סעודת משיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(36 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר בתוכן על פי ביאורי הרבי, ומ"מ בתורת חב"ד.}}
{{מפנה|סעודת משיח|סעודת שור הבר והלוייתן}}
[[קובץ:סעודת משיח ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים ב-[[770]] במוצאי [[אחרון של פסח]], בסיום סעודת משיח אצל [[הרבי]]]]
[[קובץ:סעודת משיח2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:סעודת משיח2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת לקראת צאת החג של יום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}.  
'''סעודת משיח''' (ב[[יידיש]]: '''משיח'ס סעודה''') היא סעודה המתקיימת בסוף היום האחרון של חג ה[[פסח]] (בארץ ישראל ב[[שביעי של פסח]], [[כ"א בניסן]], ובחו"ל ב[[אחרון של פסח]], [[כ"ב בניסן]], שם מוסיפים [[יום טוב שני של גלויות]]){{הערה|למרות שבכל [[יום טוב]] שלא חל ב[[שבת]] די לפי ה[[הלכה]] בשתי סעודות ואין חיוב לאכול [[סעודה שלישית]]. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה}}.


==מקור הסעודה==
==מקור הסעודה==
המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל שם טוב{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמור"י חב"ד, בשם הבעל שם טוב. יהושע מונדשיין [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/22 סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ספר כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}.  
המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס ל[[בעל שם טוב]]{{הערה|1=[[אדמו"ר הריי"צ]] מביא זאת בשם קודמיו אדמו"רי חב"ד, בשם הבעל שם טוב. [[יהושע מונדשיין]] [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/5/22.htm סעודת משיח], אוצר מנהגי חב"ד, ספר כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז{{ש}}[[גבריאל ציננער]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}.


המנהג מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}.}}.
המנהג לאכול סעודה שלישית בחג האחרון של פסח מופיע גם בספר "[[מעשה רב]]" שנדפס ב[[תקצ"ב]] כמנהג של [[הגאון מוילנא]]{{הערה|"וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|38998|זולקווא, תקס"ח, סימן קפג|25}}, וכן בספר {{דף בהיברובוקס|יששכר בער ב"ר תנחום|מעשה רב|33900|ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה|38}}.}}.


==שם הסעודה==
==שם הסעודה==
[[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח{{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}, וזה שמה הנפוץ. פסח הוא חג האמונה בגאולת העבר, ותקווה לגאולת העתיד.
[[הבעל שם טוב]] קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח{{הערה|1= גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=127 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכז.}}, וזה שמה הנפוץ. בימים הראשונים של חג הפסח מתבטאת השמחה בגאולת העבר, ובימים האחרונים של החג מתגלה תקווה לגאולת העתיד.


==מנהגי הסעודה==
==מנהגי הסעודה==
[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח]]
[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח]]
למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] שותים בסעודה זו [[ארבע כוסות]] של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ספר כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. על פי תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם [[אדמו"ר הרש"ב]], וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות [[יין]], ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".
למנהג [[חסידות חב"ד|חב"ד]] אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים [[ארבע כוסות]] של [[יין]], כמו ב[[ליל הסדר]]{{הערה|1=יהושע מונדשיין, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar/8/5/26 סעודת משיח, ספר כו] אוצר מנהגי חב"ד.}}. על פי תקנת האדמו"ר [[שלום דובער שניאורסון|הרש"ב]] משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי [[תומכי תמימים]] בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם [[אדמו"ר הרש"ב]], וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".
[[הרבי]] הורה כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.


בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד [[ריקוד]] שמח (בדרך כלל בניגון [[ניע זוריטשע חלופטשי]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא [[ריקוד]] לקראת ביאת משיח, והוא [[ריקוד]] יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.  
[[הרבי]] הורה{{הערה|מאמר ד"ה והחרים, [[אחרון של פסח]] [[תשמ"ט]]}} כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.


כמו כן נהוג אצל הרבי לשיר את ניגוני הסבא משפולי שמניגוניו הוא ה[[ניגון הופ קוזק]].
בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד [[ריקוד]] שמח (בדרך כלל בניגון [[ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י|ניע זוריצ'י כלופצ'י]]), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.
 
כמו כן נהוג לשיר את [[ניגון הופ קוזק]] מה[[סבא משפולי]]{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ד]]. וראה שיחת [[אחרון של פסח]] [[תש"ל]].}}.


===בחסידויות שונות===
===בחסידויות שונות===
כיום, נערכת "סעודת משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה [[הרבי]] לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.
כיום, נערכת "סעודת משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה [[הרבי]] לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.


בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך [[ברכת המזון]] נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר [[תפילת מנחה]] מתקיים [[טיש]] '''נעילת החג''' (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. ב[[חסידות ללוב]] נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.
בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך [[ברכת המזון]] נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר [[תפילת מנחה]] מתקיים טיש '''נעילת החג''' (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. ב[[חסידות לעלוב]] נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.
 
ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}.
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"{{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט}}.
 
==רבני הספרדים קוראים לערוך סעודת משיח==
במהלך השנים גדולי רבני הספרדים קראו לערוך סעודת משיח. בפרסומים שונים מובאים דבריהם של ה[[בבא סאלי]], הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], והמקובל הרב [[יורם אברג'יל]], והם קוראים לערוך סעודת משיח.
 
== משמעות הסעודה ==
כאמור, באחרון של פסח מאירה בעולם הארת משיח. ועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח.
 
הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.
 
מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם{{הערה|ראה תניא פרק ה'}})


ב[[חסידות ברסלב]] כינו סעודה זו בשם סעודת [[הבעל שם טוב]] זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של [[הבעל שם טוב]] ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו ל[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=[http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1145821375&archive=&start_from=&ucat=36 נסיעת הבעש"ט], אתר "שער ברסלב". ראו גם: [[שלמה יוסף זוין]], '''סיפורי חסידים - למועדים''', פסח.}}.  
הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו '''יאכלו''' (שור ולויתן) '''וישתו''' (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין){{הערה|אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'}}.
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מה[[הגדה של פסח|הגדה]] ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה" {{הערה|1=גבריאל ציננער, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46449&st=&pgnum=129 נטעי גבריאל, חלק ג'], עמוד קכט.}}.
 
סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות{{הערה|אחש"פ תשמ"ג אות י"א}}.
 
== ארבע הכוסות ==
ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא{{הערה|שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.}}: '''והוצאתי''' וכו', '''והצלתי''' וכו', '''וגאלתי''' וכו', '''ולקחתי''' וכו'{{הערה|והחרים תשמ"ט}}.
 
עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש {{מונחון|רוחות|צדדים}}, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא{{הערה|ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט}}.
 
==ראו גם==
* [[שביעי של פסח]]
* [[אחרון של פסח]]
* [[חיבור החגים עם ימות החול]]
 
==לקריאה נוספת==
* '''מנהג ישראל תורה''', עמ' שלד.
* '''נטעי גבריאל - פסח''', חלק ג, עמ' עט.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45717 כך החלה "סעודת משיח" - סקירה היסטורית] - {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45717 כך החלה "סעודת משיח" - סקירה היסטורית] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=259&article=2750 סעודת משיח] על תקנת [[הבעל שם טוב]] לערוך ביום האחרון של פסח "סעודת משיח" - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=259&article=2750 סעודת משיח] על תקנת [[הבעל שם טוב]] לערוך ביום האחרון של פסח "סעודת משיח" - {{חב"ד בישראל}}
* '''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%96%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F_82222.html שביעי של פסח עם ה'פרטיזן']''' {{COL}} י"ז [[ניסן]] תשע"ד
* '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_שביעי_של_פסח_עם_הפרטיזן_דמויות_בכפר_פרק_ראשון_82222.html שביעי של פסח עם ה'פרטיזן']''' {{COL}} י"ז [[ניסן]] תשע"ד
*הרב [[מנחם מענדל רייצס|מנחם מענדל רייצעס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/81389_he_1.pdf מה ענין "נעליים" בימות המשיח?]''' - רעיון מעובד לחזרה בסעודת משיח {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב [[מנחם מענדל רייצס]], '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/81389_he_1.pdf מה ענין "נעליים" בימות המשיח?]''' - רעיון מעובד לחזרה בסעודת משיח {{PDF}} {{אינפו}}
*הרב [[יצחק גינזבורג]], '''[http://www.qarov.org/files/Published/qarov_elecha_122.pdf לאכול ולשתות משיח]''', [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]] גליון 122 חג הפסח [[תשע"ו]] עמוד 28
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]], '''[https://karovel.co.il/התוועדות/לאכול-ולשתות-משיח/ לאכול ולשתות משיח]''', [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]] גליון 122 חג הפסח [[תשע"ו]] עמוד 28
*'''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/Maayontecha50.pdf סעודת המשיח]''', בתוך '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' גליון 50 - ניסן תשע"ז
*'''[http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/Maayontecha50.pdf סעודת המשיח]''', בתוך '[[מעיינותיך (גליון)|מעיינותיך]]' גליון 50 - ניסן תשע"ז
*'''[http://hageula.com/uploads/source/Ze_11/36/PN13.pdf סעודת הבעל שם טוב וסעודת משיח]''', בטאון 'פנסאים' גליון 13
*'''[http://hageula.com/uploads/source/Ze_11/36/PN13.pdf סעודת הבעל שם טוב וסעודת משיח]''', בטאון 'פנסאים' גליון 13
*'''[https://www.toratchabad.com/Content/Images/uploaded/special/shshsp.pdf עניני דיומא - שביעי של פסח]''' {{PDF}} עיבוד שיחות הרבי לסעודת משיח (עמוד 237 ואילך), בתוך סדרת ספרי מכון 'מעיינותיך' של [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*שלום דובער וולף, '''[https://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97.pdf ענינה של סעודת משיח]'''
*יוסף יצחק ג'ייקובסון, '''[https://col.org.il/news/144907 סודו של חג שביעי של פסח: מהו אותו גילוי של "הארת המשיח"?]''' {{COL}}


==לקריאה נוספת==
==קישורים חיצוניים==
* '''מנהג ישראל תורה''', עמ' שלד.
*'''[https://col.org.il/news/130205 4 כוסות, 4 ניגונים של גאולה ורעיון לסעודת משיח משפחתית]''' {{COL}}
* '''נטעי גבריאל - פסח''', חלק ג, עמ' עט.
 


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־05:22, 30 במאי 2024

המונח "סעודת משיח" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סעודת שור הבר והלוייתן.

סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה המתקיימת בסוף היום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות)[1].

מקור הסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהג לאכול סעודה שלישית ביום טוב אחרון של פסח מיוחס לבעל שם טוב[2].

המנהג לאכול סעודה שלישית בחג האחרון של פסח מופיע גם בספר "מעשה רב" שנדפס בתקצ"ב כמנהג של הגאון מוילנא[3].

שם הסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבעל שם טוב קרא לסעודה "סעודת משיח" בגלל שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח[4], וזה שמה הנפוץ. בימים הראשונים של חג הפסח מתבטאת השמחה בגאולת העבר, ובימים האחרונים של החג מתגלה תקווה לגאולת העתיד.

מנהגי הסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות סעודת משיח

למנהג חב"ד אוכלים בסעודה זו מצה, ושותים ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[5]. על פי תקנת האדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ו. באותה שנה אכלו תלמידי תומכי תמימים בחג הפסח בהיכל הלימוד בבית המדרש, באחרון של פסח אכל עימם אדמו"ר הרש"ב, וציוה לתת לכל תלמיד ארבע כוסות יין, ואמר אז: "זוהי סעודת משיח".

הרבי הורה[6] כי בשתיית ארבע הכוסות בסעודת משיח יש לכוון ששתיית היין קשורה לגאולה האמיתית והשלימה ומזרזת ופועלת את ביאתה, ובאם לא כיוון בעת שתית הכוס - עליו לשתות שוב ולכוון את הכוונה המיוחדת.

בסיום סעודת משיח נוהגים לרקוד ריקוד שמח (בדרך כלל בניגון ניע זוריצ'י כלופצ'י), וריקוד זה נקרא "משיח טאנץ" (ריקוד משיח). הרבי מסביר כי לביטוי זה משמעות כפולה: הוא ריקוד לקראת ביאת משיח, והוא ריקוד יחד עם משיח בכבודו ובעצמו.

כמו כן נהוג לשיר את ניגון הופ קוזק מהסבא משפולי[7].

בחסידויות שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום, נערכת "סעודת משיח" בבתי כנסת רבים בארץ ובעולם, בעקבות ההתעוררות הגדולה עליה הורה הרבי לחסידי חב"ד ולשלוחים בעולם כולו, לדאוג שבכמה שיותר בתי כנסת יקיימו סעודה זו לזירוז הגאולה.

בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחילופין מי שכבר בירך ברכת המזון נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר תפילת מנחה מתקיים טיש נעילת החג (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. בחסידות לעלוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים.

בחסידות ברסלב כינו סעודה זו בשם סעודת הבעל שם טוב זכר לנס שאירע לבעל שם טוב באותו זמן. כמו כן נוהגים בחסידות זו לספר בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו לארץ ישראל[8]. יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מההגדה ומנהג סטוטשין לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"[9].

רבני הספרדים קוראים לערוך סעודת משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך השנים גדולי רבני הספרדים קראו לערוך סעודת משיח. בפרסומים שונים מובאים דבריהם של הבבא סאלי, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, והמקובל הרב יורם אברג'יל, והם קוראים לערוך סעודת משיח.

משמעות הסעודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור, באחרון של פסח מאירה בעולם הארת משיח. ועניינה של הסעודה היא - להחדיר בגוף הגשמי את ההכרה בביאת המשיח.

הדרך לכך היא על ידי אכילת סעודה גשמית, המורכבת ממצה ויין גשמיים.

מכל זה מובן החידוש המופלא של סעודה זו - שיהודים בזמן הגלות יכולים להתחבר לגאולה ולמשיח עד כדי כך - שעניינים של הגאולה נהפכים לחלק מהם (כידוע שעל ידי אכילה האוכל נהיה חלק מהאדם[10])

הסעודה היא גם כנגד סעודת שור הבר והלויתן - שבסעודה זו יאכלו (שור ולויתן) וישתו (יין המשומר) ולכן גם בסעודת משיח אוכלים (מצות) ושותים (יין)[11].

סעודה זו שייכת לכל יהודי. גם ליהודי שחושב שהוא לא ראוי להשתתף בסעודתו של משיח - גם זכאי ונצרך ליטול חלק בסעודה זו, כמו שנאמר בביאת משיח "ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים", זאת אומרת שאין יהודי שלא יהיה רשאי להיגאל, ולכן אין יהודי שלא רשאי להשתתף בסעודת משיח בזמן הגלות[12].

ארבע הכוסות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ד' הכוסות ששותים בסעודה זו הם כנגד ד' לשונות של גאולה - שנאמרו בפרשת וארא[13]: והוצאתי וכו', והצלתי וכו', וגאלתי וכו', ולקחתי וכו'[14].

עוד אחת המשמעויות של ארבע הכוסות היא - על פי המדרש שהעולם מוקף (מושלם) משלוש
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין רוחות, ובגאולה העולם יהיה מושלם מכל ארבעת הצדדים. וכאשר שותים ארבע כוסות יין בסעודת משיח נוטלים חלק בשלמות העולם שתתבטא לעתיד לבוא[15].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנהג ישראל תורה, עמ' שלד.
  • נטעי גבריאל - פסח, חלק ג, עמ' עט.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ למרות שבכל יום טוב שלא חל בשבת די לפי ההלכה בשתי סעודות ואין חיוב לאכול סעודה שלישית. נוהגים לערוך סעודה נוספת זו, שלישית במספר, בחג זה
  2. ↑ אדמו"ר הריי"צ מביא זאת בשם קודמיו אדמו"רי חב"ד, בשם הבעל שם טוב. יהושע מונדשיין סעודת משיח, אוצר מנהגי חב"ד, ספר כב. מספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז
    גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז.
  3. ↑ "וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יום טוב מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו" יששכר בער ב"ר תנחום, ‏מעשה רב, זולקווא, תקס"ח, סימן קפג, באתר HebrewBooks, וכן בספר יששכר בער ב"ר תנחום, ‏מעשה רב, ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה, באתר HebrewBooks.
  4. ↑ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז.
  5. ↑ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, ספר כו אוצר מנהגי חב"ד.
  6. ↑ מאמר ד"ה והחרים, אחרון של פסח תשמ"ט
  7. ↑ שיחת אחרון של פסח תש"ד. וראה שיחת אחרון של פסח תש"ל.
  8. ↑ נסיעת הבעש"ט, אתר "שער ברסלב". ראו גם: שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים - למועדים, פסח.
  9. ↑ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכט
  10. ↑ ראה תניא פרק ה'
  11. ↑ אחרון של פסח תשמ"ב אות ו'
  12. ↑ אחש"פ תשמ"ג אות י"א
  13. ↑ שמות ו' ו-ז. לשונות אלו בדרך כלל קשורים לד' כוסות של ליל הסדר, וזה מלמד אותנו כמה שהגאולה קרובה וכבר נמצאת בעולם - כמו גאולת מצרים.
  14. ↑ והחרים תשמ"ט
  15. ↑ ראה המאמר דלעיל ושיחת אחרון של פסח תשמ"ט
חג הפסח
יציאת מצרים מצרים • יציאת מצרים • עשרת המכות • קרבן פסח • קריעת ים סוף • ספירת העומר
ימי חג הפסח הכנות לפסח • חודש ניסן • שבת הגדול • ערב פסח • ליל הסדר • שביעי של פסח • אחרון של פסח • שבת אסרו חג פסח • פסח שני
חמץ ומצה חמץ: מכירת חמץ • בדיקת חמץ • ביעור חמץ • ביטול חמץ • הזהירות מחמץ: איסור קטניות בפסח • מצה עשירה • מצה שרויה • חומרות והידורים בפסח • מצה: אפיית מצות • מים שלנו • מצה שמורה • מצות מכונה • מצת מצווה • מבצע מצה • חלוקת מצות
ליל הסדר סדר לדוגמא • מנהגי ליל הסדר • סימני הסדר • סיפור יציאת מצרים • ארבע קושיות • ארבעת הבנים • הבן החמישי • הגדה • אכילת מצה • מרור • ארבע כוסות • הסיבה • כוס של אליהו • אפיקומן • לשנה הבאה בירושלים • ליל הסדר ציבורי • ביקורי הרבי בסדרים ציבוריים
תפילות ומנהגים מעות חיטים • תענית בכורות • סדר קרבן פסח • הלל • תפילת טל • סעודת משיח • כינוס תורה
ניגוני החג ניגון עך טי זיעמליאק • ניגון והיא שעמדה • ניגון ממצרים גאלתנו • ניגון על אחת כמה וכמה • ניגון טל יעסיס
חוברות וספרי החג הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים • הגדת סוד קדושים • סימני סדר של פסח - THE SEDER
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=סעודת_משיח&oldid=685802"