רבי יהושע בן לוי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:46, 25 ביולי 2023

רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי^[1]) היה תנא משבט לוי^[2] מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה, ומגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.

היה תלמידם של רבי אלעזר הקפר, בר קפרא, רבי יהודה בן פדיה, רבי חנינא, רבי יהודה הנשיא ועוד, ואף שבכלל נמנה מהאמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה.

פגישתו עם משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד מהמאורעות המפורסמים בחייו היא פגישתו עם מלך המשיח ושאלתו "מתי יבוא משיח"? מסופר בגמרא^[3] שר' יהושע בן לוי פגש את אליהו הנביא על פתחה של מערת רבי שמעון בן יוחאי.

שאל ריב"ל את אליהו הנביא "אימת אתי משיח (מתי יבא המשיח)"

אמר אליהו לריב"ל: "ליך ושאל אותו בעצמו"

שאל ריב"ל: והיכן יושב?

ענה אליהו: על פתח העיר^[4].

שאל ריב"ל : איך הזהה אותו?

ענה אליהו: הוא יושב בין עניים הסובלים מנגעים^[5], וכולם פותחים את פצעיהם בבת אחת וסוגרים את כולם בבת אחת, והמשיח פותח כל פצע וסוגר אותו בנפרד, כדי שאם יבקשו ממנו לצאת וליגאל את ישראל לא יתעכב כדי קשירת שני נגעים^[6].

הלך ריב"ל למשיח ואמר לו: שלום עליך רבי ומורי

אמר משיח לריב"ל: שלום עליך בר ליואי

אמר ריב"ל למשיח: "לאימת אתי מר (מתי יבא אדוני)"

אמר משיח לריב"ל: היום.

חזר ריב"ל לאליהו, שאל אותו אליהו: מה הוא אמר לך?

ענה לו ריב"ל: משיח אמר לי "שלום עליך בר ליואי"

אמר לו אליהו: אם משיח אמר לך שלום והזכיר את שם אביך, אתה ואביך צדקים גמורים וראויים לעולם הבא^[7].

אמר ריב"ל לאליהו: משיח שקר אותי. שאמר שיבא היום, ועבר היום ולא הגיע.

אמר אליהו לריב"ל: זה הפירוש בדברי משיח "היום אם בקולו^[8] תשמעו"^[9].

הרבי הריי"צ^[10] מבאר שבהמשך לדוח שיח בין משיח לריב"ל, מגיע הדו שיח בין הבעש"ט למלך המשיח המובאת באגרת הגאולה.

מהנהגותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במדרשי חז"ל פזורים המון פרטים על הנהגתו מהם ענינים חדשים בתורה ומהם הנהגה לפנים משורת הדין, ומהם:

היה צם בט' באב יומיים, כי בט' באב התחילה הפורענות ועיקר המקדש נשרף בי' באב^[11].
מסר נפשו להפצת תורה במסירת נפש, עד שלימד תורה לחולי שחין מדבק מאוד, הנקרא "בעלי ראתן", ריב"ל לא חש לסכנה והלך ולימד אותם תורה^[12].
מעולם לא נשאל על שבועתו^[13].
נהג לומר קריאת שמע על המיטה והוא גילה זאת לעולם^[14].
לא החרים איש מעולם, אף אלו שהיו חייבים חרם^[15].
אף שגדול הדור קודם לכהן בברכה לעלות לתורה, מעולם לא עלה לפני כהן^[16].
היה אומר ויהי נועם קודם שנתו^[17].

מתורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חיבוט הקבר

כאשר אדם נפטר, מגיע מלאך המוות לקברו, מכהו ושואלו לשמו. ובאם איננו יודע, מכניסים בנפטר את נשמתו שוב ומעמידים לדין, ומחייבים אותו^[18].

רבי יהושע בן לוי תיאר את מהלך הדברים כך:

מלאך המות מגיע כשחציו אש ושרשאות ברזל בידיו, בהכאה הראשונה מתפרקים איברי המת, ובהכאה השניה גם עצמותיו. ומלאכי השרת מלקטים את העצמות ומעמידים אותו שוב, ומכהו פעם שלישית. ודנים אותו ביום הראשון והשני, ובשלישי מכים אותו בעיניו מכיון שלא ראה, באזניו כיון שלא שמע, בשפתיו כיון שדיבר דברי תפלות, בלשונו כיון שהעיד עדות שקר וברגליו כיון שהקדים לרוץ לדבר עבירה.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשנה מסכת אבות ו, ב: "אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת".

הבעל שם טוב מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא^[19], הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו^[20].

באבות פ"ו מ"ב אמר רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".

הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא בבא מציעא^[21] למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.

הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במדרש מספרים שרבי יהושע נמנה עם תשעה שנכנסו בחייהם לגן עדן, וכך מובא גם בתלמוד בבלי.^[22]

הסיפור המלא הוא שכשהגיע זמנו של רבי יהושע בן לוי למות, הורו למלאך המוות לעשות את רצונו, בזכות צדיקותו. נגלה מלאך המוות בפני ריב"ל. אמר לו ריב"ל: הראה לי את מקומי בגן עדן. הסכים לכך מלאך המוות. בדרכם אמר לו ריב"ל: תן לי את סכינך, שבאמצעותו אתה ממית, כדי שלא תפחיד אותי בדרך. נתן לו מלאך המוות את סכינו. כאשר הגיעו לגן עדן הרים מלאך המוות את ריב"ל כדי להראות לו את מקומו, קפץ ריב"ל ונכנס לגן עדן. תפס אותו מלאך המוות בכנף בגדו, להחזירו. אמר לו ריב"ל: בשבועה, אינני בא אליך. אמר הקב"ה: אם אי פעם בחייו הפר שבועתו, שיחזור. כיוון שמעולם לא הפר שבועתו, נשאר ריב"ל בגן עדן. אמר לו מלאך המוות: החזר לי את סכיני, ולא החזיר (כדי שמלאך המוות לא ימית יותר). יצאה בת קול ואמרה: תן לו אותה, שהיא נחוצה לבריות.

רבי יהושע בן לוי שני[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא^[23], בספרו "ערכי תנאים ואמוראים", מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וגם עם ר"י ור"ל סובר לחדש ולומר שהיו שני רבי יהושע בן לוי, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי.

גם הוכיח מכך שבמשנה האחרונה במסכת נידה מובא מאמרו לפני מאמר ר' שמעון בר חלפתא, משמע שהיה מבוגר מר"ש, אך הרבי בהדרנים על הש"ס ביאר את הדבר באופן אחר.

לא נמצא שגדולי ישראל קיבלו דיעה זו^[24].

בשנים האחרונות נמצאו שני אתרי קבורה ב"בית שערים" וב"ציפורי" שמפענוח הכתובת עליהם מובן שקבור בהם יהודי בשם "רבי יהושע בן לוי" ובאחד כתוב "רבי יהושע בן לוי הקפר". אמנם לא מובא במקורות היהדות מיקום קברו של ריב"ל אך חוקרים מודרנים טוענים ששני הקברים הם של שני ריב"ל שונים^[25].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ סנהדרין צח א ועוד
↑ חולין קמו ב, ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה ה'. מעשר שני פרק ה הלכה ה, גיטין פרק ה הלכה ט.
↑ בסנהדרין צח א קרוב לסופו. כאן בתרגום ופירוש חופשי ובדילוגים
↑ רש"י על המקום מסביר שהכוונה בגן עדן שמול פתח העיר.
↑ רש"י מסביר שגם הוא מנוגע כמו שכתוב "והוא מחולל מפשעינו" וכן כתוב שם "את חליינו הוא נשא" (ישעיהו נג)
↑ רש"י
↑ בתחילת הדו שיח ריב"ל שאל את אליהו האם הוא ראוי לעולם הבא.
↑ רש"י: של הקב"ה.
↑ כלשון הפסוק תהלים צה, ז.
↑ שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך
↑ ירושלמי תענית פ"ד סוף הלכה ו'.
↑ כתובות עז, ב.
↑ סנהדרין צח א.
↑ ברכות ד, ב.
↑ ירושלמי מועד קטן פרק ג, הלכה א.
↑ ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ה.
↑ שבועות טו ב.
↑ רבי אלעזר בפ"ב דמסכת חיבוט הקבר (נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב).
↑ כתר שם טוב קמו ועמ' ש"ס
↑ כתר שם טוב ע' קעה
↑ כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.
↑ בבלי, כתובות, עז, ב
↑ מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של בעל הרוקח
↑ , ובכלל ספרו התפרסם רק ממש לאחרונה, אזי אין להוכיח מכך שלא שללו את דעתו.
↑ יש מי שרצה להגיד שכיון שנכנס חי לגן עדן גופו עלה השמימה אך אין לזה מקור ואולי טעה עם הסיפור של אליהו הנביא.

[1] סנהדרין צח א ועוד

[2] חולין קמו ב, ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה ה'. מעשר שני פרק ה הלכה ה, גיטין פרק ה הלכה ט.

[3] בסנהדרין צח א קרוב לסופו. כאן בתרגום ופירוש חופשי ובדילוגים

[4] רש"י על המקום מסביר שהכוונה בגן עדן שמול פתח העיר.

[5] רש"י מסביר שגם הוא מנוגע כמו שכתוב "והוא מחולל מפשעינו" וכן כתוב שם "את חליינו הוא נשא" (ישעיהו נג)

[6] רש"י

[7] בתחילת הדו שיח ריב"ל שאל את אליהו האם הוא ראוי לעולם הבא.

[8] רש"י: של הקב"ה.

[9] כלשון הפסוק תהלים צה, ז.

[10] שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך

[11] ירושלמי תענית פ"ד סוף הלכה ו'.

[12] כתובות עז, ב.

[13] סנהדרין צח א.

[14] ברכות ד, ב.

[15] ירושלמי מועד קטן פרק ג, הלכה א.

[16] ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ה.

[17] שבועות טו ב.

[18] רבי אלעזר בפ"ב דמסכת חיבוט הקבר (נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב).

[19] כתר שם טוב קמו ועמ' ש"ס

[20] כתר שם טוב ע' קעה

[21] כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.

[22] בבלי, כתובות, עז, ב

[23] מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של בעל הרוקח

[24] , ובכלל ספרו התפרסם רק ממש לאחרונה, אזי אין להוכיח מכך שלא שללו את דעתו.

[25] יש מי שרצה להגיד שכיון שנכנס חי לגן עדן גופו עלה השמימה אך אין לזה מקור ואולי טעה עם הסיפור של אליהו הנביא.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''רבי יהושע בן לוי''' הוא שמו של [[תנא]] מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה. עלה בסערה השמימה בעודו חי.
+'''רבי יהושע בן לוי''' (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי{{הערה|סנהדרין צח א ועוד}}) היה [[תנא]] משבט לוי{{הערה|חולין קמו ב, ירושלמי ברכות פרק ה, הלכה ה'. מעשר שני פרק ה הלכה ה, גיטין פרק ה הלכה ט.}} מדור המעבר בין התנאים לאמוראים, האחרון ששמו נזכר במשנה, ומגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.
-קיימת אי בהירות בנוגע לרבי יהושע בן לוי, מכיון שרבי יהושע בן לוי היה בדורו של רב, ואיך יתכן שתורותיו נכנסו למשנה (בעוד שאפילו תורותיו של רבי יוחנן, שהיה דור קודם אינן מופיעות במשנה)? רבים מחוקרי הדורות מסיקים כי ככל הנראה היו שני רבי יהושע בן לוי. הראשון היה בדור האחרון של התנאים, והשני היה בתחילת האמוראים.
+היה תלמידם של רבי אלעזר הקפר, בר קפרא, רבי יהודה בן פדיה, רבי חנינא, רבי יהודה הנשיא ועוד, ואף שבכלל נמנה מהאמוראים מובא כמה פעמים מאמרים בשמו במשנה.
-להשערה זו, - שאליה מצטרף אחד מגדולי ה[[ראשונים]], והוא רבו של הרוקח בספרו "ערכי תנאים ואמוראים" -, יש ראיה מוכחת: בעוד שרבי יהושע בן לוי עלה בסערה השמימה כמוזכר במסכת בבא מציעא, הרי שבמקום אחר בש"ס מוכח כי הוא נפטר על מיטתו כדרך כל האדם.
+==פגישתו עם משיח==
+אחד מהמאורעות המפורסמים בחייו היא פגישתו עם [[מלך המשיח]] ושאלתו "מתי יבוא משיח"?
+מסופר בגמרא{{הערה|בסנהדרין צח א קרוב לסופו. כאן בתרגום ופירוש חופשי ובדילוגים}} שר' יהושע בן לוי פגש את [[אליהו הנביא]] על פתחה של מערת [[רבי שמעון בן יוחאי]].
+{{ציטוט|תוכן=:שאל ריב"ל את אליהו הנביא "אימת אתי משיח (מתי יבא המשיח)"
+:אמר אליהו לריב"ל: "ליך ושאל אותו בעצמו"
+:שאל ריב"ל: והיכן יושב?
+:ענה אליהו: על פתח העיר{{הערה|רש"י על המקום מסביר שהכוונה בגן עדן שמול פתח העיר.}}.
+:שאל ריב"ל : איך הזהה אותו?
+:ענה אליהו: הוא יושב בין עניים הסובלים מנגעים{{הערה|רש"י מסביר שגם הוא מנוגע כמו שכתוב "והוא מחולל מפשעינו" וכן כתוב שם "את חליינו הוא נשא" (ישעיהו נג)}}, וכולם פותחים את פצעיהם בבת אחת וסוגרים את כולם בבת אחת, והמשיח פותח כל פצע וסוגר אותו בנפרד, כדי שאם יבקשו ממנו לצאת וליגאל את ישראל לא יתעכב כדי קשירת שני נגעים{{הערה|רש"י}}.
+:הלך ריב"ל למשיח ואמר לו: שלום עליך רבי ומורי
+:אמר משיח לריב"ל: שלום עליך בר ליואי
+:אמר ריב"ל למשיח: "לאימת אתי מר (מתי יבא אדוני)"
+:אמר משיח לריב"ל: היום.
+:חזר ריב"ל לאליהו, שאל אותו אליהו: מה הוא אמר לך?
+:ענה לו ריב"ל: משיח אמר לי "שלום עליך בר ליואי"
+:אמר לו אליהו: אם משיח אמר לך שלום והזכיר את שם אביך, אתה ואביך צדקים גמורים וראויים לעולם הבא{{הערה|בתחילת הדו שיח ריב"ל שאל את אליהו האם הוא ראוי לעולם הבא.}}.
+:אמר ריב"ל לאליהו: משיח שקר אותי. שאמר שיבא היום, ועבר היום ולא הגיע.
+:אמר אליהו לריב"ל: זה הפירוש בדברי משיח "היום אם בקולו{{הערה|רש"י: של הקב"ה.}} תשמעו"{{הערה|כלשון הפסוק תהלים צה, ז.}}.}}
-בשנים האחרונות קיבלה ההשערה חיזוק משמעותי, כאשר בגילוי פתאומי אכן נמצא קברו של רבי יהושע בן לוי - השני, שמת על מיטתו.
+הרבי הריי"צ{{הערה|שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך}} מבאר שבהמשך לדוח שיח בין משיח לריב"ל, מגיע הדו שיח בין [[הבעש"ט]] למלך המשיח המובאת ב[[אגרת הגאולה]].
-=מתורתו==
+==מהנהגותיו==
+במדרשי חז"ל פזורים המון פרטים על הנהגתו מהם ענינים חדשים בתורה ומהם הנהגה [[לפנים משורת הדין]], ומהם:
+*היה צם ב[[ט' באב]] יומיים, כי בט' באב התחילה הפורענות ועיקר המקדש נשרף ב[[י' באב]]{{הערה|ירושלמי תענית פ"ד סוף הלכה ו'.}}.
+*מסר נפשו להפצת תורה במסירת נפש, עד שלימד תורה לחולי שחין מדבק מאוד, הנקרא "בעלי ראתן", ריב"ל לא חש לסכנה והלך ולימד אותם תורה{{הערה|כתובות עז, ב.}}.
+*מעולם לא נשאל על שבועתו{{הערה|סנהדרין צח א.}}.
+*נהג לומר קריאת שמע על המיטה והוא גילה זאת לעולם{{הערה|ברכות ד, ב.}}.
+*לא החרים איש מעולם, אף אלו שהיו חייבים חרם{{הערה|ירושלמי מועד קטן פרק ג, הלכה א.}}.
+*אף שגדול הדור קודם לכהן בברכה לעלות לתורה, מעולם לא עלה לפני כהן{{הערה|ירושלמי ברכות פרק ה הלכה ה.}}.
+*היה אומר ויהי נועם קודם שנתו{{הערה|שבועות טו ב.}}.
+==מתורתו==
 {{ערך מורחב|ערך=[[חיבוט הקבר]]}}
-כאשר אדם נפטר, מגיע [[מלאך המות]] לקברו, מכהו ושואלו לשמו. ובאם איננו יודע, מכניסים בנפטר את נשמתו שוב ומעמידים לדין, ומחייבים אותו{{הערה|רבי אלעזר בפ"ב דמסכת חיבוט הקבר (נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב).}}.
+כאשר אדם נפטר, מגיע [[מלאך המוות]] לקברו, מכהו ושואלו לשמו. ובאם איננו יודע, מכניסים בנפטר את נשמתו שוב ומעמידים לדין, ומחייבים אותו{{הערה|רבי אלעזר בפ"ב דמסכת חיבוט הקבר (נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב).}}.
 רבי יהושע בן לוי תיאר את מהלך הדברים כך:
-מלאך המות מגיע כשחציו אש ושרשאות [[ברזל]] בידיו, בהכאה הראשונה מתפרקים איברי המת, ובהכאה השניה גם עצמותיו. ו[[מלאך|מלאכי השרת]] מלקטים את העצמות ומעמידים אותו שוב, ומכהו פעם שלישית. ודנים אותו ביום הראשון והשני, ובשלישי מכים אותו בעיניו מכיון שלא ראה, באזניו כיון שלא שמע, בשפתיו כיון שדיבר דברי תפלות, בלשונו כיון שהעיד עדות שקר וברגליו כיון שהקדים לרוץ לדבר עבירה.
+מלאך המות מגיע כשחציו אש ושרשאות [[ברזל]] בידיו, בהכאה הראשונה מתפרקים איברי המת, ובהכאה השניה גם עצמותיו. ו[[מלאך|מלאכי השרת]] מלקטים את ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] ומעמידים אותו שוב, ומכהו פעם שלישית. ודנים אותו ביום הראשון והשני, ובשלישי מכים אותו בעיניו מכיון שלא ראה, באזניו כיון שלא שמע, בשפתיו כיון שדיבר דברי תפלות, בלשונו כיון שהעיד עדות שקר וברגליו כיון שהקדים לרוץ לדבר עבירה.
 ==בחסידות==
-במשנה מסכת אבות ו, ב: {{ציטוטון|אָמַר [[רבי יהושע בן לוי|רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי]], בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת מֵהַר חוֹרֵב וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת}}.
+במשנה מסכת אבות ו, ב: {{ציטוטון|אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם [[בת קול|בַּת קוֹל]] יוֹצֵאת מֵ[[הר סיני|הַר חוֹרֵב]] וּמַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא נָזוּף, שֶׁנֶּאֱמַר נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם, וְאוֹמֵר וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרָא חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת}}.
-הבעל שם טוב מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/146&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב קמו] ועמ' ש"ס}}, הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/175&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב ע' קעה]}}.
+[[הבעל שם טוב]] מקשה מה היא מהותו של בת קול זה. מי הוא השומע אותו, ואם לא נשמע לאיש למה יוצא בת קול? ומבאר הבעל שם טוב כי בת קול זה הוא ההרהור תשובה שעולה במחשבתו של כל יהודי לפחות פעם אחת ביום. שכן העולמות העליונים הם עולמות המחשבה, וכאשר נשלח מסר רוחני מהעולם העליון הרי הוא מגיע בצורה של מחשבה. מחשבה זו היא כעין רמז הנהוגה בחצרות מלכים שכשהמלך רוצה לומר את רצונו הוא רומז ברמז קל ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/146&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב קמו] ועמ' ש"ס}}, הבעל שם טוב מוסיף ומפרש על פי זה את המאמר עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, לומר לך כי מצד האמת ראוי היה לאוזנו של אדם לשמוע את כל הכרוזים העליונים שמכריזים בשמים, אלא שכל מעשיך הרעים בספר נשמתך נכתבים ומפריעים לשמוע כרוזים אלו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/175&search=%D7%91%D7%AA+%D7%A7%D7%95%D7%9C כתר שם טוב ע' קעה]}}.
 באבות פ"ו מ"ב אמר רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".
-הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.
+הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]]{{הערה|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.
+==הסתלקותו==
+ב[[מדרש]] מספרים שרבי יהושע נמנה עם תשעה שנכנסו בחייהם לגן עדן, וכך מובא גם בתלמוד בבלי.{{הערה|בבלי, כתובות, עז, ב}}
+הסיפור המלא הוא שכשהגיע זמנו של רבי יהושע בן לוי למות, הורו ל[[מלאך המוות]] לעשות את רצונו, בזכות צדיקותו. נגלה מלאך המוות בפני ריב"ל. אמר לו ריב"ל: הראה לי את מקומי ב[[גן עדן#גן עדן כגמול לצדיקים|גן עדן]]. הסכים לכך מלאך המוות. בדרכם אמר לו ריב"ל: תן לי את סכינך, שבאמצעותו אתה ממית, כדי שלא תפחיד אותי בדרך. נתן לו מלאך המוות את סכינו. כאשר הגיעו לגן עדן הרים מלאך המוות את ריב"ל כדי להראות לו את מקומו, קפץ ריב"ל ונכנס לגן עדן. תפס אותו מלאך המוות בכנף בגדו, להחזירו. אמר לו ריב"ל: בשבועה, אינני בא אליך. אמר [[הקב"ה]]: אם אי פעם בחייו הפר שבועתו, שיחזור. כיוון שמעולם לא הפר שבועתו, נשאר ריב"ל בגן עדן. אמר לו מלאך המוות: החזר לי את סכיני, ולא החזיר (כדי שמלאך המוות לא ימית יותר). יצאה [[בת קול]] ואמרה: תן לו אותה, שהיא נחוצה לבריות.
+==רבי יהושע בן לוי שני==
+רבי יהודה בן קָלוֹנִימוּס (ריב"ק) משפיירא{{הערה|מבעלי התוספות באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12. והוא רבו של [[בעל הרוקח]]}}, בספרו "[[ערכי תנאים ואמוראים]]", מפני הסתירות בזמן שהיה תלמיד של ר' חנינא בר קפרא, שהיו זקן מרבי יהודה הנשיא, וגם היה תלמיד רבי יהודה הנשיא, וגם עם ר"י ור"ל סובר לחדש ולומר שהיו שני רבי יהושע בן לוי, וכותב שקשה לומר זאת, אך הכרחי.
+גם הוכיח מכך שבמשנה האחרונה במסכת נידה מובא מאמרו לפני מאמר ר' שמעון בר חלפתא, משמע שהיה מבוגר מר"ש, אך הרבי בהדרנים על הש"ס ביאר את הדבר באופן אחר.
+לא נמצא שגדולי ישראל קיבלו דיעה זו{{הערה|, ובכלל ספרו התפרסם רק ממש לאחרונה, אזי אין להוכיח מכך שלא שללו את דעתו.}}.
+בשנים האחרונות נמצאו שני אתרי קבורה ב"בית שערים" וב"[[ציפורי]]" שמפענוח הכתובת עליהם מובן שקבור בהם יהודי בשם "רבי יהושע בן לוי" ובאחד כתוב "רבי יהושע בן לוי הקפר". אמנם לא מובא במקורות היהדות מיקום קברו של ריב"ל אך חוקרים מודרנים טוענים ששני הקברים הם של שני ריב"ל שונים{{הערה|יש מי שרצה להגיד שכיון שנכנס חי לגן עדן גופו עלה השמימה אך אין לזה מקור ואולי טעה עם הסיפור של אליהו הנביא.}}.
+==קישורים חיצוניים==
+* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/628060 רבי יהושע בן לוי באתר בית חב"ד]
+* [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=43957#p=219&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= תולדות התנאים והאמוראים עמוד 636]
+{{אמוראים}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:תנאים]]
+[[קטגוריה:תנאים|יהושע]]

אמוראים
דור ראשון	רבי חייא • רבי יהושע בן לוי • רבי מנא • רבי חנינא בר חמא
דור שני	רבי יוחנן • ריש לקיש • רב • שמואל • אילפא
דור שלישי	רבי אבא • רבי אלעזר בן פדת • רבי אמי • רבי אסי • רבי יצחק נפחא •רב יהודה • רב נחמן • רב הונא • רב מתנה
דור רביעי	רב חסדא • רב ששת • עולא • רבי זירא
דור חמישי	רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רבי ירמיה • רבי תנחומא
דור שישי	אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין
דור שביעי	רב אחא בריה דרבא • רב אשי • רבינא