיבוריו העמקניים
  • חסיד ומקושר
  • העשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל.
  • פעילות במסגרת אגו"ח העולמית

עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן.

בשבועון כפר חב"ד גיליוניות 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.

קרן אריה ליבעריכה

על שמו הוקמה קרן אריה לייב.

רחוב על שמועריכה

בצפת נקרא רחוב על שם הרב קפלן[דרושה הבהרה]

משפחתועריכה

מספריועריכה

  • משולחן הארי - עיונים והערות בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בהוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., תשע"ג.
  • ביאורים לפירוש רש"י על התורה (משיחות הרבי), 5 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).
  • ביאורים לפרקי אבות (משיחות הרבי), 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, הוצאה שנייה תשנ"ג (עורך שותף).
  • קובץ הערות א-ג על ספר אבי-עזרי ח"א : הערות והשגות. הל' יסוה"ת - הל' שבת / מאת ראובן בנימינסון (=שם-עט של הרב אריה ליב קפלן), תשמ"ב. הספר פורך את ה"חידושים" שבספר "אבי עזרי". [9].


כן פרסם מאמרים בבימות שונות והיה העורך של "פרדס חב"ד".

לקריאה נוספתעריכה

  • ימי תמימים - איזכורים שלו בכל חלקי הסדרה
  • שבועון בית משיח 182 עמוד 74 כ"ו אייר תשנ"ח - תחנות חייו של שליח הרבי שנשלח לייסד את קרית חב"ד ומוסדות חב"ד בצפת, פעילות חב"דית בארץ הקודש ובמדינות נוספות
  • שבועון כפר חב"ד גיליונות 814, 815 - מסכת חייו, הקמת מוסדות חב"ד בצפת, עסקנות ציבורית בארץ הקודש ובחו"ל
  • תשורה משפחת קפלן, תשס"ט, מסכת חיי השליח שהרבי בחר להקים את קרית חב"ד ומוסדות צפת
  • תמיד שליח. תשורה לחתונת קפלן-לוינגר אדר תשפ"ג, תולדות הרב אריה לייב קפלן, תלמיד חכם מופלג, חסיד ומקושר והעשיה הציבורית בצפת בפרט ובאה"ק כולה בכלל. עורך, בנו הרב מנחם מענדל קפלן. ובשבועון כפר חב"ד 2008-2009, פורסמו כתבות מתוך תשורה זו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. ↑ התמים גיליון ה, סקירה אודות הישיבה במלבורן
  2. ↑ כפר חב"ד 2008 עמוד 78
  3. ↑ שבועון בית משיח גיליון 182
  4. ↑ שבועון בית משיח גיליון 182
  5. ↑ הרב יוסף יצחק וילישאנסקי בראיון להמבשר, קהילות, פסח תשפ"ג, עמוד 54
  6. ↑ מצילום הכתב יד קודש
  7. ↑ לא כמו קודם הפרשייה שהיה מקבל שני דולרים וקירוב מיוחד
  8. ↑ ליקוט מענות קודש תנש"א מענה קסה
  9. ↑ להרחבה, ראו בקובץ: ייסודה והתפתחותה של קרית חב"ד בצפת, עמ' 22-21. הקובץ ניתן להורדה בקישורים החיצוניים לערך זה.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אריה_לייב_קפלן_(צפת)&oldid=683510"