חיבוט הקבר – הבדלי גרסאות

[[אדמו"ר הזקן]] כותב{{הערה|לקוטי אמרים פרק ח.}} שסיבת חיבוט הקבר היא בכדי לנקות ולטהר את ה[[גוף]] מהנאות העולם הזה ותענוגיו שנתענג וקיבל מטומאת ה[[קליפת נוגה]] ו[[שדין יהודאין]]. רק מי שלא נהנה מהעולם הזה כמו רבינו הקדוש, לא עובר דין זה.

אבל אמרו, הדר בארץ ישראל ומת ב[[ערב שבת]] אינו רואה דין הקבר, ומה יעשה וינצל מדין הקבר, יהיה אוהב צדקות ואוהב תוכחות ואוהב גמילות חסדים ומכניס אורחים לתוך ביתו, ויתפלל תפלתו בכוונה, אפילו מת בחוצה לארץ אינו רואה, שנאמר (יונה ב, ב), ויאמר קראתי מצרה לי וגו'.|מקור=מסכת חיבוט הקבר פ' ג.|מרכאות=כן}}

השיעור להפטר מ'''חיבוט הקבר''' הוא, שחלק שישי מהמעת לעת יאמר [[אותיות]] התורה, [[תהילים]] וכו'.

::לזכות לזיכוך הנפש להפטר מ[[כף הקלע]] הוא על ידי חזרה כל היום כמה שיש ביכולתו, [[משניות]] [[תניא]] [[תהילים]] בעל פה|מקור=[[היום יום]] ז' טבת|מרכאות=כן}}

מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב האדמו"ר האמצעי נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד הישוב של אנ"ש בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל בית הכנסת אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר עמק המלך בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו|מרכאות=כן}}