הסבא משפולי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(57 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:תמונת האוהל של הסבא משפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת האוהל של הסבא משפולי בעיר שפולי, כל הזכויות שמורות למכון "אור הגנוז"]]
[[קובץ:תמונת האוהל של הסבא משפולי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת האוהל הישן של הסבא משפולי בעיר שפולי, כל הזכויות שמורות למכון "אור הגנוז"]]
'''הסבא משפאלע''' (באידיש '''דער שפאלער זיידע''', שמו המלא היה: '''רבי אריה לייב''') (תפ"ה-תקע"ב) היה מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממעזריטש]], וידיד קרוב של אדמו"ר הזקן.
'''הסבא מ[[שפולה|שפולי]]''' (באידיש '''דּעֶר שפּאָלעֶר זֵיידֶע''', שמו המלא הינו: '''רבי יהודה אריה לייב גרונדי''') ([[כ"ה כסלו]] תפ"ה - [[ו' תשרי]] [[תקע"ב]]) היה מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממעזריטש]], וידיד קרוב של [[אדמו"ר הזקן]].
 
מקום קבורתו בשפולי{{הערה|אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב}}.
חי בן השנים [[תפ"ה]]-[[תקע"ב]], ומקום קבורתו בשפולי{{הערה|אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב}}.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה כסלו|נר ראשון של חג החנוכה]] [[תפ"ה]] לאביו רבי ברוך, בברכתו של [[הבעל שם טוב]] שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.
נולד בעיר שפולה ב[[כ"ה כסלו|נר ראשון של חג החנוכה]] תפ"ה לאביו רבי ברוך, בברכתו של [[הבעל שם טוב]] שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.


בהיותו בן שלש שנים ביקר את [[הבעל שם טוב]] והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם{{הערה|כך העיד בפני [[אדמו"ר הזקן]] כשביקר אצלו בסביבות שנת תקס"ט. הסיפור נדפס בספר [[היום יום]], י"ד [[טבת]].}}.
בהיותו בן שלש שנים ביקר את הבעל שם טוב והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם{{הערה|כך העיד בפני [[אדמו"ר הזקן]] כשביקר אצלו בסביבות שנת [[תקס"ט]]. הסיפור נדפס בספר [[היום יום]], [[י"ד טבת]].}}.


הוא היה מתלמידי ר' [[פנחס מקוריץ]] ואחר כך - של [[הבעל שם טוב]], ואחר כך של [[המגיד ממעזריטש]]. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.
הוא היה מתלמידי ר' [[פנחס מקוריץ]] ואחר כך - של [[הבעל שם טוב]], ואחר כך של [[המגיד ממעזריטש]] ואחר כך של [[התולדות יעקב יוסף]] מפולנאה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.


הסתלק ב[[ו' תשרי]] [[תקע"ב]].
התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה, והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד {{ציטוטון|שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש גל של עצמות}}.


== [[ספרן של צדיקים]] ==
==ספרן של צדיקים==
{{ערך מורחב|ספרן של צדיקים}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, ש[[רבינו הזקן]] כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, ש[[רבינו הזקן]] כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.


[[הרבי]] אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין [[הסתלקות]] ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו ב{{מונחון|חדא מחתא|בבת אחת}}, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה{{הערה|1=[[התוועדות]] שבת פרשת מקץ [[תשכ"ב]]. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2853 אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג].}}.
[[הרבי]] אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין [[הסתלקות]] ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו ב{{מונחון|חדא מחתא|בבת אחת}}, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה{{הערה|1=[[התוועדות]] שבת פרשת מקץ [[תשכ"ב]]. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/9/2853 אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג].}}.


== הערכתו הנפלאה ל[[אדמו"ר הזקן]] ==
== הערכתו הנפלאה לאדמו"ר הזקן==
הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, [[בהמה]] וכו'.
הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, כגון [[בהמה]] וכדומה. בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה ב[[ליאזנא]] בעת נשיאות כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לאדמו"ר הזקן ״איר גייט צו דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל הבהמה הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. [[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף: ואמר לי [[אדמו"ר מהר"ש|כ"ק אאמו"ר]] שמכיון ששורש נשמתו משם [[ב"ן]] שכנגד [[ספירת המלכות]] שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן קרא עצמו בשם בהמה. ודרך כלל [[נשמה|נשמות]] אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר){{הערה|1=במוצאי [[שבת קודש]] פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.}}.
 
בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה ב[[ליאזנא]] בעת נשיאות כ"ק [[אדמו"ר הזקן]], והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו
הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע ל[[אדמו"ר הזקן]] איר "גייט צום דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל ה[[בהמה]] הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. [[אדמו"ר הרש"ב]] הוסיף: ואמר לי [[אדמו"ר מהר"ש|כ"ק אאמו"ר]] שמכיון ששורש נשמתו משם [[ב"ן]] שכנגד [[ספירת המלכות]] שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן
קרא עצמו בשם בהמה. ודרך כלל [[נשמה|נשמות]] אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא
שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר).{{הערה|1=במוצאי [[שבת קודש]] פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.}}


פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התוכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת [[בית הכנסת]] אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז"{{הערה|איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה}}.
פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת [[בית הכנסת]] אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז" (אוי, אתם לגמרי לא יודעים מי זה [מה דרגתו]){{הערה|איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה.}}.


==צאצאיו==
==צאצאיו==
חלק ממשפחות סטמבלר וגלויברמן החב"דיות, משפחות גייסינסקי מניו-יורק וכן משפחת ליסון מנחלת הר חב"ד. מתייחסים כצאצאיו של הסבא משפולי{{הערה|אם המשפחה, הינה בתו של רבי פסח משה זיידה, שהינו בן אחר בן לסבא משפולי.}}.
על צאצאיו נמנים רבים משפחות חסידי חב"ד. ביניהן אפשר להזכיר את משפחות: [[סטמבלר (פירושונים)|סטמבלר]], גלויברמן, גייסינסקי, קלמנסון, ליפסקר, קרליבך, זילברמן, גופין, ליסון, וולוביק ורבות אחרות.


==תורתו==
==תורתו==
דברי תורתו של הסבא משפולי לא נכתבו. רק דברי תורה בודדים נותרו ממנו. אחד מהם בסידור לב שמח שכותב על הפסוק {{הערה|תהילים פרק קמז, טז}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: שמעתי ממורי חמי (רבי שלום מ[[בעלזא]]) ז"ל שאמר בשם הצדיק משפאליע "שורש עלייות הוא ידוע חב"ד, ובזה נתעלה הפ"ר ניצוצין וזה מורה בסוד כ"ו פ"ר, כאפר כ"א פ"ר, יפזר י"ז פ"ר, שהוא חכמה בינה ודעת שורש העלייה בהתקשרות המחשבה".
דברי תורתו של הסבא משפולי לא נכתבו. רק דברי תורה בודדים נותרו ממנו. אחד מהם בסידור לב שמח שכותב על הפסוק{{הערה|תהלים פרק קמז, טז}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: שמעתי ממורי חמי ([[רבי שלום מבעלזא]]) ז"ל שאמר בשם הצדיק משפאליע "שורש עלייות הוא ידוע חב"ד, ובזה נתעלה הפ"ר ניצוצין וזה מורה בסוד כ"ו פ"ר, כאפר כ"א פ"ר, יפזר י"ז פ"ר, שהוא חכמה בינה ודעת שורש העלייה בהתקשרות המחשבה".
 
רבי [[דוד יצחק אייזיק רבינוביץ']] מסקוליא כותב בספרו{{הערה|תהלה לדוד קיט, לט}} כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת [[בית שמאי]], אבל שיטת [[בית הלל]] אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (יז, א) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}} שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.


רבי [[דוד יצחק אייזיק רבינוביץ']] מסקוליא כותב בספרו{{הערה|תהלה לדוד קיט, לט}} כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת [[בית שמאי]], אבל שיטת [[בית הלל]] אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (טז, ב) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת סומא ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק י"ב]]}} שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.
חלק מדברי תורתו, סיפורים ותולדות חייו מובאים בספר תולדות מהרא"ל וכן בספר איש הפלא לר' מנשה מילר.


==ראו גם ==
==ראו גם ==
שורה 40: שורה 37:
*[[ניגון קול ביער]] הסבא משפולי היה מנגן ניגון זה קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] או לפני תיקון חצות
*[[ניגון קול ביער]] הסבא משפולי היה מנגן ניגון זה קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]] או לפני תיקון חצות
* [[ניגון הופ קוזק]] ניגון שמקורו בסבא משפולי
* [[ניגון הופ קוזק]] ניגון שמקורו בסבא משפולי
 
== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf לקט דברי אדמו"רי חב"ד וסיפורי חסידים הקשורים לסבא משפולי].
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Stambler-%20Adar2,%2011,%205765.pdf לקט דברי אדמו"רי חב"ד וסיפורי חסידים הקשורים לסבא משפולי].
*הרב משה לוי יצחק לאופר, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf תולדות חייו של הסבא משפולי לאור כתבי [[חסידות חב"ד]]]''', פרדס חב"ד גליון 19, עמוד 297.
*הרב משה לוי יצחק לאופר, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf תולדות חייו של הסבא משפולי לאור כתבי [[חסידות חב"ד]]]''', פרדס חב"ד גליון 19, עמוד 297.
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=34032 לראשונה בנחל'ה: סעודה לצאצאי הסבא משפולי] - אתר שטורעם
*[https://chabad.info/news/123336/ הסעודה השנתית של צאצאי הסבא משפולי בכפר חב"ד] - {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]

גרסה אחרונה מ־17:33, 25 במרץ 2024

תמונת האוהל הישן של הסבא משפולי בעיר שפולי, כל הזכויות שמורות למכון "אור הגנוז"

הסבא משפולי (באידיש דּעֶר שפּאָלעֶר זֵיידֶע, שמו המלא הינו: רבי יהודה אריה לייב גרונדי) (כ"ה כסלו תפ"ה - ו' תשרי תקע"ב) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, וידיד קרוב של אדמו"ר הזקן. מקום קבורתו בשפולי[1].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר שפולה בנר ראשון של חג החנוכה תפ"ה לאביו רבי ברוך, בברכתו של הבעל שם טוב שיוולד לו בן שיאיר את עיניהם של ישראל.

בהיותו בן שלש שנים ביקר את הבעל שם טוב והוא הניח ידו הקדושה על ליבו, והסבא משפולי העיד על עצמו שפעולה זו גרמה לכך שתמיד ליבו יהיה חם[2].

הוא היה מתלמידי ר' פנחס מקוריץ ואחר כך - של הבעל שם טוב, ואחר כך של המגיד ממעזריטש ואחר כך של התולדות יעקב יוסף מפולנאה. הוא היה איש נלהב מאד, ביתר שאת ויתר עז על שאר חבריו תלמידי המגיד.

התיישב בשפולע וסירב שיקראו לו רבי או צדיק והמשיכו לקרוא לו הסבא משפולע, היה עוסק הרבה בצדקה בפדיון שבויים ובלהחזיר הרבה אנשים בתשובה, נודע באהבת ישראל העצומה שהייתה לו ותמיד היה מלמד זכות על בני ישראל ובעיקר התפרסם בקדושתו ובריבוי נסים ומופתים שעשה, והיה אומר על עצמו שכשהוא אוחז את האתרוג שלו בחג הסוכות הוא רואה על האתרוג את כל המקומות של כדור הארץ, וכל מה שנגזר בראש השנה על כל מקום ומקום. היהודי הקדוש מפשיסחא העיד "שיש בכח הסבא קדישא משפולי לעשות מכל איש גל של עצמות".

ספרן של צדיקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ספרן של צדיקים

אדמו"ר הריי"צ סיפר, שרבינו הזקן כתב גם את "ספר של צדיקים". הספר הזה עלה בלהב השמימה, באותו זמן שה"שפאלער זיידע" הסתלק.

הרבי אמר על סיפור זה: הסבר לקשר העניינים שבין הסתלקות ה"סבא משפולי" עם שריפת הספר לא שמעתי, אך אני שמעתי את שני העניינים אלו ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
חדא מחתא, ומשמע שהדברים קשורים זה בזה[3].

הערכתו הנפלאה לאדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסבא משפולי היה נוהג לקרוא לעצמו בכל מיני שמות של ביזיון, כגון בהמה וכדומה. בהקשר לכך מסופר, כי פעם היה בליאזנא בעת נשיאות כ"ק אדמו"ר הזקן, והיה האכסניה שלו בעליה. והלך כ"ק רבינו הגדול אליו, וכאשר הלך כ"ק רבינו הגדול על המדרגות, אמר אז השפאלער זיידע: "מי יעלה בהר הוי' כו'". וכאשר עלה אמר השפאלער זיידע לאדמו"ר הזקן ״איר גייט צו דעם אלטן בהמה" - אתם הולכים אל הבהמה הזקנה. והתחיל לבזות את עצמו כו'. אדמו"ר הרש"ב הוסיף: ואמר לי כ"ק אאמו"ר שמכיון ששורש נשמתו משם ב"ן שכנגד ספירת המלכות שתוכנה ומהותה "לית לה מגרמה כלום" לכן קרא עצמו בשם בהמה. ודרך כלל נשמות אלו דשם ב"ן צריכים לבטל את עצמם (וי"ל דהביטול הוא שלא יהיה ח"ו וח"ו יניקה כו'. המספר)[4].

פעם אחת הזדמן הסבא קדישא למקום אחד בו המתינו הכל לבואו של אדמו"ר הזקן. כל תושבי העיר התכוננו לבואו, בין ההכנות שטפו את רצפת בית הכנסת אליו יכנס אדמו"ר הזקן, והנה לתמהונם של כל הנוכחים הופיע הס"ק משפולי השתוחח עד לרצפה, ובזקנו הקדוש כיבד אותו, ויצר מעין שביל עד ארון הקודש, בידעו ששם תדרוכנה רגלי קדשו של אדמו"ר הזקן. על שאלת אחד מהקהל השיב לו: "אוי, איר וייסט גאר ניט וואס דאס איז" (אוי, אתם לגמרי לא יודעים מי זה [מה דרגתו])[5].

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

על צאצאיו נמנים רבים משפחות חסידי חב"ד. ביניהן אפשר להזכיר את משפחות: סטמבלר, גלויברמן, גייסינסקי, קלמנסון, ליפסקר, קרליבך, זילברמן, גופין, ליסון, וולוביק ורבות אחרות.

תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

דברי תורתו של הסבא משפולי לא נכתבו. רק דברי תורה בודדים נותרו ממנו. אחד מהם בסידור לב שמח שכותב על הפסוק[6] הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר: שמעתי ממורי חמי (רבי שלום מבעלזא) ז"ל שאמר בשם הצדיק משפאליע "שורש עלייות הוא ידוע חב"ד, ובזה נתעלה הפ"ר ניצוצין וזה מורה בסוד כ"ו פ"ר, כאפר כ"א פ"ר, יפזר י"ז פ"ר, שהוא חכמה בינה ודעת שורש העלייה בהתקשרות המחשבה".

רבי דוד יצחק אייזיק רבינוביץ' מסקוליא כותב בספרו[7] כי הסבא משפולי אמר שאדם אסור לו להיות עשה טוב יותר מאשר סור מרע. כשמסרו את הדברים לאדה"ז הגיב על כך כי זו היא שיטת בית שמאי, אבל שיטת בית הלל אינה כך. ומבאר בספר שהכוונה למחלוקת בית שמאי ובית הלל בכתובות (יז, א) אם "כלה" - כלתה נפשי לה' "כמות שהיא", או "כלה נאה וחסודה ואפילו חיגרת ואפילו סומא" - כלומר אפילו אם עדיין לא תיקן עצמו כראוי. בספרו של בנו "נעימות ברוך" מבאר כי אדה"ז הולך לשיטתו[8] שמעט מן האור הרוחני דוחה הרבה מן החושך.

חלק מדברי תורתו, סיפורים ותולדות חייו מובאים בספר תולדות מהרא"ל וכן בספר איש הפלא לר' מנשה מילר.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אודות הציון, ראו בספר "איש הפלא" - מנשה מילר, חלק א' ע' קל"ב
  2. כך העיד בפני אדמו"ר הזקן כשביקר אצלו בסביבות שנת תקס"ט. הסיפור נדפס בספר היום יום, י"ד טבת.
  3. התוועדות שבת פרשת מקץ תשכ"ב. אגרות קודש חלק ט' אגרת ב' תתנג.
  4. במוצאי שבת קודש פרשת שמות תרס"ז, בהיותו בווירצבורג, סיפר זאת כ"ק אדמו"ר הרש"ב. תורת שלום עמוד 84.
  5. איש הפלא, מנשה מילר, עמוד 316 בתוכנת אוצר החכמה.
  6. תהלים פרק קמז, טז
  7. תהלה לדוד קיט, לט
  8. ליקוטי אמרים - פרק י"ב