אליעזר יעקב ברוד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שוחזר מעריכות של 141.226.232.47 (שיחה) לעריכה האחרונה של 85.130.179.113) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (61 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' לייזר ברוד פ''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד במהלך מסירת שיעור (תשפ"ד)]] | |||
[[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]] | [[קובץ:אליעזר ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוד (משמאל) מקבל את "פרס הספרות החב"די" (תשע"ב).]] | ||
הרב '''אליעזר יעקב ברוד''' (יליד שנת [[תשכ" | הרב '''אליעזר יעקב הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תשכ"ב]], 1962) הינו רב היישוב כרמי יוסף, ראש מכון הסמיכה של [[ישיבת הבוכרים]] ב[[כפר חב"ד]] ורב בית כנסת ישראל אריה לייב בכפר חב"ד. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ריגא]] ב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב ישראל ברוך ברוד, ובגיל 3 עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם משפחתו. | נולד ב[[ריגא]] ב[[ט' כסלו]] [[תשכ"ב]] לאביו הרב [[ישראל ברוך ברוד]], ובגיל 3 עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם משפחתו, ועברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]]. | ||
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד]], כילד התבלט בכישרונותיו והוקפץ בהחלטת ההנהלה כמה כיתות. אח"כ למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | |||
כשסיים את שנת הלימודים שיעור ב' בישיבה בלוד השתתף במבצע שינון דפי [[גמרא]] בע"פ ונסע לרבי לחודש תשרי, בסיום החודש נכנס ל[[יחידות]] בת ארבע דקות אצל הרבי, בפתק שהגיש לרבי כתב על השתתפותו במבצע השינון, שאל את הרבי על אפשרות שעמדה בפניו לעבור ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]], וכתב על כך שהוא [[לוי]] אך מסופק אם יוכל לקיים את הוראת הרבי ללויים להשתתף במעמד [[הקפות]] הנערך ב[[חברון]] היות ויחזור במועד מאוחר מהתאריך בו חל מעמד ההקפות, | |||
הרבי השיב לו להישאר ללמוד ב[[ארץ ישראל]] ונימק זאת בהצלחתו בלימודים שם במסגרת השתתפותו במבצע השינון, לאחר מכן הרים הרבי את עיניו והביט ברב ברוד במבט חודר תוך כדי שהוא אומר: {{ציטוטון|"והעיקר דו זאלסט לערנען בשקידה ובהתמדה רבה"}}, בהמשך היחידות הורה לו הרבי לתת לרב [[נחום טרבניק]] סכום נסיעה לחברון ובכך ייחשב לו שהשתתף במעמד ההקפות, לאחר מכן חזר הרבי על המשפט :"והעיקר דו זאלסט לערנען בשקידה ובהתמדה רבה", בהמשך שוחח עמו הרבי על מספר עניינים נוספים ובסוף חזר בשלישית על המשפט{{הערה|ישראל אלפרוביץ, יוסף יצחק קפלן, '''לבד עם הרבי''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2055 עמ' 34.}}. | |||
לאחר לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. נמנה עם הקבוצה השלישית שנשלחה ל[[תומכי תמימים מגדל העמק]]{{דרושה הבהרה|איזו קבוצה שניה? של הבחורים אחרי לימודם בכפר? אם כן מדוע שניה?}}. בשנת [[תשמ"ב]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] אצל הרבי, ובמהלך השנה מונה כחבר בצוות ה[[חוזרים]] תחת ר' [[יואל כהן]]. כמו כן מונה לאחד מ[[שבעת הקנים]] בנגלה. | |||
התחבב במהלך שנות לימודו ב[[770]] על ראשי הישיבה, הרב [[מרדכי מענטליק]], הרב [[יואל כהן]] והרב [[שלמה זרחי]]. | |||
בשנת [[תשמ"ז]] התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]], והתגורר בכפר חב"ד. | |||
ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות. | במשך מספר שנים כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[אחי תמימים ראשון לציון]] ובשנת [[תנש"א]] התמנה לכהן כרב היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'. ומני אז מוסר שיעורים ב[[סמיכה לרבנות]] בישיבת [[אור שמחה]] בכפר חב"ד. | ||
הרב ברוד כותב מדי שבוע את המדור "מן המעיין" ב[[שיחת השבוע]] ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים. בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג [[הרבנות הראשית]], וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות. | |||
משנת [[תשע"ה]] פתח בקורס ללימוד "הלכות חופה וקידושין", מטעם ארגון "[[אל"ף (ארגון)|אל"ף]]", בנוסף, היה מוסר מדי שבוע ביום חמישי שיעור הלכה באתר [[חב"ד און ליין]], הנקרא בשם "עשה לך רב". | |||
ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות. כמו כן מתוקף תפקידו כרב הוא מסדר קידושין לזוגות רבים בכל רחבי הארץ. | |||
בשנת [[תשפ"א]] מונה ליו"ר הוועדה הרוחנית והפיקוח של חדשות 'עדכוני חב"ד'. מדי שבוע מוסר דרשה שעולה לרשת עדכוני חב"ד, ומופצת לאלפי העוקבים והמנויים. | |||
בשנת [[תשפ"ב]] ביקר אצל גדולי הרבנים החרדים, והביא להם את ספריו "שערי יורה דעה". ביקר בין השאר אצל הרב [[גרשון אדלשטיין]] והרב [[ברוך דב פוברסקי]], ראשי ישיבת פוניבז'. כמו כן ביקר אצל הרב [[יהודה סילמן]]. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך ו[[הטורי זהב]] על הלכות איסורי והיתר. במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הטורי זהב והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים | *'''שערי יורה דעה''' - ביאור וסיכום הש"ך ו[[הטורי זהב]] על הלכות איסורי והיתר ועל הלכות תערובות (2 חלקים). במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הטורי זהב והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשולחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר. | ||
עד כה יצאו | עד כה יצאו שלושה ספרים על הלכות מליחה, הלכות [[בשר]] וחלב והלכות תערובות. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]]. | *אחיו, הרב [[מנחם מענדל יצחק ברוד]], דובר חב"ד, ועורך העלון [[שיחת השבוע]]. | ||
*בנו, הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]]. | *בנו, הרב [[מנחם מענדל הלוי ברוד]], שליח הרבי לשכונת שיכון דן - רמת החייל [[תל אביב]]. | ||
*חתנו, הרב [[חיים ברוך רוזן]]. | *בנו, הרב [[אהרן ברוד]], מראשי ארגון [[אסנט]] ללימוד יהדות ב[[צפת]]. | ||
*חתנו, הרב [[חנא חיים פרידמן]]. | *חתנו, הרב [[חיים ברוך רוזן]], ר"מ בישיבה גדולה [[תומכי תמימים קריית גת]]. | ||
*חתנו, הרב [[חנא חיים פרידמן]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב''ד]]. | |||
*חתנו, הרב [[מנחם מענדל רסקין (קפריסין)]], שליח בניקוסיה, קפריסין. | |||
*בנו, ר' יוני ברוד - רחובות. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[מנחם ברונפמן]], '''במאי קמיפלגי?''' שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1863 עמוד 46 | |||
*'''[https://col.org.il/news/131906 שערים המצויינים בהלכה]''', במוסף התורני של 'המבשר': ראיון עם הרב ברוד מכפר חב"ד, שלמה מן | יום י"א תמוז ה'תשפ"א {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/136234 לרגל הכרך השלישי: הרב ברוד ביקר אצל גדולי התורה בבני ברק]''' {{COL}} | |||
{{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}} | {{מיון רגיל:ברוד, אליעזר}} | ||
{{תורת הרבי}} | {{תורת הרבי}} | ||
[[קטגוריה: חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]] | [[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]] | ||
| שורה 39: | שורה 59: | ||
[[קטגוריה:משפחת ברוד]] | [[קטגוריה:משפחת ברוד]] | ||
[[קטגוריה:חוזרים]] | [[קטגוריה:חוזרים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ב]] | |||
[[קטגוריה:רבנים בכפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:מחברים תורניים]] | |||
[[קטגוריה:צוות ישיבת הבוכרים]] | |||
[[קטגוריה:שבעת קני המנורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:32, 16 בספטמבר 2024
הרב אליעזר יעקב הלוי ברוד (יליד שנת תשכ"ב, 1962) הינו רב היישוב כרמי יוסף, ראש מכון הסמיכה של ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד ורב בית כנסת ישראל אריה לייב בכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בריגא בט' כסלו תשכ"ב לאביו הרב ישראל ברוך ברוד, ובגיל 3 עלה ארצה יחד עם משפחתו, ועברו להתגורר בכפר חב"ד.
בילדותו למד בתלמוד תורה כפר חב"ד, כילד התבלט בכישרונותיו והוקפץ בהחלטת ההנהלה כמה כיתות. אח"כ למד בישיבת תומכי תמימים לוד.
כשסיים את שנת הלימודים שיעור ב' בישיבה בלוד השתתף במבצע שינון דפי גמרא בע"פ ונסע לרבי לחודש תשרי, בסיום החודש נכנס ליחידות בת ארבע דקות אצל הרבי, בפתק שהגיש לרבי כתב על השתתפותו במבצע השינון, שאל את הרבי על אפשרות שעמדה בפניו לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים מוריסטון, וכתב על כך שהוא לוי אך מסופק אם יוכל לקיים את הוראת הרבי ללויים להשתתף במעמד הקפות הנערך בחברון היות ויחזור במועד מאוחר מהתאריך בו חל מעמד ההקפות,
הרבי השיב לו להישאר ללמוד בארץ ישראל ונימק זאת בהצלחתו בלימודים שם במסגרת השתתפותו במבצע השינון, לאחר מכן הרים הרבי את עיניו והביט ברב ברוד במבט חודר תוך כדי שהוא אומר: ""והעיקר דו זאלסט לערנען בשקידה ובהתמדה רבה"", בהמשך היחידות הורה לו הרבי לתת לרב נחום טרבניק סכום נסיעה לחברון ובכך ייחשב לו שהשתתף במעמד ההקפות, לאחר מכן חזר הרבי על המשפט :"והעיקר דו זאלסט לערנען בשקידה ובהתמדה רבה", בהמשך שוחח עמו הרבי על מספר עניינים נוספים ובסוף חזר בשלישית על המשפט[1].
לאחר לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. נמנה עם הקבוצה השלישית שנשלחה לתומכי תמימים מגדל העמק[דרושה הבהרה]. בשנת תשמ"ב נסע לשנת הקבוצה אצל הרבי, ובמהלך השנה מונה כחבר בצוות החוזרים תחת ר' יואל כהן. כמו כן מונה לאחד משבעת הקנים בנגלה.
התחבב במהלך שנות לימודו ב770 על ראשי הישיבה, הרב מרדכי מענטליק, הרב יואל כהן והרב שלמה זרחי.
בשנת תשמ"ז התחתן עם רעייתו גיטה, בתו הבכירה של הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבו של כפר חב"ד, והתגורר בכפר חב"ד.
במשך מספר שנים כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד ואחי תמימים ראשון לציון ובשנת תנש"א התמנה לכהן כרב היישוב כרמי יוסף שבמועצה האזורית 'גזר'. ומני אז מוסר שיעורים בסמיכה לרבנות בישיבת אור שמחה בכפר חב"ד.
הרב ברוד כותב מדי שבוע את המדור "מן המעיין" בשיחת השבוע ובו ליקוטי רעיונות מספרים ובעיקר מספרי חסידות, לפי נושאים שונים. בנוסף, מכהן הרב ברוד כחבר ועדת 'פרס הרב קוק' כנציג הרבנות הראשית, וחבר הנהלת ארגון רבני הערים וההתיישבות.
משנת תשע"ה פתח בקורס ללימוד "הלכות חופה וקידושין", מטעם ארגון "אל"ף", בנוסף, היה מוסר מדי שבוע ביום חמישי שיעור הלכה באתר חב"ד און ליין, הנקרא בשם "עשה לך רב".
ידוע כמומחה בעניני שמיטה, ומוזמן לפורומים שונים להרצאות הלכתיות. כמו כן מתוקף תפקידו כרב הוא מסדר קידושין לזוגות רבים בכל רחבי הארץ.
בשנת תשפ"א מונה ליו"ר הוועדה הרוחנית והפיקוח של חדשות 'עדכוני חב"ד'. מדי שבוע מוסר דרשה שעולה לרשת עדכוני חב"ד, ומופצת לאלפי העוקבים והמנויים.
בשנת תשפ"ב ביקר אצל גדולי הרבנים החרדים, והביא להם את ספריו "שערי יורה דעה". ביקר בין השאר אצל הרב גרשון אדלשטיין והרב ברוך דב פוברסקי, ראשי ישיבת פוניבז'. כמו כן ביקר אצל הרב יהודה סילמן.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שערי יורה דעה - ביאור וסיכום הש"ך והטורי זהב על הלכות איסורי והיתר ועל הלכות תערובות (2 חלקים). במבנה הספר ארבעה חלקים: בחלק הראשון הובאו פסקי המחבר והרמ"א ככתבן. בחלק השני מסוכמים בלשון קצרה, דברי הטורי זהב והש"ך. בחלק השלישי, תחת השם "הרחב דבר", מרחיב הכותב בנושאים הנידונים בשולחן ערוך ונושאי כליו, על ידי הבאת דברי המפרשים והפוסקים הדנים בנושא. במסגרת מדור זה מתמקד הרב ברוד בשאלות אקטואליות הנוגעות למעשה כיום, תוך הבאת דברי פוסקי דורנו. בחלק הרביעי הובאו פסקי רבותינו נשיאנו, המתייחסים לנושאים המדוברים בספר.
עד כה יצאו שלושה ספרים על הלכות מליחה, הלכות בשר וחלב והלכות תערובות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב מנחם מענדל יצחק ברוד, דובר חב"ד, ועורך העלון שיחת השבוע.
- בנו, הרב מנחם מענדל הלוי ברוד, שליח הרבי לשכונת שיכון דן - רמת החייל תל אביב.
- בנו, הרב אהרן ברוד, מראשי ארגון אסנט ללימוד יהדות בצפת.
- חתנו, הרב חיים ברוך רוזן, ר"מ בישיבה גדולה תומכי תמימים קריית גת.
- חתנו, הרב חנא חיים פרידמן, ר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב''ד.
- חתנו, הרב מנחם מענדל רסקין (קפריסין), שליח בניקוסיה, קפריסין.
- בנו, ר' יוני ברוד - רחובות.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם ברונפמן, במאי קמיפלגי? שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת,
גליון 1863 עמוד 46 - שערים המצויינים בהלכה, במוסף התורני של 'המבשר': ראיון עם הרב ברוד מכפר חב"ד, שלמה מן | יום י"א תמוז ה'תשפ"א
- לרגל הכרך השלישי: הרב ברוד ביקר אצל גדולי התורה בבני ברק
- ↑ ישראל אלפרוביץ, יוסף יצחק קפלן, לבד עם הרבי שבועון כפר חב"ד גליון 2055 עמ' 34.