זלמן טוביה אבלסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(146 גרסאות ביניים של 55 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{דמות
{{דמות
|שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי
|שם=ר' זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]
|תמונה=אבלסקי.jpg
|כינוי=הרב אבלסקי
|כינוי=הרב אבלסקי
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה,  
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,  
חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קרית גת.
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
 
|תלמידיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
|השתייכות= חב"ד
|השתייכות= ועשרה ספרי יהדות וחסידות בשפה הרוסית
}}
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[תשע"ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, חבר הנהלת וממייסדי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חבר הנהלת [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]]. מונה על-ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת רומניה.
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' (בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו) ([[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]], ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת רומניה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב [[שמריהו אבלסקי|שמריהו]] ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שובאוו]], ה'בוידער רב') בשנת [[תרפ"ז]] ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מ[[רוסיה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]].  
נולד לאביו הרב [[שמריהו אבלסקי|שמריהו]] ב"ר משה אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שוב]], ה'בוידער רב'), ב[[כ"ו אדר א']] שנת [[תרפ"ז]] ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]. לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את מרת לאה (לבית הורביץ).
 
במהלך שהותו בישיבה בפאקינג קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, והרבה [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של [[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.
 
==שנות ילדותו==


נשא את מרת לאה (לבית הורביץ).
בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר [[מוסקבה]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י [[מארינע ראשצע]], שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.


===בשליחות הריי"צ ברומניה===
באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן שלום דוב בער, נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טובי' ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.


במהלך שהותו בישיבה בפאקינג קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של [[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.
הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.
 
אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.


===בחצר סקולען===
===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].


[[אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען|האדמו"ר מסקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.
האדמו"ר רבי [[אליעזר זוסיא פרטיגול ]]  מ[[סקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.


לבקשת האדמו"ר למד ר' זלמן עם בנו של האדמו"ר, רבי ישראל אברהם פרטיגול, גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען והיה לידיד חב"ד.  
לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת תשע"ט) והיה לידיד חב"ד.


[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] לבנו של האדמו"ר (האדמו"ר הנוכחי) רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".
[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".
 
בשנת תשע"א, ביקר האדמו"ר ב[[מוסדות חב"ד]] [[מולדובה]].


==בעל הבית של מדינת רומניה==
==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.


במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.


ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.
ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"או"ם" משלו]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.


הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.
הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי מלך המשיח כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.


חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית.  
חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.


==פעילות בארץ הקודש==
==פעילות בארץ הקודש==


בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
 
הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ בערבי חב"ד ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ איידשיקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.


===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
ר' זלמן עזר להקמת רשת אהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.
הרב אבלסקי עזר להקמת רשת אוהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.


במהלך השנים [[תשי"ב]]-[[תשי"ט]] שימש ר' זלמן כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.
במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.


מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.
מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.


על עבודותו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.
על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.


===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקרית גת===
===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], ויסד בה קהילה ומוסדות חב"ד
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי שליט"א מלך המשיח, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.


גולת הכותרת של פעילותו היתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום  ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז.
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.  


לאחר שהתגבשה קהילה חב"דית בעיר, הקים ר' זלמן את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ו[[משפיע]].
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל  והרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
הרב אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.


בשנת תשכ"ז הוקמה [[תומכי תמימים קרית גת|ישיבה]] בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב  אבעלסקי הייתה  אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).


הרב אבלסקי גם יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בקרית גת.
ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב אבלסקי.


===בכוח המשלח מברך יהודים===
בשנת תשכ"ז הוקמה [[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה]] בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.


===פעילות מטעם ארגון חמ"ה===
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.
לאחר עליית יהודי ברית המועצות ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ"ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.


==השליחות במולדובה==
הרב אבלסקי עשה מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.


מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי, ופעל באופן גלוי ומלא.
ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי שליט"א מלך המשיח]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.


בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח לרבי, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים'? ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".
===פעילות מטעם ארגון חמ"ה===
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ"ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.


===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
==השליחות במולדובה==
בשנת [[תש"נ]] הוא קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן - [[תשנ"א]] - החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בעירים נוספות במדינות חבר העמים.
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי  כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.


===רב ראשי===
מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי שליט"א מה"מ, ופעל באופן גלוי ומלא.
בט"ו בשבט ה'תשנ"א הוא התמנה להיות הרב הראשי במולדובה, בטקס ממלכתי נעשתה ההכתרה. במעמד נכחו ראש מממשלת הרפובליקה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.


===רחוב 'חב"ד ליובאוויטש' הראשון ברחבי החבר===
בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".
בית הכנסת נמצא ברחוב הנקרא )באופן רשמי( "רחוב חב"ד ליובאוויטש", במאמצים מרובים הביא השליח להישג נפלא זה שהפך לנושא מדובר בכל העולם כולו ותיירים באים לחזות בפלא.


===בשורת הגאולה ברחבי מדינות חבר העמים===
===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי והשליח למולדביה מטעם "לשכת עזרת אחים", מסר את המסע המרכזי באירוע ענק שנערך בקייב. מטרת האירוע המרכזית היא, לתת פרסומות מאסיבית לענייני משיח וגאולה ובשורתה. שם דיבר הרב אבלסקי באריכות על הניסים והנפלאות שנערכו ברוסי'ה – "שעשה לי נס במקום הזה" - שהרבי ניבא מראש את הכל, לכאלו אירועים נסע ומסר הרצאות מרתקות במדינות [[רוסיה]], בלורוס [[אוקראינה]] ועוד, באירועי ענק לאלפי יהודים צמאים.
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי שליט"א מה"מ, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.


===הרבנות הראשית והקהילות היהודיות===
===רב ראשי למולדובה===
בט"ו בשבט ה'תנש"א התמנה לרבה הראשי של מולדובה. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.


הרבנות הראשית למולדובה ופדרציית הקהילות היהודיות - חב"ד ליובאוויטש, מעניק שירותי יהדות בכל תחומי החיים:
כחלק מפעולותיו כרב ראשי, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש".
בתי כנסת, ספריות יהודיות, מרכזי לימוד, שיעורי תורה, חברא קדישא, שירותי קבורה יהודית, חתונות בר מצוות, שירותי כשרות, וכל צורך יהודי.


===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
 
{{ערך מורחב|מולדובה}}
מוסדות חב"ד ליובאוויטש בקישינב כוללים מעונות, גנים ובית ספר חב"ד.
הרב    אבלסקי  היה ראשון השלוחים לחבר העמים, הוא  ייסד את  הקהילות היהודיות במדינת מולדובה  ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם ישיבת תומכי תמימים, כולל, בתי ספר, גנים ועוד, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת בערים נוספות,
 
בקיץ מופעלים שני מחנות קיץ, לבנים ולבנות, בהם מתחנכים מאות צעירים בחינוך על טהרת הקודש.
 
 
מוסדות חב"ד ליובאוויטש במולדובה:
*ישיבת תומכי תמימים חב"ד ליובאוויטש קישינב
*כולל 'תפארת זקנים' ע"ש ר' לוי יצחק שניאורסון.
*בית חב"ד לדוברי עברית
*בית חב"ד לסטודנט
*ירחון "מעינות החיים"
*מכון הוצאה לאור.
*מכללת 'בית חי'ה מושקא'
*מועדון צבאות השם
*נשי ובנות חב"ד
*מועדון נוער
*צעירי חב"ד קישינב
*מרכז שבע מצוות בני נח
*איגוד יוצאי מולדובה בישראל
*מרכז אהבת חסד יהודי מולדובה, אחים חב"ד.
הכולל, בתי תבשיל, מזון על גלגלים, חלוקת ביגוד, תרופות ומלגות. ביקורי בית
ועזרה הומניטרית לרוחת יהודי מולדובה.
 
יחד עם זאת, פתח וייסד השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי, הרב הראשי למדינה בתי חב"ד וייסוד בתי כנסת ליובאוויטש בערים נוספות ברחבי מדינת מולדובה: בצלי, טריספול, בנדרי, אורגייב וסורקה וערים רבות נוספים
כמו גם מעודני ילדים, בתי ספר ליום ראשון ועוד.
 
==='טנק מבצעים' ברחבי הבירה===
"מצוה טנק" פועל בקישינב בראשות השליח הרב זלמן אבלסקי, באיוש נכדו השליח הרב מענדי זלמנוב, הטנק מעטור בשלטי [[עשרת המבצעים]] ובבשורת הגאולה והגואל. הטנק מפיץ יהדות ברחובות הבירה קישינב, עשרות יהודים התרגשו עד דמעות, הניחו [[תפילין]] לראשונה בחייהם לאחר עשרות שנות דיכוי של ממשל הקומוניזם הנוקשה. כאשר תורמים שביקרו בלשכת הרבנות, השליח הרב זלמן אבעלסקי הוציא להם בגאווה תמונות מפעולות טנק המבצעים, ואמר להם תראו מה כוחה של חב"ד ליובאוויטש.


==חיבוריו==
==חיבוריו==
*'''חוברות ופעולות'' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת [[עברית]], [[תש"כ-תשמ"א]].
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]].
*'''בת הש"ך'' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן [[רוסית]], [[תשנ"א]].
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן [[רוסית]], [[תנש"א]] .
*'''ופרצת - הרבי מליובאוויטש'' - על מפעל השליחות של הרבי [[רוסית]], [[תשנ"ב]].
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור רוסית, [[תשנ"ב]].
*'''תולדות המהר"ל'' - סיפור תולדות המהר"ל מפראג [[רוסית]], [[תשנ"ד]].
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי מליובאוויטש סיפורי מבצעים ומפעל השליחות רוסית, .
*'''משיח'' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורת התורה [[עברית]] ו[[רוסית]], [[תשס"ח]].
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות המהר"ל מפראג רוסית, [[תשנ"ד]].
*'''אלטער רבי'' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא [[רוסית]], [[תשע"ב]].
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]].
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]].
*י"ט כסלו - סיפור המאסר והגאולה ברוסית.


==פטירתו==
==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.


מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], כשהוא עוצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.
מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], כשהוא עוצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.


==הנצחה==
==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממשיך דרכו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.  
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממשיך דרכו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.


ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
ובבית הכנסת המרכזי בבכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158]}}.  
ובבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222]}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנצרת עילית].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180]}}" ‎ובה‏ מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים, בריכוז השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב, נכדו של הרב הראשי למולדובה.
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.


==פעולות לזכרו==
==פעולות לזכרו==
* '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הק' הוסף לבית הכנסת המרכזי חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו לרומני' ובסרבי'.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.
* '''מעיינות הרז"א''' - מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - בית מדרש ע"ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי חסידות וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית, בעריכת השליח הרב מענדי זלמנוב, נכדו של הרב הראשי למולדובה.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל משיחי.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'פאראד'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי רשת אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים, (חלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
*בשנים האחרונות נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ביום היארצייט בכ"ט סיון בהר הזיתים ירושלים, במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקרי זכרו. כמו כן פעולות החלטות טובות בקרב יוצאי מדינות חבר העמים ומולדובה בארץ ובעולם, והתועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש, הבולטים מביניהם נערכו ב770, ירושלים, קישינב ומולדובה, כפר חב"ד, קרית גת, נצרת עילית, בית שמש ומגדל העמק ועוד.
* בכ"ט סיוון - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
;בניו
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] ליהדות קישינב ומולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.


;חתניו
;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק, חבר הנהלת הישיבה ב[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק, חבר הנהלת הישיבה ב[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}


;נכדיו
==לקריאה נוספת==
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]] - שליח הרבי וממשיך דרכו של סבו, רכז פעולות עזרת אחים חב"ד ליובאוויטש.
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*{{קישור חבד אינפו|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
 
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 192: שורה 185:
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
שורה 201: שורה 197:
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:משפחת שובאוו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

גרסה אחרונה מ־12:22, 13 בנובמבר 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
ר' זלמן טוביה אבלסקי

השליח והרב הראשי למדינת מולדובה

מלפנים: שליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה, חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר קריית גת.

הרב אבלסקי
לידה כ"ו אדר א' תרפ"ז
בעיר מוסקבה ברוסיה
פטירה כ"ט סיון תשע"ד
קישינב, מולדובה
מקום פעילות רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
השתייכות ועשרה ספרי יהדות וחסידות בשפה הרוסית
תפקידים נוספים נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
רבותיו אדמו"ר הריי"צ, הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין
חיבוריו "תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
השליח הרב זלמן אבלסקי עם האדמו"ר מסקולען (אייר תשע"א)

הרב זלמן טוביה אבלסקי (בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו) (כ"ו אדר א' תרפ"ז - כ"ט בסיוון תשע"ד) שליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה, ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה. ממיסדי וחברי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק וחבר הנהלת צעירי חב"ד בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר קריית גת. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת רומניה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב שמריהו ב"ר משה אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב ישעיה זושא שוב, ה'בוידער רב'), בכ"ו אדר א' שנת תרפ"ז במוסקבה שברוסיה, ולמד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות וביניהם בתומכי תמימים סמרקנד. לאחר שיצא מברית המועצות במסגרת הבריחה הגדולה למד בתומכי תמימים פאקינג. נשא את מרת לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה בפאקינג קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, והרבה מסירות נפש, בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הקומוניסטית. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

שנות ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימי ילדותו, גר הרב אבלסקי עם משפחתו בעיר מוסקבה, בסמיכות לבית הכנסת החבד"י מארינע ראשצע, שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן שלום דוב בער, נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טובי' ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

בחצר סקולען[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם להתקשרות לנשיא הדור.

האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פרטיגול מסקולען חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית מצות לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת חג הפסח, ועוד. בנוסף להפצת היהדות והחסידות, ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי ישראל אברהם פרטיגול, גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת תשע"ט) והיה לידיד חב"ד.

הרבי התייחס לשליחות זו ביחידות עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין ליובאוויטש וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".

בעל הבית של מדינת רומניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – "האו"ם החסידי"

בחג הסוכות תשל"א, התקיימה ועידה של נציגי האו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

בשמיני עצרת של אותה שנה בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי מלך המשיח כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית. הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב יוסף יצחק אבלסקי שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

פעילות בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"י נסע לארץ הקודש. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב לאגודת חסידי חב"ד בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון הפעילים והתמנה לחבר הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ בערבי חב"ד ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ איידשיקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

ממקימי ומייסדי ה'רשת'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אבלסקי עזר להקמת רשת אוהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים תשי"ב - תשי"ט שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ט יצא, בהוראת הרבי שליט"א מלך המשיח, לשליחות בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל והרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. הרב אבלסקי ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב אבעלסקי הייתה אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב אבלסקי.

בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב אבלסקי עשה מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").

בחודש שבט בשנת תשמ"ז במעמד חלוקת דולרים, כשעבר הרב אבלסקי אמר לו הרבי שליט"א מלך המשיח, "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

פעילות מטעם ארגון חמ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עליית יהודי ברית המועצות ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון חמ"ה, כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.

השליחות במולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הרב גרשון מענדל גרליק בכינוס השלוחים האירופאי במוסקבה בשנת תנש"א

בקיץ תשמ"ט פנו אליו אנשי עזרת אחים וביקשוהו לנסוע לשליחות לקישינב ומולדובה. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו[2] הוא נסע לשם. בשנת תשנ"ב כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי שליט"א מה"מ, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת תש"נ הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' משה סלונים דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ קיים תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי שליט"א מה"מ, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, תנש"א, החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

רב ראשי למולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ו בשבט ה'תנש"א התמנה לרבה הראשי של מולדובה. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולותיו כרב ראשי, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש".

פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מולדובה

הרב אבלסקי היה ראשון השלוחים לחבר העמים, הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם ישיבת תומכי תמימים, כולל, בתי ספר, גנים ועוד, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת בערים נוספות,

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חוברות ופעולות - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת עברית, תש"כ - תשמ"א.
  • בת הש"ך - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן רוסית, תנש"א .
  • צדיק יסוד העולם - על צדיק הדור יחיד בדור רוסית, תשנ"ב.
  • ופרצת חב"ד - על הרבי מליובאוויטש סיפורי מבצעים ומפעל השליחות רוסית, .
  • תולדות המהר"ל - סיפור תולדות המהר"ל מפראג רוסית, תשנ"ד.
  • משיח - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה עברית ורוסית, תשס"ח.
  • אלטער רבי - תולדות האדמו"ר הזקן בעל התניא רוסית, תשע"ב.
  • י"ט כסלו - סיפור המאסר והגאולה ברוסית.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום שישי כ"ט סיון תשע"ד היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות האגרות קודש, וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ770 בכפר חב"ד, כשהוא עוצר בבית הכנסת בית מנחם ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.

הנצחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממשיך דרכו הרב יוסף יצחק אבלסקי, והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו[3].

ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב ובבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד[4]. אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקריית גת[5], ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית[6], בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד. באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון[7]" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

פעולות לזכרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית זלמן טוביה - כהוראות הרבי בשיחותיו הק' הוסף לבית הכנסת המרכזי חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו לרומני' ובסרבי'.
  • מעיינות הרז"א - מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
  • קרן ספרי קודש - הפצת ספרי חסידות וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
  • ספריות הילדים - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל משיחי.
  • דיי קעמפ גן ישראל מגדל העמק שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
  • משיח קמפיין - קמפיין להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת תהלוכת ל"ג בעומר הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'פאראד'.
  • חינוך חי - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי רשת אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש.
  • בית מדרש ע"ש הרז"א - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
  • חסדי הרז"א - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים, (חלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
  • חסיד בחזית - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית,
  • ספר תורה - כתיבת ספר תורה לזכות נשמתו.
  • בכ"ט סיוון - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים בהר הזיתים ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
חתניו
עץ משפחת אבלסקי
משולם ישעיהו זושא שובאוומשה אבלסקי
 
 
 
 
נחמה רחל אבלסקי
 
שמריהו אבלסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דוב בער אבלסקיזלמן טוביה אבלסקי
 
לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל דוד נחשון
 
בלומה
 
נחמה רחל מיידנצי'ק
 
נחמן יוסף מיידנצ'יק
 
חנה
 
משה זלמנוב
 
ישעיהו אבלסקי
 
משה אבלסקי
 
יוסף יצחק אבלסקי
 
שמריהו אבלסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל נחשוןנחמה דינה פריימןשמואל מיידנצ'יק

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  2. ↑ לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה
  3. ↑ מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש - באתר ,  י"ז בתמוז ה'תשע"ד
  4. ↑ עצרת התעוררות בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.
  5. ↑ אירוע לציון יום השלושים קריית גת.
  6. ↑ ציון השלושים בנצרת עילית.
  7. ↑ קובץ "וידום אהרון"
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=זלמן_טוביה_אבלסקי&oldid=720574"