ליקוטי אמרים - פרק כ"ח – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | {{ניווט | ||
|כותרת=תרשים כולל - | |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים כ"ו-ל"ד) | ||
|הסתרה=כן | |הסתרה=כן | ||
|מוסתר=כן | |מוסתר=כן | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כו-לד}}}} | ||
}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק כח - להיפטר מעצבות | '''פרק כח - להיפטר מעצבות מ[[מחשבות זרות]] הנופלות בזמן תפילה ולימוד''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
קל להבין שבמשך היום נופלות מחשבות ותאוות רעות - הלא | קל להבין שבמשך היום נופלות מחשבות ותאוות רעות - הלא אצל הבינונים ה[[נפש הבהמית]] עדיין מביעה את דעתה{{הערה|והעצה לזה היא אדרבה - לשמוח (כמוסבר ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז|פרק הקודם]]).}}. אבל בשעת התפילה{{הערה|כשהנפש האלוקית שולטת, כמוסבר ב[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]] וב[[תניא - פרק י"ג|פרק י"ג]]}} - מניין הן באות אז? האין זה סימן שהתפילה לא שווה כלום? ושוב נופל האדם ב[[עצבות]]. | ||
בפרק זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שאדרבה: נפילת מחשבות כאלו בשעת התפילה (ולימוד התורה) הוא סימן למאמץ אמיתי, וסיבה לשמחה ולא לעצב. | בפרק זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שאדרבה: נפילת מחשבות כאלו בשעת התפילה (ולימוד התורה) הוא סימן למאמץ אמיתי, וסיבה לשמחה ולא לעצב. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
התגברות המחשבות הזרות דוקא בשעת מאמץ של קדושה{{הערה|תפילה או לימוד תורה.}} אינו מקרי. הסיבה היא שלכל אחת משתי הנפשות{{הערה|הבהמית והאלוקית.}} יש "לבושים"{{הערה|מחשבה, דיבור ומעשה - ראה [[תניא - פרק ד']].}} משלה, וכדרך המתאבקים שכשאחד מתאמץ יותר גורם הדבר שגם השני יתגבר מיד כנגדו. | התגברות המחשבות הזרות דוקא בשעת מאמץ של קדושה{{הערה|תפילה או לימוד תורה.}} אינו מקרי. הסיבה היא שלכל אחת משתי הנפשות{{הערה|הבהמית והאלוקית.}} יש "לבושים"{{הערה|מחשבה, דיבור ומעשה - ראה [[תניא - פרק ד']].}} משלה, וכדרך המתאבקים שכשאחד מתאמץ יותר גורם הדבר שגם השני יתגבר מיד כנגדו. | ||
אם כן, גם כאן העצה היא להסיח דעתו, וגם כאן עליו '''לשמוח''' במחשבות אלו{{הערה|שהרי הן מעידות על מאמציו הכנים ועבודתו האמיתית.}}! ומוסיף הרבי עצה, שאם אינו מצליח להסיח דעתו ישפיל עצמו ויתחנן לפני | אם כן, גם כאן העצה היא להסיח דעתו, וגם כאן עליו '''לשמוח''' במחשבות אלו{{הערה|שהרי הן מעידות על מאמציו הכנים ועבודתו האמיתית.}}! ומוסיף הרבי עצה, שאם אינו מצליח להסיח דעתו ישפיל עצמו ויתחנן לפני ה' שירחם עליו{{הערה|וישנו בטחון גמור שאכן ירוחם ויסירו ממנו מחשבות אלו, כי חלק ה' עמו.}}. | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||