ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(114 גרסאות ביניים של 55 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר ירושלים|ראו=[[ירושלים (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר ירושלים|ראו=[[ירושלים (פירושונים)]]}}
[[קובץ: ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירושלים במבט אוירי]]
[[קובץ: ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אזור [[הר הבית]] במבט אוירי]]
{{ארבעת ערי הקודש}}
{{ארבעת ערי הקודש}}'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר{{הערה|בכמות אנשים ולא בשטח}} ב[[ארץ הקודש]] ומונה 1,040,972 תושבים{{הערה|נכון לתאריך [[תמוז]] [[תשפ"ב]].}}. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] גרים בירושלים עוד לפני שנת [[תר"ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע"ו]] מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בשכונות שונות.
'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר ב[[ארץ הקודש]]. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] גרים בירושלים מאז שנת [[תר"ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע"ו]] מתגוררים ברחבי העיר כאלפיים משפחות חב"דיות בקהילות שונות.


== ביקור [[אדמו"ר]] [[הריי"צ]] בעיר ==
==תולדות היישוב החב"די בירושלים==
ראשית ה[[התיישבות החב"דית בארץ הקודש]] החלה עוד בדור הראשון לחסידות, בתקופתו של [[אדמו"ר הזקן]], והתפתחה בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]], כאשר כמעט כל חסידי חב"ד בתקופה זו התגוררו בקהילה היהודית ב[[חברון]], אך במשך השנים בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת [[תר"ט]] מנתה הקהילה כ-30 משפחות.
 
סיבה נוספת להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|מפי ר' שמואל משיוף}} שאמר:{{ציטוטון|"הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים}}.
 
בעת שהגיע השר [[משה מונטיפיורי]] ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת [[תרי"ח]] את בית הכנסת [[בית מנחם (ירושלים)|בית מנחם]] ע"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]].
 
הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה{{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.}} עד שבשנת [[תרל"ג]] כבר היו 103 משפחות חב"דיות בירושלים.
 
בית הכנסת של החסידים שכן ב[[עיר העתיקה]] ומאוחר יותר קיבל את השם "בית מנחם" על שמו של [[אדמו"ר]] ה[[צמח צדק]].
 
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]], בני הקהילה החב"דית בחברון עזבו את העיר, ובסיום המלחמה לא שבו אליה, אלא לירושלים, ומאז הפכה קהילת חב"ד בירושלים למרכזית וחשובה.
 
====ישיבת תורת אמת ירושלים====
{{ערך מורחב|ישיבה גדולה תורת אמת}}
לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].
 
התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.
 
בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ"ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}.
 
תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.
 
הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים וכיום ברחוב ירמיהו.
 
=== ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר ===
{{ערך מורחב|ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש}}
[[קובץ: ירושלים2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי]]
[[קובץ: ירושלים2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי]]


ביום חמישי [[ה' באב]] [[תרפ"ט]] בשעה 9:30 בבוקר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיו האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.
ביום חמישי [[ב' באב]] [[תרפ"ט]] בשעה 9:30 בבוקר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיין האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.


אחה"צ הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהילים]] ונשק אל אבני הכותל, לאחמ"כ ביקר הרבי את רבה של [[ירושלים]] הרב [[יוסף חיים זוננפלד]].  
אחר הצהרים הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהלים]] ונשק אל אבני הכותל, ובסיום הביקור בכותל, פנה לעיר העתיקה בה ביקר הרבי את רבה של [[ירושלים]] הרב [[יוסף חיים זוננפלד]].
למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". ב[[שבת]] שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.
למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". ב[[שבת]] שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.


ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י"ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ולאחמ"כ בשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.
ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י"ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ובשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.


על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] באותם שנים, הרב [[משה אריה לייב שפירא]].
על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] באותם שנים, הרב [[משה אריה לייב שפירא]].


== קהילות חב"ד בעיר ==
== קהילות חב"ד בעיר ==
ההתיישבות החב"דית בירושלים החלה בשנת [[תר"ז]]. בשנה זו עלו 16 משפחות חב"דיות, שמנו 53 נפש, מ[[חברון]] והתיישבו בירושלים, בתקופה הבאה הלכה הקהילה והתרחבה. בשנת [[תר"ט]] היו בה כשלושים משפחות חב"דיות.
בית הכנסת הראשון של החסידים "בית מנחם" - [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]] שכן ב[[עיר העתיקה]].
בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבלה את השם "בית מנחם" על שמו של [[אדמו"ר]] ה[[צמח צדק]].
 
כיום מתגוררים העיר כ-2000 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת [[חב"ד]].
 
*[[גילה]]
*[[ירושלים - הר נוף|הר נוף]]
*[[נווה יעקב]]
*[[רמות]]
*[[רמת שלמה]]
*[[ירושלים - שיכון חב"ד|שיכון חב"ד]]
* [[סנהדריה המורחבת]]
* [[שכונת פאג"י]]
* [[שכונת בית ישראל]]
 


כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת [[חב"ד]].
* [[גילה]].
* [[ירושלים - הר נוף|הר נוף]].
* [[נווה יעקב]].
* [[רמות]].
* [[רמת שלמה]].
* [[ירושלים - שיכון חב"ד|שיכון חב"ד]].
* [[סנהדריה המורחבת]].
* [[שכונת פאג"י]].
* [[שכונת בית ישראל]].
* [[בית וגן]].
===ישוב חב"ד===
===ישוב חב"ד===
לאחר שיחתו של הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ז]] שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת [[שמי"ר]] את "עיר חב"ד" - קריה לעולי [[רוסיא]] בשכונת [[רמות]] שם שוכנו עולים חדשים בעת העליה הגדולה בשנת ה'[[תשנ"א]]
{{להשלים}}
בשנת [[תש"ע]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] והמרכז הקהילתי במרכז השיכון.
לאחר שיחתו של הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ז]] שבה ביקש הרבי {{ציטוטון|לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל}}, בנו אגודת [[שמי"ר]] את "עיר חב"ד" - קריה לעולי [[רוסיה]] בשכונת [[רמות]]{{הערה|1=[https://chabad.info/special/603497/ התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים] {{אינפו}}}}, בשנת [[תש"ע]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'[[תנש"א]], שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.


==חב"ד בעירייה==
==[[חב"ד]] בעירייה==
[[קובץ: רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב [[יעקב שנור]]]]
[[קובץ: רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב [[יעקב שנור]], הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[בנימין זילברשטרום]]]]
[[קובץ:טדי קולק מתנה לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שי ששלח [[טדי קולק]] אל הרבי לרגל יום ההולדת ה-75 ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]]]]
[[קובץ:טדי קולק מתנה לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שי ששלח [[טדי קולק]] אל הרבי לרגל יום ההולדת ה-75 ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]]]]
בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד: רח' האדמו"ר מליובאוויטש, ב[[רמת שלמה]]. רח' חב"ד, בעיר העתיקה. מעלה הרב ננס, ע"ש הרב [[אליעזר ננס]], ב[[שיכון חב"ד (ירושלים(|שיכון חב"ד]].
בירושלים חסידי חב"ד מצביעים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות לעירייה]] למפלגה בה משולב נציג חב"ד. רוב השנים - [[אגודת ישראל]]{{הערה|לאחר מערכת הבחירות המקומיות בשנת תשפ"ד הודיעו גורמים בקהילת חב"ד על ניתוק הקשרים מהמפלגה [https://col.org.il/news/161300 ידיעה באתר] {{חב"ד און ליין}}}}.
נציגי חב"ד בעירייה בעבר:
*הרב [[שמואל אלעזר שאולזון]] תחילת שנות הל' עד מ'
*הרב [[דב רבינוביץ]] באמצע שנות הנ'
*הרב [[יעקב שנור]] בשנות הס'
*כיום: הרב [[יעקב הלפרין]] מתחילת שנות הע'.


נציגי חב"ד בעירייה בעבר: הרב [[נחום רבינוביץ]], הרב [[יעקב שנור]]. כיום: הרב [[יעקב הלפרין]].
==רחובות חב"דיים==
בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד:  
*רחוב האדמו"ר מליובאוויטש, בשכונת [[רמת שלמה]].
*רחוב [[חב"ד]], בעיר העתיקה.
*רחוב הרב [[חיים נאה]] בשכונת מאה שערים
*מעלה הרב ננס, ע"ש הרב [[אליעזר ננס]], ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]].


== מוסדות חב"ד בעיר ==
== מוסדות חב"ד בעיר ==
[[קובץ: ישיבת תורת אמת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת תורת אמת]]
[[קובץ:תורת אמת גדולה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ישיבת תורת אמת]]
=== ישיבות ===
=== ישיבות ===
*[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - גדולה.
*[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - גדולה.
*[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - קטנה.
*[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - קטנה.
*[[מרכז משיח ירושלים|אורו של משיח]].
*[[מרכז משיח ירושלים|המלך המשיח]].
*[[עוז מאיר חב"ד]].
*[[עוז מאיר חב"ד]].
*ישיבת חב"ד - [[גבעת חנניה]].
*ישיבת חב"ד - [[גבעת חנניה]].
שורה 57: שורה 88:
*[[מאורות חב"ד ירושלים|מאורות חב"ד]].
*[[מאורות חב"ד ירושלים|מאורות חב"ד]].
*ישיבת נרות להאיר.
*ישיבת נרות להאיר.
*ישיבת חב"ד רוממה.


=== תלמודי תורה ===
=== תלמודי תורה ===
*[[תורת אמת]] - מרכז העיר.
*[[תורת אמת]].
*[[נער ישראל]] - [[גילה]].
*[[נער ישראל]] - [[גילה]].


=== כוללים ===
=== כוללים ===
*[[כולל צמח צדק (ירושלים)]].
*[[כולל צמח צדק (ירושלים)]].
*כולל "ופרצת קטמון".
*כולל "ופרצת קטמון".
שורה 69: שורה 100:


=== בתי ספר - בנות ===
=== בתי ספר - בנות ===
 
*[[בית חנה ירושלים|בית חנה]] - תיכון
*[[בית חנה]].
*בית חנה - על יסודי [[רמת שלמה]].
*[[בית חנה]] - [[רמת שלמה]].
*[[בית חיה מושקא (גילה)|בית חיה מושקא]] - [[גילה]].
*[[בית חיה מושקא (גילה)|בית חיה מושקא]] - [[גילה]].
*[[בנות חיה]] - תיכון
*[[עיר גנים]].
*[[עיר גנים]].


=== מדרשיות לנשים ===
=== מדרשיות לנשים ===
* [[אור חיה ירושלים]].
* [[אור חיה ירושלים]].
* בית משיח.
* בית משיח.


=== ספריה ===  
=== ספריה ===
 
*[[היכל מנחם ירושלים]].
*[[היכל מנחם ירושלים]].


==בתי חב"ד בעיר==
==בתי חב"ד בעיר==
[[קובץ: כיכר השבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת]]
[[קובץ: כיכר השבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת]]
{{טורים|* ארמון - הנציב - הרב חיים ניסלביץ'
*ארנונה - הרב מנחם מענדל בריקמן.
*בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי
*בית וגן - הרב מנחם מענדל לאבקובסקי
*בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי.
*בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל.
*גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים.
*[[גבעת שאול]] - הרב משה קטן.
*[[גילה]] - הרב [[הירש פרבר]].
*דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן.
*דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב.
*דוברי רוסית - הרב מאיר הרצל.
*האוניברסיטה - הרב [[יוסף איברט]].
*הולילנד - רמת דניה - הרב שמואל בר כוכבא.
*[[הכותל המערבי]] - הרב [[יוסף הלפרין]].
*העיר העתיקה - הרב מנחם מענדל אזדאבא.
*הר חומה - הרב [[שניאור זלמן כהן (הר חומה)|שניאור זלמן כהן]].
*מלחה - רמת שרת - הרב [[ברוך חדד]].
*[[מרכז חינוכי חסידותי]] - הרב [[נפתלי רוט]].
*[[מרכז העיר]] - הרב דורון אורן.
*נווה יעקב - הרב מאיר שלמה בוטמן{{הערה|1=[https://col.org.il/news/134953 נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונה]{{COL}}}}
*נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים.
*עין כרם - הרב [[יונתן שפיצר]].
*עיר גנים - הרב בגין קלימי.
*פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן.
*פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב.
*פסגת זאב צפון - הרב [[יצחק קורץ]].
*[[קריית יובל]] - הרב [[יוסף אלגזי]].
*רחביה - הרב [[ישראל גולדברג]].
*מחנה יהודה - הדווידקה - הרב [[צבי הירש רודרמן]].
*רמות - הרב יעקב זוננפלד.
*רמת אשכול - הרב [[ראובן בורושנסקי]].
*תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם.
*תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס.
*תלפיות-מזרח - הרב חיים גוטליב.
*קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן.
*הרב מאיר משי - זהב.
}}


==בחסידות==
{{להשלים}}
לפי החסידות ירושלים שייכת למידת הודיה ו[[נצח]]{{הערה|אור התורה במדבר כרך ב' עמוד י"ג}}.
כמו״כ מוסבר במקומות רבים בחסידות כי ירושלים קשורה עם שלימות מיוחדת במידת היראה: ירושלים - ״יראה״ שלם.


*[[בקעה]]''' - מנהל: הרב אברהם הנדל.
==ראו גם==
*גונן - [[קטמון]]''' - מנהל: הרב תמיר קסטיאל.
* [[יום ירושלים]]
*גבעת מרדכי - [[רמת הכרם]]''' - מנהל: הרב יעקב סלונים.
*[[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]
*[[גבעת שאול]]''' - מנהל: הרב משה קטן.
* [[:קטגוריה:אישים בירושלים|קטגוריה קהילת חב"ד ירושלים - אישים]], רשימת חסידי חב"ד שהתגוררו או שמתגוררים בירושלים ויש אודותם ערך בחב"דפדיה
*[[גילה]]''' - מנהל: הרב הירש פרבר.
*[[העיר העתיקה]]
*דוברי אנגלית''' - מנהל: הרב אברהם הנדל.
*[[הר הבית]]
*דוברי פורטוגזית''' - מנהל: הרב אברהם אודרמן.
*[[הכותל המערבי]]
*דוברי צרפתית''' - מנהל: הרב יצחק חביב.
*[[ציון]]
*דוברי רוסית''' - מנהל: הרב מאיר הרצל.
*האוניברסיטה''' - מנהל: הרב יוסף איברט.
*[[הולילנד]] - רמת דניה''' - מנהל: הרב שמואל בר כוכבא.
*[[הכותל המערבי]]''' - מנהל: הרב יוסף הלפרין.
*[[העיר העתיקה]]''' - מנהל: הרב מנחם מענדל אזדבא.
*[[הר חומה]]''' - מנהל: הרב שניאור זלמן כהן.
*[[מלחה]] - רמת שרת''' - מנהל: הרב ברוך חדד.
*[[מרכז חינוכי חסידותי]]''' - יושב ראש: הרב [[נפתלי רוט]].
*[[מרכז משיח ירושלים|מרכז משיח]]''' מנהל: הרב דורון אורן.
*[[נחלת שבעה]]''' - מנהל: הרב יוסף יצחק סלונים.
*[[עין כרם]]''' - מנהל: הרב יונתן שפיצר.
*[[עיר גנים]]''' - מנהל: הרב בגין קלימי.
*[[פסגת זאב]] - מזרח''' - מנהל: הרב סימן קלמיאן.
*[[פסגת זאב]] - מרכז''' - מנהל: הרב אריאל פוזילוב.
*[[פסגת זאב]] - צפון''' - מנהל: הרב יצחק קורץ.
*[[קרית יובל]]''' - מנהל: הרב יוסף אלגזי.
*[[רחביה]]''' - מנהל: הרב ישראל גולדברג.
*[[רמות]]''' - מנהל: הרב יעקב זוננפלד.
*תחנה מרכזית אגד''' - מנהל: הרב מנחם מענדל וילהלם.
* [[תלפיות]] - מזרח''' - מנהל: הרב חיים גוטליב.
* [[קריית הלאום]] - ''' - מנהל: הרב יוסף חיים פרידמן.
* [[מרכז שמיא]]''' - פועל בשכונת נחלאות. מנהל: הרב שלום בער קרומבי


==ראו גם==
* [[:קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים|קטגוריה קהילת חב"ד ירושלים - אישים]], רשימת חסידי חב"ד שהתגוררו או שמתגוררים בירושלים ויש אודתם ערך בחב"דפדיה
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
* '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]]. פרק יט - ההגירה מ[[חברון]] לירושלים. פרק כז - היישוב  החב"די בירושלים. פרק כח - בתי כנסת. פרק כט - רבנים. פרק ל - ישיבות. פרק לא - ישיבת תורת אמת.
* הרב [[יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב
* '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], [[שניאור זלמן ברגר]].  
* '''[[עבד מלך]]''' - תולדות חייו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס"ח]].
* '''[[עבד מלך]]''' - תולדות חייו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס"ח]].
* '''[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]'''
* '''[[מגדל עז]]''' - ספר לזכרו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[יהושע מונדשיין]], [[תש"מ]].
* '''[[מגדל עז]]''' - ספר לזכרו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[יהושע מונדשיין]], [[תש"מ]].
* '''[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]''' - תיעודים מחיי הרב [[שלמה זלמן הבלין]]
*'''מגזע ליובאוויטש''' - לתולדותיה של משפחת חנון הירושלמית, אייר תשפ"א
* '''[[ברוך אומר ועושה]]''' - תולדותיו וקורות חייו של הרב [[ברוך פריז]], שרה טייכמן, [[תשס"ה]].
* '''[[ברוך אומר ועושה]]''' - תולדותיו וקורות חייו של הרב [[ברוך פריז]], שרה טייכמן, [[תשס"ה]].
*'''התכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1217 עמוד 11
*'''פרזות תשב ירושלים''', יחס [[הרבי]] להתיישבות החב"דית בירושלים, במדור 'חיי רבי' ב[[שבועון כפר חב"ד]] - חלק א', גליון 1909 {{*}} חלק ב', גליון 1910 עמוד 30
*[[דוד זאב רוטנברג]], '''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''', [[תשנ"ט]], פרקים מיוחדים לירושלים וגם מוזכר לרוב בספר
*[[אריה ארליך]], תולדות הרב [[משה וובר]], ירושלים
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_12.html צריך לברך על חורבן העיר ירושלים בראייתה? הרבי משיב], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


==קישורים חיצונים==
'''הסטוריה חב"דית בירושלים'''
'''הסטוריה חב"דית בירושלים'''
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47653 הדפסת ה[[תניא]] בתחנת הרכבת לציון 80 שנה להגעת הרבי הריי"צ לעיר]
*יקותיאל יהודה גנזל, [https://chabadpedia.co.il/images/6/6e/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf בית כנסת צמח צדק, היסטוריה ואקטואליה] כי קרוב
*שלומי גיל, [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65497 הודו בירושלים], שבועון 'בשעה טובה', כסלו תשע"ב
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47653 הדפסת התניא בתחנת הרכבת לציון 80 שנה להגעת הרבי הריי"צ לעיר]
* [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66013 [[ירושלים]] מזווית שלא ראיתם מעולם] - סיור ארכיאולוגי מצולם {{תמונה}}
*שלומי גיל, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65497 הודו בירושלים], שבועון 'בשעה טובה', כסלו תשע"ב
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66013 ירושלים מזווית שלא ראיתם מעולם] - סיור ארכיאולוגי מצולם {{תמונה}}
*'''[https://col.org.il/news/132438 ימי הזוהר של עיר הקודש והמקדש • שיעור מהרב סגל]''' {{COL}}{{וידאו}}


'''אתרי [[אינטרנט]] של בתי חב"ד בירושלים'''
'''אתרי [[אינטרנט]] של בתי חב"ד בירושלים'''
* [http://www.chabad-katamon.org.il/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - קטמון]
* [http://www.chabad-katamon.org.il/ לאתר חב"ד ירושלים - קטמון] {{קישור שבור|ג' אב תשפ"ב}}
* [http://www.chabadgilo.net/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - גילה]
* [http://www.chabadgilo.net/ לאתר חב"ד ירושלים - גילה]
* [http://www.chabadky.co.il/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - קרית יובל]
* [http://www.chabadky.co.il/ לאתר חב"ד ירושלים - קריית יובל]
* [http://www.ramot770.com/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - רמות]
* [http://www.ramot770.com/ לאתר חב"ד ירושלים - רמות]
* [http://www.chabadtalpiot.com/ לאתר חב"ד [[ירושלים]] - תלפיות]
* [http://www.chabadtalpiot.com/ לאתר חב"ד ירושלים - תלפיות]


[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
{{ערים בישראל}}
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים|*]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:ירושלים|*]]

גרסה אחרונה מ־01:09, 3 בנובמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר ירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ירושלים (פירושונים).
אזור הר הבית במבט אוירי
ארבעת ערי הקודש
ירושלים • חברון • טבריה • צפת

‏ירושלים הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר[1] בארץ הקודש ומונה 1,040,972 תושבים[2]. חסידי חב"ד גרים בירושלים עוד לפני שנת תר"ז. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת תשע"ו מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בשכונות שונות.

תולדות היישוב החב"די בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשית ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש החלה עוד בדור הראשון לחסידות, בתקופתו של אדמו"ר הזקן, והתפתחה בתקופת אדמו"ר האמצעי, כאשר כמעט כל חסידי חב"ד בתקופה זו התגוררו בקהילה היהודית בחברון, אך במשך השנים בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת תר"ז עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת תר"ט מנתה הקהילה כ-30 משפחות.

סיבה נוספת להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של אדמו"ר האמצעי[3] שאמר:""הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים".

בעת שהגיע השר משה מונטיפיורי ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת תרי"ח את בית הכנסת בית מנחם ע"ש אדמו"ר הצמח צדק.

הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה[4] עד שבשנת תרל"ג כבר היו 103 משפחות חב"דיות בירושלים.

בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבל את השם "בית מנחם" על שמו של אדמו"ר הצמח צדק.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בני הקהילה החב"דית בחברון עזבו את העיר, ובסיום המלחמה לא שבו אליה, אלא לירושלים, ומאז הפכה קהילת חב"ד בירושלים למרכזית וחשובה.

ישיבת תורת אמת ירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ישיבה גדולה תורת אמת

לאחר שנסגרה ישיבת תורת אמת חברון בשנת תרע"ד, נפתחה הישיבה מחדש בשנת תרפ"ב, על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין בהוראת אדמו"ר הריי"צ.

התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.

בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת תשכ"ד, אז הוחזר לה שמה המקורי[5].

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת תרצ"ו שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים וכיום ברחוב ירמיהו.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש
כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי

ביום חמישי ב' באב תרפ"ט בשעה 9:30 בבוקר הגיע אדמו"ר הריי"צ לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיין האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.

אחר הצהרים הגיע הרבי לכותל המערבי שם התפלל תפילת מנחה, אמר פרקי תהלים ונשק אל אבני הכותל, ובסיום הביקור בכותל, פנה לעיר העתיקה בה ביקר הרבי את רבה של ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד. למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". בשבת שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.

ביום שלישי ז' באב חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני י"ג באב בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב בכותל המערבי ובשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.

על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת תורת אמת באותם שנים, הרב משה אריה לייב שפירא.

קהילות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת הראשון של החסידים "בית מנחם" - בית הכנסת צמח צדק (ירושלים) שכן בעיר העתיקה.

כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת חב"ד.

ישוב חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לאחר שיחתו של הרבי באחרון של פסח תשמ"ז שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת שמי"ר את "עיר חב"ד" - קריה לעולי רוסיה בשכונת רמות[6], בשנת תש"ע הושלמה בניית בית הכנסת והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'תנש"א, שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.

חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב יעקב שנור, הרב נפתלי רוט, הרב בנימין זילברשטרום
שי ששלח טדי קולק אל הרבי לרגל יום ההולדת ה-75 בי"א ניסן תשל"ז

בירושלים חסידי חב"ד מצביעים בבחירות לעירייה למפלגה בה משולב נציג חב"ד. רוב השנים - אגודת ישראל[7]. נציגי חב"ד בעירייה בעבר:

רחובות חב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד:

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת תורת אמת

ישיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמודי תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כוללים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתי ספר - בנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדרשיות לנשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

תהלוכת ל"ג בעומר בכיכר השבת
  • ארמון - הנציב - הרב חיים ניסלביץ'
  • ארנונה - הרב מנחם מענדל בריקמן.
  • בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי
  • בית וגן - הרב מנחם מענדל לאבקובסקי
  • בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי.
  • בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל.
  • גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים.
  • גבעת שאול - הרב משה קטן.
  • גילה - הרב הירש פרבר.
  • דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן.
  • דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב.
  • דוברי רוסית - הרב מאיר הרצל.
  • האוניברסיטה - הרב יוסף איברט.
  • הולילנד - רמת דניה - הרב שמואל בר כוכבא.
  • הכותל המערבי - הרב יוסף הלפרין.
  • העיר העתיקה - הרב מנחם מענדל אזדאבא.
  • הר חומה - הרב שניאור זלמן כהן.
  • מלחה - רמת שרת - הרב ברוך חדד.
  • מרכז חינוכי חסידותי - הרב נפתלי רוט.
  • מרכז העיר - הרב דורון אורן.
  • נווה יעקב - הרב מאיר שלמה בוטמן[8]
  • נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים.
  • עין כרם - הרב יונתן שפיצר.
  • עיר גנים - הרב בגין קלימי.
  • פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן.
  • פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב.
  • פסגת זאב צפון - הרב יצחק קורץ.
  • קריית יובל - הרב יוסף אלגזי.
  • רחביה - הרב ישראל גולדברג.
  • מחנה יהודה - הדווידקה - הרב צבי הירש רודרמן.
  • רמות - הרב יעקב זוננפלד.
  • רמת אשכול - הרב ראובן בורושנסקי.
  • תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם.
  • תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס.
  • תלפיות-מזרח - הרב חיים גוטליב.
  • קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן.
  • הרב מאיר משי - זהב.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לפי החסידות ירושלים שייכת למידת הודיה ונצח[9]. כמו״כ מוסבר במקומות רבים בחסידות כי ירושלים קשורה עם שלימות מיוחדת במידת היראה: ירושלים - ״יראה״ שלם.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסטוריה חב"דית בירושלים

אתרי אינטרנט של בתי חב"ד בירושלים


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ↑ בכמות אנשים ולא בשטח
  2. ↑ נכון לתאריך תמוז תשפ"ב.
  3. ↑ מפי ר' שמואל משיוף
  4. ↑ לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.
  5. ↑ על פי הצעת הר' טוביה בלוי, לקט ופרט חלק חמישי, אות עד.
  6. ↑ התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים
  7. ↑ לאחר מערכת הבחירות המקומיות בשנת תשפ"ד הודיעו גורמים בקהילת חב"ד על ניתוק הקשרים מהמפלגה ידיעה באתר
  8. ↑ נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונה
  9. ↑ אור התורה במדבר כרך ב' עמוד י"ג
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ירושלים&oldid=719202"