בנדיקטין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קטגוריה) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (26 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Jpgבנדקטין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק בנדיקטין | [[קובץ:Jpgבנדקטין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחלק בנדיקטין ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]] | ||
[[משקה]] ה'''בנדיקטין''' (Benedictine) הינו ליקר צרפתי עתיק ומשובח, בעל תפוצה כלל עולמית. בשנים הראשונות לנשיאות נהג היה [[הרבי]] לחלק ממנו ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובעקבות כך חסידים רבים נוהגים להשתמש בו גם הם. | [[משקה]] ה'''בנדיקטין''' (Benedictine) הינו ליקר צרפתי עתיק ומשובח, בעל תפוצה כלל עולמית. בשנים הראשונות לנשיאות נהג היה [[הרבי]] לחלק ממנו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ובעקבות כך חסידים רבים נוהגים להשתמש בו גם הם. | ||
==היסטוריה וכשרות== | ==היסטוריה וכשרות== | ||
[[ | [[קובץ:בנדיקטין.jpg|שמאל|ממוזער|120px|בקבוק בנדיקטין]] | ||
מקורו של המשקה הבנדיקטין הינו בנזיר | מקורו של המשקה הבנדיקטין הינו בנזיר מהכנסייה הבנדיקטנית בתקופת הרנסאנס לפני כ-300 שנה, שיצר אותו באמצעות תערובת של 27 צמחים שונים ממדינות שונות ברחבי העולם. הבסיס של הליקר הינו אלכוהול המופק מ[[סוכר]] סלק, בו מושרים הצמחים השונים לקבלת הטעם המיוחד של המשקה. הכנת המשקה אורכת שבע שנים במהלכן הוא מושרה בחביות עץ אלון. | ||
בעקבות המהפכה הצרפתית, אבדה הנוסחה של המשקה כאשר סוחר ספרים רכש את ספר הרישומים מהמנזר ולא ידע על תוכן הספר, ורק כעבור תקופת זמן ארוכה מצא את הנוסחה אחד מבני משפחתו של הסוחר והחל לייצר אותו באופן מסחרי. | בעקבות המהפכה הצרפתית, אבדה הנוסחה של המשקה כאשר סוחר ספרים רכש את ספר הרישומים מהמנזר ולא ידע על תוכן הספר, ורק כעבור תקופת זמן ארוכה מצא את הנוסחה אחד מבני משפחתו של הסוחר והחל לייצר אותו באופן מסחרי. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
למרות שהמשקה מיוצר ללא השגחה רבנית ואין לו תעודת כשרות, גם צרכני הכשרות המהדרים ביותר שותים אותו ללא חשש לאחר בדיקה שנערכה על ידי רבנים מוסמכים. | למרות שהמשקה מיוצר ללא השגחה רבנית ואין לו תעודת כשרות, גם צרכני הכשרות המהדרים ביותר שותים אותו ללא חשש לאחר בדיקה שנערכה על ידי רבנים מוסמכים. | ||
הרב משה דוד גוטניק מ[[אוסטרליה]] בדק את כשרות המשקה והתברר כי אין חשש שבמשקה מעורב [[יין]], וממילא הינו כשר. גם הרב לנדא שלח את אחד מאנשי מערכת הכשרות שלו לברר את הנושא והוא חזר עם מסקנה דומה כי אין חשש כשרות, ועל סמך כך מתיר הרב לנדא שימוש במשקה באירועים שתחת השגחתו. | הרב [[משה דוד גוטניק]] מ[[אוסטרליה]] בדק את כשרות המשקה והתברר כי אין חשש שבמשקה מעורב [[יין]], וממילא הינו כשר. גם הרב לנדא שלח את אחד מאנשי מערכת הכשרות שלו לברר את הנושא והוא חזר עם מסקנה דומה כי אין חשש כשרות, ועל סמך כך מתיר הרב לנדא שימוש במשקה באירועים שתחת השגחתו. | ||
יש לציין כי ישנו סוג בנדיקטין נוסף בשם B&B אשר במוצהר מעורב עם [[יין]]. | יש לציין כי ישנו סוג בנדיקטין נוסף בשם B&B אשר במוצהר מעורב עם [[יין]]. | ||
==אצל רבותינו נשיאינו== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
בהוספות ל[[המשך תרס"ו]] מובא מה שסיפר [[ | בהוספות ל[[המשך תרס"ו]] מובא מה שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי שלרגל סיום "ההערות לי"א מאמרים" "אלה הדברים - וה' אמר המכסה", קרא לו אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] "וציוני להביא בענעדיקטין", ואשר כן ארע גם עם אדמו"ר הרש"ב ו[[אדמו"ר מהר"ש]] בעת סיום [[המשך וככה תרל"ז]]. | ||
כמו כן העיד [[הרבי]] בעצמו: {{ציטוטון|נהוג כבר מכמה שנים אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר וגם אצל אביו להשתמש בבנדיקטין, והם היו כמה פעמים במדינה ששם מייצרים משקה זה ולא היה אצלם כל פקפוק בענין חשש תערובת יין, וגם ברור שלא נשתנה אופן התוצרת}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/332480/ הרבי עונה: כיצד ניתן לדעת שהבנדיקטין כשר?] באתר {{אינפו}}.}}. | |||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
בשנים הראשונות לנשיאות נהג הרבי לחלק ממשקה הבנדקטין | בשנים הראשונות לנשיאות נהג הרבי לחלק ממשקה הבנדקטין ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ואף שלח אותו למאורעות ולאישים שונים (בתוך ה[[משלוח מנות]] ועוד). | ||
כאשר נשאל [[הרבי]] מדוע שלח עם [[שז"ר]] ל[[התוועדות]] ב[[כפר חב"ד]] את משקה הבנדיקטין, למרות שידוע שהוא מיוצר אצל נזירים וסוד הייצור כמוס, וייתכן שאינו כשר, ענה הרבי כי [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח שליחים לברר על המשקה ומצאו שהוא כשר, ומכיוון שלאחר מכן המשיכו [[הרש"ב]] ו[[הריי" | כאשר נשאל [[הרבי]] מדוע שלח עם [[שז"ר]] ל[[התוועדות]] ב[[כפר חב"ד]] את משקה הבנדיקטין, למרות שידוע שהוא מיוצר אצל נזירים וסוד הייצור כמוס, וייתכן שאינו כשר, ענה הרבי כי [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח שליחים לברר על המשקה ומצאו שהוא כשר, ומכיוון שלאחר מכן המשיכו [[הרש"ב]] ו[[הריי"צ]] להשתמש במשקה, גם הוא מתיר להשתמש בו. | ||
בשנת תשכ"ז העיר אחד החסידים לרבי, שלכאורה יש חשש [[יין]] נסך, במשקה זה המיוצר על ידי אינם יהודים. לאחר שחזר על דבריו יותר מפעם אחת הודיע [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת נח, [[ראש חודש]] [[חשון]] [[תשכ"ז]] כי לעת עתה יפסיק לשתות "ברבים" את המשקה הזה: | |||
{{ציטוט|ישנם בעלי מרה שחורה שמנצלים טבע זה (לא רק בשביל להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, אלא) לעורר – בכתב ובעל פה – בנוגע להמשקה הנקרא "בענדיקטין", שיש בזה שאלות וספקות וכו'. ולכן: לעת עתה יפסיקו להשתמש במשקה זה, וישתמשו עם משקה הראוי גם לבעלי המרה שחורה… | |||
– ובודאי לא תהיה תרעומת מצדם של רבותינו נשיאינו, שהיו משתמשים במשקה זה בליובאוויטש – | |||
עד שיבואו "משה ואהרון עמהם", ואז יתברר שאין שום פקפוק בדבר, וכולם יכולים לשתות משקה זה, הן אלו שיאכלו מאכלי בשר, והן אלו שיאכלו מאכלי חלב, וכמבואר בהלכות ברכת המזון האופן שיוכלו לזמן יחדיו…}} | |||
מאז החל הרבי לחלק [[סמירנוף]] שהינו משקה וודקה. | מאז החל הרבי לחלק [[סמירנוף]] שהינו משקה וודקה. | ||
עם זאת, על פי עדויותיהם של ה[[משב"ק|חסידים שזכו לשמש את הרבי בביתו הפרטי]] ובהזדמנויות נוספות לא פומביות, המשיך [[הרבי]] להשתמש במשקה זה{{מקור}}, ויש אומרים שאף מסרו לאנשים פרטיים{{הערה|ראה [http://chabadpedia.co.il/images/2/26/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%9E%D7%A4%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%94_01.pdf תשורה דורון ט"ו אב תשע"ד ע' 27]}}. | |||
בנוגע לעצם הטענה השיב הרבי שכן היה נהוג אצל רבותינו נשיאינו להשתמש במשקה זה, {{ציטוטון|וליתר שאת הייתה חקירה ודרישה בזה עוד הפעם לפני איזו שנים ונתאמת עוד הפעם. ברם, לולא שנהגו כן בבית אבא משך דורות, ויש טעם בדבר שאין כאן מקומו, לא הייתי מחדש נוהג זה. והנני שמח שיש מדקדקים במצוות כמו אלה המקשים ומי יתן וידקדקו כן בכל מצוות עשה ולא תעשה}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://chabad.info/special/%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99/ אחת ולתמיד: מה הסיפור של משקה הבנדיקטין?] {{אינפו}} | |||
*מנחם זיגלבוים, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%A2%D7%93-%D7%93%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9F/ עד ד(לא) ידע: מה הסיפור של הבנדיקטין?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] | |||
*'''[https://col.org.il/news/132861 הבנדיקטין והקוקה-קולה: הסיפורים שמאחורי התמונות]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:23, 25 באפריל 2023
משקה הבנדיקטין (Benedictine) הינו ליקר צרפתי עתיק ומשובח, בעל תפוצה כלל עולמית. בשנים הראשונות לנשיאות נהג היה הרבי לחלק ממנו בהתוועדויות, ובעקבות כך חסידים רבים נוהגים להשתמש בו גם הם.
היסטוריה וכשרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקורו של המשקה הבנדיקטין הינו בנזיר מהכנסייה הבנדיקטנית בתקופת הרנסאנס לפני כ-300 שנה, שיצר אותו באמצעות תערובת של 27 צמחים שונים ממדינות שונות ברחבי העולם. הבסיס של הליקר הינו אלכוהול המופק מסוכר סלק, בו מושרים הצמחים השונים לקבלת הטעם המיוחד של המשקה. הכנת המשקה אורכת שבע שנים במהלכן הוא מושרה בחביות עץ אלון.
בעקבות המהפכה הצרפתית, אבדה הנוסחה של המשקה כאשר סוחר ספרים רכש את ספר הרישומים מהמנזר ולא ידע על תוכן הספר, ורק כעבור תקופת זמן ארוכה מצא את הנוסחה אחד מבני משפחתו של הסוחר והחל לייצר אותו באופן מסחרי.
כיום משווקים בקבוקי הבנדיקטין כשעליהם מוטבעת תוית אדומה עם האותיות D.O.M המהווים ראשי תיבות של הביטוי הלטיני "Deo Optimo Maximo" ("אלוקים, הטוב והגדול").
המשקה מכונה 'קיסר הליקרים' והוא משמש כבסיס נפוץ לקוקטיילים ידועים.
למרות שהמשקה מיוצר ללא השגחה רבנית ואין לו תעודת כשרות, גם צרכני הכשרות המהדרים ביותר שותים אותו ללא חשש לאחר בדיקה שנערכה על ידי רבנים מוסמכים.
הרב משה דוד גוטניק מאוסטרליה בדק את כשרות המשקה והתברר כי אין חשש שבמשקה מעורב יין, וממילא הינו כשר. גם הרב לנדא שלח את אחד מאנשי מערכת הכשרות שלו לברר את הנושא והוא חזר עם מסקנה דומה כי אין חשש כשרות, ועל סמך כך מתיר הרב לנדא שימוש במשקה באירועים שתחת השגחתו.
יש לציין כי ישנו סוג בנדיקטין נוסף בשם B&B אשר במוצהר מעורב עם יין.
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהוספות להמשך תרס"ו מובא מה שסיפר אדמו"ר הריי"צ לרבי שלרגל סיום "ההערות לי"א מאמרים" "אלה הדברים - וה' אמר המכסה", קרא לו אביו אדמו"ר הרש"ב "וציוני להביא בענעדיקטין", ואשר כן ארע גם עם אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר מהר"ש בעת סיום המשך וככה תרל"ז.
כמו כן העיד הרבי בעצמו: "נהוג כבר מכמה שנים אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר וגם אצל אביו להשתמש בבנדיקטין, והם היו כמה פעמים במדינה ששם מייצרים משקה זה ולא היה אצלם כל פקפוק בענין חשש תערובת יין, וגם ברור שלא נשתנה אופן התוצרת"[1].
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים הראשונות לנשיאות נהג הרבי לחלק ממשקה הבנדקטין בהתוועדויות, ואף שלח אותו למאורעות ולאישים שונים (בתוך המשלוח מנות ועוד).
כאשר נשאל הרבי מדוע שלח עם שז"ר להתוועדות בכפר חב"ד את משקה הבנדיקטין, למרות שידוע שהוא מיוצר אצל נזירים וסוד הייצור כמוס, וייתכן שאינו כשר, ענה הרבי כי אדמו"ר הרש"ב שלח שליחים לברר על המשקה ומצאו שהוא כשר, ומכיוון שלאחר מכן המשיכו הרש"ב והריי"צ להשתמש במשקה, גם הוא מתיר להשתמש בו.
בשנת תשכ"ז העיר אחד החסידים לרבי, שלכאורה יש חשש יין נסך, במשקה זה המיוצר על ידי אינם יהודים. לאחר שחזר על דבריו יותר מפעם אחת הודיע הרבי בהתוועדות שבת פרשת נח, ראש חודש חשון תשכ"ז כי לעת עתה יפסיק לשתות "ברבים" את המשקה הזה:
ישנם בעלי מרה שחורה שמנצלים טבע זה (לא רק בשביל להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, אלא) לעורר – בכתב ובעל פה – בנוגע להמשקה הנקרא "בענדיקטין", שיש בזה שאלות וספקות וכו'. ולכן: לעת עתה יפסיקו להשתמש במשקה זה, וישתמשו עם משקה הראוי גם לבעלי המרה שחורה…
– ובודאי לא תהיה תרעומת מצדם של רבותינו נשיאינו, שהיו משתמשים במשקה זה בליובאוויטש –
עד שיבואו "משה ואהרון עמהם", ואז יתברר שאין שום פקפוק בדבר, וכולם יכולים לשתות משקה זה, הן אלו שיאכלו מאכלי בשר, והן אלו שיאכלו מאכלי חלב, וכמבואר בהלכות ברכת המזון האופן שיוכלו לזמן יחדיו…
מאז החל הרבי לחלק סמירנוף שהינו משקה וודקה.
עם זאת, על פי עדויותיהם של החסידים שזכו לשמש את הרבי בביתו הפרטי ובהזדמנויות נוספות לא פומביות, המשיך הרבי להשתמש במשקה זה[דרוש מקור], ויש אומרים שאף מסרו לאנשים פרטיים[2].
בנוגע לעצם הטענה השיב הרבי שכן היה נהוג אצל רבותינו נשיאינו להשתמש במשקה זה, "וליתר שאת הייתה חקירה ודרישה בזה עוד הפעם לפני איזו שנים ונתאמת עוד הפעם. ברם, לולא שנהגו כן בבית אבא משך דורות, ויש טעם בדבר שאין כאן מקומו, לא הייתי מחדש נוהג זה. והנני שמח שיש מדקדקים במצוות כמו אלה המקשים ומי יתן וידקדקו כן בכל מצוות עשה ולא תעשה".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחת ולתמיד: מה הסיפור של משקה הבנדיקטין?
- מנחם זיגלבוים, עד ד(לא) ידע: מה הסיפור של הבנדיקטין?, בתוך שבועון בית משיח
- הבנדיקטין והקוקה-קולה: הסיפורים שמאחורי התמונות
