כתיבה לרבי: הבדלים בין גרסאות בדף
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (53 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''כתיבה לרבי''' היא | [[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא "[[פדיון נפש]]" ב[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]]]] | ||
'''כתיבה לרבי''' היא אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ה[[התקשרות]] בין רבי ל[[חסיד]], בה מודיעים ל[[רבי]] על מצב הכותב ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות. | |||
==כתיבה לרבי== | ==כתיבה לרבי== | ||
מאז קיבל הרבי על עצמו את עול הנשיאות, נכתבו אל | מאז קיבל הרבי על עצמו את [[קבלת הנשיאות של הרבי|עול הנשיאות]], נכתבו אל הרבי רבבות מכתבים במגוון רחב של נושאים ותחומים, ממכתבים בעניינים אישיים ביותר, ועד למכתבים העוסקים בנושאים ציבורים וכלל עולמיים. הרבי עצמו העיד: "קורא אני את כל המכתבים המתקבלים על שמי, וגם עונה עליהם בעצמי . . וכנהוג מימים ימימה ומדורות"{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תשכ"א]].}}. | ||
ברבים ממכתביו מבקש הרבי ואף תובע שיכתבו אליו. הדבר ניכר מאד בהתבטאות השכיחה "לאחר הפסק ארוך - נתקבל מכתבו" ובביטויים נוספים. | ברבים ממכתביו מבקש הרבי ואף תובע שיכתבו אליו. הדבר ניכר מאד בהתבטאות השכיחה "לאחר הפסק ארוך - נתקבל מכתבו" ובביטויים נוספים. | ||
על בקשה זו | על בקשה זו חזר הרבי גם בהזדמנויות נוספות, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] וב[[יחידות|יחידויות]] רבות. | ||
הרבי הבהיר שקריאת המכתבים איננה מכבידה עליו, | הרבי הבהיר שקריאת המכתבים איננה מכבידה עליו, ודרש לקבל מכתבים מפורטים{{הערה|{{ציטוטון|בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא - העמידה בקישור מכתבים - מחזק, און מאכט קלענער דעם געפיל פון עלנטקייט [ומקטין את רגש הבדידות] ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי על כל פנים מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא}}. מכתב מ[[כ"ח מנחם אב]] [[תש"י]].}}. ב[[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|ביקור השלוחים]] בארץ הקודש בשנת [[ה'תשט"ז]], אמרו הללו לאישיות מסוימת כי קריאת מכתבים איננה מכבידה על הרבי, הרבי מאשר זאת: {{ציטוטון|ובוודאי צדקו השלוחים אשר אין מכתבים מכבידים עליי, והלוואי שנזכה בתוככי כלל ישראל שתוכן מכתב איש לרעהו יהיה משמח הן בגשמיות והן ברוחניות ובטוב הנראה והנגלה}}{{הערה|[[י"ב חשון]] [[תשי"ז]].}}. | ||
מנגד, שלל הרבי בתקיפות כתיבת דו"חות שהכילו דברים שלא התרחשו במציאות{{הערה|{{ציטוטון|ישנם החושבים שלכל לראש יש להשתדל לכתוב אלי מכתבים, וכל המרבה הרי זה משובח - ללא כל נפקא מינה מיהו הכותב, מהו מעמדו ומצבו, על איזה ענין הוא כותב וכו' - העיקר הוא לכתוב מכתבים. ועד כדי כך, שכמה מהם מתייגעים למצוא ענינים לכתוב אודותם, ויתירה מזה - שמתייגעים להמציא דברים שאינם במציאות, אלא, שעושים מהם מציאות שיהיה להם על מה לכתוב... ועל ידי זה ידעו שהם אנשים חשובים... | |||
ולכן, יש צורך להבהיר שלפני שכותבים מכתב (למי שיהיה, אנשים נשים וטף), יחשבו פעם נוספת האם אמנם יש צורך בכתיבת מכתב זה, או שחבל על הזמן, הן זמנו של הכותב והן זמנו של המקבל. ואם יש ספק בדבר - הרי, במקום להקדיש שימת-לב טרחא וכו' לענין שיש בו ספק, מוטב להניח את הספק על הצד, ולעסוק בדבר ודאי - לקחת ספר וללמוד... [[נגלה]] או [[חסידות]], [[תניא]] וכיוצא בזה, ואם כבר למד ויודע הכל - יעסוק ב[[הפצת המעיינות חוצה]], או בשאר עניני תורה ומצוות}}. [[שיחה|שיחת]] יום ב' [[פרשת תולדות]] [[תשמ"ט]].}}. | |||
ולכן, יש צורך להבהיר שלפני שכותבים מכתב (למי | |||
== אופן הכתיבה == | == אופן הכתיבה == | ||
הכתיבה לרבי אינה דומה לכתיבת איש לרעהו. ביום בו כותב החסיד לרבי הוא טובל במקוה לתוספת קדושה | הכתיבה לרבי אינה דומה לכתיבת איש לרעהו. ביום בו כותב החסיד לרבי הוא [[טבילה במקווה|טובל במקוה]] לתוספת קדושה וטהרה, ומשתדל להתנהג ביום זה בהתאם. | ||
טרם הכתיבה לרבי נוהגים חסידים ליטול את ידיהם. הכתיבה, כמובן, | טרם הכתיבה לרבי נוהגים חסידים [[נטילת ידיים|ליטול את ידיהם]]. הכתיבה, כמובן, ב[[מגבעת קנייטש|כובע]] וחליפה (הנשואים - אף בחגירת [[גארטל]]). | ||
חסידים משתדלים לכתוב לרבי בצורה מכובדת - זוהי הסיבה שכתיבת הפ"נ נעשית על גבי דף חלק ללא שורות, בעט ובכתב ברור. | חסידים משתדלים לכתוב לרבי בצורה מכובדת - זוהי הסיבה שכתיבת הפ"נ נעשית על גבי דף חלק ללא שורות, בעט ובכתב ברור. | ||
| שורה 29: | שורה 26: | ||
את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו. | את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו. | ||
מעניינת ביותר היא התייחסותו של הרבי למכתב שקיבל ותיבה אחת במכתב לא | מעניינת ביותר היא התייחסותו של הרבי למכתב שקיבל ותיבה אחת במכתב לא הייתה ברורה דיה. הרבי הקיף בעיגול תיבה זו, וכתב: "1. לאחרי בקשת סליחה וכו' - כמו ש"לשון ברורה" מעלה היא גם כתב ברור כן הוא. 2. מהדברים שאין שמים לב עליהם כלל ולכלל: כתב יד כל נשיאי חב"ד הכי ברור ופשוט. 3. להעיר מלשון [[חז"ל]] (ובהלכה) כתב נאה, וצריך עיון הפירוש"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט עמ' 357.}}. | ||
התייחסות נוספת לצורת הכתיבה מצויה במכתב הבא: "כיון שכותב בכל מכתב | התייחסות נוספת לצורת הכתיבה מצויה במכתב הבא: "כיון שכותב בכל מכתב כמה וכמה ענינים ביחד ונוסף על זה ריבוי שיטים בכל עמוד וכותב גם בין השיטים וממעל לשיטים, שכל זה מקשה העיון ולפעמים גם הקריאה, לכן גם המענה נדחה"{{הערה|[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]].}}. | ||
בין המכתבים ניתן למצוא גם התייחסות בנוגע לסגנון הכתיבה אשר "מובן . . שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים" | בין המכתבים ניתן למצוא גם התייחסות בנוגע לסגנון הכתיבה אשר "מובן . . שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קפח.}}. | ||
לפעמים ישנה מעלה דווקא כשהאדם כותב את שאלתו בעצמו, כיון שאז הוא מרגיש נוח יותר, ומפרט כל מה שעל ליבו. - כך ענה הרבי לשאלה שנשאל ב'יחידות' הנוגעת לקרוב | לפעמים ישנה מעלה דווקא כשהאדם כותב את שאלתו בעצמו, כיון שאז הוא מרגיש נוח יותר, ומפרט כל מה שעל ליבו. - כך ענה הרבי לשאלה שנשאל ב'[[יחידות]]' הנוגעת לקרוב משפחה של השואל: "הרי זה ענין שעליו לשאול בעצמו. יוועץ תחילה עם רעייתו, יציע כל הטעמים שיש לו בענין, הן החיוביים והן השליליים . . ושמא ישתנו דעותיהם בכלל ולאחר מכן יכתוב הכל לכאן, ואז יהיה אפשר לומר חוות דעת". | ||
כאשר על פני השואל עלתה ארשת תמיהה, המשיך הרבי: "אולי יש לו עוד טעמים שלא גילם לפניך, לחיוב או לשלילה? בכלל הרי טוב יותר כששואלים בכתב באמצעות אחר מאשר שואלים | כאשר על פני השואל עלתה ארשת תמיהה, המשיך הרבי: "אולי יש לו עוד טעמים שלא גילם לפניך, לחיוב או לשלילה? בכלל הרי טוב יותר כששואלים בכתב באמצעות אחר מאשר שואלים בעל פה על ידי אחר - בכתב על ידי אחר הרי לא גרע מהדואר, ואולי עוד יותר טוב, משא"כ בעל פה על ידי אחר - שהרי ככל שיפרטו, הרי תיתכן מציאות שיחסירו פרט שלא גילו לאזני השואל, ואילו האדם עצמו בכתבו, כותב הוא בכל הפרטים - לכן מוטב שיכתוב עם כל הפרטים, ואז נראה מה לענות"{{הערה|מ[[יחידות]] [[ניסן]] [[תשל"ד]] - 'התקשרות' גליון תקטז.}}. | ||
לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת | לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת מ[[כ"ט תמוז]] [[תשי"ג]], "נהניתי ממה שבין השיטין של מכתבו ניכר...". וכן ב'יחידות' בשנת [[תשל"ו]]: "קיבלתי את כל מכתביך, קראתי אותם, וקראתי גם מה שכתבת בין השיטין..."{{הערה|'משבחי רבי' עמ' 100.}}. | ||
הרבי ביקש פעמים רבות שיכתבו לו באריכות מבלי לקצר ומבלי לכסות, והביע שביעות רצון כאשר כתבו לו בתדירות ובהרחבה{{הערה|1=ראו לדוגמא: "[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121196 כל מה שמאריך יותר בכתובים הרי זה משובח, ובודאי גם להבא יעשה כזה]", ממכתב לרב שמעון יעקובוביץ ז' אלול תשי"ד.}}, ואף ביאר שעצם הכתיבה מעוררת לפעולה. | |||
אבל, ראה שיחת ר”ח כסלו תשמ”ט ע”ד רבוי הכתיבה הבלתי-רצויה לרבי מלך המשיח. | |||
==סוגי הכתיבה השונים== | |||
ישנם אופנים שונים בכתיבה לרבי, ומהם: | ישנם אופנים שונים בכתיבה לרבי, ומהם: | ||
| שורה 46: | שורה 48: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}} | ||
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב | כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]] ו[[יום הילולא|יום ההילולא]]. שלא כמו במכתב וכיוצא בזה, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]] שליט"א [[מלך המשיח]], אנא לעורר רחמים רבים (יש שהוסיפו "ממקור הרחמים והחסדים האמיתים" או "ממקור הרחמים והסליחות" אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות {{הערה|[[תורת מנחם]] תש"י עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}} על [[נרנח"י]] של (השם הפרטי ושם האם)", ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות. | ||
=== מכתב === | === מכתב === | ||
[[קובץ:בקשת ברכה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|טופס בקשת ברכה מהרבי בהפקת ה[[בית חב"ד]]]] | |||
המכתבים אל הרבי לא נשאו אופי מוגדר. שאלות בעניני [[תורה]], בריאות, [[חינוך]], [[עבודת התפילה]], פרנסה, [[שידוך]], מקום-מגורים, לימוד החסידות, מלחמת היצר ו[[עבודת ה']] - הם רק חלק מהתחומים בהם כתבו יהודים בדם ובתמצית ליבם, ושטחו את בעיותיהם ומצוקותיהם בפני הרבי{{הערה|ראו ביאור חסידי בשבועון כפר חב"ד 1924 עמוד 29 מיוסד על שיחת הרבי, שכפי שבקשר בין יהודי והקדוש ברוך הוא ההתקשרות נעשית מוחשית ומלאה דווקא כאשר מבקש על ענינים גשמיים, כך גם 'צדיקים דומים לבוראם' בקשר בין יהודי והרבי הקשר בא לידי ביטוי בצורה החזקה ביותר באמצעות כתיבה על ענינים גשמיים.}}. | |||
הצד השווה שבהם - כולם כותבים את שעל ליבם אל 'לב כל ישראל' - הרבי, זאת כיון שיודעים ומכירים ש"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' - לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי{{הערה|[[ט"ו בשבט]] [[תש"ט]].}}. | |||
הצד השווה שבהם - כולם כותבים את שעל ליבם אל 'לב כל ישראל' - הרבי, זאת כיון שיודעים ומכירים ש"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' - לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי | |||
=== דו"ח === | === דו"ח === | ||
| שורה 58: | שורה 60: | ||
בנוסף לכתיבת מכתבים, ישנה חשיבות מיוחדת בכתיבת דו"ח (דין-וחשבון). | בנוסף לכתיבת מכתבים, ישנה חשיבות מיוחדת בכתיבת דו"ח (דין-וחשבון). | ||
פעמים רבות הרבי ביקש שיכתבו לו דו"ח מפורט מכל פעולה - פרטית או כללית. הרבי תבע ממוסדות וארגונים גדולים, מ'שלוחים' ואפילו מאנשים פרטיים לדווח לו מכל פרט ופרט מהמתרחש אצלם. | פעמים רבות הרבי ביקש שיכתבו לו דו"ח מפורט מכל פעולה - פרטית או כללית. הרבי תבע ממוסדות וארגונים גדולים, מ'[[שלוחים]]' ואפילו מאנשים פרטיים לדווח לו מכל פרט ופרט מהמתרחש אצלם. | ||
היו כאלו שהרבי הורה להם לכתוב לו פעם בחודש, בערב ראש חודש{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16532&CategoryID=2528 יחידות לרב אברהם שמואל לוין, גליון התקשרות פרשת עקב ה'תש"פ].}}. | |||
התבטאויות על הכתיבה "בקיצור הכי נמרץ" מצויות לרוב באגרותיו, והרבי מבקש עוד ועוד שיכתבו לו בפירוט ובהרחבה עד כדי כך ש"כל המפרט הרי זה משובח"{{הערה|[[כ"ו כסלו]] [[תשי"ט]].}}... | |||
עם זאת, כאשר מנהלי מוסדות חב"ד באירופה דיווחו לרבי כי בכוונתם לקבוע שכל תלמיד יתחייב לכתוב לרבי דו"ח תקופתי עם העתק להנהלת המוסד, השיב הרבי בשלילה, כיון שהדבר עלול להפחית ממידת המחוייבות שירגיש הצוות החינוכי כלפי התלמידים{{הערה|תצלום המענה לרב נחמן סודאק, הרב שמואל אזימוב, הרב גרשון מענדל גרליק והרב שמואל אזימוב: "מבטל בפועל האחריות דההנהלה . . היפך הוראות נישאינו...", נדפס עם הפיענוח בשבועון כפר חב"ד 1948 עמוד 13.}}. | |||
=== בשורות טובות ו"צרות חסידים"=== | |||
חסידים השתדלו תמיד להרבות בכתיבת בשורות טובות לרבי. מכתבים כאלו גורמים נחת רוח לרבי, כפי שניכר ממענותיו עליהם. לעיתים, כשחלף פרק זמן ללא בשורות טובות, קבל הרבי על חסרונם ותבע לחזור ולשלחם. | |||
באגרות רבות פונה הרבי ל[[חסידים]], ל[[תמים|תמימים]] ול[[מקושר]]ים, ולאלו שעדיין אינם כאלה, בבקשה לבשר לו בשורות טובות, מהנעשה בלימוד ה[[נגלה]] ובלימוד ה[[חסידות]], בקביעת שיעורים וב[[הפצת המעיינות]], כך גם ב[[עבודת התפילה]] וכן בענינים הגשמיים - בשורות טובות ממצב הבריאות, שלום המשפחה וכו'. | |||
הרבי מעוניין לדעת הכל, כפי שניתן, אולי, ללמוד מהמכתב הבא, בו הרבי מפרט היטב מה כדאי לכתוב לו: "הפ"נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ"ק אדמו"ר הכ"מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו בכלל ומצב בריאותו בפרט. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו'"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קעג.}}. | |||
גם בשיחת | כמה פעמים התאונן הרבי בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", "היינו כשאירע להם איזה מאורע לא טוב ח"ו, דערמאנען זיי זיך אויפן רבי'ן און אויף חסידות און מען שרייבט א פדיון [נזכרים הם ברבי ובחסידות וכותבים פדיון], וכאשר הייתה הרווחה איש תחת גפנו ואיש תחת תאינתו כו'"{{הערה|[[ט' אלול]] [[תש"י]].}}. | ||
גם בשיחת שבת פרשת [[ויקהל-פקודי]] [[תשל"ה]] דיבר הרבי על "פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שישנם "צרות חסידים", דבעת שטוב להם אין "באים", כשמטילים עליהם שליחות בהפצת המעיינות משתמטים כו' ורק כשנמצאים בעת צרה ר"ל באים בתביעה כו' שצריכים ל"[[מופת]]" - הנה במצב כזה אינם [[כלים]] ראויים להשתתפות [[משה]] וברכתו". | |||
דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מסוג החסידים הללו, והוא תבע שוב ושוב לכתוב אליו בשורות טובות ומשמחות. | דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מסוג החסידים הללו, והוא תבע שוב ושוב לכתוב אליו בשורות טובות ומשמחות. | ||
== כתיבה | == כתיבה גם בעניני היפך הטוב == | ||
על אף האמור לעיל - בנוגע לכתיבת בשורות טובות - ביקש הרבי שלא ימנעו מלכתוב לו גם ענינים של היפך הטוב, כיון ששלילת הכתיבה אליו בענינים אלו, עלולה לגרום לירידה | על אף האמור לעיל - בנוגע לכתיבת בשורות טובות - ביקש הרבי שלא ימנעו מלכתוב לו גם ענינים של היפך הטוב, כיון ששלילת הכתיבה אליו בענינים אלו, עלולה לגרום לירידה חס ושלום, ולכן היא מעצת היצר: | ||
"במענה למכתבו . . שספק אצלם באם צריכים לכתוב גם | "במענה למכתבו . . שספק אצלם באם צריכים לכתוב גם על דבר המגרעות, ושהיו בזה וויכוחים חריפים. | ||
ולפלא גדול הספק בכגון דא, כיון שכמה פעמים כתבתי | ולפלא גדול הספק בכגון דא, כיון שכמה פעמים כתבתי על דרך זה וביחוד לאחרי ההודעה שבלאו הכי ישנם מודיעים על דבר כל הנ"ל אלא שמאנשים מן הצד, ובמילא מגזימים וכו' שלכן התוצאות הפוכות הן מאשר תקות המצדדים להעדר כתיבה זו. | ||
ובעיקר תמיהתי היא, שהרי קבלנו | ובעיקר תמיהתי היא, שהרי קבלנו מרבותינו הקדושים הוראה ברורה לבחון בכגון סברות כאלו, לדעת המקור ממנו באות, באם ישנו ספק בזה (נדפס ב[[היום יום]] [[כ"ג סיון]]) באם שעל ידי זה יתוסף או יוגרע בענינים המועילים למעשה ועבודה בפועל, והרי בלי ספק, אשר לכשיודע שאין מודיעים למקום פלוני על דבר מגרעות, יביא זה לא למיעוט הגרעון והחסרון אלא אדרבה וק"ל. ומה לנו יותר ברור ממאמר [[רז"ל]], הלואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". | ||
הרבי מסיים את מכתבו באיחול שהכתיבה בעניינים אלו תתמעט מאליה: | הרבי מסיים את מכתבו באיחול שהכתיבה בעניינים אלו תתמעט מאליה: | ||
"ויהי רצון שכתיבה האמורה | "ויהי רצון שכתיבה האמורה תהיה באופן דפוחת והולך, אבל לא מפני הסברא בלתי מתאימה האמורה, אלא מפני שהמגרעות וסיבתן תהיינה באופן דפוחת והולך עד שיעברו כליל, ועל דרך האמור באגרת הקודש{{הערה|סוף סימן כ"ו}}, יכתבו מכתבים מפורטים לא על דבר בירור בירורים כי אם על דבר הוספה באורות וכו' וק"ל . . בברכה לבשורות טובות בכל האמור"{{הערה|ממכתב [[כ"ה טבת]] [[תשי"ט]].}}. | ||
== התועלת שבכתיבה == | == התועלת שבכתיבה == | ||
בנוסף להנהגה החסידותית הפשוטה - לכתוב לרבי על | בנוסף להנהגה החסידותית הפשוטה - לכתוב לרבי על מנת לגרום לו נחת רוח, כמבואר לעיל בארוכה - הרי שיש בכתיבה מעלה נוספת. | ||
כאשר חסיד יודע שהוא צריך לכתוב מידי פעם לרבי - הרי זה פועל עליו שיתנהג כפי שצריך בכל ענייניו, וכפי שהרבי כותב "רואים שהידיעה שבמשך הזמן יכתבו על דבר הפעולות לפלוני - מביאה זה הוספה בפעולות אם בכמות או באיכות או בשניהם גם יחד"{{הערה|[[ט' אייר]] [[תשי"ט]].}}. | |||
== תשובות הרבי == | |||
[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב [[יצחק הוטנר]] בשאלה אל [[הרבי]] בקשר ל[[מבצע תפילין#הפולמוס ההלכתי סביב המבצע|פולמוס ההלכתי סביב מבצע תפילין]]. תשובת הרבי כתובה סביב לגוף שאלתו של הרב הוטנר, כהנחייה ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדת המכתב על פי תוכן התשובה הכתובה בכתב ידו של הרבי]] | |||
בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה ה[[מזכירות|מזכיר]] הרב [[משה לייב רודשטיין]], שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: [[ברית מילה]], [[בר מצווה]] [[בת מצוה]] ו[[חתונה]], היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב"ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה). | |||
לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל, כשהמזכיר מקליד את תוכן התשובה במכתב, או במדה והתשובה קצרה היה מראה את נוסח התשובה לכותב או מטלפן אליו כשהוא מקריא את נוסח התשובה. | |||
עם זאת, הרבי הבהיר מספר פעמים שאת כל המכתבים הוא פותח בעצמו{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117615 אל הרה"ח נפתלי גלוסקין בבני ברק. בפתח מכתבו מתייחס הרבי לחשש שהביע מכותבו שמא מכתביו אינם נמסרים לרבי, ומשיב: "אין לחשש זה יסוד במציאות, כיון שכל המכתבים באים לידי, ואני הוא הפותחם"].}}, וכאשר הציעו לרבי להיעזר במכונה הפותחת את המכתבים, שלל זאת הרבי, ואף לאחר שהראו לו תמונה שחמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]] השתמש במכונה כזו, השיב הרבי שלחותנו היו כתפיים רחבות, אך כאשר שולחים אליו עליו לפתוח את המכתבים בעצמו{{הערה|1=כפר חב"ד גליון 1921 עמוד 50.}}. | |||
הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] (בלשון המפורסמת בה השתמש הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}). | |||
ולכן בענינים אלו וכיוצא בהם (משא"כ בענינים מיוחדים) אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא יש לנהוג ע"פ המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים. ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים הדורשים מענה מפורט | לעתים התבטא הרבי, כי תשובותיו כלולות ומרומזות בתוכן ה[[מכתב כללי]] אותו שלח בצורה פומבית לכל יהודי{{הערה|ראה למשל במכתב זה: {{ציטוטון|1=ובמש"כ [=ובמה שכתב] שאיני כותב (עונה) לו כו' - כו"כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוגתו תחי') ובארוכה באמצעות המכתבים שהתחלתם "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" שכו"כ מהם הגיעו אליהם (וקויתי שיגיע כפי' הלקו"ת ר"פ שמיני) והמצו"ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלו. וכששאלתי מן הצד - המענה גם כן "אין ידוע"}} ([[:קובץ:מכתבים כלליים.jpg|צילום המכתב]]).}}. | ||
מכתביו של הרבי מודפסים בסדרת [[אגרות קודש]], וה'מענות' מודפסים בין היתר בסדרת [[ליקוט מענות קודש]]. | |||
===הוראות כלליות=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}} | |||
בשנת [[תשמ"ח]] הורה הרבי שיש להימנע משאלות פרטיות, והפנה את השואלים לרבנים, 'ידידים מבינים' וכיוצא בזה כמו כן הרבי דיבר כמה וכמה פעמים בעת ההתוועדויות, שאין הזמן גרמא לענות ולאשר לכל אחד ואחת על המכתבים, והמענה על השאלות הוא בעת ההתוועדות וב'[[יחידות כללית]]'. הרבי נתן כמה כללים לשאלות מסויימות: | |||
{{ציטוט|מקור=שבת פרשת בשלח תשמ"ח{{הערה|וראה גם שיחת חמשה עשר בשבט, כ"א שבט וב' אדר תשמ"ח.}}|תוכן=המענה הכללי לשאלות רבים - ולדוגמה: בעניני רפואה - כעצת רופא מומחה (ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' - כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' - הוראת המשנה 'עשה לך רב' וכיוצא בזה - לא זו בלבד שלא נגרע מאומה כשאין הזמן גרמא לענות לכל אחד ואחת בפרטיות וכוללים הפרט בהכלל, אלא אדרבה, על ידי זה נתוסף בו מעלת וכח הציבור. | |||
ולכן בענינים אלו וכיוצא בהם (משא"כ בענינים מיוחדים) אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא יש לנהוג ע"פ המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים. ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים הדורשים מענה מפורט.}} | |||
== כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש == | == כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש == | ||
[[קובץ:אגרות קודש אדש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת האגרות קודש מהרבי]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש]]}} | ||
כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד | כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד]]ים וה[[יהודי]]ם לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו, באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], הכתיבה מתבצעת על ידי כתיבת הפ"נ, הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, רואה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]]. | ||
עם זאת, ישנם חסידים | עם זאת, ישנם חסידים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}. | ||
כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה. | כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה. | ||
==ראו גם== | |||
*[[מכתב לרבי (ניגון)]] | |||
==קישורים חיצונים== | |||
*[https://chabad.info/magazine/277909/ הרב אלימלך שחר והרב יעקב רייניץ מדברים על כתיבה לרבי] | |||
*[https://chabad.info/magazine/278155/ מהותו של חסיד - לכתוב לרבי] | |||
*ישראל יהודה, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31647 אנא לעורר רחמים רבים]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} | |||
*המדריך הצעיר לכתיבה לרבי: '''[https://col.org.il/news/131701 פרק ראשון- מדוע אנחנו כותבים לרבי?]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/131728 פרק שני - פדיון נפש]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/131758 פרק שלישי - כתיבת דו"ח] {{*}} [https://col.org.il/news/131781 פרק רביעי - כתיבת מכתב]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:התקשרות]] | [[קטגוריה:התקשרות]] | ||
[[קטגוריה:רבי וחסיד]] | [[קטגוריה:רבי וחסיד]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:10, 25 בדצמבר 2023
כתיבה לרבי היא אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ההתקשרות בין רבי לחסיד, בה מודיעים לרבי על מצב הכותב בגשמיות וברוחניות, מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.
כתיבה לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז קיבל הרבי על עצמו את עול הנשיאות, נכתבו אל הרבי רבבות מכתבים במגוון רחב של נושאים ותחומים, ממכתבים בעניינים אישיים ביותר, ועד למכתבים העוסקים בנושאים ציבורים וכלל עולמיים. הרבי עצמו העיד: "קורא אני את כל המכתבים המתקבלים על שמי, וגם עונה עליהם בעצמי . . וכנהוג מימים ימימה ומדורות"[1].
ברבים ממכתביו מבקש הרבי ואף תובע שיכתבו אליו. הדבר ניכר מאד בהתבטאות השכיחה "לאחר הפסק ארוך - נתקבל מכתבו" ובביטויים נוספים.
על בקשה זו חזר הרבי גם בהזדמנויות נוספות, בהתוועדויות וביחידויות רבות.
הרבי הבהיר שקריאת המכתבים איננה מכבידה עליו, ודרש לקבל מכתבים מפורטים[2]. בביקור השלוחים בארץ הקודש בשנת ה'תשט"ז, אמרו הללו לאישיות מסוימת כי קריאת מכתבים איננה מכבידה על הרבי, הרבי מאשר זאת: "ובוודאי צדקו השלוחים אשר אין מכתבים מכבידים עליי, והלוואי שנזכה בתוככי כלל ישראל שתוכן מכתב איש לרעהו יהיה משמח הן בגשמיות והן ברוחניות ובטוב הנראה והנגלה"[3].
מנגד, שלל הרבי בתקיפות כתיבת דו"חות שהכילו דברים שלא התרחשו במציאות[4].
אופן הכתיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכתיבה לרבי אינה דומה לכתיבת איש לרעהו. ביום בו כותב החסיד לרבי הוא טובל במקוה לתוספת קדושה וטהרה, ומשתדל להתנהג ביום זה בהתאם.
טרם הכתיבה לרבי נוהגים חסידים ליטול את ידיהם. הכתיבה, כמובן, בכובע וחליפה (הנשואים - אף בחגירת גארטל).
חסידים משתדלים לכתוב לרבי בצורה מכובדת - זוהי הסיבה שכתיבת הפ"נ נעשית על גבי דף חלק ללא שורות, בעט ובכתב ברור.
את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו.
מעניינת ביותר היא התייחסותו של הרבי למכתב שקיבל ותיבה אחת במכתב לא הייתה ברורה דיה. הרבי הקיף בעיגול תיבה זו, וכתב: "1. לאחרי בקשת סליחה וכו' - כמו ש"לשון ברורה" מעלה היא גם כתב ברור כן הוא. 2. מהדברים שאין שמים לב עליהם כלל ולכלל: כתב יד כל נשיאי חב"ד הכי ברור ופשוט. 3. להעיר מלשון חז"ל (ובהלכה) כתב נאה, וצריך עיון הפירוש"[5].
התייחסות נוספת לצורת הכתיבה מצויה במכתב הבא: "כיון שכותב בכל מכתב כמה וכמה ענינים ביחד ונוסף על זה ריבוי שיטים בכל עמוד וכותב גם בין השיטים וממעל לשיטים, שכל זה מקשה העיון ולפעמים גם הקריאה, לכן גם המענה נדחה"[6].
בין המכתבים ניתן למצוא גם התייחסות בנוגע לסגנון הכתיבה אשר "מובן . . שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים"[7].
לפעמים ישנה מעלה דווקא כשהאדם כותב את שאלתו בעצמו, כיון שאז הוא מרגיש נוח יותר, ומפרט כל מה שעל ליבו. - כך ענה הרבי לשאלה שנשאל ב'יחידות' הנוגעת לקרוב משפחה של השואל: "הרי זה ענין שעליו לשאול בעצמו. יוועץ תחילה עם רעייתו, יציע כל הטעמים שיש לו בענין, הן החיוביים והן השליליים . . ושמא ישתנו דעותיהם בכלל ולאחר מכן יכתוב הכל לכאן, ואז יהיה אפשר לומר חוות דעת".
כאשר על פני השואל עלתה ארשת תמיהה, המשיך הרבי: "אולי יש לו עוד טעמים שלא גילם לפניך, לחיוב או לשלילה? בכלל הרי טוב יותר כששואלים בכתב באמצעות אחר מאשר שואלים בעל פה על ידי אחר - בכתב על ידי אחר הרי לא גרע מהדואר, ואולי עוד יותר טוב, משא"כ בעל פה על ידי אחר - שהרי ככל שיפרטו, הרי תיתכן מציאות שיחסירו פרט שלא גילו לאזני השואל, ואילו האדם עצמו בכתבו, כותב הוא בכל הפרטים - לכן מוטב שיכתוב עם כל הפרטים, ואז נראה מה לענות"[8].
לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת מכ"ט תמוז תשי"ג, "נהניתי ממה שבין השיטין של מכתבו ניכר...". וכן ב'יחידות' בשנת תשל"ו: "קיבלתי את כל מכתביך, קראתי אותם, וקראתי גם מה שכתבת בין השיטין..."[9].
הרבי ביקש פעמים רבות שיכתבו לו באריכות מבלי לקצר ומבלי לכסות, והביע שביעות רצון כאשר כתבו לו בתדירות ובהרחבה[10], ואף ביאר שעצם הכתיבה מעוררת לפעולה.
אבל, ראה שיחת ר”ח כסלו תשמ”ט ע”ד רבוי הכתיבה הבלתי-רצויה לרבי מלך המשיח.
סוגי הכתיבה השונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנם אופנים שונים בכתיבה לרבי, ומהם:
פ"נ[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – פדיון נפש |
כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב ראש השנה ויום ההילולא. שלא כמו במכתב וכיוצא בזה, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "פ"נ, לכ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, אנא לעורר רחמים רבים (יש שהוסיפו "ממקור הרחמים והחסדים האמיתים" או "ממקור הרחמים והסליחות" אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות [11] על נרנח"י של (השם הפרטי ושם האם)", ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.
מכתב[עריכה | עריכת קוד מקור]
המכתבים אל הרבי לא נשאו אופי מוגדר. שאלות בעניני תורה, בריאות, חינוך, עבודת התפילה, פרנסה, שידוך, מקום-מגורים, לימוד החסידות, מלחמת היצר ועבודת ה' - הם רק חלק מהתחומים בהם כתבו יהודים בדם ובתמצית ליבם, ושטחו את בעיותיהם ומצוקותיהם בפני הרבי[12].
הצד השווה שבהם - כולם כותבים את שעל ליבם אל 'לב כל ישראל' - הרבי, זאת כיון שיודעים ומכירים ש"יש רבי בישראל, ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר, בהנהגת הבית, וכו' - לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי[13].
דו"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לכתיבת מכתבים, ישנה חשיבות מיוחדת בכתיבת דו"ח (דין-וחשבון).
פעמים רבות הרבי ביקש שיכתבו לו דו"ח מפורט מכל פעולה - פרטית או כללית. הרבי תבע ממוסדות וארגונים גדולים, מ'שלוחים' ואפילו מאנשים פרטיים לדווח לו מכל פרט ופרט מהמתרחש אצלם.
היו כאלו שהרבי הורה להם לכתוב לו פעם בחודש, בערב ראש חודש[14].
התבטאויות על הכתיבה "בקיצור הכי נמרץ" מצויות לרוב באגרותיו, והרבי מבקש עוד ועוד שיכתבו לו בפירוט ובהרחבה עד כדי כך ש"כל המפרט הרי זה משובח"[15]...
עם זאת, כאשר מנהלי מוסדות חב"ד באירופה דיווחו לרבי כי בכוונתם לקבוע שכל תלמיד יתחייב לכתוב לרבי דו"ח תקופתי עם העתק להנהלת המוסד, השיב הרבי בשלילה, כיון שהדבר עלול להפחית ממידת המחוייבות שירגיש הצוות החינוכי כלפי התלמידים[16].
בשורות טובות ו"צרות חסידים"[עריכה | עריכת קוד מקור]
חסידים השתדלו תמיד להרבות בכתיבת בשורות טובות לרבי. מכתבים כאלו גורמים נחת רוח לרבי, כפי שניכר ממענותיו עליהם. לעיתים, כשחלף פרק זמן ללא בשורות טובות, קבל הרבי על חסרונם ותבע לחזור ולשלחם.
באגרות רבות פונה הרבי לחסידים, לתמימים ולמקושרים, ולאלו שעדיין אינם כאלה, בבקשה לבשר לו בשורות טובות, מהנעשה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, בקביעת שיעורים ובהפצת המעיינות, כך גם בעבודת התפילה וכן בענינים הגשמיים - בשורות טובות ממצב הבריאות, שלום המשפחה וכו'.
הרבי מעוניין לדעת הכל, כפי שניתן, אולי, ללמוד מהמכתב הבא, בו הרבי מפרט היטב מה כדאי לכתוב לו: "הפ"נ שלו נתקבל, וכבר קראתיו על ציון כ"ק אדמו"ר הכ"מ . . מה שם אמו? . . בטח יודיע בשורות טובות מהטבת מצבו בכלל ומצב בריאותו בפרט. אתענין לדעת סדר לימודו, היינו מה לומד, כמה שעות ביום וכו', וכן אם יש לו השפעה על חבריו בישיבה. וכן מענין אותי לדעת מצב בני משפחתו, איפה הם דרים, מעשיהם וכו'"[17].
כמה פעמים התאונן הרבי בשיחותיו ובמכתביו על סוג החסידים המכונים "צרות-חסידים", "היינו כשאירע להם איזה מאורע לא טוב ח"ו, דערמאנען זיי זיך אויפן רבי'ן און אויף חסידות און מען שרייבט א פדיון [נזכרים הם ברבי ובחסידות וכותבים פדיון], וכאשר הייתה הרווחה איש תחת גפנו ואיש תחת תאינתו כו'"[18].
גם בשיחת שבת פרשת ויקהל-פקודי תשל"ה דיבר הרבי על "פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שישנם "צרות חסידים", דבעת שטוב להם אין "באים", כשמטילים עליהם שליחות בהפצת המעיינות משתמטים כו' ורק כשנמצאים בעת צרה ר"ל באים בתביעה כו' שצריכים ל"מופת" - הנה במצב כזה אינם כלים ראויים להשתתפות משה וברכתו".
דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מסוג החסידים הללו, והוא תבע שוב ושוב לכתוב אליו בשורות טובות ומשמחות.
כתיבה גם בעניני היפך הטוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף האמור לעיל - בנוגע לכתיבת בשורות טובות - ביקש הרבי שלא ימנעו מלכתוב לו גם ענינים של היפך הטוב, כיון ששלילת הכתיבה אליו בענינים אלו, עלולה לגרום לירידה חס ושלום, ולכן היא מעצת היצר:
"במענה למכתבו . . שספק אצלם באם צריכים לכתוב גם על דבר המגרעות, ושהיו בזה וויכוחים חריפים.
ולפלא גדול הספק בכגון דא, כיון שכמה פעמים כתבתי על דרך זה וביחוד לאחרי ההודעה שבלאו הכי ישנם מודיעים על דבר כל הנ"ל אלא שמאנשים מן הצד, ובמילא מגזימים וכו' שלכן התוצאות הפוכות הן מאשר תקות המצדדים להעדר כתיבה זו.
ובעיקר תמיהתי היא, שהרי קבלנו מרבותינו הקדושים הוראה ברורה לבחון בכגון סברות כאלו, לדעת המקור ממנו באות, באם ישנו ספק בזה (נדפס בהיום יום כ"ג סיון) באם שעל ידי זה יתוסף או יוגרע בענינים המועילים למעשה ועבודה בפועל, והרי בלי ספק, אשר לכשיודע שאין מודיעים למקום פלוני על דבר מגרעות, יביא זה לא למיעוט הגרעון והחסרון אלא אדרבה וק"ל. ומה לנו יותר ברור ממאמר רז"ל, הלואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם".
הרבי מסיים את מכתבו באיחול שהכתיבה בעניינים אלו תתמעט מאליה:
"ויהי רצון שכתיבה האמורה תהיה באופן דפוחת והולך, אבל לא מפני הסברא בלתי מתאימה האמורה, אלא מפני שהמגרעות וסיבתן תהיינה באופן דפוחת והולך עד שיעברו כליל, ועל דרך האמור באגרת הקודש[19], יכתבו מכתבים מפורטים לא על דבר בירור בירורים כי אם על דבר הוספה באורות וכו' וק"ל . . בברכה לבשורות טובות בכל האמור"[20].
התועלת שבכתיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף להנהגה החסידותית הפשוטה - לכתוב לרבי על מנת לגרום לו נחת רוח, כמבואר לעיל בארוכה - הרי שיש בכתיבה מעלה נוספת.
כאשר חסיד יודע שהוא צריך לכתוב מידי פעם לרבי - הרי זה פועל עליו שיתנהג כפי שצריך בכל ענייניו, וכפי שהרבי כותב "רואים שהידיעה שבמשך הזמן יכתבו על דבר הפעולות לפלוני - מביאה זה הוספה בפעולות אם בכמות או באיכות או בשניהם גם יחד"[21].
תשובות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים הראשונות, ענה הרבי כמעט אל כל מכתב שהופנה אליו במכתב חזרה אל השולח. על עבודת כתיבת ועריכת המכתבים היה ממונה המזכיר הרב משה לייב רודשטיין, שהיה מקליד את תוכן המכתבים שהרבי היה מכתיב לו. לאירועים: ברית מילה, בר מצווה בת מצוה וחתונה, היה הרבי משיב בנוסח ברכה קבוע שהיה נשלח לכל מי שהודיע על קיומם של אירועים אלו (בין חסידי חב"ד נהוג לקרוא באירועים אלו גם כיום את הנוסח שהיה הרבי שולח לאירוע כזה).
לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת תשכ"ח צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש במענות קודש בכתב ידו של הרבי הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב למזכיר שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל, כשהמזכיר מקליד את תוכן התשובה במכתב, או במדה והתשובה קצרה היה מראה את נוסח התשובה לכותב או מטלפן אליו כשהוא מקריא את נוסח התשובה.
עם זאת, הרבי הבהיר מספר פעמים שאת כל המכתבים הוא פותח בעצמו[22], וכאשר הציעו לרבי להיעזר במכונה הפותחת את המכתבים, שלל זאת הרבי, ואף לאחר שהראו לו תמונה שחמיו, אדמו"ר הריי"צ השתמש במכונה כזו, השיב הרבי שלחותנו היו כתפיים רחבות, אך כאשר שולחים אליו עליו לפתוח את המכתבים בעצמו[23].
הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן באוהל (בלשון המפורסמת בה השתמש הרבי: "אזכיר על הציון").
לעתים התבטא הרבי, כי תשובותיו כלולות ומרומזות בתוכן המכתב כללי אותו שלח בצורה פומבית לכל יהודי[24].
מכתביו של הרבי מודפסים בסדרת אגרות קודש, וה'מענות' מודפסים בין היתר בסדרת ליקוט מענות קודש.
הוראות כלליות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ידידים מבינים |
בשנת תשמ"ח הורה הרבי שיש להימנע משאלות פרטיות, והפנה את השואלים לרבנים, 'ידידים מבינים' וכיוצא בזה כמו כן הרבי דיבר כמה וכמה פעמים בעת ההתוועדויות, שאין הזמן גרמא לענות ולאשר לכל אחד ואחת על המכתבים, והמענה על השאלות הוא בעת ההתוועדות וב'יחידות כללית'. הרבי נתן כמה כללים לשאלות מסויימות:
המענה הכללי לשאלות רבים - ולדוגמה: בעניני רפואה - כעצת רופא מומחה (ומה טוב - שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות - ישאלו שלישי ויעשו כדעת הרוב); בעניני פרנסה והסתדרות וכו' - כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' - הוראת המשנה 'עשה לך רב' וכיוצא בזה - לא זו בלבד שלא נגרע מאומה כשאין הזמן גרמא לענות לכל אחד ואחת בפרטיות וכוללים הפרט בהכלל, אלא אדרבה, על ידי זה נתוסף בו מעלת וכח הציבור.
ולכן בענינים אלו וכיוצא בהם (משא"כ בענינים מיוחדים) אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא יש לנהוג ע"פ המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים. ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים הדורשים מענה מפורט.
— שבת פרשת בשלח תשמ"ח[25]
כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש |
כיום, בתקופה שלאחר ג' תמוז בה לא רואים את הרבי, נוהגים החסידים והיהודים לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו, באמצעות האגרות קודש, הכתיבה מתבצעת על ידי כתיבת הפ"נ, הבקשה או השאלה על דף חלק, ציור פני הרבי והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"אגרות קודש". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, רואה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי החלטה טובה.
עם זאת, ישנם חסידים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, בה מורה הרבי לשלוח שאלה לציון הרבי הריי"צ, והרבי ימצא את הדרך לענות[26].
כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך[27], ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אלימלך שחר והרב יעקב רייניץ מדברים על כתיבה לרבי
- מהותו של חסיד - לכתוב לרבי
- ישראל יהודה, אנא לעורר רחמים רבים, מתוך שבועון בית משיח
- המדריך הצעיר לכתיבה לרבי: פרק ראשון- מדוע אנחנו כותבים לרבי? • פרק שני - פדיון נפש • פרק שלישי - כתיבת דו"ח • פרק רביעי - כתיבת מכתב
הערות שוליים
- ↑ ט"ו בשבט תשכ"א.
- ↑ "בכל עת הנני שבע רצון לדעת מהנעשה עם אנ"ש יחיו, כי אם הידיעות טובות הנה אזי גורם זה קורת רוח ושמחה וגם אם חס ושלום להיפך, על כל פנים זה גופא - העמידה בקישור מכתבים - מחזק, און מאכט קלענער דעם געפיל פון עלנטקייט [ומקטין את רגש הבדידות] ונמיכת הרוח. וידוע המבואר בכמה ספרים, שאף אם אי אפשר לעזור בגשמיות, הרי על כל פנים מחשבה טובה ואיחולים טובים של אחד מישראל לחברו ענין הוא". מכתב מכ"ח מנחם אב תש"י.
- ↑ י"ב חשון תשי"ז.
- ↑ "ישנם החושבים שלכל לראש יש להשתדל לכתוב אלי מכתבים, וכל המרבה הרי זה משובח - ללא כל נפקא מינה מיהו הכותב, מהו מעמדו ומצבו, על איזה ענין הוא כותב וכו' - העיקר הוא לכתוב מכתבים. ועד כדי כך, שכמה מהם מתייגעים למצוא ענינים לכתוב אודותם, ויתירה מזה - שמתייגעים להמציא דברים שאינם במציאות, אלא, שעושים מהם מציאות שיהיה להם על מה לכתוב... ועל ידי זה ידעו שהם אנשים חשובים... ולכן, יש צורך להבהיר שלפני שכותבים מכתב (למי שיהיה, אנשים נשים וטף), יחשבו פעם נוספת האם אמנם יש צורך בכתיבת מכתב זה, או שחבל על הזמן, הן זמנו של הכותב והן זמנו של המקבל. ואם יש ספק בדבר - הרי, במקום להקדיש שימת-לב טרחא וכו' לענין שיש בו ספק, מוטב להניח את הספק על הצד, ולעסוק בדבר ודאי - לקחת ספר וללמוד... נגלה או חסידות, תניא וכיוצא בזה, ואם כבר למד ויודע הכל - יעסוק בהפצת המעיינות חוצה, או בשאר עניני תורה ומצוות". שיחת יום ב' פרשת תולדות תשמ"ט.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ט עמ' 357.
- ↑ כ"ט אייר תשט"ז.
- ↑ 'מקדש מלך' ח"ג עמ' קפח.
- ↑ מיחידות ניסן תשל"ד - 'התקשרות' גליון תקטז.
- ↑ 'משבחי רבי' עמ' 100.
- ↑ ראו לדוגמא: "כל מה שמאריך יותר בכתובים הרי זה משובח, ובודאי גם להבא יעשה כזה", ממכתב לרב שמעון יעקובוביץ ז' אלול תשי"ד.
- ↑ תורת מנחם תש"י עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665
- ↑ ראו ביאור חסידי בשבועון כפר חב"ד 1924 עמוד 29 מיוסד על שיחת הרבי, שכפי שבקשר בין יהודי והקדוש ברוך הוא ההתקשרות נעשית מוחשית ומלאה דווקא כאשר מבקש על ענינים גשמיים, כך גם 'צדיקים דומים לבוראם' בקשר בין יהודי והרבי הקשר בא לידי ביטוי בצורה החזקה ביותר באמצעות כתיבה על ענינים גשמיים.
- ↑ ט"ו בשבט תש"ט.
- ↑ יחידות לרב אברהם שמואל לוין, גליון התקשרות פרשת עקב ה'תש"פ.
- ↑ כ"ו כסלו תשי"ט.
- ↑ תצלום המענה לרב נחמן סודאק, הרב שמואל אזימוב, הרב גרשון מענדל גרליק והרב שמואל אזימוב: "מבטל בפועל האחריות דההנהלה . . היפך הוראות נישאינו...", נדפס עם הפיענוח בשבועון כפר חב"ד 1948 עמוד 13.
- ↑ 'מקדש מלך' ח"ג עמ' קעג.
- ↑ ט' אלול תש"י.
- ↑ סוף סימן כ"ו
- ↑ ממכתב כ"ה טבת תשי"ט.
- ↑ ט' אייר תשי"ט.
- ↑ אל הרה"ח נפתלי גלוסקין בבני ברק. בפתח מכתבו מתייחס הרבי לחשש שהביע מכותבו שמא מכתביו אינם נמסרים לרבי, ומשיב: "אין לחשש זה יסוד במציאות, כיון שכל המכתבים באים לידי, ואני הוא הפותחם".
- ↑ כפר חב"ד גליון 1921 עמוד 50.
- ↑ ראה למשל במכתב זה: "ובמש"כ [=ובמה שכתב] שאיני כותב (עונה) לו כו' - כו"כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוגתו תחי') ובארוכה באמצעות המכתבים שהתחלתם "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" שכו"כ מהם הגיעו אליהם (וקויתי שיגיע כפי' הלקו"ת ר"פ שמיני) והמצו"ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלו. וכששאלתי מן הצד - המענה גם כן "אין ידוע"" (צילום המכתב).
- ↑ וראה גם שיחת חמשה עשר בשבט, כ"א שבט וב' אדר תשמ"ח.
- ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט.
- ↑ שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.
