לימוד עניני בית הבחירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(31 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תקנות הרבי}}
{{תקנות הרבי}}
'''לימוד עניני בית הבחירה''' היא אחת מתקנות [[הרבי]], במסגרתה מוסיפים בלימוד עניני [[בית המקדש]] במהלך שלושת השבועות של ימי '[[בין המצרים]]' מתוך מטרה לעסוק ברוחניות בבנין הבית, דבר המזרז את בנייתו בפועל בגשמיות.
[[קובץ:שיעור בהלכות בין המצרים ב770.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[פנחס צבי מרגליות]] מוסר שיעור בעניני בית הבחירה ב[[770]]]]
'''לימוד עניני בית הבחירה''' היא תקנה של [[הרבי]] לעסוק בלימוד עניני [[בית המקדש]], במטרה לעסוק בבנין הבית ברוחניות, דבר המזרז את בנייתו בפועל בגשמיות. הרבי הסביר את תוכנה של התקנה על יסוד המדרש המתאר דו-שיח בין הקב"ה ו[[יחזקאל הנביא]], שבו ביקש הקב"ה מיחזקאל ללמד את עם ישראל על צורת בית המקדש, ואמר לו: "בשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".


התקנה היא על יסוד המדרש המתאר דו-שיח בין הקב"ה ו[[יחזקאל הנביא]], "בשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית" - ועל פי ביאור הרבי באמצעות הלימוד מקיימים מצוות עשה של 'ועשו לי מקדש'.
הרבי עורר לראשונה על הנושא בשיחותיו בתקופת שלושת השבועות של ימי '[[בין המצרים]]' בשנת [[תשל"ו]]. הרבי הורה שבימים אלו בהם התרחש [[חורבן בית המקדש]], יש להוסיף בלימוד הנושא כדי להחליש את החורבן ולזרז את בניין הבית{{הערה|[[שיחות קודש]] תשל"ו}}. בשנים שלאחר מכן, דיבר הרבי במעלת לימוד עניני המקדש גם בשאר ימי השנה{{מקור}}.


==התקנה==
==התקנה==
[[תמונה:בית המקדש השני.jpg|left|thumb|250px|דגם בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם]]
[[קובץ:בית המקדש השני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם [[בית המקדש השני]], על פי שיטת [[הרמב"ם]]]]
בשיחות ליל [[ערב שבת]] פרשת מטות מסעי, ו[[שבת]] פרשת מטות מסעי [[תשל"ו]]{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=494 שיחות קודש ח"ב ע' 483].}} דיבר הרבי באריכות על מעלת לימוד התורה בעניני [[בית המקדש]], על יסוד דברי [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[יחזקאל]] המתוארים במדרש:
בשיחות [[ליל שישי]] [[ערב שבת]], ו[[שבת]] [[פרשת מטות מסעי]] [[תשל"ו]]{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=494 שיחות קודש ח"ב ע' 483]. הובא בתרגום לעברית בקובץ 'יהפכו לששון ולשמחה' שבקישורים חיצוניים, ע' 14.}} דיבר הרבי באריכות על מעלת לימוד התורה בעניני [[בית המקדש]], על יסוד דברי [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[יחזקאל]] המתוארים במדרש:
{{ציטוט|מרכאות=כן
{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=תנחומא צו, יד
|מקור=תנחומא צו, יד
שורה 17: שורה 18:
לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.}}
לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.}}


לאור זאת ביקש הרבי ללמוד בימי [[בין המצרים]] את עניני בית המקדש.
לאור זאת ביקש הרבי להוסיף בימי [[בין המצרים]] בלימוד עניני בית המקדש.


מאז ההוראה, נהג הרבי במשך תקופה ארוכה ב[[התוועדות|התוועדויות]] בשבתות שבבין המצרים לבאר בעצמו ענין בהלכות בית הבחירה. כמה שנים לאחר מכן הרבי דיבר באריכות בהתוועדות בטענה לחסידים, מדוע לא פעלו מעצמם בלימוד הלכות בית הבחירה אלא חיכו להתעוררות מהרבי - שהרי, הסיבה להוראה תקיפה בכל שנה{{הערה|שיחת ש"פ מטות מסעי תש"מ (שיחות קודש חלק ג' ע' 656).}}. פעמים רבות התייחס הרבי למעלת הלימוד ופעולתו.
מאז ההוראה, נהג הרבי במשך תקופה ארוכה ב[[התוועדות|התוועדויות]] בשבתות של 'בין המצרים' לבאר בעצמו ענין בהלכות בית הבחירה. כמה שנים לאחר מכן הרבי דיבר באריכות בהתוועדות בטענה לחסידים, מדוע לא פעלו מעצמם בלימוד הלכות בית הבחירה אלא חיכו להתעוררות מהרבי - שהרי, הסיבה להוראה תקיפה בכל שנה{{הערה|שיחת ש"פ מטות מסעי תש"מ (שיחות קודש חלק ג' ע' 656).}}. פעמים רבות התייחס הרבי למעלת הלימוד ופעולתו.


במהלך השנים ביקש הרבי מספר פעמים לקשר את הלימוד גם עם נתינת צדקה.
===פעולת הלימוד===
הרבי הסביר, על סמך המדרש האמור, שהלימוד בהלכות בית המקדש נחשב לבנייתו ממש - כיון שבזמן ה[[גלות]] אין אפשרות לבנות את בית המקדש בפועל, לכן לימוד ההלכות הוא הדרך היחידה לקיים את מצוות "ועשו לי מקדש"{{הערה|שם=חחי}}. כלומר: במצוות "ועשו לי מקדש" ישנם שני חלקים הכרחיים: '''המחשבה והתכנון''' כיצד לבנות את בית המקדש, ו'''הבניין בפועל''' במעשה. ולכן, גם בזמנים בהם אי אפשר בפועל לקיים את החלק השני - המעשי, עדיין חלה המצווה והחובה לעסוק לפחות בחלק הראשון - החלק העיוני שהוא תכנון בית המקדש{{הערה|1=שיחת ש"פ ראה תש"מ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=985&hilite= שיחו"ק ח"ג ע' 950]).}}. בנוסף לכך, הלימוד פועל ומזרז גם את השלמת בנייתו בפועל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|שם=חחי|1=שיחת הרבי בנושא נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ח ע' 414, וכן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=31&hilite= פתיחה לספר "[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]]"].}}.


===בזמנים נוספים===
בשנת [[תנש"א]], בתקופה בה עורר הרבי רבות על [[בשורת הגאולה|המצאותנו בסמיכות ממש לגאולה]]{{הבהרה}}, כשהנה [[משיח]] בא - הדגיש הרבי שהלימוד צריך להיות בעיקר מתוך תשוקה למעלתו של [[בית המקדש השלישי]], והידיעה שתיכף ומיד יבנה והלכות אלו יהפכו להלכה למעשה{{הערה|[[דבר מלכות]] [[דבר מלכות בלק|שבת פרשת בלק]] [[תנש"א]]: "לכל לראש - שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן החיסרון דחורבן בית-המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף והשתוקקות להמעלה והשלמות דבית-המקדש השלישי..
למרות שהתקנה בתחילתה היתה לעסוק בלימוד זה בימי בין המצרים, במשך השנים הרחיב הרבי את התקנה גם לזמנים נוספים:


בשנת [[תשמ"ט]] ביקש הרבי שבימים בהם לומדים את פרשיות [[תרומה]] ו[[תצוה]] העוסקות בנושא [[המשכן]], ילמדו בנוסף לפירוש [[רש"י]] (הנלמד במסגרת שיעורי ה[[חת"ת]]) גם ממדרשי חז"ל על הפרשה{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשמ"ט (סה"ש ח"א ע' 252).}}.
ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, '''הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי-זה''', כיוון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותכף) יגלה ויבוא משמים" '''ברגע כמימרא'''!}}.


בשנת [[תשנ"ב]] התבטא הרבי שגם ב[[צום גדליה]] ישנו ענין מיוחד לעסוק בלימוד עניני בית המקדש{{הערה|שיחת צום גדליה תשנ"ב.}}.
===הענינים הנלמדים===
על פי הוראת הרבי, הלימוד מתרכז בעיקר בעניני בית המקדש כפי שהם מופיעים בתורה שבכתב: בפרשות העוסקות בבנין [[המשכן]] ובכלים בספר שמות (פרשיות תרומה-פקודי){{הערה|1=משיחת י"ז תמוז תשד"מ. וראה באריכות ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=161 לקוטי שיחות חלק כ"א שיחת תרומה א'] אודות הצורך והמעלה בלימוד אודות המשכן, למרות שבניין המשכן היה רק ארעי ופרטיו לא נצרכים במקדש לדורות. וראה בהערה 39 שם.}}, ובספר יחזקאל בנבואה אודות צורת [[בית המקדש השלישי]] (פרקים מ-מג). וכן בתורה שבעל פה: במסכתות {{קח|מסכת |תמיד}} ו{{קח|מסכת |מידות}}, ובהלכות בית הבחירה ל[[רמב"ם]].


בנוסף התבטא הרבי בקשר ל[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] שעליו לכלול גם את הלימוד בנושא בית המקדש{{הערה|דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סט"ו. ועוד.}}.
כמו כן הוסיף הרבי והורה ללמוד את עניני המקדש כפי שנתבארו ב[[תורת החסידות]], ובמיוחד בדרושי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שמחבר את [[תורת הנגלה]] עם [[תורת החסידות]]{{הערה|שיחת [[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ט]] - שהייתה שנת המאתיים להולדת הצמח צדק (התוועדויות ח"ד ע' 37).}}.


===הענינים הנלמדים===
===הוראות נוספות===
על פי הוראת הרבי, הלימוד מתרכז בעיקר בעניני בית המקדש כפי שהם מופיעים בתורה שבכתב: בפרשות העוסקות בבנין [[המשכן]] ובכלים בספר שמות (פרשיות תרומה-פקודי){{הערה|1=משיחת י"ז תמוז תשד"מ. וראה באריכות ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=161 לקוטי שיחות חלק כ"א שיחת תרומה א'] אודות הצורך והמעלה בלימוד אודות המשכן, למרות שבניין המשכן היה רק ארעי ופרטיו לא נצרכים במקדש לדורות. וראה בהערה 39 שם.}}, ובספר יחזקאל בנבואה אודות צורת [[בית המקדש השלישי]] (פרקים מ-מג). וכן בתורה שבעל פה: במסכתות {{קח|מסכת |תמיד}} ו{{קח|מסכת |מידות}}, ובהלכות בית הבחירה ל[[רמב"ם]].  
*לעסוק בלימוד זה גם עם ילדים, ולהראות להם ציורים אודות צורת הבית המעוררים בהם חשק מיוחד{{הערה|1=שיחת כ"ד תמוז תשל"ו (שיחו"ק שם ע' 485, הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל שם).}}. וכן עם הילדים הנמצאים במחנות קיץ{{הערה|1=שיחת [[שבעה עשר בתמוז]] (נדחה) [[תשמ"ח]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=69&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 50]).}}.
*לפעול על יהודים נוספים לעסוק בלימוד זה - אפילו יהודים שאינם יודעים אל"ף-בי"ת של יהדות, ויהודים שאינם מבינים לשון הקודש וצריכים לתרגם את עניני בית המקדש עבורם לשפות אחרות{{הערה|1=שיחת ש"פ מטות מסעי [[תשמ"א]] ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=&pgnum=267&hilite= שיחו"ק ח"ד ע' 243] ואילך. הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל ע' 15).}}.
*לקשר את הלימוד גם עם נתינת צדקה{{מקור}}.
*בשנים שבהן [[שבעה עשר בתמוז]] חל בשבת, ישנם צדדים לכאן ולכאן האם יש לעסוק בשבת זו בלימוד עניני בית המקדש:
בשנת [[תשמ"ה]] אמר הרבי שאין ללמוד בשבת זו את עניני בית המקדש, כיוון ששבת דוחה את הענינים הבלתי-רצויים, ויש לשלול את המחשבה שמא עושים כך בגלל ענין בלתי-רצוי. בשנת [[תשמ"ח]] אמר הרבי שיש מקום לעסוק בלימוד זה גם בשבת זו, כיון שהלימוד הוא חלק מהענין '''הטוב''' שבי"ז תמוז. בשנת [[תנש"א]] השאיר הרבי את הענין בספק האם יש לעסוק בלימוד זה בשבת או להתחיל מיום ראשון.
כמו כן, הרבי הדגיש שלימוד עניני בית המקדש ב'ימי בין המצרים', הוא רק לאחר הענין הפשוט של לימוד ההלכות של ימים אלו ב[[שולחן ערוך]], הקודם בחשיבותו ללימוד עניני המקדש{{הערה|1=שיחת ראש חודש מנחם אב תשמ"ח ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=97&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 78]).}}.


כמו כן הוסיף הרבי והורה ללמוד את עניני המקדש כפי שנתבארו ב[[תורת החסידות]], ובמיוחד בדרושי אדמו"ר [[הצמח צדק]] שמחבר את [[תורת הנגלה]] עם [[תורת החסידות]]{{הערה|שיחת ט"ו תמוז תשמ"ט - שהיתה שנת המאתיים להולדת הצמח צדק (התוועדויות ח"ד ע' 37).}}.
===הלימוד בשאר ימות השנה===
למרות שהתקנה בתחילתה הייתה לעסוק בלימוד זה ב'ימי בין המצרים', במשך השנים הרחיב הרבי את התקנה גם לזמנים נוספים:


===פעולת הלימוד===
*בשנת [[תשמ"ט]] ביקש הרבי שבימים בהם לומדים את פרשיות [[תרומה]] ו[[תצוה]] העוסקות בנושא [[המשכן]], ילמדו בנוסף לפירוש [[רש"י]] (הנלמד במסגרת שיעורי ה[[חת"ת]]) גם ממדרשי חז"ל על הפרשה{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשמ"ט (סה"ש ח"א ע' 252).}}.
הרבי הסביר, על סמך המדרש האמור, שהלימוד בהלכות בית המקדש נחשב לבנייתו ממש - כיון שבזמן ה[[גלות]] אין אפשרות לבנות את בית המקדש בפועל, לכן לימוד ההלכות הוא הדרך היחידה לקיים את מצוות "ועשו לי מקדש". בנוסף לכך, הלימוד פועל ומזרז גם את השלמת בנייתו בפועל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|1=שיחת הרבי בנושא נדפסה בלקוטי שיחות חלק י"ח ע' 414, וכן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=31&hilite= פתיחה לספר "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה"].}}.


בשנת [[תנש"א]], בתקופה בה עורר הרבי רבות על [[בשורת הגאולה|המצאותנו בסמיכות ממש לגאולה]], כשהנה [[משיח]] בא - הדגיש הרבי שהלימוד צריך להיות בעיקר מתוך תשוקה למעלתו של [[בית המקדש השלישי]], והידיעה שתיכף ומיד יבנה והלכות אלו יהפכו להלכה למעשה{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ בלק תנש"א: "לכל לראש - שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן החיסרון דחורבן בית-המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף והשתוקקות להמעלה והשלמות דבית-המקדש השלישי..  
*בשנת [[תשנ"ב]] התבטא הרבי שגם ב[[צום גדליה]] ישנו ענין מיוחד לעסוק בלימוד עניני בית המקדש{{הערה|שיחת צום גדליה תשנ"ב.}}.


ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, '''הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי-זה''', כיוון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותכף) יגלה ויבוא משמים" '''ברגע כמימרא'''!}}.
בנוסף התבטא הרבי בקשר ל[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] שעליו לכלול גם את הלימוד בנושא בית המקדש{{הערה|דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סט"ו. ועוד.}}.


==יוזמות והוצאות לאור==
==יוזמות והוצאות לאור==
לאור הוראת הרבי, מקיימים חסידי חב"ד בתקופה זו כינוסים תורניים המוקדשים ללימוד הלכות בית הבחירה. [[מטה משיח בארץ הקודש]] מארגן סבב הרצאות ברחבי הארץ עם מספר מרצים בעלי ידע בנושא המקדש.
לאור הוראת הרבי, מקיימים חסידי חב"ד בתקופה זו כינוסים תורניים המוקדשים ללימוד הלכות בית הבחירה. [[מטה משיח בארץ הקודש]] מארגן סבב הרצאות ברחבי הארץ עם מספר מרצים בעלי ידע בנושא המקדש.
כמו כן [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם מארגנים שיעורים למקורביהם{{הערה|ראו לדוגמא [https://col.org.il/news/120072 הרב מנחם מקובר בהרצאה מאלפת על בית המקדש בטלז סטון{{col}}]}} ונעזרים בחומר ש[[צעירי חב"ד בארץ הקודש|צא"ח]] מוציאים לאור בשיתוף פעולה עם [[מכון המקדש]].


===הוצאה לאור===
===הוצאה לאור===
שורה 56: שורה 65:


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[:קטגוריה:בית המקדש|כל הערכים בנושאי בית המקדש בחב"דפדיה]]
*[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]
*[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]
==לקריאה נוספת==
*'''חיי רבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1867 עמוד 46.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYUlvQ2NZeUVCVjg יהפכו לששון ולשמחה] - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשע"ו]] - ע' 14
*[https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAYUlvQ2NZeUVCVjg יהפכו לששון ולשמחה] - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשע"ו]] - ע' 14
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94/ ההוספה המיוחדת ב"הלכות בית הבחירה"]''' - משיחת י"ז תמוז תשד"מ {{וידפו}}
*'''[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94/ ההוספה המיוחדת ב"הלכות בית הבחירה"]''' - משיחת י"ז תמוז תשד"מ {{וידפו}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=115 מדור בית הבחירה]''' - באתר {{חב}}
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=115 מדור בית הבחירה]''' - באתר {{חב"ד בישראל}}
*ידיעות, מאמרים ושיעורים בתגית "'''בית הבחירה'''" באתר {{אינפו}} - [http://chabad.info/tag/%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94/ באתר החדש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הלכות+בית+הבחירה באתר הישן]
*ידיעות, מאמרים ושיעורים בתגית "'''בית הבחירה'''" באתר {{אינפו}} - [http://chabad.info/tag/%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94/ באתר החדש], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הלכות+בית+הבחירה באתר הישן]
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3728610#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content הלכות בית הבחירה לרמב"ם, עם פירוש הרב עדין אבן ישראל]''' {{בית חבד}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3728610#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content הלכות בית הבחירה לרמב"ם, עם פירוש הרב עדין אבן ישראל]''' {{בית חבד}}
*'''[https://col.org.il/news/132140 בין המצרים: למה ומדוע לומדים הלכות בית הבחירה?]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/132093 לקיים הוראת הרבי: הלכות בית הבחירה לרמב"ם עם הרב מקובר - פרקים א-ב] {{*}} [https://col.org.il/news/132224 פרקים ג-ד] {{*}} [https://col.org.il/news/132249 פרקים ה-ו] {{*}} [https://col.org.il/news/132414 פרקים ז-ח]''' {{COL}}{{וידאו}}
*'''[https://col.org.il/news/132330 משחק הטריוויה: כרטיסיות משחק לימודיות לימי בין המצרים]''' {{COL}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/stories/687877/ חסידודס: צ'ראדי לבית המקדש]''' - עיבוד לילדים על הוראת הרבי, בהפקת צבאות השם ארץ הקודש {{וידפו}}


{{בין המיצרים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]]
[[קטגוריה:לימוד התורה]][[קטגוריה:רמב"ם]]
[[קטגוריה:לימוד התורה]]
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:רמב"ם]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:בין המצרים]]

גרסה אחרונה מ־02:50, 2 ביולי 2024

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
הרב פנחס צבי מרגליות מוסר שיעור בעניני בית הבחירה ב770

לימוד עניני בית הבחירה היא תקנה של הרבי לעסוק בלימוד עניני בית המקדש, במטרה לעסוק בבנין הבית ברוחניות, דבר המזרז את בנייתו בפועל בגשמיות. הרבי הסביר את תוכנה של התקנה על יסוד המדרש המתאר דו-שיח בין הקב"ה ויחזקאל הנביא, שבו ביקש הקב"ה מיחזקאל ללמד את עם ישראל על צורת בית המקדש, ואמר לו: "בשכר קרייתה, שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית".

הרבי עורר לראשונה על הנושא בשיחותיו בתקופת שלושת השבועות של ימי 'בין המצרים' בשנת תשל"ו. הרבי הורה שבימים אלו בהם התרחש חורבן בית המקדש, יש להוסיף בלימוד הנושא כדי להחליש את החורבן ולזרז את בניין הבית[1]. בשנים שלאחר מכן, דיבר הרבי במעלת לימוד עניני המקדש גם בשאר ימי השנה[דרוש מקור].

התקנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

דגם בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם

בשיחות ליל שישי ערב שבת, ושבת פרשת מטות מסעי תשל"ו[2] דיבר הרבי באריכות על מעלת לימוד התורה בעניני בית המקדש, על יסוד דברי הקדוש ברוך הוא ליחזקאל המתוארים במדרש:

כשהקדוש ברוך הוא מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר? הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית. אמר יחזקאל לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית.. וכי יכולין הן לעשות?! הניח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם!

אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?! אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית.

— תנחומא צו, יד

לאור זאת ביקש הרבי להוסיף בימי בין המצרים בלימוד עניני בית המקדש.

מאז ההוראה, נהג הרבי במשך תקופה ארוכה בהתוועדויות בשבתות של 'בין המצרים' לבאר בעצמו ענין בהלכות בית הבחירה. כמה שנים לאחר מכן הרבי דיבר באריכות בהתוועדות בטענה לחסידים, מדוע לא פעלו מעצמם בלימוד הלכות בית הבחירה אלא חיכו להתעוררות מהרבי - שהרי, הסיבה להוראה תקיפה בכל שנה[3]. פעמים רבות התייחס הרבי למעלת הלימוד ופעולתו.

פעולת הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הסביר, על סמך המדרש האמור, שהלימוד בהלכות בית המקדש נחשב לבנייתו ממש - כיון שבזמן הגלות אין אפשרות לבנות את בית המקדש בפועל, לכן לימוד ההלכות הוא הדרך היחידה לקיים את מצוות "ועשו לי מקדש"[4]. כלומר: במצוות "ועשו לי מקדש" ישנם שני חלקים הכרחיים: המחשבה והתכנון כיצד לבנות את בית המקדש, והבניין בפועל במעשה. ולכן, גם בזמנים בהם אי אפשר בפועל לקיים את החלק השני - המעשי, עדיין חלה המצווה והחובה לעסוק לפחות בחלק הראשון - החלק העיוני שהוא תכנון בית המקדש[5]. בנוסף לכך, הלימוד פועל ומזרז גם את השלמת בנייתו בפועל בגאולה[4].

בשנת תנש"א, בתקופה בה עורר הרבי רבות על המצאותנו בסמיכות ממש לגאולה[דרושה הבהרה], כשהנה משיח בא - הדגיש הרבי שהלימוד צריך להיות בעיקר מתוך תשוקה למעלתו של בית המקדש השלישי, והידיעה שתיכף ומיד יבנה והלכות אלו יהפכו להלכה למעשה[6].

הענינים הנלמדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הוראת הרבי, הלימוד מתרכז בעיקר בעניני בית המקדש כפי שהם מופיעים בתורה שבכתב: בפרשות העוסקות בבנין המשכן ובכלים בספר שמות (פרשיות תרומה-פקודי)[7], ובספר יחזקאל בנבואה אודות צורת בית המקדש השלישי (פרקים מ-מג). וכן בתורה שבעל פה: במסכתות תמיד ומידות, ובהלכות בית הבחירה לרמב"ם.

כמו כן הוסיף הרבי והורה ללמוד את עניני המקדש כפי שנתבארו בתורת החסידות, ובמיוחד בדרושי אדמו"ר הצמח צדק שמחבר את תורת הנגלה עם תורת החסידות[8].

הוראות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • לעסוק בלימוד זה גם עם ילדים, ולהראות להם ציורים אודות צורת הבית המעוררים בהם חשק מיוחד[9]. וכן עם הילדים הנמצאים במחנות קיץ[10].
  • לפעול על יהודים נוספים לעסוק בלימוד זה - אפילו יהודים שאינם יודעים אל"ף-בי"ת של יהדות, ויהודים שאינם מבינים לשון הקודש וצריכים לתרגם את עניני בית המקדש עבורם לשפות אחרות[11].
  • לקשר את הלימוד גם עם נתינת צדקה[דרוש מקור].
  • בשנים שבהן שבעה עשר בתמוז חל בשבת, ישנם צדדים לכאן ולכאן האם יש לעסוק בשבת זו בלימוד עניני בית המקדש:

בשנת תשמ"ה אמר הרבי שאין ללמוד בשבת זו את עניני בית המקדש, כיוון ששבת דוחה את הענינים הבלתי-רצויים, ויש לשלול את המחשבה שמא עושים כך בגלל ענין בלתי-רצוי. בשנת תשמ"ח אמר הרבי שיש מקום לעסוק בלימוד זה גם בשבת זו, כיון שהלימוד הוא חלק מהענין הטוב שבי"ז תמוז. בשנת תנש"א השאיר הרבי את הענין בספק האם יש לעסוק בלימוד זה בשבת או להתחיל מיום ראשון. כמו כן, הרבי הדגיש שלימוד עניני בית המקדש ב'ימי בין המצרים', הוא רק לאחר הענין הפשוט של לימוד ההלכות של ימים אלו בשולחן ערוך, הקודם בחשיבותו ללימוד עניני המקדש[12].

הלימוד בשאר ימות השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שהתקנה בתחילתה הייתה לעסוק בלימוד זה ב'ימי בין המצרים', במשך השנים הרחיב הרבי את התקנה גם לזמנים נוספים:

  • בשנת תשמ"ט ביקש הרבי שבימים בהם לומדים את פרשיות תרומה ותצוה העוסקות בנושא המשכן, ילמדו בנוסף לפירוש רש"י (הנלמד במסגרת שיעורי החת"ת) גם ממדרשי חז"ל על הפרשה[13].
  • בשנת תשנ"ב התבטא הרבי שגם בצום גדליה ישנו ענין מיוחד לעסוק בלימוד עניני בית המקדש[14].

בנוסף התבטא הרבי בקשר ללימוד עניני גאולה ומשיח שעליו לכלול גם את הלימוד בנושא בית המקדש[15].

יוזמות והוצאות לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאור הוראת הרבי, מקיימים חסידי חב"ד בתקופה זו כינוסים תורניים המוקדשים ללימוד הלכות בית הבחירה. מטה משיח בארץ הקודש מארגן סבב הרצאות ברחבי הארץ עם מספר מרצים בעלי ידע בנושא המקדש.

כמו כן בתי חב"ד ברחבי העולם מארגנים שיעורים למקורביהם[16] ונעזרים בחומר שצא"ח מוציאים לאור בשיתוף פעולה עם מכון המקדש.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

חוברות לימוד ומוצרים בנושא המקדש, שהופקו בעקבות הוראת הרבי

בשנת תשמ"ו יצא לאור לראשונה הספר חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם, המלקט שיחות של הרבי על הרמב"ם בהלכות בית הבחירה, בהוצאת הועד להפצת שיחות. הספר נדפס לאחר מכן בכמה מהדורות נוספות.

בשנת תשס"ד יצא לאור הספר בית הבחירה, בהוצאה משותפת של מכון המקדש ומטה משיח בארץ הקודש. הספר מכיל את מסכת מידות, הלכות בית הבחירה וספר יחזקאל בליווי ביאורים, מפות ותמונות, וכן פנינים משיחות הרבי בנושא.

בשנים תשע"ב-תשע"ד הוציאו לאור מכון ממ"ש סדרת הפקות לעידוד למרות הלכות בית הבחירה, ובהם: חוברת "תורת המקדש" עם ליקוט המקורות בנושא בית המקדש, חוברת "עוסקים בבנינו" עם קטעי לימוד מחולקים לפי ימים לשלושת השבועות. ועלון הפצה "בית המקדש. נלמד. נראה. נבנה".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין המיצרים
ציר הזמן חורבן בית המקדש • גלות • תענית י"ז בתמוז • שלושת השבועות • תלתא דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • תשעה באב • ט"ו מנחם אב • שבת נחמו • שבעה דנחמתא
מנהגים לימוד עניני בית הבחירה • סיומי מסכת • דברי כיבושין • תפילת נחם
חוברות וספרים אגדות החורבן • מסכת תענית • מגילת תענית • בין המצרים (חוברת) • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם • קינות לתשעה באב • מגילת איכה
ניגונים ניגון ציון במשפט תפדה

הערות שוליים

  1. ↑ שיחות קודש תשל"ו
  2. ↑ ראה שיחות קודש ח"ב ע' 483. הובא בתרגום לעברית בקובץ 'יהפכו לששון ולשמחה' שבקישורים חיצוניים, ע' 14.
  3. ↑ שיחת ש"פ מטות מסעי תש"מ (שיחות קודש חלק ג' ע' 656).
  4. ↑ 4.0 4.1 שיחת הרבי בנושא נדפסה בלקוטי שיחות חלק י"ח ע' 414, וכן בפתיחה לספר "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה".
  5. ↑ שיחת ש"פ ראה תש"מ (שיחו"ק ח"ג ע' 950).
  6. ↑ דבר מלכות שבת פרשת בלק תנש"א: "לכל לראש - שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן החיסרון דחורבן בית-המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף והשתוקקות להמעלה והשלמות דבית-המקדש השלישי.. ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי-זה, כיוון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותכף) יגלה ויבוא משמים" ברגע כמימרא!
  7. ↑ משיחת י"ז תמוז תשד"מ. וראה באריכות בלקוטי שיחות חלק כ"א שיחת תרומה א' אודות הצורך והמעלה בלימוד אודות המשכן, למרות שבניין המשכן היה רק ארעי ופרטיו לא נצרכים במקדש לדורות. וראה בהערה 39 שם.
  8. ↑ שיחת ט"ו תמוז תשמ"ט - שהייתה שנת המאתיים להולדת הצמח צדק (התוועדויות ח"ד ע' 37).
  9. ↑ שיחת כ"ד תמוז תשל"ו (שיחו"ק שם ע' 485, הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל שם).
  10. ↑ שיחת שבעה עשר בתמוז (נדחה) תשמ"ח (התוועדויות ח"ד ע' 50).
  11. ↑ שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"א (שיחו"ק ח"ד ע' 243 ואילך. הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל ע' 15).
  12. ↑ שיחת ראש חודש מנחם אב תשמ"ח (התוועדויות ח"ד ע' 78).
  13. ↑ שיחת ש"פ משפטים תשמ"ט (סה"ש ח"א ע' 252).
  14. ↑ שיחת צום גדליה תשנ"ב.
  15. ↑ דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סט"ו. ועוד.
  16. ↑ ראו לדוגמא הרב מנחם מקובר בהרצאה מאלפת על בית המקדש בטלז סטון
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=לימוד_עניני_בית_הבחירה&oldid=698683"