יצחק ריבקין – הבדלי גרסאות

Z770 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}
{{מפנה|יצחק ריבקין}}
[[קובץ:Rivkin, Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ריבקין]]
[[קובץ:Rivkin, Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ריבקין]]
הרב '''יצחק ריבקין''' ([[כ"ב תשרי]] [[תרנ"ט]]-[[י"ז תשרי]] [[תש"ב]]), היה מרבני חב"ד ב[[עיירה]] [[שווינציאן]]. נרצח ב{{ה|שואה}} על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו.
הרב '''יצחק ריבקין''' ([[כ"ב תשרי]] [[תרנ"ט]] [[י"ז תשרי]] [[תש"ב]]), היה מרבני חב"ד ב[[עיירה]] [[שווינציאן]]. נרצח ב{{ה|שואה}} על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] שב[[ליטא]] לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]].
נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] שב[[ליטא]] לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]].


הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז עבר הבריח את הגבול ל[[פולין]] להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני [[וילנא]] נוספים.
הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז הבריח את הגבול ל[[פולין]] כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני וילנא נוספים.


נשא לאשה את בת ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם [[שוחט]] קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה ל[[שו"ב]] בקולוניא נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד בניי-שווינצאן שבליטא.
נשא לאשה את ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]] - [[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם [[שוחט]] קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה ל[[שו"ב]] בעיירה קולוניא-נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד ב[[שווינציאן]] שבליטא.


ביום [[י"ז תשרי|ב' של חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]].
ב[[י"ז תשרי]], יום ב' של [[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
* בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]], [[כפר חב"ד]].
* בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]] - [[כפר חב"ד]].


{{מיון רגיל:ריבקין יצחק}}
{{מיון רגיל:ריבקין יצחק}}
שורה 22: שורה 25:
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]
[[קטגוריה:משפחת ריבקין (3)]]