ט"ו במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(23 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש אב}}
{{חודש אב}}
'''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] - "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"{{הערה|1=[[תענית]] כו ע"ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|1=[[בבא בתרא]] דף קכ"א ע"ב.}} נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף - יוסיף" - מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}. הרבי אמר "מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה"{{הערה|פר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770}}.
'''ט"ו באב''' הוא היום החמישה עשר ב[[חודש מנחם אב]] והוא יום שמחה שהשתווה ל[[יום כיפור]] – "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"{{הערה|1=[[תענית]] כו ע"ב.}}. ב[[גמרא]]{{הערה|1=[[בבא בתרא]] דף קכ"א ע"ב.}} נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף – יוסיף" – מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת [[תש"נ]] עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 35.}}. הרבי אמר "מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה"{{הערה|ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770. וכן כתב בעל ה[[מנחת אלעזר]] ממונקאטש בספרו שער יששכר מאמר יום תבר מגל אות א': ביום ט"ו באב תחילת התנוצצות ראש השנה. ודורשי רשומות אמרו ש'''חמשה עשר באב''' בגימטריא '''כתיבה וחתימה טובה'''. ובשם המגיד מטריסק שקיבל מזקנו המאור עינים שקיבל מהבעל שם טוב שקיבל מרבו אחיה השילוני, שמט"ו באב עד ראש השנה – כמה פעמים שאחד מברך לחברו בכתיבה וחתימה טובה, כשיגיע ימי ראש השנה – במספר הזה יהיו לו אז מליצים טובים בשמים שילמדו עליו זכות (קובץ הבאר – נדפס תרפ"ג), בנוסף, פעם אחת עבר ר' [[זלמן לייב אסטולין]] לפני הרבי בחלוקת דולרים וציין בפני הרבי שגם ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר כך.}}.


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*"יום שבירת המגלים" - בתקופת [[בית המקדש]] היו פוסקים ביום זה מלכרות עצים לבית המקדש, מכיוון שהעצים כבר לא היו יבשים. היה זה יום שמחה וצויין על ידי שבירת המגלים.
*"יום שבירת המגלים" – בתקופת [[בית המקדש]] היו פוסקים ביום זה מלכרות עצים לבית המקדש, מכיוון שהעצים כבר לא היו יבשים. היה זה יום שמחה וצויין על ידי שבירת המגלים.
*בימי קדם היה זה יום שבנות ישראל יצאו לחולל בכרמים.
*בימי קדם היה זה יום שבנות ישראל יצאו לחולל בכרמים.
*ב'תפ"ז - [[דור המדבר]] שחטא בחטא ה[[מרגלים]] פסק מלמות.
*ב'תפ"ז – [[דור המדבר]] שחטא בחטא ה[[מרגלים]] פסק מלמות.
*ב'תפח - חזרה דיבור ה' להתייחד עם [[משה רבינו]].
*ב'תפח – חזרה דיבור ה' להתייחד עם [[משה רבינו]].
*ב'תק"ג - בוטל האיסור על [[נישואין]] בין השבטים ב[[עם ישראל]].
*ב'תק"ג – בוטל האיסור על [[נישואין]] בין השבטים ב[[עם ישראל]].
*ב'תקל"ג - [[שבט בנימין]] הותר לבוא בקהל, לאחר פרשת "פילגש בגבעה".
*ב'תקל"ג – [[שבט בנימין]] הותר לבוא בקהל, לאחר פרשת [[פילגש בגבעה]].
*ג'קפ"ז - הוסרו המחסומים שהציב ירבעם בן נבט בדרך לעולם ב[[שלושת הרגלים]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], על ידי המלך מבית ישראל הושע בן אלה.
*ג'קפ"ז – הוסרו המחסומים שהציב ירבעם בן נבט בדרך לעולם ב[[שלושת הרגלים]] ל[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], על ידי המלך מבית ישראל הושע בן אלה.
*ג'תתק"ח - מתי ביתר הובאו לקבורה, חמש עשרה שנה לאחר שנרצחו ב[[ט' במנחם אב]].
*ג'תתק"ח – מתי ביתר הובאו לקבורה, חמש עשרה שנה לאחר שנרצחו ב[[ט' במנחם אב]].
*שמ"ח - רבי שמעון בן לביא מפאס, [[מרוקו]] ורב בטריפולי, לוב. מחבר השיר 'בר יוחאי נמשחת אשריך', נפטר.
*שמ"ח – רבי [[שמעון בן לביא]] מפאס, [[מרוקו]] ורב בטריפולי, לוב. מחבר השיר 'בר יוחאי נמשחת אשריך', נפטר.
*[[תקמ"ב]] - הרב עמרם בן דיוואן, מחכמי [[חברון]] ו[[שד"ר]], נפטר.
*[[תקמ"ב]] – הרב עמרם בן דיוואן, מחכמי [[חברון]] ו[[שד"ר]], נפטר.
*[[תרל"ג]] - רבי [[אשר פרלוב]] מ[[קרלין]], נפטר.
*[[תרל"ג]] – רבי [[אשר פרלוב]] מ[[קרלין]], נפטר.
*[[תרל"ח]] - רבי יעקב ליינר מ[[ראדזין]], מחבר ספר 'בית יעקב', נפטר.
*[[תרל"ח]] – רבי יעקב ליינר מ[[ראדזין]], מחבר ספר 'בית יעקב', נפטר.
*[[תרע"ח]] - רבי צבי הירש הלברשטאם מרודניק - [[צאנז]], נפטר.
*[[תרע"ח]] – רבי צבי הירש הלברשטאם מרודניק – [[צאנז]], נפטר.
*[[תש"ג]] - מרד יהודי גטו ביאליסטוק ב[[שואה]].
*[[תש"ג]] – מרד יהודי גטו ביאליסטוק ב[[שואה]].
*[[תשנ"ב]] - רבי בן ציון ידלר, המגיד הירושלמי, נפטר.
*[[תשנ"ב]] – רבי בן ציון ידלר, המגיד הירושלמי, נפטר.


==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
*[[תקפ"ו]] - מרת [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי]], בת [[אדמו"ר האמצעי]], נישאה לרב [[אהרן אלכסנדרוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב]] משקלוב.
===אירועים===
*[[תש"ל]] - החל מבצע עידוד לחיילי [[צה"ל]] עם סיום [[מלחמת ההתשה]] על ידי ר' [[טוביה פלס]] בהוראת הרבי.
*[[תקפ"ו]] – מרת [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי]], בת [[אדמו"ר האמצעי]], נישאה לרב [[אהרן אלכסנדרוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרן אלכסנדרוב]] משקלוב.
*[[תשמ"ו]] - בעקבות התוועדות הרבי נוסד [[ועד מימוש הוראות אדמו"ר שליט"א]].
*[[תש"ו]] – רכבת משא ("עשאלון") ועליה קבוצה של מאות חסידים יצאה מ[[ברית המועצות]] במסגרת הבריחה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ו]].
*[[תש"ל]] – החל מבצע עידוד לחיילי [[צה"ל]] עם סיום [[מלחמת ההתשה]] על ידי ר' [[טוביה פלס]] בהוראת הרבי.
*[[תשמ"ו]] – בעקבות התוועדות הרבי נוסד [[ועד מימוש הוראות כ"ק אדמו"ר שליט"א]].


===נולדו===
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרמ"ה]] - הרב [[ישראל לוין]] (ר' ישראל נעוולער) ש[[מסירות נפש|מסר נפשו]] על [[הפצת יהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]].
*[[תרמ"ה]] – הרב [[ישראל לוין]] (ר' ישראל נעוולער) ש[[מסירות נפש|מסר נפשו]] על [[הפצת יהדות]] ב[[רוסיה הסובייטית]].
*[[תרצ"ג]] - הרב [[שלום פלדמן]], מנהל בית הספר ל[[דפוס יד החמשה]] ב[[כפר חב"ד]], [[משכיל (חסידות)|משכיל]] בתורת החסידות, [[משפיע]] ו[[בעל שמועה]].
*[[תרצ"ג]] – הרב [[שלום פלדמן]], מנהל בית הספר ל[[דפוס יד החמשה]] ב[[כפר חב"ד]], [[משכיל (חסידות)|משכיל]] בתורת החסידות, [[משפיע]] ו[[בעל שמועה]].
*[[תרצ"ט]] - הצייר החסידי ר' [[ברוך נחשון]].  
*[[תרצ"ט]] – הצייר החסידי הרב [[ברוך נחשון]].  
*[[תש"ט]] - הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*[[תש"ט]] – הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*[[תשל"ג]] - הסופר החב"די ר' [[זושא וולף]] מנהל סניף [[jem]] ב[[ארץ הקודש]] ועורך הסדרה [[ימי תמימים]].
*[[תשל"ג]] – הסופר החב"די הרב [[זושא וולף]] מנהל סניף [[jem]] ב[[ארץ הקודש]] ועורך הסדרה [[ימי תמימים]].
*[[תשל"ט]] - הרב [[שאול יונתן וינגורט]]  'שליח תורה' ב[[בית הכנסת]] בית מנחם שערי חסד בשכונת רחביה, ובעל שיטת "פני המנורה" ללימוד [[גמרא]]. בעבר נשא בראשות הישיבות תום ודעת ושבות ישראל.


===נפטרו===
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"נ]] - הרב [[יעקב יהודה הכט]] - מייסד '[[מחנה אמונה]]', מנחה כינוסי הילדים המיתולוגי בנוכחות [[הרבי]], ומנכ"ל ארגון [[של"ה]].
*[[תש"נ]] – הרב [[יעקב יהודה הכט]] – מייסד '[[מחנה אמונה]]', מנחה כינוסי הילדים הידוע בנוכחות [[הרבי]], ומנכ"ל ארגון [[של"ה]].


==מבט החסידות==
==מבט החסידות==
שורה 41: שורה 44:
והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של [[הקב"ה]] בחודש זה, באה לאחר החיסרון של [[תשעה באב]], שב[[תשעה באב]] היה העלם מלכותו של [[הקב"ה]] עד כדי כך שיכל להיות שריפת [[בית המקדש]] ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו{{הערה|1=[[גיטין]] נו ע"ב.}}, שזה היה מצד העלם מלכותו של [[הקב"ה]] ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של [[הקב"ה]] ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.
והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של [[הקב"ה]] בחודש זה, באה לאחר החיסרון של [[תשעה באב]], שב[[תשעה באב]] היה העלם מלכותו של [[הקב"ה]] עד כדי כך שיכל להיות שריפת [[בית המקדש]] ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו{{הערה|1=[[גיטין]] נו ע"ב.}}, שזה היה מצד העלם מלכותו של [[הקב"ה]] ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של [[הקב"ה]] ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.


בט"ו באב מתגלה בחינת [[אריך אנפין]] ו[[עתיק יומין]] - על ידי [[ה' חסדים|חמשת החסדים שלהם]] - כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא - וה' החסדים נמשכים ל[[נוקבא]], ומשם אלינו{{הערה|ד"ה לא היו תשמ"ז.}}.
בט"ו באב מתגלה בחינת [[אריך אנפין]] ו[[עתיק יומין]] – על ידי [[ה' חסדים|חמשת החסדים שלהם]] – כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא – וה' החסדים נמשכים ל[[נוקבא]], ומשם אלינו{{הערה|ד"ה לא היו תשמ"ז.}}.


==קישורים חיצונים==
==שם התאריך==
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=145 ט"ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
הרבי נמנע בדרך כלל מלומר "טוּ במנחם אב", והעדיף את הלשון "חמשה עשר במנחם אב"{{הערה|כאשר הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] נכנס לרבי ליחידות קודם יום ההולדת שלו ואמר שיום ההולדת תהיה בט"ו באב והרבי שאל אותו שוב ושוב מתי היום הולדת עד שתיקן את עצמו ואמר: "חמשה עשר במנחם אב", ולטענתו אינו יודע האם הרבי תיקן אותו בגלל שלא אמר "חמשה עשר" או בגלל שלא אמר "מנחם אב".}}.
*[http://chabad.co.il/newvideo/video.php?id=426 היציאה מ[[תשעה באב]] לט"ו באב - שיעור מאת] הרב [[זלמן נוטיק]]{{וידאו}} - {{אינפו}}
 
==לקריאה נוספת==
*'''לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב''', [[כתבי יד קודש]] במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 16
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/15_av לקוטי שיחות מועדים - ט"ו באב] {{מפתח}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=145 ט"ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] – {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/newvideo/video.php?id=426 היציאה מתשעה באב לט"ו באב – שיעור מאת] הרב [[זלמן נוטיק]]{{וידאו}} – {{אינפו}}
*[https://www.hageula.com/israel_hags/15_av/23574.htm ט"ו באב: "כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה"] באתר {{הגאולה}}
*[https://www.hageula.com/israel_hags/15_av/23572.htm זה קרה בט"ו באב] באתר {{הגאולה}}
*{{קישור חבד און ליין|98888|אהבה גדולה: כיצד הפך ט"ו באב ליום טוב הגדול ביותר?||י"ב אב תשע"ו}}
*{{קישור חבד און ליין|98888|אהבה גדולה: כיצד הפך ט"ו באב ליום טוב הגדול ביותר?||י"ב אב תשע"ו}}
*מנדי קמינקר, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/713306 שש המאורעות שארעו בט"ו באב]''' {{בית חבד}}
*מנדי קמינקר, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/713306 שש המאורעות שארעו בט"ו באב]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/132665 חמשה עשר באב: מה קרה ביום הזה? ומה הקשר לברכת המזון?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132586 ימים טובים לישראל: מה לומדים מהסמיכות של ט"ו באב לט' באב]''' {{COL}}{{וידאו}}
*הרב יוסף יצחק עמאר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c3/%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8_%D7%97%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A2%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%9F.pdf סקירה: חמשה עשר באב אצל הרבי לאורך השנים]''' (סקירה משנת תשפ"ג)
{{בין המיצרים}}
{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{להיום יום|ט"ו|מנחם אב}}
{{להיום יום|ט"ו|מנחם אב}}
{{חגים ומועדים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב יה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש מנחם אב|ב יה]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

גרסה אחרונה מ־15:50, 29 בספטמבר 2024

<< >> חודש מנחם אב

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ט"ו באב הוא היום החמישה עשר בחודש מנחם אב והוא יום שמחה שהשתווה ליום כיפור – "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויום הכיפורים"[1]. בגמרא[2] נאמר שמיום זה והלאה, "דמוסיף – יוסיף" – מי שמוסיף בלימוד התורה מוסיפים לו על חייו. בשנת תש"נ עורר הרבי לפרסם הוראת חז"ל זו[3]. הרבי אמר "מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת "כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה"[4].

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבט החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחסידות מבואר[5] שעיקר ענינו של היום הוא מצד עצמו ולא מצד הענינים שקרו בו, וכל זה שענינים אלו קרו ביום זה, הוא בגלל מעלתו של היום.

ומעלתו של יום זה הוא שביום זה "קיימא סיהרא באשלמותא" (נמצאת הלבנה בשלמותה), והלבנה מבטאת את מלכותו של הקב"ה, שבשעה שמלכותו של הקב"ה בשלימות הגילוי, גם הלבנה נראית בשלימות, וגילוי זה הוא בישראל ולכן מידת המלכות נקראת גם "כנסת ישראל" ("שכונס כל נשמות ישראל"), כי היא מקור נשמות ישראל.

והמעלה שביום ט"ו בחודש זה, על ט"ו שבחודש אחר הוא ששלימות זו של מלכותו של הקב"ה בחודש זה, באה לאחר החיסרון של תשעה באב, שבתשעה באב היה העלם מלכותו של הקב"ה עד כדי כך שיכל להיות שריפת בית המקדש ועד שטיטוס חשב ש"הרג את עצמו" ח"ו[6], שזה היה מצד העלם מלכותו של הקב"ה ולאחר מכן בט"ו באב נעשה שלימות של מלכותו של הקב"ה ושלימות שלאחר חיסרון היא שלימות גדולה יותר.

בט"ו באב מתגלה בחינת אריך אנפין ועתיק יומין – על ידי חמשת החסדים שלהם – כיוון שבט"ו באב ישנו מעין הגילוי דלעתיד לבוא – וה' החסדים נמשכים לנוקבא, ומשם אלינו[7].

שם התאריך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי נמנע בדרך כלל מלומר "טוּ במנחם אב", והעדיף את הלשון "חמשה עשר במנחם אב"[8].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב, כתבי יד קודש במדור 'מבית המלכות', שבועון כפר חב"ד גליון 1870 עמוד 16

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין המיצרים
ציר הזמן חורבן בית המקדש • גלות • תענית י"ז בתמוז • שלושת השבועות • תלתא דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • תשעה באב • ט"ו מנחם אב • שבת נחמו • שבעה דנחמתא
מנהגים לימוד עניני בית הבחירה • סיומי מסכת • דברי כיבושין • תפילת נחם
חוברות וספרים אגדות החורבן • מסכת תענית • מגילת תענית • בין המצרים (חוברת) • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם • קינות לתשעה באב • מגילת איכה
ניגונים ניגון ציון במשפט תפדה
חגים וזמנים
מדברי תורה שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות

הערות שוליים

  1. ↑ תענית כו ע"ב.
  2. ↑ בבא בתרא דף קכ"א ע"ב.
  3. ↑ שלשלת היחס עמ' 35.
  4. ↑ ספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 770. וכן כתב בעל המנחת אלעזר ממונקאטש בספרו שער יששכר מאמר יום תבר מגל אות א': ביום ט"ו באב תחילת התנוצצות ראש השנה. ודורשי רשומות אמרו שחמשה עשר באב בגימטריא כתיבה וחתימה טובה. ובשם המגיד מטריסק שקיבל מזקנו המאור עינים שקיבל מהבעל שם טוב שקיבל מרבו אחיה השילוני, שמט"ו באב עד ראש השנה – כמה פעמים שאחד מברך לחברו בכתיבה וחתימה טובה, כשיגיע ימי ראש השנה – במספר הזה יהיו לו אז מליצים טובים בשמים שילמדו עליו זכות (קובץ הבאר – נדפס תרפ"ג), בנוסף, פעם אחת עבר ר' זלמן לייב אסטולין לפני הרבי בחלוקת דולרים וציין בפני הרבי שגם ר' לוי יצחק מברדיטשוב אמר כך.
  5. ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמ' שמד ואילך, מאמר ט"ו באב תשל"ה ועוד.
  6. ↑ גיטין נו ע"ב.
  7. ↑ ד"ה לא היו תשמ"ז.
  8. ↑ כאשר הרב שלמה זלמן לבקיבקר נכנס לרבי ליחידות קודם יום ההולדת שלו ואמר שיום ההולדת תהיה בט"ו באב והרבי שאל אותו שוב ושוב מתי היום הולדת עד שתיקן את עצמו ואמר: "חמשה עשר במנחם אב", ולטענתו אינו יודע האם הרבי תיקן אותו בגלל שלא אמר "חמשה עשר" או בגלל שלא אמר "מנחם אב".


הפתגם היומי - ט"ו במנחם אב - מלוח היום יום
אין אומרים תחנון.

רושם אבי אדמו"ר: מעלת ט"ו באב על כל ט"ו בחדש, שזהו רק השלמות בהגילוי, אבל מכל מקום היא רק בחינת מקבל, אבל בט"ו באב האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דתשעה באב. וזהו תשש כחה של חמה, עכו"ם מונים לחמה בישא, ובט"ו תשש כו' במכל שכן מזמן הבית שהיו נכנעים לשלמה, כל שכן לעתיד, ונהרו אליו, בבחינת ביטול לגמרי, "ואת רוח הטומאה אעביר" כו', ומעין זה בט"ו באב תשש.

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ט%22ו_במנחם_אב&oldid=714620"