מלאכת מבעיר – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מבעיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבעיר]]
[[קובץ:Caught.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבערת אש]]
'''מלאכת מבעיר''' היא אחת ממלאכות שבת שהיו במשכן בשלבי התכת [[זהב]] [[כסף]] ו[[נחושת]] לצורך יצירת כלי המשכן. בכלל מלאכה זו - חיתוי גחלים, והטיית נר.
'''מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר''' היא אחת מ[[ל"ט אבות מלאכה|ל"ט מלאכות שבת]], ומהותה הדלקת [[אש]] בשבת. ככל ל"ט המלאכות, גם מלאכה זו אסורה מכיוון שהייתה נעשית ב[[המשכן|משכן]]. אב המלאכה במשכן היה הבערת אש לצורך יציקת כלי המשכן והאדנים, ולצורך בישול הסממנים.
 
הגדרת המלאכה היא הדלקת אש או הגדלתה.
 
==בפסוק==
==בפסוק==
בפרשת ויקהל נכתב{{הערה|שמות לה ג}}: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.
למרות שעשייתה בעבודת המשכן הביאה להכללתה בל"ט אבות המלאכה ממילא, מלאכה זו נאסרת ב[[תורה]] באופן מפורש:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.|מקור=שמות, פרק ל"ה, פסוק ג'}}


זו היא המלאכה היחידה שנכתבה בתורה בפירוש, למרות היותה בלאו הכי אחת מל"ט מלאכות שבת מצד היותה במעשה המשכן, ונחלקו אם לחלק יוצאת (כלומר לגלות כי כל פעולה מחייבת עונש ו[[קרבן חטאת]] בנפרד) או ללאו יוצאת (לומר כי עונשה קל יותר ואינו בסקילה){{הערה|רשי שם}}.
זו היא המלאכה היחידה שנכתבה בתורה בפירוש, למרות היותה בלאו הכי אחת מל"ט מלאכות שבת מצד היותה במעשה המשכן, ונחלקו אם לחלק יוצאת (כלומר לגלות כי כל פעולה מחייבת עונש ו[[קרבן חטאת]] בנפרד) או ללאו יוצאת (לומר כי עונשה קל יותר ואינו בסקילה){{הערה|רשי שם}}.
שורה 19: שורה 23:
ענין האש השורה על הפתילה, מורה על המשכת ה[[אור אין סוף]] ב[[כלים]], שהרי טבע האור העליון להתעלות ולחזור לשרשו כטבע האש, ועל ידי הכלים דאצילות דהיינו על ידי מצוות מעשים טובים האור העליון שורה ומתגלה בעולמות, והוזהרנו לא תבערו אש בכל מושבותיכם דהיינו ב[[בי"ע]] שהם עולמות הפירוד - ששם לא שייך ליחד כלים גשמיים להשראת האור העליון, כי דוקא ב[[אצילות]] שנאמר [[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]] יש בכוח הכלים להיות בטלים לגמרי לאור ולא לעשות פירוד, אבל בבי"ע אסור לעשות כן.
ענין האש השורה על הפתילה, מורה על המשכת ה[[אור אין סוף]] ב[[כלים]], שהרי טבע האור העליון להתעלות ולחזור לשרשו כטבע האש, ועל ידי הכלים דאצילות דהיינו על ידי מצוות מעשים טובים האור העליון שורה ומתגלה בעולמות, והוזהרנו לא תבערו אש בכל מושבותיכם דהיינו ב[[בי"ע]] שהם עולמות הפירוד - ששם לא שייך ליחד כלים גשמיים להשראת האור העליון, כי דוקא ב[[אצילות]] שנאמר [[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]] יש בכוח הכלים להיות בטלים לגמרי לאור ולא לעשות פירוד, אבל בבי"ע אסור לעשות כן.


ורק ב[[בית המקדש]] הותר לעשות כן, להבעיר אש במנורה דבית המקדש ביום השבת, משום ששם מתגלה אור האצילות (כי עתיק דבריאה שהוא [[מלכות דאצילות]] מתגלה בבית המקדש){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/36/89a&search=%D7%9C%D7%90+%D7%AA%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%95 ספר המצות לא תבערו אש עמ' פט, א]}}.
ורק ב[[בית המקדש]] הותר לעשות כן, להבעיר אש במנורה דבית המקדש ביום השבת, משום ששם מתגלה אור האצילות (כי עתיק דבריאה שהוא [[מלכות דאצילות]] מתגלה בבית המקדש){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm/1/36/89a&search=לא+תבערו ספר המצות לא תבערו אש עמ' פט, א]}}.
{{הערות שוליים|}}
{{לט מלאכות}}
{{לט מלאכות|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]
[[קטגוריה:מלאכות שבת]]